שרת המשפטים איילת שקד בוועידת המשפט של לשכת עורכי הדין
צילום: יוסי זמיר

המתווה החלופי של תמ"א 38 התקדם עוד צעד; זכויות הבנייה צפויות לגדול

המתווה החלופי לפרויקט תמ"א 38 של איילת שקד אושר ע"י וועדת השרים לחקיקה; במסגרת המתווה סעיפים כמו ביטול מגבלות גובה למבנה שיכול לבנות הקבלן, נתינת סמכויות תכנון לוועדות המקומיות לאשר תכניות ועוד
סתיו קורן | (9)

הצעת החוק של שרת הפנים איילת שקד, במסגרתה הציעה מתווה חלופי לפרויקט תמ"א 38 התקדמה צעד נוסף, כאשר וועדת השרים לחקיקה אישרה אותה. 

במסגרת הצעת החוק שקד הציעה ביטול מגבלות גובה למבנה שיכול לבנות הקבלן, נתינת סמכויות תכנון לוועדות המקומיות לאשר תכניות, הגדלת היקף הזכויות של הקבלנים מ-350% ל-400% במסלול פינוי ובינוי, וכן מתן אפשרות לקבלנים לניוד זכויות בין מגרשים. 

בנוסף, במסגרת ההצעה שקד צפויה לאפשר הכרה בתוספות בנייה עד שנת 2005, במקום עד שנת 2000. יקום מסלול חדש לייעול תהליכים תחת השם "תכנית+ היתר". כמו כן, צפויה, לקום סמכות מקבילה לוועדה המחוזית אחרי תקופה מסוימת שתקבע בחוק. 

וכן, מסלול חיזוק באמצעות הריסה ובניה מחדש, שבמסגרתו ניתן יהיה לאשר תכנית בסמכות כל ועדה מקומית, תוך קביעת סמכות לתוספת זכויות בניה ומתן אפשרות לעירוב שימושים סחירים וציבוריים.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    עירוב שימושים 29/10/2021 07:33
    הגב לתגובה זו
    כל כך הרבה. סלמס מתחת לבתים . עירוב שימושין צריך להיות מעל הוילות של בנט ושקד לבנות שם מנחת מסוקים אמן
  • 6.
    אגמון 16/09/2021 12:49
    הגב לתגובה זו
    אם אתה חילוני ולא פטריוט ואין לך שיגעון להיתקע פה תאזור אומץ תעלה על מטוס ולך תיבנה את עתידך במקום שפוי אחר כי אי אפשר גם לאכול את העוגה וגם להשאיר אותה שלמה והאמת זה מתבצע בחלקו בסביבות שליש מכל בני משפחה כזו ומקווה שהם יהוו הזרז להמשך וזה לא חייב להיות רק כטגוריה של האשכנזים הבנים של המיסדים שלכולם יש דרכונים אירופאים ודירות בברלין וביתר מדינות המערב ובהצלחה בהמשך
  • 5.
    שרה 03/08/2021 10:07
    הגב לתגובה זו
    אין יותר גרוע מאיילת שקד בממשלה זו. צינית קרת לב ומנותקת
  • 4.
    נילס 03/08/2021 09:01
    הגב לתגובה זו
    לנחש באיזה יום הפקיד עיריה הוא המתאים ושלא משחק סולמטר
  • 3.
    אני 02/08/2021 09:02
    הגב לתגובה זו
    בשורה נפלאה, לא צריך מערכות ניקוז, לא צריך כבישים העיקר שיהיו עוד הרבה דירות בשוק.... ושהסרדינים יסתדרו
  • יושרה אישית 02/08/2021 11:01
    הגב לתגובה זו
    ויותר אהבה. כך יהיה מקום לך ולכולם
  • 2.
    חחח 02/08/2021 08:00
    הגב לתגובה זו
    דווקא שם במקום מבוקש יש מגבלת גובה חולדאי לא יתן לבנות לגובה שם אבל אם יתפנה מגרש כמו למשל בניין המשטרה בדיזינגוף הוא יתן גם יתן . חייבים להגביל כהונת ראש עיר וראש ממשלה ולא גובה בניין
  • 1.
    מנש 02/08/2021 07:20
    הגב לתגובה זו
    התחשבות בועדות המקומיות למינהן אשר מעכבות את הבניה.
  • שלומי 27/11/2021 03:59
    הגב לתגובה זו
    אם יש ארק גוף אחד שיכול לאשר, כך אפשר לשחד אותו, ברגע שיש הרבה גופים הדבר מונע שחיתות. בירוקרטיה הומצאה בארה"ב כדי למנוע שחיטות, לא הכל רע שיש בירוקרטיה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.