שני שליש מהחברות דיווחו על פגיעה בבקרת חברות בנות בחו"ל בצל הלחימה
מעל לחצי שנה חלפה מאז פרוץ המלחמה בישראל, והיא ממשיכה להטיל צל כבד לא רק על חיי היומיום של תושבי המדינה, אלא גם על פעילותן הגלובלית של חברות ישראליות. סקר שערכה לאחרונה חברת הייעוץ פאהן קנה ניהול בקרה, חושף כי הלחימה המתמשכת בכלל הזירות פוגעת ביכולתן של חברות ישראליות להן פעילות עסקית בחו"ל, לפקח ולבקר את פעילותן ברחבי העולם.
בקרה היא תהליך של פיקוח, מעקב ווידוא שפעילויות מתבצעות בהתאם לתכנון ולנהלים שנקבעו. כשמדובר בחברות בנות בחו"ל, בקרה מתייחסת למנגנונים שמיישמת חברת האם כדי להבטיח שהחברות הבנות פועלות ביעילות, במסגרת התקציב, ובהתאם לאסטרטגיה הכוללת של הארגון. בקרה סניפים בינלאומיים היא קריטית, שכן היא מאפשרת לחברות האם לפקח על פעילותן של חברות בנות במדינות שונות, תוך התחשבות בתרבויות, בחוקים ובנהלים מקומיים.
"מניסיוננו, בביצוע תהליכי ביקורת פנימית ובקרה בחברות בנות בחו"ל של חברות ישראליות עלו במקרים רבים ליקויים שלא ניתן היה לזהות ללא ביקור פיזי באתר", אומר רו"ח דורון כהן, שותף בפאהן קנה ניהול בקרה. "כך לדוגמה, עלו ממצאים הקשורים לנוכחות עובדים ותשלומי שכר, ממצאים הקשורים לבקרה על פרויקטים בביצוע, חריגות בעמידה בתקנות הבטיחות בעבודה, אי עמידה בנהלים הקשורים לאבטחת מידע וסייבר ועוד", הוא מוסיף. "יש השפעה חיובית על התנהלות של חברות בחו"ל מעצם ביצוע בקרה תקופתית ומעצם הידיעה שגורם מטעם ההנהלה והדירקטוריון מבקר אחת לתקופה את הפעילות".
לדברי כהן "להרבה חברות ישראליות יש פעילות במדינות עם תרבות עסקית שונה, למשל במזרח הרחוק, בדרום אמריקה ובמדינות שבהן קיימים סיכונים מוגברים להונאות, מעילות, שוחד ושחיתות. במקרים כאלה, חיוני שהחברה האם תבצע בקרה שוטפת על כל מערך ההתקשרויות והתשלומים, וגם על הממשק מול לקוחות, כדי למנוע מתן הנחות וזיכויים לא מורשים. בהיעדר בקרה אפקטיבית ועקבית, גדל הסיכון לזליגת כספים, הן בצד ההתקשרויות והתשלומים לספקים, והן בהתקשרויות עם לקוחות".
הסקר שבוצע לגבי כ-30 חברות ציבוריות בישראל, להן יש סניפים מעבר לים, חושף נתונים מדאיגים: 65% מהחברות, במגוון תחומים כגון נדל"ן, תעשייה וטכנולוגיה, הפועלות באסיה, אירופה, ארה"ב, אירופה ובדרום אמריקה, דיווחו על ירידה משמעותית בתדירות הביקורים של הנהלת החברה, בסניפיהן בחו"ל בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה, ו- כ 40%% מהן כלל לא ביקרו את חברות הבנות שלהן בחו"ל מאז פרוץ המלחמה. יתרה מכך, 56% נאלצו לדחות תהליכי ביקורת פנימית או בקרה בעקבות המצב הביטחוני.
רו"ח דורון כהן, שותף בפאהן קנה ניהול בקרה, הסביר: "הסביבה הביטחונית הנפיצה מציבה מגבלות על נסיעות עבודה של מנהלים ישראלים לחו"ל, גם למדינות שנחשבות בטוחות יחסית. המצב מקשה על שמירת קשר שוטף ורציף עם ההנהלות המקומיות בחברות הבנות. כתוצאה מכך, נפגעת האפקטיביות של מנגנוני הפיקוח והבקרה, מה שעלול לחשוף את החברות לסיכונים משמעותיים הן ברמה התפעולית והן ברמה הפיננסית."
למרות שרוב החברות (76%) עדיין לא דיווחו על השפעה מהותית על עסקיהן בחו"ל, כהן מדגיש את החשיבות של ביצוע פעולות שליטה ובקרה באופן שוטף ועקבי. לדבריו, "היעדרות ממושכת וצמצום פעולות הבקרה לאורך זמן עלולים להגביר את הסיכון להתממשות איומים כגון מעילות והונאות, חריגות תקציביות, וליקויים בפרויקטים משמעותיים." הוא קורא לארגונים לאמץ פתרונות טכנולוגיים מתקדמים שיאפשרו פיקוח מרחוק אפקטיבי, לחזק את ערוצי התקשורת עם מנהלי החברות הבנות, וליישם מערכות בקרה אוטומטיות.
