בית המשפט אישר: קופות הגמל של סלייס ימכרו להפניקס
הבוקר אישר בית המשפט המחוזי בתל אביב את עסקת המכר והמיזוג של קופות הגמל של סלייס אל קבוצת הפניקס. האישור מייתר את הצורך למכור את הנכסים המוחזקים על־ידי הקופות במחיר הפסדי ובמקום זאת הנכסים ינויידו ופעילות ההשקעה תחזור לתפעול תקין על ידי הפניקס. בכך צפויות להגיע לסיומן המגבלות על פדיון והמשיכה של הכספים בקופות.
אפי סנדרוב, המנהל המורשה של סלייס
נכון להיום, בסלייס יש כ–12 אלף קרנות השתלמות; 12 אלף קופות גמל לחיסכון וכ–7.8 אלף קרנות גמל להשקעה. לאור החלטת בית המשפט הבוקר, זכאים עמיתים מעל גיל 70 לבצע ניוד של מלוא קרן הפנסיה שלהם למוסד אחר או משיכה מלאה של הקרן. בעקבות מחסור בנזילות, כרגע יכולים בעלי תיקי ההשקעה למשוך רק 40% מכספם החוצה מהקרן, או לנייד אותה לקרן אחרת בתוך סלייס. בשאר הקופות, כגון חיסכון לכל ילד, מהם יש כ–80 אלף, ניתן למשוך או לנייד 100% מהכספים.
המנהל המורשה של סלייס עושה הכל כדי להחזיר אותה לפסים
החל מאמצע דצמבר 2023 סלייס מנוהלת על־ידי מנהל מורשה מטעם רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון. ניהול ההשקעות של הקופות מבוצע באמצעות ועדת השקעות חדשה שמינה המנהל המורשה אפי סנדרוב, בראשות פרופ׳ דן עמירם מבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב. הוועדה בראשות פרופ׳ עמירם עובדת יחד עם פירמת רואי החשבון EY.
- לקראת תביעות אישיות בסלייס: משפחת גולדברג תימנע משינויים בנכסיה
- המאבק על ניהול כספי העמיתים בסלייס - על חשבון הקופה המתרוקנת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על מנת לתקן את הליקויים והרישומים המוטעים שנעשו בסלייס, פועלת הוועדה בראשות פרופ׳ עמירם יחד עם פירמת ארנסט אנד יאנג (EY) על פרוייקוט לייחוס תנועות בנקאיות לחשובונת עמיתים.
נכון להיום, זוהו ושויכו לעמיתי הקופה כ–28,000 תנועות שנרשמו בחשבונות הבנק. במונחים כספיים זוהו ושויכו עד כה 3.2 מיליארד שקלים, מתוך סך כולל של 3.8 מיליארד שקל, מדובר על שיעור של 84%. הסכומים כוללים ניוד נכנס, ניוד יוצא, פדיון, תשלום דמי גמולים לרבות בממשק מעסיקים, השקעת כספים בניהול אישי ומימוש השקעות בניהול אישי.
בכדי להבטיח את זכויות העמיתים בקרנות השונות, נקט המנהל המורשה של סלייס במספר פעולות נרחבות, ביניהם: הוטלו צווי עיכוב יציאה מהארץ נגד חלק מהמעורבים בהפעלת הקרנות; הוטלו עיקולים על חשבונות בנק ונכסי מקרקעין הקשורים למפעילי הקרנות או לקרנות עצמן; נחתמו הסכמים עם חלק מהיזמים למסירת מידע ואפשרות להעברת שליטה בנכסים לידי הניהול המורשה בנאמנות עבור העמיתים. תוכנם של הסכמים אלה סודי; נחתם הסכם בין המנהל המורשה ובין קרן השקעות פרטית המשקיעה בניירות ערך סחירים.
- בנק ישראל מדבר על ירידה משמעותית בריבית, אבל יש נתון שעשוי לקלקל את התחזית
- האיחוד האירופאי מאיים להעניש את ישראל - האם זה יקרה?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
בנוסף, המנהל המורשה מכין תביעות אזרחיות נגד גורמים המעורבים בפעילות הקרנות; גובשו הסכמות עם המנכ"ל והדירקטורים לשעבר במסגרתן החברה, באמצעות המנהל המורשה; הגיעה להבנות ראשוניות והסכמות עם המנכ"ל לשעבר אסף גולדברג מתוך מטרה לאפשר למנהל המורשה לרכז מאמציו בשמירה על זכויות העמיתים והיערכות לגיבושה של תכנית הסדר בסלייס. בנוסף, ומתוך אותה מטרה, הושגו הבנות ראשוניות והסכמות גם עם חברי דירקטוריון קודמים בסלייס, ובניהם שמעון ושי גולדברג. ההסכמות אושרו על ידי בית המשפט.
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.
מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה
הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע.
המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק
הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.
ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה.
בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.
בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.
- מדרגות מס הכנסה: איך נקבע המס שאתם משלמים? מדריך
- הקפאת מדרגות המס עברו בקריאה ראשונה - איך זה ישפיע עליכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.
