קניון עזריאלי
צילום: תמר מצפי
ניתוח

הנתון שמרמז על חזרה לצמיחה - ואיך זה עשוי להשפיע על הריבית?

דור עצמון | (7)

מלחמה, חללים, חטופים, אבל בהדרגה חזרנו לשגרה. חודש פברואר מתברר על פי נתוני שב"א כחודש מצוין לקמעונאות. הישראלים רכשו בכרטיסי האשראי בסכום ממוצע ליום של 1.32 מיליארד שקל - גבוה ב-70 מיליון שקל ו-5.6% לעומת פברואר 2023; ההוצאות ברכישות פיזיות עלו ב-3.9% לעומת ינואר השנה והממוצע היומי עמד על 570.2 מיליון שקל. גם אם תנטרלו את הזינוק ביום הבחירות שבו הוציאו הישראלים 1.58 מיליארד שקל בכרטיסי אשראי תקבלו עלייה של 5% לעומת פברואר המקביל.

נכון, הישראלים אוהבים שופינג ומסעדות, זה ידוע. אבל נדמה שבחודש פברואר החולף הם יצאו מגדרם. זה גם בגלל הרשתות הקמעונאיות והחנויות שיודעות ומבינות שהקשב של הישראלים לבדיקה והשוואת מחירים הוא נמוך והן מנצלות זאת לעליות מחירים, זה גם כמות גדולה יותר של תושבים מאשר בפברואר שנה שעברה - המוני ישראלים מטיילים חזרו לארץ בחודשים האחרונים על רקע המלחמה, ואולי זה גם הרצון והצורך לשבת בבית קפה ולהראות לכולם שישראל חזרה לשגרה. הנתונים האלו מבטאים שגשוג של הכלכלה המקומית למרות המצב, צמיחה שתתבטא בהמשך בנתוני המאקרו והמיקרו, אבל הם גם מרמזים שיש סיכוי לא קטן שהתהליך האינפלציוני של עליית המחירים ממשיך ושהנגיד שמשקלל את הנתונים כדי לקבוע אם הריבית תרד או תישאר על כנה ב-1 באפריל עלול שלא להוריד אותה. הדעה הרווחת היא שהריבית תרד, אבל הנתון הזה במידה ויפגוש נתונים חיוביים נוספים, יגרום לנגיד להשאיר את הריבית על כנה. זו יכולה להיות בשורה קשה לרבים שמתקשים מול המימון היקר והחזרי המשכנתא במקביל לעלייה ביוקר המחייה.

 

כמה בזבזנו בחודש פברואר?

במהלך פברואר 2024 הגיעו ההוצאות של הציבור הישראלי באמצעות כרטיסי אשראי לסכום כולל של 38.5 מיליארד שקל, כך עולה מנתונים של חברת שב"א שירותי בנק אוטו 0% (שירותי בנק אוטומטיים). מדובר על עליה של 3.3 מיליארד שקל לעומת פברואר 2023 שבו סך ההוצאות באשראי עמדו על 35.2 מיליארד שקל. סכום ההוצאות הממוצע היומי בפברואר 2024 עמד על 1.328 מיליארד שקל והוא היה נמוך ב-1.3% לעומת הסכום היומי הממוצע בינואר 2024 שעמד על 1.35 מיליארד שקל. ממוצע ההוצאות היומי הגבוה ביותר נרשם באוגוסט 2023 ועמד על 1.36 מיליארד שקל.

יום הבחירות המקומיות, שחל ב-27 בפברואר והיה יום שבתון, היה יום שיא עם למעלה מ-1.58 מיליארד שקל ובמהלכו נרשמו הוצאות גבוהות בענף המסעדות עם 133 מיליון שקל, חשמל ואלקטרוניקה עם 103.5 מיליון שקל, הלבשה והנעלה עם 131 מיליון שקל, תעופה עם 17.2 מיליון שקל, בידור ופנאי עם 10.8 מיליון שקל.

בפברואר 2024 נרשמה עלייה של 6% בהיקף ההוצאות בעסקאות אונליין לעומת פברואר 2023. סך ההוצאות בעסקאות אונליין הגיעו בחודש החולף לסכום של 22 מיליארד שקל, מדובר על עליה של 1.25 מיליארד שקל לעומת סכום של 20.7 מיליארד שקל שנרשם בפברואר 2023. ממוצע ההוצאות היומי ברכישות אונליין רשם בפברואר ירידה של 5% לעומת ינואר 2023, בחודש השני של 2024 עמד ממוצע ההוצאות היומי בעסקאות אונליין על סכום של 757.7 מיליון שקל לעומת סכום של 797.6 מיליון שקל בינואר 2024.

