המדד הישראלי לצרכן משפיע על אזרחי המדינה במגוון דברים מהצמדות של הלוואות, עדכוני שכר, חוזים ועוד. בנוסף הוא כלי מרכזי לקבלת החלטות כלכליות כמו גובה הריבית. זה הדבר הנכון להגיד שהמדד לצרכן הישראלי הוא המדד המרכזי שלפיו מקבלים החלטות והנה המדד הישראלי לצרכן עלה משמעותית פחות מהמדדים של כמעט כל מדינה בעולם המערבי (אולי למעט יפן ששם באמת מדובר במקרה חריג), לא רק בשנה האחרונה אלא ב10 השנים האחרונות. לא מדובר בתופעה חד פעמית המדד הישראלי נמוך מכל המדדים האירופאים. לא מדובר במשהו חד פעמי אלא בתהליך עקבי.

אז לפי נתוני הלמ״ס ישראל היא אולי המדינה עם האינפלציה הנמוכה ביותר במדינות המפותחות* (בניכוי מקרי קצה דוגמת מדינות במיתון כמו יפן ויוון)

אינפלציה בין השנים 2011-2021 מקור הנתונים הבנק העולמי.

אינפלציה במהלך 12 החודשים האחרונים (מקור הנתונים TheGlobalEconomy )

יצוין כי בטורקיה המצב קיצוני במיוחד: האינפלציה הגיעה כבר ל-79% ב-12 החודשים האחרונים.

כלומר מדינת ישראל עם אינפלציה נמוכה גם בהשוואה למדינות שעברו מיתון, משבר נדל״ן חריף ועוד. עכשיו השכר במדינת ישראל עלה, החסכונות לא עלו דרמטית, איך מסבירים את הפער? 

• למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
• מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כשהשוותי את הנתונים מספר פעמים מול מדינות אחרות רציתי להבין אם אני עושה שגיאה, או שהשגיאה נמצאת אצל הלמ״ס. תנוח דעתם של הקוראים - השגיאה כנראה אצל הלמ״ס ואין מדובר בשגיאה מכוונת אלא בחוסר מקצועיות שמתחיל משלב הבדיקה הסטטיסטית דרך איסוף הנתונים ועד להרכבת המדד. בכל אחד מהשלבים התבצעה עבודה ברמה נמוכה שאינה הולמת אפילו מדינות עולם שלישי, כאשר משווים בין הלמ״ס הישראלי לקולומביאני למשל הרמה המקצועית שם גבוהה לאין ערוך. התחושה היא של בושה עמוקה במיוחד כשמידע נגיש ויש גישה למתודולוגיות של מדינות כמו ארצות הברית, אנגליה ועוד. יש כלים ממוחשבים שמאפשרים כריית מידע יעילה, למה למען השם למשל מחשבים מדד דיור לפי סקרי שכר דירה המבוססים על הרצון הטוב של קבוצה נבחרת של שוכרים ואיך לא נדלקים כל האורות האדומים כשמחירי דירות עולים ב-150% ומדד הדיור בקופה המקבילה עולה בפחות מ-20% ???

התשובה של הלמ"ס היא, ואני מצטט: ״כי 90% לערך מהשוכרים מצויים תחת חוזה קיים ולכן המדד לגביהם נותר כמעט ללא שינוי. עבור 5.7% מהשוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עליה של כ-3%. עבור 5.2% מהשוכרים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של כ-5.6% בשכר הדירה״. שוכרים מפקידים את החוזים שלהם בעיריות, מה הבעיה לבקש מהעיריות להעביר את הנתונים?

כך למשל ב״מדידת שירותי דיור בבעלות הדיירים״ של הלמ״ס (נכתב על ידי לואיזה בורק) נקבעים אשכולות (המונח המקביל באנגלית הוא Clusters) מה הסיבה לקביעת האשכולות? מה הקשר הסטטיסטי ביניהם? למה דירות קטנות בתל אביב נמצאות באותו אשכול עם דירות גדולות בחיפה? ותאמינו לי שאלו הבעיות הקטנות.

• יותר טסים לחו"ל, החברות הישראליות ממשיכות לתפוס נתח שוק רחב
• בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים...

