שרת המשפטים איילת שקד בוועידת המשפט של לשכת עורכי הדין
צילום: יוסי זמיר

המתווה החלופי של תמ"א 38 התקדם עוד צעד; זכויות הבנייה צפויות לגדול

המתווה החלופי לפרויקט תמ"א 38 של איילת שקד אושר ע"י וועדת השרים לחקיקה; במסגרת המתווה סעיפים כמו ביטול מגבלות גובה למבנה שיכול לבנות הקבלן, נתינת סמכויות תכנון לוועדות המקומיות לאשר תכניות ועוד
סתיו קורן | (9)

הצעת החוק של שרת הפנים איילת שקד, במסגרתה הציעה מתווה חלופי לפרויקט תמ"א 38 התקדמה צעד נוסף, כאשר וועדת השרים לחקיקה אישרה אותה. 

במסגרת הצעת החוק שקד הציעה ביטול מגבלות גובה למבנה שיכול לבנות הקבלן, נתינת סמכויות תכנון לוועדות המקומיות לאשר תכניות, הגדלת היקף הזכויות של הקבלנים מ-350% ל-400% במסלול פינוי ובינוי, וכן מתן אפשרות לקבלנים לניוד זכויות בין מגרשים. 

בנוסף, במסגרת ההצעה שקד צפויה לאפשר הכרה בתוספות בנייה עד שנת 2005, במקום עד שנת 2000. יקום מסלול חדש לייעול תהליכים תחת השם "תכנית+ היתר". כמו כן, צפויה, לקום סמכות מקבילה לוועדה המחוזית אחרי תקופה מסוימת שתקבע בחוק. 

וכן, מסלול חיזוק באמצעות הריסה ובניה מחדש, שבמסגרתו ניתן יהיה לאשר תכנית בסמכות כל ועדה מקומית, תוך קביעת סמכות לתוספת זכויות בניה ומתן אפשרות לעירוב שימושים סחירים וציבוריים.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    עירוב שימושים 29/10/2021 07:33
    הגב לתגובה זו
    כל כך הרבה. סלמס מתחת לבתים . עירוב שימושין צריך להיות מעל הוילות של בנט ושקד לבנות שם מנחת מסוקים אמן
  • 6.
    אגמון 16/09/2021 12:49
    הגב לתגובה זו
    אם אתה חילוני ולא פטריוט ואין לך שיגעון להיתקע פה תאזור אומץ תעלה על מטוס ולך תיבנה את עתידך במקום שפוי אחר כי אי אפשר גם לאכול את העוגה וגם להשאיר אותה שלמה והאמת זה מתבצע בחלקו בסביבות שליש מכל בני משפחה כזו ומקווה שהם יהוו הזרז להמשך וזה לא חייב להיות רק כטגוריה של האשכנזים הבנים של המיסדים שלכולם יש דרכונים אירופאים ודירות בברלין וביתר מדינות המערב ובהצלחה בהמשך
  • 5.
    שרה 03/08/2021 10:07
    הגב לתגובה זו
    אין יותר גרוע מאיילת שקד בממשלה זו. צינית קרת לב ומנותקת
  • 4.
    נילס 03/08/2021 09:01
    הגב לתגובה זו
    לנחש באיזה יום הפקיד עיריה הוא המתאים ושלא משחק סולמטר
  • 3.
    אני 02/08/2021 09:02
    הגב לתגובה זו
    בשורה נפלאה, לא צריך מערכות ניקוז, לא צריך כבישים העיקר שיהיו עוד הרבה דירות בשוק.... ושהסרדינים יסתדרו
  • יושרה אישית 02/08/2021 11:01
    הגב לתגובה זו
    ויותר אהבה. כך יהיה מקום לך ולכולם
  • 2.
    חחח 02/08/2021 08:00
    הגב לתגובה זו
    דווקא שם במקום מבוקש יש מגבלת גובה חולדאי לא יתן לבנות לגובה שם אבל אם יתפנה מגרש כמו למשל בניין המשטרה בדיזינגוף הוא יתן גם יתן . חייבים להגביל כהונת ראש עיר וראש ממשלה ולא גובה בניין
  • 1.
    מנש 02/08/2021 07:20
    הגב לתגובה זו
    התחשבות בועדות המקומיות למינהן אשר מעכבות את הבניה.
  • שלומי 27/11/2021 03:59
    הגב לתגובה זו
    אם יש ארק גוף אחד שיכול לאשר, כך אפשר לשחד אותו, ברגע שיש הרבה גופים הדבר מונע שחיתות. בירוקרטיה הומצאה בארה"ב כדי למנוע שחיטות, לא הכל רע שיש בירוקרטיה
סופרמרקט אינפלציה קניות
צילום: תמר מצפי

מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות

אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה אינפלציה OECD

מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.

בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!

המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD  

www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf


תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם

כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':

בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"

שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בנקים

דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי. 

חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.

עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה. 


בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל. 



המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית

בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.