היקף הרכישות בעסקאות פיזיות עלה בשיעור של 14.1% לעומת פברואר 2023. בפברואר 2024 נרשם היקף הוצאות של 16.5 מיליארד שקל בעסקאות פיזיות המתבצעות בבתי העסק עצמם, מדובר בעליה של 14.1% לעומת סכום של 14.5 מיליארד שקל שנרשם בפברואר 2023. ממוצע ההוצאות היומי בעסקאות פיזיות בחודש החולף רשם עליה של 3.9% של לעומת ינואר 2024, בינואר נרשם ממוצע הוצאות יומי של 548.6 מיליון שקל לעומת 570.2 מיליון שקל בפברואר השנה. באוגוסט 2023 סכום ההוצאות הממוצע היומי בעסקאות פיזיות הגיע לשיא ועמד על 608.16 מיליון שקל.

 

עלייה בשימוש במזומנים

לראשונה מאז אוקטובר 2023 נרשם גידול בהיקף משיכות המזומן מהכספומטים הבנקאיים והוא עלה ב-4.4% בהשוואה לפברואר 2023. סך משיכות המזומן בפברואר 2024 עמד על סכום של 4.923 מיליארד שקל לעומת סכום של משיכות מזומן של 4.7 מיליארד שקל בפברואר 2023. ממוצע משיכות המזומן היומי עמד בינואר על סכום של 169.7 מיליון שקל והיה גבוה ב-7.3% לעומת ממוצע המשיכות היומי שנרשם בחודש ינואר ועמד על 158.257 מיליון שקל. באוגוסט 2023 ממוצע משיכות המזומן היומי מהכספומטים הבנקאיים עמד על 194.9 מיליון שקל.

קיראו עוד ב"בארץ"

סמנכ"לית חברת שבא, טלי הולנברג: "גם בחודש פברואר נמשכה המגמה של עלייה בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת התקופה המקבילה בשנת 2023. הגידול בהוצאות באשראי הוא מעבר לעליות המחירים בענפים השונים במשק והוא מבוסס גם על כך שנמצאים בישראל הרבה יותר ישראלים מאשר בתקופה המקבילה. נתוני פברואר מראים כי ענפי התיירות המשיכו בהתאוששות וענפי הצריכה המרכזיים, המזון לסוגיו, חשמל ואלקטרוניקה, הלבשה והנעלה, נמצאים בצמיחה, לעומת השנה שעברה".

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    סמי 06/03/2024 00:47
    הגב לתגובה זו
    כל עוד נמשכת ההתנהגות החזירית של ההנהגה החרדית, אשר בוזזת את קופת המדינה, מסרבת לשירות צבאי לאברכים הפרזיטים ואינה מאפשרת לימודי ליבה.
  • 5.
    עובד 05/03/2024 21:15
    הגב לתגובה זו
    על איזה צמיחה אתה מדבר החיים פה בסימן שאלה גדול מלא מדינות עוינות עוטפים אותנו משחקים לכל הזדמנות לכבוש אותנו ולחסל וזו האמת אני פה 73 שנים וכלום לא השתנה וזם לא ישתנה בעתיד אבל תמשיך לספק לנו בדיחות כאלה שמעלות חיוך
  • 4.
    ברק 05/03/2024 14:58
    הגב לתגובה זו
    בפבואר השנה יש יום נוסף שמוסיף כ-3.5% לימי המסחר בפבוארבנוסף ישנם כ-100,000 מפונים שמקבלים עשרות אלפי שקלים בחודש מהמדינה בנוסף למשכורת שלהם והם מעלים את הצריכה אך שאר האוכלוסיה לא נהנים מההטבות האלו.....מכאן גם יום נוסף וגם חלק קטן מאוד באוכלוסיה שהגדילו משמעותית את ההוצאות שלהם........אני בספק אם בנטרול שני הגורמים האלו ישנה בכלל צמיחה ביחס לשנה שעברה......
  • 3.
    אם קיימת צמיחה בריבית כזו למה צריך להוריד את הריבית? (ל"ת)
    אא 05/03/2024 13:39
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מנחם 05/03/2024 10:03
    הגב לתגובה זו
    מספרים לנו שהאינפלציה היא בסביבות 3%. לא קונה אבל נניח. זה כבר שם את הגידול ב2.6%. אבל הדרך האמיתית לבדוק מה קרה זה להשוות טובים מול טובין מה נרכש השנה יחסית לאשתקד. אם היו בודקים זאת היו מבינים כמה נתוני האינפלציה כאן מהונדסים
  • בובליל 05/03/2024 15:52
    הגב לתגובה זו
    חכם, מתוחכם, ומאד צודק. האינפלציה האמיתית לפחות כפול מזו הנמדדת. אם מבינים את זה, כל השאר מסתדר וקוהרנטי.
  • 1.
    חף 05/03/2024 09:57
    הגב לתגובה זו
    3% מזה בגלל יום נוסף בפברואר השנה. כלומר 2% שזה בערך הגידול הדמוגרפי, כלומר 0% גידול לנפש בהשוואה לשנה קודמת.
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

