אפי סנדרוב מנכ"ל מגדל מקפת
צילום: יחצ

בית המשפט אישר: קופות הגמל של סלייס ימכרו להפניקס

בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר את מכירת קופות הגמל של סלייס להפניקס; המנהל המורשה של סלייס ביצע מספר פעולות נגד חלק מהמעורבים בניהול הקרנות בסלייס ביניהם תביעות אזרחיות וצווי עיכוב יציאה מהארץ
חיים בן הקון |

הבוקר אישר בית המשפט המחוזי בתל אביב את עסקת המכר והמיזוג של קופות הגמל של סלייס אל קבוצת הפניקס. האישור מייתר את הצורך למכור את הנכסים המוחזקים על־ידי הקופות במחיר הפסדי ובמקום זאת הנכסים ינויידו ופעילות ההשקעה תחזור לתפעול תקין על ידי הפניקס. בכך צפויות להגיע לסיומן המגבלות על פדיון והמשיכה של הכספים בקופות.

אפי סנדרוב, המנהל המורשה של סלייס

נכון להיום, בסלייס יש כ–12 אלף קרנות השתלמות; 12 אלף קופות גמל לחיסכון וכ–7.8 אלף קרנות גמל להשקעה. לאור החלטת בית המשפט הבוקר, זכאים עמיתים מעל גיל 70 לבצע ניוד של מלוא קרן הפנסיה שלהם למוסד אחר או משיכה מלאה של הקרן. בעקבות מחסור בנזילות, כרגע יכולים בעלי תיקי ההשקעה למשוך רק 40% מכספם החוצה מהקרן, או לנייד אותה לקרן אחרת בתוך סלייס. בשאר הקופות, כגון חיסכון לכל ילד, מהם יש כ–80 אלף, ניתן למשוך או לנייד 100% מהכספים. 

המנהל המורשה של סלייס עושה הכל כדי להחזיר אותה לפסים

החל מאמצע דצמבר 2023 סלייס מנוהלת על־ידי מנהל מורשה מטעם רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון. ניהול ההשקעות של הקופות מבוצע באמצעות ועדת השקעות חדשה שמינה המנהל המורשה אפי סנדרוב, בראשות פרופ׳ דן עמירם מבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב. הוועדה בראשות פרופ׳ עמירם עובדת יחד עם פירמת רואי החשבון EY.

על מנת לתקן את הליקויים והרישומים המוטעים שנעשו בסלייס, פועלת הוועדה בראשות פרופ׳ עמירם יחד עם פירמת ארנסט אנד יאנג (EY) על פרוייקוט לייחוס תנועות בנקאיות לחשובונת עמיתים.

נכון להיום, זוהו ושויכו לעמיתי הקופה כ–28,000 תנועות שנרשמו בחשבונות הבנק. במונחים כספיים זוהו ושויכו עד כה 3.2 מיליארד שקלים, מתוך סך כולל של 3.8 מיליארד שקל, מדובר על שיעור של 84%. הסכומים כוללים ניוד נכנס, ניוד יוצא, פדיון, תשלום דמי גמולים לרבות בממשק מעסיקים, השקעת כספים בניהול אישי ומימוש השקעות בניהול אישי.

בכדי להבטיח את זכויות העמיתים בקרנות השונות, נקט המנהל המורשה של סלייס במספר פעולות נרחבות, ביניהם: הוטלו צווי עיכוב יציאה מהארץ נגד חלק מהמעורבים בהפעלת הקרנות; הוטלו עיקולים על חשבונות בנק ונכסי מקרקעין הקשורים למפעילי הקרנות או לקרנות עצמן; נחתמו הסכמים עם חלק מהיזמים למסירת מידע ואפשרות להעברת שליטה בנכסים לידי הניהול המורשה בנאמנות עבור העמיתים. תוכנם של הסכמים אלה סודי; נחתם הסכם בין המנהל המורשה ובין קרן השקעות פרטית המשקיעה בניירות ערך סחירים.

קיראו עוד ב"בארץ"

בנוסף, המנהל המורשה מכין תביעות אזרחיות נגד גורמים המעורבים בפעילות הקרנות; גובשו הסכמות עם המנכ"ל והדירקטורים לשעבר במסגרתן החברה, באמצעות המנהל המורשה; הגיעה להבנות ראשוניות והסכמות עם המנכ"ל לשעבר אסף גולדברג מתוך מטרה לאפשר למנהל המורשה לרכז מאמציו בשמירה על זכויות העמיתים והיערכות לגיבושה של תכנית הסדר בסלייס. בנוסף, ומתוך אותה מטרה, הושגו הבנות ראשוניות והסכמות גם עם חברי דירקטוריון קודמים בסלייס, ובניהם שמעון ושי גולדברג. ההסכמות אושרו על ידי בית המשפט. 

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?

רן קידר |
נושאים בכתבה מילואימניקים

יש בסיפור הזה כמה תובנות מעניינות - כולנו עם המילואימניקים, מגיע להם הרבה על השמירה, הגנה ועל הניצחונות. אין לאף אחד ספק בכך. הם ראויים לכל תשלום שיקבלו. חלק מהם גם בזכות כל המענקים מסביב הגיעו למספרים מאוד גבוהים. ההכנסות שלהם היו מעל השכר באזרחות, ושוב - זה מוצדק. אבל מה קורה אם באזרחות הם חייבים הרבה כסף - האם השכר במילואים יכסה את החוב כפי שלכאורה צריך להיות? אחרי הכל, דמיינו שמילואימניק הקים עסק ונפל ובדרך אנשים שילמו ולא קיבלו את השירות, האם בזכות העובדה שהוא מילואימניק הוא יקבל הקלה בהחזרת החוב לאזרחים התמימים האלו? זו שאלה קשה. התשובה היא כן.

