החלטת הריבית - אל תצפו להפתעות; אבל מה יגיד הנגיד על השנה הבאה?
ההחלטה צפויה מראש אך התחזית מעניינת: האם הנגיד ירמוז על הפחתות ריבית ב-2025 על רקע התחזקות השקל, היחלשות שוק העבודה והציפייה להסדר בצפון?
מחר צפוי בנק ישראל לפרסם את החלטת הריבית האחרונה לשנת 2024, ותחזיות האנליסטים מצביעות בבירור על כך שהריבית תישאר ללא שינוי ברמה של 4.5%. הנגיד , פרופ' אמיר ירון כבר אמר לפני כחודש-חודשיים שלא תהיה הפחתת ריבית אלא בעוד כשנה. עם זאת, הכלכלנים כבר מצפים להפחתה אחרת לפחות ויש כאלו שמצפים לשתיים, על רקע הערכה כי הסדר מדיני בצפון יגיע בקרוב, ריבית ארה"ב בירידה וגם האינפלציה תחל לרדת ממדד פברואר ותוך חודשים ספורים להתכנס לאזור היעד.
ולכן מה שיהיה חשוב מחר זו לא ההודעה על הישארות הריבית על כנה, אלא ההתייחסות להמשך. האם נוכל לקבל רמזים מהנגיד על תהליך הורדת הריבית, ומה יהיו הגורמים לכך? כנראה שהנגיד יספק תמונה על המצב הכלכלי, ידגיש את חשיבות המדיניות הפיסקלית והצורך לשמור על רמת הגירעון. הוא ידרוש מהממשלה משמעת תקציבית, ויגיד שהחלטותיו בהמשך תלויות כמובן במלחמה ובהתפתחויות במשק ובעולם בכלל. הדגש הוא על המלחמה והוצאות הביטחון שמרקיעות לשחקים ויוצרות את הגירעון הענק.
ריבית 4.5% - יציבות עד סוף השנה
הגורמים המרכזיים שמובילים את התחזיות לסטטוס קוו בהחלטה הקרובה הם חוסר הוודאות במשק והאינפלציה שנשארת ברמה של 3.5%. חטיבת המחקר של בנק ישראל העריכה באוקטובר כי הורדות ריבית יגיעו רק ברבעון השלישי של 2025.
אלא שמספר גורמים בכלכלה הישראלית והעולמית תומכים באפשרות של הקדמת הורדות הריבית:
- שוק התעסוקה נחלש
למרות ששיעור האבטלה נותר נמוך מאוד (2.5%), נתוני אוקטובר מראים ירידה של כ-50 אלף משרות בשוק העבודה. המגמה הזו עשויה להקל על לחצי השכר ולהפחית את החשש לאינפלציה נוספת.
- התחזקות השקל
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מאז תחילת אוקטובר התחזק השקל ב-3.6% מול סל המטבעות. עליית ערכו של השקל מקטינה את עלויות היבוא ומהווה גורם דפלציוני.
- פרמיית סיכון בירידה
המאמצים להגיע להסדר בגבול הצפוני של ישראל, לצד חזרת משקיעים זרים לשוק האג"ח המקומי, הורידו את פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שנמדדת ב-CDS משי של 200 לכ-135.
- מגמות עולמיות
בנקים מרכזיים בעולם מתחילים להפחית את הריבית. בנק ישראל לא ירצה להישאר מאחור ולגרום לפער ריביות שיפגע בשער השקל או באטרקטיביות של ההשקעות המקומיות.
גורמים מעכבים – למה לא עכשיו?
למרות הסיבות לאופטימיות, בבנק ישראל עדיין חוששים מתרחישים שעלולים להצדיק השארת ריבית גבוהה.- אינפלציה יציבה אך מעל היעד
קיראו עוד ב"בארץ"
- רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
- מה 68% אומר על צעירי ישראל?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
האינפלציה נותרה מעל תחום היעד של בנק ישראל (1%-3%), ולכן הסביבה הנוכחית עדיין נתפסת כמרסנת את עליות המחירים.