יוסי כהן, ראש המוסד (יוטיוב)יוסי כהן, ראש המוסד (יוטיוב)

האם ראש המוסד קיבל טובות הנאה מטייקון ולמה המשטרה לא חקרה?

ולמה זה לא בכותרות הראשיות בתקשורת? גילויים חדשים שנחשפו בשבוע שעבר מייצרים תחושה שיוסי כהן השתמש בדירת ג'ימס פארקר וקיבל טובות הנאה והמשטרה העלימה עין ו"הוציאה" את העדויות על כהן מתיק החקירה נגד נתניהו - לא תקין, מחשיד. קוראים לזה טיוח

מנדי הניג |
נושאים בכתבה יוסי כהן

כבר תקופה ארוכה שמלחשים שיוסי כהן קיבל טובות הנאה מג'יימס פאקר המיליונר, לרבות שימוש בדירתו במלון רואיל ביץ' שבתל אביב. הוא עשה זאת בעודנו ראש המוסד וזה מחייב במשטר תקין צורך בבדיקה משמעותית. הדברים עלו במסגרת תיק 1000 - תיק המתנות נגד נתניהו. במשטרה בדקו וחקרו על טובות הנאה שלכאורה קיבל יאיר נתניהו מפארקר, בעיקר שימוש בדירתו ברויאל ביץ' כשהחשד היה שבין נתניהו האבא ופארקר יש קשר לא חוקי -מתנות בתמורה להטבות. תוך כדי החקירה הזרקור עבר לדמות אחרת - יוסי כהן, אלא ששם היה סוג של טיוח. 

פקד ליזו כהן, חוקרת מיאח"ה, שהייתה חלק מצוותי החקירה בתיק 1000 וב"תיק המעונות"  הסבירה בעדותה בבית המשפט לפני כשנה וחצי כי החקירה התמקדה בקשרים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין פאקר, ובמיוחד בבדיקת חשד לטובות הנאה שהועברו באמצעות מגורים של בנו יאיר בנכס של פאקר. לדבריה אז "החשד היה שיאיר קיבל טובת הנאה עבור אביו, או להפך. יאיר היה הכלי, לא מושא הבדיקה המרכזי".

היא נשאלה אז למה חקרתם דווקא את יאיר ולא את יוסי כהן? "אני גביתי הודעות גם בעניין הזה, אך לא זכור לי שבדקנו את מצלמות האבטחה לגבי יוסי כהן". בהמשך הודתה כי הייתה הנחיה מגבוה לא להזכיר את שמו של כהן בחקירת הדס קליין, נציגת פאקר ומילצ'ן.

פיצול חריג של תמלילי חקירה: "קיבלנו הנחיה מלמעלה"

במהלך הדיון הציג אז עו"ד עמית חדד סניגור נתניהו פיצול חריג בתמלולי חקירה של שלושה עובדים במלון - שני קבלנים וקב"ט. לדבריו, התמלולים כללו גרסאות שונות באשר להופעתו של יוסי כהן בדירה: באחד מהם השם הוזכר, ובאחר - הושמט. כהן אישרה כי מדובר במהלך חריג ולא שגרתי, שלא עשתה בעבר, והסבירה כי מדובר בהנחיה שהועברה מהדרגים הבכירים. "לא יודעת למה פוצל התמליל. זו הייתה הנחיה. אולי כדי להבחין בין גרסה שבה מוזכר שם רגיש לגרסה אחרת. זה לא מקובל, אבל ככה נדרשנו לפעול".

בשבוע שעבר עלה לדוכן העדים חוקר בכיר במשטרה - צחי חבקין. העדות שלו גורמת לזוז באי נוחות. עו"ד חדד שואל אם "השם של יוסי כהן עלה בתשאול של עובדי המלון. מומי (נצ"מ מומי משולם - ראש צוות החקירה בתיקי נתניהו) עלה בשיחה, מה, הוא נלחץ?" 

‏חבקין: "אפשר לומר".

‏חדד: "אז הוא מנחה אותך? ומייצר מצגי שווא?"