בית המשפט הכריע והקל על מילואימניק שהעסק שלו נפל חודשים לפני המלחמה כי הוא מילואימניק בית המשפט השלום בירושלים, בשבתו כבית משפט לענייני חדלות פירעון, קבע בימים אלה כי תגמולי ימי מילואים המשולמים לחייבים המשרתים שירות מילואים ממושך, מוגנים, ולא יועברו לקופת הנשייה. ההחלטה ניתנה בימים אלה על ידי השופט עופר יובל, בעקבות מחלוקת ממושכת בין מילואימניק לבין הנאמן שמונה לו, שבמהלכה ייחס הנאמן למילואימניק ולבא כוחו חוסר תום לב והסתרת הכנסות.

בעקבות כישלון החופשה, האיצה החשיפה השלילית ברשתות החברתיות את קריסת חברת התיירות וגררה את החייב לחובות כבדים. במסגרת הבקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון נאמדו חובותיו לנושיו בכ-3.42 מיליון שקלים. ימים ספורים לאחר שהוגשה הבקשה, פרצה מלחמת "חרבות ברזל". כבר ב-7 באוקטובר גויס החייב בצו 8 לשירות מילואים פעיל, ומאז הוא משרת ברציפות כרס״פ פלוגה בגדוד מילואים, כבר יותר מ-630 ימים ברציפות, לרבות שבתות וחגים. 

הדמיה של קריית הסייבר דימונה, קרדיט: מנספלד קהת אדריכליםהדמיה של קריית הסייבר דימונה, קרדיט: מנספלד קהת אדריכלים

קריית סייבר תוקם בדימונה - ההייטק ינוע דרומה?

התוכנית שאושרה ע"י הועדה המחוזית-דרום כוללת הקמת קמפוס אקדמי למקצועות הסייבר, שלושה מגדלי מגורים, מעונות סטודנטים, פארק עירוני, קריית ממשלה ואצטדיון חדש ומבקשת להפוך את דימונה למוקד ידע ותעסוקה בנגב - הפרסום מגיע במקביל לתכנית אנבידיה להכפלת מרכז המו"פ בבאר שבע

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דימונה סייבר

הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה דרום אישרה להפקדה את התוכנית להקמת קריית הסייבר בדימונה - מהלך רחב היקף שמטרתו לחזק את מעמדה של העיר כמרכז חינוך, חדשנות ותעסוקה. התוכנית, המשתרעת על פני כ-180 דונם בלב העיר, תכלול קמפוס אקדמי בן שמונה קומות ללימודי סייבר, שלושה מגדלי מגורים בני 15 קומות הכוללים 150 יחידות דיור מעל חזית מסחרית, ומעונות סטודנטים בני שמונה קומות ובהם 180 חדרים. לצדם יוקמו פארק עירוני רחב ידיים בשטח של כ-12 דונם, קריית ממשלה הפונה לרחוב בן גוריון, ואצטדיון עירוני חדש לאירועי ספורט ותרבות.

אישור התוכנית מגיע במקביל להודעת אנבידיה על הרחבת מרכז המו"פ בבאר שבע פי שלושה מהלך הכולל הקמת אתר חדש בפארק ההייטק גב-ים וגיוס מאות עובדים נוספים בדרום. שני המהלכים יחד עשויים לעצב מציאות חדשה במפת ההייטק במדינה שבה הדרום מתבסס כמוקד פעילות משמעותי של תעשיות ידע, השכלה ותעסוקה, וליצור רצף גיאוגרפי-כלכלי חדש שיחזק את אזור הנגב ויתרום לפיזור התעשייה בישראל אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום.

התוכנית כוללת גם הסדרה של מוסדות חינוך וציבור קיימים בתחומה - ארבעה בתי ספר, בתי כנסת, מרכז רפואי, בית משפט שלום ותחנת מד"א. המתחם גובל ברחובות המעפיל, הרצל, בן גוריון ובר לב, וממוקם בסמוך למרכז העיר. על פי החזון העירוני, קמפוס הסייבר ישמש מוקד ידע שיקשור בין מערכת החינוך המקומית, ההשכלה הגבוהה והתעשייה, ויהווה נדבך משלים לפארק ההייטק בבאר שבע - כך שבוגרי הקמפוס יוכלו להשתלב בתעשיות הסייבר והטכנולוגיה באזור.

"צעד מחולל שינוי לעיר דימונה ולנגב כולו"

עודד פלוס, יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה דרום, אמר כי "תוכנית קמפוס הסייבר בדימונה היא תוכנית מחוללת שינוי. ברמה המקומית, זהו צעד חשוב לעיר דימונה שנמצאת בתקופת פיתוח, וברמה האזורית, התוכנית תיתן מענה משמעותי לצורך שקיים בכל המרחב, וכן תתרום ליצירת הזדמנויות חדשות להשכלה, תעסוקה, דיור, מסחר ושירותים ציבוריים, תוך חיזוק מעמדה של דימונה כעיר מתפתחת ומרכזית בנגב".

גם מתכננת מחוז דרום במינהל התכנון, מיכל מריל, התייחסה לחשיבות הפרויקט וציינה כי "מדובר בתוכנית משמעותית וחשובה לעיר דימונה ולנגב כולו. לראשונה יוקם בדימונה קמפוס אקדמי למקצועות הסייבר שיהיה חלק מבנייה של אקו-סיסטם שלם בנגב - יחד עם מוסדות חינוך וציבור נוספים ועם פארק ההייטק בבאר שבע שיהווה מוקד תעסוקה לבוגרי הקמפוס".