52% מענפי ההייטק מדווחים על צמצומים; בשאר המשק - 21%
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת נתונים המעידים על צמצום בכוח אדם בענפי ההייטק מתחילת 2022 עד סוף המחצית השנייה של 2023.
במהלך חודש יוני 2023, נשאלו המנהלים מענפי השירותים העונים למדגם סקר מגמות 5 שאלות: האם במחצית הראשונה של שנת 2022 צומצם כוח האדם בחברה שלכם?; האם במחצית השנייה של שנת 2022 צומצם כוח האדם בחברה שלכם?; האם במחצית הראשונה של שנת 2023 צומצם כוח האדם בחברה שלכם?; בהשוואה למחצית השנייה של שנת 2022, האם מספר העובדים שעזבו ביוזמתם את החברה השנה – עלה / ללא שינוי / ירד?; מה מבין הגורמים הבאים הכי פגע בפעילות הכלכלית שלכם השנה? (קשיים בגיוסי הון סיכון/ירידה בביקושים/קשיים בקבלת אשראי/אחר/אין פגיעה כלכלית). הסקר מייצג כ-4,200 חברות שירותי הייטק שבהן כ-5 משרות ויותר וכ-14,000 חברות בענפי השירותים שאינם הייטק.
ועכשיו, לתוצאות:
באחוז חברות ההייטק (בענפי השירותים) המדווחות שהיקף התעסוקה שלהן הצטמצם חלה עלייה חדה מכ-22% מהחברות במחצית הראשונה של שנת 2022 לכ-52% במחצית הראשונה של שנת 2023.
באחוז החברות בענפי השירותים ללא הייטק שמדווחות על צמצום בהיקף התעסוקה חלה עלייה מתונה מ-11% במחצית הראשונה של שנת 2022 לכ-21% במחצית הראשונה של שנת 2023.
על פי דיווחי המנהלים של חברות בענפי שירותי הייטק חצי השנה האחרונה חלה ירידה בהיקף המועסקים העוזבים את החברה מרצון. בענפי השירותים ללא הייטק לא חלה ירידה כזו. שוני זה מחזק את ההבדל בסביבה הכלכלית בין שני הענפים. כ-33% מהמנהלים בחברות בענפי שירותי ההייטק דיווחו שלא הייתה כל פגיעה כלכלית בחברתם בחצי השנה האחרונה.
על פי דיווחי המנהלים של חברות בענפי שירותי הייטק שדיווחו על פגיעה כלכלית, הגורם המשמעותי ביותר לפגיעה בשנת 2023 הוא ירידה בביקושים למוצר של חברתם, והגורם השני בחומרתו הוא קשיים בגיוס הון סיכון.
במחצית הראשונה של שנת 2022 כ-22% מהחברות בענפי שירותי הייטק דיווחו על צמצום בכוח האדם. לאורך התקופה חלה עלייה באחוז זה והוא הגיע לכ-52% במחצית הראשונה של שנת 2023.
בהשוואה לענפי שירותים אחרים, ענפי שירותי ההייטק מושפעים יותר מהמצב הגלובלי, מעליית הריבית ומחוסר הוודאות. גם בחברות מענפי השירותים שאינם הייטק, חלה עלייה באחוז החברות שדיווחו על צמצום. אולם אומדן זה נשאר נמוך משמעותית ביחס לענפי שירותי ההייטק, ועמד על כ-21% מהחברות במחצית הראשונה של 2023.
בתרשים 2 מוצגים האומדנים לפי שתי שיטות חישוב שונות:
אומדן העסקים - מייצג את אחוז העסקים באוכלוסיית הסקר שענו שחל בחברתם צמצום בכוח האדם.
אומדן המועסקים - מייצג את אחוז המועסקים בחברות אלו מתוך סך המועסקים בענפי ההייטק שירותים. כלומר, אומדן זה מביא לידי ביטוי את גודל החברה במונחי היקף תעסוקה.בתרשים רואים שאומדן המועסקים נמוך מאומדן העסקים. המשמעות של זה היא שחברות גדולות מדווחות על פחות צמצומים בהשוואה לחברות קטנות ובינוניות. עם זאת, אפשר לראות שגם לפי שיטת חישוב זו חלה עלייה מגמתית לאורך התקופה.
בתרשים 3 מוצגים השינויים בהיקף העובדים שעזבו ביוזמתם את מקום העבודה במחצית הראשונה של שנת 2023 לעומת המחצית השנייה של שנת 2022 במונחי מועסקים. יותר מנהלים מדווחים שהיקף העובדים שעזבו ירד. ייתכן שהירידה בעזיבה נובעת מחוסר הוודאות ומהתנודתיות בענפי ההייטק בחצי שנה האחרונה.
הגורם המשמעותי ביותר בפגיעה הכלכלית בחברות בענפי ההייטקהמנהלים נשאלו גם על הגורם העיקרי לפגיעה הכלכלית בחברתם בחצי השנה האחרונה. הגורם המשמעותי ביותר לפגיעה היה ירידה בביקושים למוצר של חברתם (בכ-36% מהחברות הגדירו אותו כך) ואחריו הגורם קשיים בגיוס הון סיכון (בכ-20% מהחברות). הנתונים על הירידה בהיקף גיוסי הון סיכון השנה שפורסמו על ידי מספר גופים תואמים לתמונה המצטיירת מהאומדנים.
בכ-33% מהחברות דיווחו שלא חלה כל פגיעה כלכלית אצלן בחצי השנה האחרונה. אפשר לראות שהאומדן לפי אחוז המועסקים גבוה יותר – בחברות שהעסיקו כ-54% מהמועסקים דיווחו שלא הייתה פגיעה כלכלית. הבדל זה מצביע על כך שהפגיעה הכלכלית התרכזה יותר בעסקים הקטנים והבינוניים.
- 1.ביבי מחסל את עתיד הצעירים (ל"ת)מובטלי נתניהו 10/07/2023 14:23הגב לתגובה זו
- חרד 10/07/2023 15:15הגב לתגובה זויקבלו כסף, תקציבים, ישיבות, מרפסות סוכה. החיים שלהם דבש. זה הגב שלנו, הפראיירים שהולך ונשבר.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
