רפאל זכתה במכרז לפיתוח "שדה קרב שקוף" בגרמניה
חברת רפאל מדווחת היום על זכייה במכרז של משרד ההגנה הגרמני, במסגרתו תשתף החברה פעולה עם חברת אטוס הגרמנית בפיתוח שדה קרב שקוף. החברה תספק את מערכות 'הדק חכם' ואת מערכת BNET.
מהדיווח עולה כי, החברה זכתה בחוזה מחקרי מטעם משרד ההגנה הגרמני (BAAINBw). במסגרתו יחד עם חברת אטוס הגרמנית כקבלן ראשי, יפעלו החברות למחקר ופיתוח טכנולוגיות "שדה קרב שקוף" שיתמוך בדינמיקה המבצעית.
מטרת המחקר לפתח יכולות חיבוריות והעברת מידע בזמן אמת, תוך שילוב של כלי רק"ם (רכב קרבי משוריין) מתקדמים וכלי טיס בלתי מאוישים. זאת בכדי לשפר יכולות השגת תמונת מצב בזמן אמת, בצורה תלת-מימדית, דינאמית ומותאמת לצרכים המבצעיים, לטובת שיפור יכולות הכוחות המתמרנים בשטח.
במסגרת החוזה, מתוכננים הדגמות וניסויים בין השנים 2019-2023, ולאחריהן פיתוח הפרויקט העתידי שצפוי להסתיים עד שנת 2025. לדברי החברה, הצבא הגרמני שואף לפתח יכולות שילוביות ע"י מערכות שיכולות ליצור תמונת "שדה קרב שקוף". דבר שיעשה בעזרת שימוש במספר מערכות אוטונומיות, המבוססות מערכות תקשורת מתקדמות, הכל כחלק מצוותי לחימה טקטיים.
- אמצעי התקשורת ששינה את פני המסחר הגלובלי ומה קרה היום לפני 56 שנה
- היום שבו נולד אחד הכלכלנים המשפיעים בעולם ומה קרה היום לפני 51 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה תספק את מערכות 'הדק חכם' - מערכת Sensor-To-Shooter תלת-מימדית חדשנית, לדיוק גבוה וללא תלות ב-GPS, אשר מאפשרת שפה ותקשורת אחודה. בנוסף תספק החבר את מערכת BNET- מערכת תקשורת מבוססת רדיו שנועדה להעביר נתונים בפס רחב, בין מספר רב של משתמשים במקביל.
מערכת BNET
מערכות 'הדק חכם'
- 3.רפול והר ציון 14/12/2019 19:06הגב לתגובה זווכל הכבוד לחברות ההי טק בישראל על ההצלחה במכירות
- 2.רובי 10/12/2019 16:23הגב לתגובה זוהטמעת המערכת בצבא הגרמני שהוא חבר בכיר בנאטו יביא לשיתופי פעולה נוספים עם צבאות נוספים בנאטו,והשמיים הם הגבול.
- 1.בני 1 10/12/2019 14:42הגב לתגובה זובשיא הרצינות.זה ישתלם לישראל בעתיד ,השת"פ
צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.
