את התוצאות החמורות של המלחמה חווים לא רק אזרחים חפים מפשע באוקראינה אלא הן הולכות ומתפשטות ומקיפות מעגלים רחבים יותר ויותר. מבחינה כלכלית ההשפעות הישירות מורגשות היטב במחירי האנרגיה והסחורות, אך כעת מתחילים לעלות חששות גם ביחס למעגל השני של הפגיעה הזו, שייתכן שיהיו אף חמורות יותר. 

שבועיים לאחר פלישתה של רוסיה לאוקראינה, מחירי הסחורות החקלאיות נסק. הגידול הגבוה ביותר נרשם בסקטור החיטה, שכן היצוא משתי המדינות, אשר מספקות לעולם קרוב ל-30% מהחיטה, נמצא כעת בסיכון. אולם מלבד ההשפעה הישירה על כמות החיטה הנוכחית, ישנה גם השפעה על התבואה העתידית של מגוון רחב של דגנים ומוצרי חקלאות אחרים, גם כאלה שלא מיוצרים בעיקר באזור הקנפליקט. 

סווין הולסטר, מנכ"ל חברת Yara, המייצרת כימיקאלים לתעשייה, סבור יתכן והעולם בדרכו למשבר מזון כללי. הגידול במחירי הגז הטבעי בעקבות פלישתה של רוסיה לאוקראינה חייבו את החברה המייצרת בעיקר דשנים להקטין באופן משמעותי את ייצור האמוניה והאוריאה אותן היא מוכרת באירופה לכ-45% מהתפוקה הרגילה. הדישון הכרחי לתפוקה תעשייתית של גידולים, ובלעדיהם הכמות המיוצרת תקטן בהרבה ותביא למחסור חמור במצרכי מזון בסיסיים, כך להערכת המנכ"ל.  "זו אינה שאלה של מתי, אלא כמה גדול יהיה המשבר", אמר הולסטר בראיון לרשת החדשות CNN. 

רוסיה הינה יצאנית גדולה של מרבית מרכיבי הדשנים, וכעת, לאחר שהמדינה עצרה את הייצוא (בין אם בהחלטתה ובין אם בעקבות סנקציות מערביות), טרם ידוע כיצד חקלאים רבים יצליחו להתגבר על החסך. כך גם הגידול חסר התקדים במחירי הגז הטבעי משפיע כאמור על מחירי ותפוקת הדשנים, שכן לגז תפקיד מפתח במדשנים מבוססי חנקן רבים כמו אוריאה. 

• הקיץ הזה צפוי להיות החם ביותר שנמדד, איך זה משפיע על מחירי החיטה ושמן הזית?
• האם רוסיה באמת תפרוש מהסכם התבואה שלה עם אוקראינה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אל המשבר באספקת החיטה הנוכחית והחשש ממחירי הדישון הגבוהים והתפוקה היורדת עקב מחסור בחומרים בסיסיים ועלייה במחירי הגז מצטרף גם החשש מעיקוב משמעותי בעונת הזריעה הקרובה באוקראינה עקב המלחמה. 

הגידול במחירי כל אלו מהדהדים חזק בראשיהם של מומחי הבריאות העולמיים, שמזהירים גם כיצד מחירי התירס, הסויה והשמנים הטבעיים עלולים להמשיך לעלות גם הם. 

שרי חקלאות ממדינות ה-G7 ציינו במהלך סוף השבוע כיצד ימשיכו לפעול על מנת לוודא כי יעשו את מה שביכולתם על מנת למנוע החרפה נוספת של המצב, אם כי העובדה שמדינות רבות כבר החלו לצמצם את הייצוא שלהן, לא בטוח שגם הם יוכלו להגיב בזמן. 

שכנתנו מצרים אסרה לאחרונה ייצוא של חיטה, קמח, עדשים ושעועית בעקבות החשש ממשבר מזון בהמשך, זאת במדינה הערבית המאוכלסת ביותר בעולם. גם המדינה המוסלמית אינדונזיה הידקה לאחרונה את חוקי הייבוא שלה, בייחוד על שמן דקלים, משאב חשוב המשמש מוצרים רבים בעולם הבישול, הקוסמטיקה ובכמה מוצרים ארוזים, כמו לדוגמא שוקולד. אינדונזיה היא היצאנית הגדולה בעולם של השמן המדובר. 

• ישראל במקום הרביעי בעולם במיסוי על הכנסות גבוהות
• המלאך המושיע של בית הדפוס הדיגיטלי של לנדא: קרן פימי
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

מגמת חסימות היצוא במדינות השונות מעלה אף היא דאגה בקרב המומחים. השרים של ה-G7 קראו למדינות: "להשאיר את שווקי המזון והחלקות פתוחים ולהישמר מפני אמצעי הגבלה לא מוצדקים על היצוא. כל העלאה נוספת במחירי המזון כמו גם הנתודתיות בשווקים הבנלאומיים עלולה לאיים על בטיחות התזונה ברמה הגלובלית, במיוחד במקומות פגיעים בעלי ביטחון תזונתי נמוך". 

עוד לפני המשבר באירופה סבל העולם מבעיות בייצור המזון. מספר האנשים שנמצאים על "סף רעב" קפץ מ-27 מיליון בשנת 2019 ל-44 מיליון בשנה הנוכחית. בצורות, בעיות אקלים, וירידה בתפוקה הביאה למחסור במוצרי מזון בסיסיים, ממנו סובלים בעיקר במדינות עניות. המשבר הנוכחי עלול להחמיר בהרבה את המצב, ולהכניס מיליונים רבים נוספים לסף הרעב.