שרת המשפטים איילת שקד בוועידת המשפט של לשכת עורכי הדין
צילום: יוסי זמיר

המתווה החלופי של תמ"א 38 התקדם עוד צעד; זכויות הבנייה צפויות לגדול

המתווה החלופי לפרויקט תמ"א 38 של איילת שקד אושר ע"י וועדת השרים לחקיקה; במסגרת המתווה סעיפים כמו ביטול מגבלות גובה למבנה שיכול לבנות הקבלן, נתינת סמכויות תכנון לוועדות המקומיות לאשר תכניות ועוד
סתיו קורן | (9)

הצעת החוק של שרת הפנים איילת שקד, במסגרתה הציעה מתווה חלופי לפרויקט תמ"א 38 התקדמה צעד נוסף, כאשר וועדת השרים לחקיקה אישרה אותה. 

במסגרת הצעת החוק שקד הציעה ביטול מגבלות גובה למבנה שיכול לבנות הקבלן, נתינת סמכויות תכנון לוועדות המקומיות לאשר תכניות, הגדלת היקף הזכויות של הקבלנים מ-350% ל-400% במסלול פינוי ובינוי, וכן מתן אפשרות לקבלנים לניוד זכויות בין מגרשים. 

בנוסף, במסגרת ההצעה שקד צפויה לאפשר הכרה בתוספות בנייה עד שנת 2005, במקום עד שנת 2000. יקום מסלול חדש לייעול תהליכים תחת השם "תכנית+ היתר". כמו כן, צפויה, לקום סמכות מקבילה לוועדה המחוזית אחרי תקופה מסוימת שתקבע בחוק. 

וכן, מסלול חיזוק באמצעות הריסה ובניה מחדש, שבמסגרתו ניתן יהיה לאשר תכנית בסמכות כל ועדה מקומית, תוך קביעת סמכות לתוספת זכויות בניה ומתן אפשרות לעירוב שימושים סחירים וציבוריים.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    עירוב שימושים 29/10/2021 07:33
    הגב לתגובה זו
    כל כך הרבה. סלמס מתחת לבתים . עירוב שימושין צריך להיות מעל הוילות של בנט ושקד לבנות שם מנחת מסוקים אמן
  • 6.
    אגמון 16/09/2021 12:49
    הגב לתגובה זו
    אם אתה חילוני ולא פטריוט ואין לך שיגעון להיתקע פה תאזור אומץ תעלה על מטוס ולך תיבנה את עתידך במקום שפוי אחר כי אי אפשר גם לאכול את העוגה וגם להשאיר אותה שלמה והאמת זה מתבצע בחלקו בסביבות שליש מכל בני משפחה כזו ומקווה שהם יהוו הזרז להמשך וזה לא חייב להיות רק כטגוריה של האשכנזים הבנים של המיסדים שלכולם יש דרכונים אירופאים ודירות בברלין וביתר מדינות המערב ובהצלחה בהמשך
  • 5.
    שרה 03/08/2021 10:07
    הגב לתגובה זו
    אין יותר גרוע מאיילת שקד בממשלה זו. צינית קרת לב ומנותקת
  • 4.
    נילס 03/08/2021 09:01
    הגב לתגובה זו
    לנחש באיזה יום הפקיד עיריה הוא המתאים ושלא משחק סולמטר
  • 3.
    אני 02/08/2021 09:02
    הגב לתגובה זו
    בשורה נפלאה, לא צריך מערכות ניקוז, לא צריך כבישים העיקר שיהיו עוד הרבה דירות בשוק.... ושהסרדינים יסתדרו
  • יושרה אישית 02/08/2021 11:01
    הגב לתגובה זו
    ויותר אהבה. כך יהיה מקום לך ולכולם
  • 2.
    חחח 02/08/2021 08:00
    הגב לתגובה זו
    דווקא שם במקום מבוקש יש מגבלת גובה חולדאי לא יתן לבנות לגובה שם אבל אם יתפנה מגרש כמו למשל בניין המשטרה בדיזינגוף הוא יתן גם יתן . חייבים להגביל כהונת ראש עיר וראש ממשלה ולא גובה בניין
  • 1.
    מנש 02/08/2021 07:20
    הגב לתגובה זו
    התחשבות בועדות המקומיות למינהן אשר מעכבות את הבניה.
  • שלומי 27/11/2021 03:59
    הגב לתגובה זו
    אם יש ארק גוף אחד שיכול לאשר, כך אפשר לשחד אותו, ברגע שיש הרבה גופים הדבר מונע שחיתות. בירוקרטיה הומצאה בארה"ב כדי למנוע שחיטות, לא הכל רע שיש בירוקרטיה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".