הנתון שבממשלה לא לוקחים מספיק ברצינות: מעל 10% של מובטלים ולא מועסקים
שיעור האבטלה בחודש אוקטובר ירד ל-3.1%, לעומת 3.2% בחודש ספטמבר, כך עולה מנתוני מנוכי העונתיות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). שיעור התעסוקה (אחוז המועסקים מכלל האוכלוסייה) עומד על 61% והאחוז בכוח העבודה ירד ל-63% מ-63.4%. אבל כמובן שהנתונים הללו לא מספרים את הסיפור של מה שקורה בשוק העבודה חודש וחצי לתוך מלחמת חרבות ברזל. האחוזים נשארים במסגרת הרצויה של הסטטיסטיקאים רק מפני שמספר המשתתפים בכוח העבודה הכללי יורד.
תור בביטוח הלאומי צילום תמר מצפי.
נתון נוסף שמראה את המצוקה בשוק העבודה הוא שיעור התעסוקה, שיעור התעסוקה במשק ירד באחוז והוא עמד באוקטובר על 60.5% לעומת 61.3% בחודש ספטמבר. אבל אם נסתכל על הנתון של שיעור התעסוקה שלא כולל את העובדים שהוצאו לחל"ת ואת אנשי המילואים (לא כולל נעדרים זמנית, שזה המונח של הלמ"ס לכך) אז כאן כבר מדובר בירידה חדשה של 5%, מ-61.1% בחודש ספטמבר ל-56.5% בחודש אוקטובר. שיעור זה כולל את כלל האנשים העובדים בני 15 ומעלה.
הנתון של אחוז כוח העבודה שכן כולל את האנשים שהוצאו לחל"ת ירד מ-63.4% בספטמבר ל-62.6%. שיעור המשתתפים כולל מועסקים, מובטלים וכאמור גם אנשים שהוצאו בחל"ת.
- חצי מהישראלים לא יודעים לחשב ריבית ולא יודעים מה זו אינפלציה
- העלייה בירידה: פחות עולים ב-2024, רובם מרוסיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נתוני הלמ"ס לאוקטובר
כמעט חצי מיליון מובטלים
לפי הנתונים, מספר הבלתי מועסקים בחודש אוקטובר( הנתון המצומצם שאינו כולל את אלו שהוצאו לחל"ת) עמד על 149.8 אלף איש (3.4%) לעומת 151.1 אלף איש (3.4%) בחודש ספטמבר. מספר המועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם כל השבוע מסיבות כלכליות + הבלתי מועסקים - הנתון של האבטלה המורחבת של הלמ"ס זינק מ-163.6 אלף איש (4%) בחודש ספטמבר ל-428.4 אלף איש בחודש אוקטובר (9.6%) וזה אולי הנתון שמספר בצורה אמיתית יותר את מצב שוק העבודה בישראל במלחמה.
אם נסתכל על הנתון של מספר הלא משתתפים בכוח העבודה שהפסיקו לעבוד בגלל פיטורים או סגירת מקום העבודה בשנתיים אחרונות + המועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם כל השבוע מסיבות כלכליות + הבלתי מועסקים הרי ששם הזינוק גדול יותר, ואם בחודש ספטמבר נתון זה עמד על 181.5 אלף איש (4.2%) באוקטובר הוא כבר הגיע ל-456 אלף איש (10.2%). אם תוסיפו לזה גם את הפלח של אלו שהתייאשו מחיפוש עבודה תגיעו כבר לנתון של 467 אלף איש, כמעט חצי מיליון איש.
- כששמיים נסגרים: מתי מגיע פיצוי על ביטול טיסה?
- ״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את...
אם נצרף את זה לנתונים של ביטוח לאומי על המובטלים החדשים עקב המלחמה, מספר המובטלים מאז תחילת המלחמה עומד על 132 אלף, מתוכם 98.8 אלף הוצאו לחל"ת שלא מרצונם ו-33.8 אלף פוטרו או איבדו את עבודתם מסיבות שונות.
- 2.יש להעיף את הקיסר הנאשם והכת ההזוייה מניהול המדינה. (ל"ת)בוזזי הקופה לכלא 21/11/2023 12:43הגב לתגובה זו
- תמתין בסבלנות לבחירות! (ל"ת)סיסי 23/11/2023 08:28הגב לתגובה זו
- נתניהו המושחת חייב להיכנס לכלא (ל"ת)אביה 23/11/2023 00:24הגב לתגובה זו
- 1.איך זה 10%, כשרק החרדים זה 11% ???? (ל"ת)שירי 21/11/2023 10:22הגב לתגובה זו
- בני 21/11/2023 23:04הגב לתגובה זוה10% בכותרת זה כאלו שיצאו משוק העבודה *בגלל המלחמה*. השיעור הכללי של אלו שאינם מועסקים נמצא בתרשים, והוא שיעור מבהיל של 37.4%.

״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.

״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.