עובדי הייטק
צילום: sigmund, unsplash

52% מענפי ההייטק מדווחים על צמצומים; בשאר המשק - 21%

?הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת נתונים המעידים על צמצום בכוח אדם בענפי ההייטק מתחילת 2022 עד סוף המחצית השנייה של 2023. הסיבות העיקריות: ענפי שירותי ההייטק מושפעים יותר מהמצב הגלובלי, מעליית הריבית ומחוסר הוודאות
איציק יצחקי | (2)

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת נתונים המעידים על צמצום בכוח אדם בענפי ההייטק מתחילת 2022 עד סוף המחצית השנייה של 2023. במהלך חודש יוני 2023, נשאלו המנהלים מענפי השירותים העונים למדגם סקר מגמות 5 שאלות: האם במחצית הראשונה של שנת 2022 צומצם כוח האדם בחברה שלכם?; האם במחצית השנייה של שנת 2022 צומצם כוח האדם בחברה שלכם?; האם במחצית הראשונה של שנת 2023 צומצם כוח האדם בחברה שלכם?; בהשוואה למחצית השנייה של שנת 2022, האם מספר העובדים שעזבו ביוזמתם את החברה השנה – עלה / ללא שינוי / ירד?; מה מבין הגורמים הבאים הכי פגע בפעילות הכלכלית שלכם השנה? (קשיים בגיוסי הון סיכון/ירידה בביקושים/קשיים בקבלת אשראי/אחר/אין פגיעה כלכלית). הסקר מייצג כ-4,200 חברות שירותי הייטק שבהן כ-5 משרות ויותר וכ-14,000 חברות בענפי השירותים שאינם הייטק. ועכשיו, לתוצאות: באחוז חברות ההייטק (בענפי השירותים) המדווחות שהיקף התעסוקה שלהן הצטמצם חלה עלייה חדה מכ-22% מהחברות במחצית הראשונה של שנת 2022 לכ-52% במחצית הראשונה של שנת 2023. באחוז החברות בענפי השירותים ללא הייטק שמדווחות על צמצום בהיקף התעסוקה חלה עלייה מתונה מ-11% במחצית הראשונה של שנת 2022 לכ-21% במחצית הראשונה של שנת 2023. על פי דיווחי המנהלים של חברות בענפי שירותי הייטק חצי השנה האחרונה חלה ירידה בהיקף המועסקים העוזבים את החברה מרצון. בענפי השירותים ללא הייטק לא חלה ירידה כזו. שוני זה מחזק את ההבדל בסביבה הכלכלית בין שני הענפים. כ-33% מהמנהלים בחברות בענפי שירותי ההייטק דיווחו שלא הייתה כל פגיעה כלכלית בחברתם בחצי השנה האחרונה. על פי דיווחי המנהלים של חברות בענפי שירותי הייטק שדיווחו על פגיעה כלכלית, הגורם המשמעותי ביותר לפגיעה בשנת 2023 הוא ירידה בביקושים למוצר של חברתם, והגורם השני בחומרתו הוא קשיים בגיוס הון סיכון. במחצית הראשונה של שנת 2022 כ-22% מהחברות בענפי שירותי הייטק דיווחו על צמצום בכוח האדם. לאורך התקופה חלה עלייה באחוז זה והוא הגיע לכ-52% במחצית הראשונה של שנת 2023. בהשוואה לענפי שירותים אחרים, ענפי שירותי ההייטק מושפעים יותר מהמצב הגלובלי, מעליית הריבית ומחוסר הוודאות. גם בחברות מענפי השירותים שאינם הייטק, חלה עלייה באחוז החברות שדיווחו על צמצום. אולם אומדן זה נשאר נמוך משמעותית ביחס לענפי שירותי ההייטק, ועמד על כ-21% מהחברות  במחצית הראשונה של 2023.   נתונים: למבתרשים 2 מוצגים האומדנים לפי שתי שיטות חישוב שונות: אומדן העסקים - מייצג את אחוז העסקים באוכלוסיית הסקר שענו שחל בחברתם צמצום בכוח האדם. אומדן המועסקים - מייצג את אחוז המועסקים בחברות אלו מתוך סך המועסקים בענפי ההייטק שירותים. כלומר, אומדן זה מביא לידי ביטוי את גודל החברה במונחי היקף תעסוקה.בתרשים רואים שאומדן המועסקים נמוך מאומדן העסקים. המשמעות של זה היא שחברות גדולות מדווחות על פחות צמצומים בהשוואה לחברות קטנות ובינוניות. עם זאת, אפשר לראות שגם לפי שיטת חישוב זו חלה עלייה מגמתית לאורך התקופה. בתרשים 3 מוצגים השינויים בהיקף העובדים שעזבו ביוזמתם את מקום העבודה במחצית הראשונה של שנת 2023 לעומת המחצית השנייה של שנת 2022 במונחי מועסקים. יותר מנהלים מדווחים שהיקף העובדים שעזבו ירד. ייתכן שהירידה בעזיבה נובעת מחוסר הוודאות ומהתנודתיות בענפי ההייטק בחצי שנה האחרונה. נתונים: למהגורם המשמעותי ביותר בפגיעה הכלכלית בחברות בענפי ההייטקהמנהלים נשאלו גם על הגורם העיקרי לפגיעה הכלכלית בחברתם בחצי השנה האחרונה. הגורם המשמעותי ביותר לפגיעה היה ירידה בביקושים למוצר של חברתם (בכ-36% מהחברות הגדירו אותו כך) ואחריו הגורם קשיים בגיוס הון סיכון (בכ-20% מהחברות). הנתונים על הירידה בהיקף גיוסי הון סיכון השנה שפורסמו על ידי מספר גופים תואמים לתמונה המצטיירת מהאומדנים. בכ-33% מהחברות דיווחו שלא חלה כל פגיעה כלכלית אצלן בחצי השנה האחרונה. אפשר לראות שהאומדן לפי אחוז המועסקים גבוה יותר – בחברות שהעסיקו כ-54% מהמועסקים דיווחו שלא הייתה פגיעה כלכלית. הבדל זה מצביע על כך שהפגיעה הכלכלית התרכזה יותר בעסקים הקטנים והבינוניים. נתונים: למ

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ביבי מחסל את עתיד הצעירים (ל"ת)
    מובטלי נתניהו 10/07/2023 14:23
    הגב לתגובה זו
  • חרד 10/07/2023 15:15
    הגב לתגובה זו
    יקבלו כסף, תקציבים, ישיבות, מרפסות סוכה. החיים שלהם דבש. זה הגב שלנו, הפראיירים שהולך ונשבר.
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.