- טראמפ מודה למדינות המפרץ על התחייבות לשיקום עזה - אבל, המימוש בספק
- סמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
הדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבעאנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום
ענקית השבבים תעתיק את פעילותה למתחם חדש בפארק ההייטק גב-ים בהיקף של כ-3,000 מ"ר; המרכז יורחב עד אמצע 2026 ויתמקד בפיתוח טכנולוגיות AI
ענקית השבבים אנבידיה (NVIDIA Corp. 2.25% ) מודיעה על הרחבת מרכז המחקר והפיתוח בבאר שבע פי שלושה. המתחם החדש, שייבנה בפארק ההייטק גב-ים בעיר, יתפרס על שטח של כ-3,000 מ"ר ועתיד להתחיל לפעול במתכונת מלאה עד סוף המחצית הראשונה של 2026. במקביל, מתכננת החברה לגייס מאות עובדים חדשים באזור הדרום - ובהם מפתחי שבבים, מהנדסי חומרה ותוכנה, ארכיטקטים ובוגרי תארים מתקדמים במדעי המחשב וההנדסה.
מעבר להיבט העסקי, המהלך הזה של אנבידיה צפוי להשפיע על תעסוקת ההייטק בדרום ועל יצירת
סביבת עבודה נוחה ואיכותית יותר למהנדסים שרחוקים מהמרכז. יש לזה פוטנציאל לשנות את מפת ההייטק במדינה, אחרי שחברות גלובליות מעדיפות להתרכז סביב תל אביב והרצליה רבתי, להחלטה של אנבידיה להשקיע דווקא בבאר שבע יש משמעות רחבה - לא רק מבחינת פיתוח טכנולוגי, אלא גם
כחלק ממאמץ לחזק את הפריפריה על ידי תעשיית ההייטק.
האתר החדש ממוקם בבניין החמישי שמקימה גב-ים בפארק ההייטק בבאר שבע, בו פועלות גם חברות כמו מיקרוסופט ואלביט וכן יחידות תקשוב של צה"ל. סמיכותו לאוניברסיטת בן גוריון ולבית החולים סורוקה ממחישה את התבססות האזור כאחד ממוקדי החדשנות המרכזיים בדרום. מדובר באחד ממהלכי ההתרחבות המשמעותיים של אנבידיה מחוץ לגוש דן, ומבחינת העיר באר שבע - צעד נוסף בדרך לביסוס מעמדה כעיר טכנולוגית בצמיחה.
עמית קריג, סגן נשיא בכיר באנבידיה ומנהל מרכז המו"פ בישראל, אמר כי "הרחבת מרכז הפיתוח בבאר שבע משקפת את המחויבות שלנו להגיע אל המהנדסות והמהנדסים הטובים ביותר - בכל מקום שבו הם נמצאים. הסייט החדש ישמש בית מקצועי למאות אנשי פיתוח נוספים מהדרום, שייקחו חלק בפיתוח טכנולוגיות חומרה ותוכנה פורצות דרך ויקדמו חדשנות עולמית בבינה מלאכותית."
- וול סטריט ננעלה בעליות עד 1.2%; סולראדג' זינקה 5% ופורד טסה 12%
- גילת קפצה ב-7%, טסלה עלתה ב-2.3%; וול-סטריט ננעלה בירוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', הוסיף כי "מדובר בבשורה חשובה לעיר ולנגב כולו. ההחלטה של אנבידיה מבטאת אמון באקו-סיסטם הבאר-שבעי ותיצור מאות מקומות עבודה חדשים, שיחזקו את ההון האנושי בעיר וימשיכו להציב את באר שבע בחזית החדשנות הישראלית."
טראמפ ונתניהו (X)טראמפ מודה למדינות המפרץ על התחייבות לשיקום עזה - אבל, המימוש בספק
מאיפה יגיעו 100 מיליארד דולר לשיקום עזה, ומהם התנאים להזרמת הכסף?
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע בנאום בפני הכנסת כי "מדינות ערביות ומוסלמיות" התחייבו להשקיע עשרות מיליארדי דולרים בשיקום רצועת עזה. טראמפ, שתיאר את הרצועה כ"אתר הריסות" שנחרב בעקבות שנתיים לחימה בין ישראל לחמאס, הביע תודה למדינות המפרץ על תמיכתן בתוכנית השלום שלו, שהובילה להסכם הפסקת אש ראשוני. "הן התחייבו לתמוך בשיקום בטוח של עזה ומעבר לה", אמר טראמפ, והוסיף כי ארה"ב תשתתף במאמץ באמצעות כוח בינלאומי שיפקח על התהליך.
אולם, מאחורי ההצהרות האופטימיות מסתתרת מציאות מורכבת: הערכות עלויות השיקום נעות בין בכ-100 מיליארד דולר, וההתחייבויות נתקלות באתגרים פוליטיים, כלכליים וגיאופוליטיים שמרחיקים את המימוש בפועל.
קריאה חשובה: מי ישלם את הנזק בעזה? והאם זה יכול להתגלגל לתקציב של ישראל?
על פי דוחות האו"ם והבנק העולמי, הנזק כולל הריסת 55 מיליון טון פסולת, פגיעה במערכות מים, חשמל וביוב, וצורך בשיקום כולל, הקמת נמל ימי, תחנות כוח ותשתיות תעשייתיות. הערכה ראשונית בפברואר 2025 עמדה על 53 מיליארד דולר, אך עדכונים מלפני מספר חודשים העלו אותה ל-70 מיליארד, ואף ל-100 מיליארד אם כוללים שיקום כלכלי ארוך ותמיכה באוכלוסייה.
- מה יקרה ב-30 באוקטובר והאם זה יוביל לעליות בשווקים?
- שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טראמפ, הציג תוכנית "20 נקודות" לשלום בעזה, הכוללת פירוז חמאס, הקמת כוח ביטחון בינלאומי בהובלת ארה"ב (עם 200 חיילים אמריקאיים), ושיקום כלכלי שיימומן בעיקר על ידי מדינות המפרץ. התוכנית זכתה לתמיכה ראשונית ממדינות ערב, אך כפי הנראה, ההתחייבויות הן בעיקר הצהרתיות, והמימוש תלוי בתנאים קשיחים.
