שר האוצר סמוטריץ׳ חתם על קיזוז כפול של 100 מיליון שקל מכספי הרשות הפלסטינית
לראשונה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ חתם על קיזוז סכום כפול של 100 מיליון שקל מכספי הרשות הפלשתינית. מדובר כאמור בצעד שא היה לפני כן בעבר ושמסמן שינוי מדיניות בכל הקשור ליחסים הכלכליים שבין ישראל והרש"פ.
שנים רבות נשמעות קריאות לקיזוז כספים מהרשות הפלסטינית לאחר שזו מממנת משפחות של מחבלים וסייעניהם או את המחבלים עצמם לאחר ששוחררו.
מבחינתה של הרשות הפלסטינית מדובר במכה אנושה שכן המצב הכלכלי בשטחיה אינו טוב והיא זקוקה לכל מקור תקציבי שהיא יכולה להשיג. עם זאת צריך להגיד כי במידה והרש"פ הייתה נמנעת מתשלום למשפחות מחבלים, סביר להניח שמצבה הכלכלי היה טוב בהרבה מזה הנוכחי.
ובכל זאת, הרש"פ תולה את רוב ביטחונה הכלכלי בסיוע של שאר מדינות ערב ובראשן אלו המפרציות שבהובלת איחוד האמירויות וקטאר. במקביל, גם לסיוע האמריקאי יש חלק מרכזי בהתנהלות הכלכלית של הרשות אם כי היא איננה מסתמכת עליו לאור ההשפעה שיש לישראל על כך.
שר האוצר, ח״כ בצלאל סמוטריץ׳: "חתמתי אתמול, לראשונה, על קיזוז כפול של כספי הטרור שהרש"פ מעבירה למשפחות מחבלים. הורדנו לרש״פ 100 מיליון שקל במקום 50 עד כה. ועוד 200 אלף שקל שיעברו כפיצוי למשפחות נפגעי טרור על פי פסק דין של בית המשפט. הרשות מממנת מחבלים, מדינת ישראל אומרת עד כאן. אזרחי ישראל לא יהיו חלק מהפארסה".
- 8.שיעבירו את הכסף לנפגעי טרור (ל"ת)אני 20/04/2023 16:42הגב לתגובה זו
- 7.אמיר 02/02/2023 12:34הגב לתגובה זואבל, אבו מאזן יכול בקלות להגיד אין לי לשלם משכורות. יפטר את כל הפקידים. ויאללה אינתיפדה שלישית. יעלה לנו יותר מ 100 מליון ש"ח
- אודי 18/04/2023 08:20הגב לתגובה זופרוטקשן לא יכול להוות שיקול כלכלי לטווח רחוק
- דב 02/02/2023 16:13הגב לתגובה זואלימות גבוהה פורצת רק כשהמציאות הכלכלית נפלאה: ראה: 1936, המרד הערבי. 1979. 2000. כלכלה היא תוצר מערבי. אך מה אתה יודע? התקשורת מצליחה לשבט את כולם (מלשון משובטים). הנדסת תודעה.
- 6.מ. 02/02/2023 12:18הגב לתגובה זוכל הכבוד!!!
- זה כספי מיסים שלהם, שישראל אמורה להעביר להם, טוב שהוריד (ל"ת)דודי 02/02/2023 13:32הגב לתגובה זו
- 5.לילי 02/02/2023 10:52הגב לתגובה זואחזקת מחבל בכלא עולה לישראל מעל 12,000 ש"ח לחודש .
- אנונימי 02/02/2023 11:23הגב לתגובה זואין ממי לגבות.אפשר רק לקזז.
- לילי 02/02/2023 14:00המחבלים ובני משפחתם פועלים מהכלא , מקבלים קיצבאות , ועושים עסקים . השיכבה העשירה היינה שיכבת המקורבים למחבלים . ( שגובים גם דמי חסות ) .
- 4.אור 02/02/2023 10:41הגב לתגובה זומעניין כמה זמן עוד העולם יעמוד מנגד וישתוק. עם ממשלת ההפיכה הזו לא עוד הרבה זמן. הכסף הגדול ומיטב המוחות יעזבו. ישארו חסרי לימודי הליבה, הפונדמנטליסטים, המשיחיים וכל שאר ירקות. או אז העולם יפתח בפנינו את שערי גיהנום. לו יהי לו יהי לו יהי. לא לעולם חוסן.
- מאיר 02/03/2023 10:56הגב לתגובה זווגם הנסיבות ממש שונות.
- דב 02/02/2023 11:18הגב לתגובה זושונאי יהודים ויהדות - אירופה מחכה לכם. שלום ולא להתראות.
- אז למה סמוטריץ מתחנן לפגוש את ליבנה? (ל"ת)גריזלי 02/02/2023 12:46
- 3.האיש הגיע לעבוד. (ל"ת)כגן 02/02/2023 10:23הגב לתגובה זו
- 2.כל הכבוד! (ל"ת)נחום 02/02/2023 10:04הגב לתגובה זו
- 1.כל הכבוד אלוףףף (ל"ת)סמוטי 02/02/2023 09:51הגב לתגובה זו
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