- אי-ודאות ביטחונית ופוליטית
למרות הסימנים החיוביים בצפון, המצב הביטחוני עדיין נזיל, והחלטות מדיניות תקציביות ופיסקליות עשויות להשפיע על התחזיות.
האם בנק ישראל יפתיע ויתחיל להפחית ריבית מוקדם מהצפוי? נכון למחר זה נראה חסר סיכוי. אבל אם השוק ימשיך במגמת ההתחזקות, הסיכון הביטחוני יפחת והאינפלציה תתייצב, ייתכן שבנק ישראל יבחר להקדים את הורדות הריבית למחצית הראשונה של 2025.
יעד האינפלציה נשאר 1%-3%
בתום תהליך בחינה מקיף שנמשך מספר חודשים, הודיע בנק ישראל בתחילת החודש על החלטתו להותיר את יעד האינפלציה ברמה של 1%-3%. ההחלטה התקבלה לאחר סדרת מחקרים מעמיקים והתייעצויות עם גורמי מקצוע מובילים בארץ ובעולם, ומשקפת את הצלחת המדיניות המוניטרית לאורך השנים.
הנתונים מעידים על הצלחה ברורה של המדיניות הנוכחית: מאז הגדרת היעד ב-2003, עומדת האינפלציה השנתית הממוצעת על 1.5%, נתון המשקף את היציבות המחירים שהושגה תחת המסגרת הקיימת. יתרה מכך, הציפיות לטווח הבינוני עומדות על כ-2%, בדיוק במרכז טווח היעד, מה שמעיד על אמון השוק במדיניות הבנק.
במסגרת הבחינה המחודשת, ערכה חטיבת המחקר של בנק ישראל ארבעה מחקרים מקיפים. המחקרים הצביעו על הסיכונים הטמונים בשינוי היעד: קביעת יעד נמוך מדי עלולה להגביל את יכולת התגובה למשברים כלכליים, בעוד יעד גבוה מדי עלול לערער את היציבות הפיננסית ולפגוע בכוח הקנייה של הציבור.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הדגיש כי ההחלטה משתלבת בתכנית האסטרטגית הרחבה של הבנק. "המדיניות המוניטרית תמשיך להיות מכוונת לשמירה על יציבות המחירים, תוך תמיכה בצמיחה בת-קיימא ושמירה על היציבות הפיננסית," ציין הנגיד. "היעד הנוכחי הוכיח את עצמו כעוגן אמין למדיניות המוניטרית."
ההחלטה ממצבת את בנק ישראל בשורה אחת עם בנקים מרכזיים מובילים בעולם שהצליחו לשמר יציבות מחירים לאורך זמן. היא מספקת ודאות למגזר העסקי ולמשקי הבית בתקופה של תנודתיות כלכלית גלובלית. עם זאת, בנק ישראל הדגיש כי ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות הכלכליות בזירה המקומית והעולמית.
- 3.חוזה עתידות 25/11/2024 06:30הגב לתגובה זורוב הציבור במינוס ומי שמרוויח זה הבנקים הגדולים. הריבית תחל לרדת בהדרגה באמצע 2025
- 2.אפרים 24/11/2024 23:43הגב לתגובה זוישראל לא הוריד ריבית כלום
- 1.משה ראשל"צ 24/11/2024 20:40הגב לתגובה זואל תדאגו יסדרו יור של אחד הבנקים עם חבילות שקלים הבנתם אחך עובדים אליכם לי אין משכנתא
- הבנקים תמיד ירוויחו (ל"ת)פנחס 25/11/2024 06:35הגב לתגובה זו
- אביטל 24/11/2024 21:22הגב לתגובה זוקנה את מדד ת"א בנקים-5

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