אכן מדידת סעיף הדיור בהקשר של הוצאה חודשית/שנתית אינה בעיה פשוטה אבל ישראל אינה ייחודית ומדינות מצאו שיטות להתמודד עם הבעיה, בין אם בגישה ישירה לחוזים ובין אם בקביעת החלק היחסי בהוצאה החודשית שהולך לסעיף הדיור כך למשל כאן וכאן. וזו רק דוגמא.

ממוצע האינפלציה בין 2011-2021 במדינות המפותחות היה כ-21.3%. אם מנכים את המדינות הדרום אמריקאיות מגיעים ל-17.5% הפער בין זה לבין האינפלציה בתקופה המקבילה בישראל הוא מעל ל-8%.

אם נזרוק את הערכים הגבוהים ביותר מחישוב האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים נקבל ממוצע עולמי של 8.3% לעומת 4.4% בישראל בתקופה המקבילה.

מחירי הדירות בישראל עלו יותר מכמעט כל מקום בעולם המערבי בתקופה המקבילה. (מדינה כמו אירלנד למשל שהאינפלציה שלה בין 2011 ל-2021 נמוכה מישראל סבלה מירידה דרמטית במחירי הדירות של כמעט 50% בין 2008 ל-2013, רק בשנים האחרונות רמות המחירים שבו לאלו של 2008, שלא לדבר על יוון) . אז אם דירות לא יותר זולות אז מוצרי המזון בישראל הוזלו בהשוואה לעולם? המכוניות?

ברצינות, יש לנו מדד מעוות, למדד יש השלכות מעשיות משמעותיות על חיי היומיום שלנו למשל, על שיעור הריבית שיקבע, על שיעור תוספת היוקר, על העלאות השכר הנומינליות שתקבענה בחוזי העבודה. להחלטות אלו תהיינה השפעות על שיעור התשואה בחסכון ארוך הטווח, על תשלומי המשכנתאות ועוד. השפעה זו תגבר שבעתיים אם על פני שנים תגרור שיטת המדידה הטיה עקבית לכיוון זה או אחר.   

המצב עגום, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עוסקת בנוסף בתחומים שקשורים בדיני נפשות כמו נתוני תאונות דרכים ותאונות עבודה. מה ההמלצה שלי?  לסגור את הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשלם לכל העובדים שם משכורת עד לפנסיה, רק שלא יגיעו ולא יגרמו עוד נזק.

לפנות למוסד אקדמי מכובד שאין לו קשר ללמ״ס כמו לטכניון, לחוקר בעל שם בעל ידע בסטטיסטיקה שאין לו קשר ללמ״ס, ולבקש מהמחלקה לעשות שירות מילואים של חצי שנה עד לייצוב מוסד חדש ואמין. אין צורך להמציא את הגלגל, המתודולוגיות באנגליה ובארה״ב טובות. במקומות בהם יש חוסר התאמה מקומית אני סמוך ובטוח שיימצאו פתרונות.

להלן התייחסות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה:

ביחס למדד המחירים לצרכן - הטענות המוזכרות בדבריך אינן מדויקות או אינן נכונות ובחלקן אף הזויות. הטענות לא מלמדות דבר מלבד אי בקיאות של כותב המאמר בחומר. עם זאת בשל החשיבות הרבה שאנו מייחסים לנושא, נשמח להפנות אותו למידע נוסף באתר הלמ"ס.

ביחס לעבודת הלמ"ס – הדברים אינם ראויים לתגובה. רק נאמר שהלמ"ס מעסיקה עובדים מקצועיים ומסורים ועבודתה מלווה על-ידי המועצה הציבורית לסטטיסטיקה ועל ידי אנשי אקדמיה ותעשיה בכירים.

צר לנו על הניסיון לפגוע ביושרה, במקצועיות, באמינות ובמהימנות שעומדים ביסוד עבודתה של הלמ"ס מאז הוקמה, ומקנים לה הערכה רבה והכרה בינלאומית בגופים האמונים על סטטיסטיקה רשמית כגון ה-OECD, קרן המטבע הבינ"ל, האיחוד האירופי, הוועדה הכלכלית האירופית של האו"ם ועוד. מוטב יעשה כותב המאמר אם יעסוק בנושאים בהם הוא מבין, ככל שיש כאלה.