מחילת חובות בהיבט מע"מ
פעמים רבות נטענת טענה מצד רשויות מע"מ שמחילת חוב לעוסק מקימה חבות במע"מ בידי הנמחל
מבוא ------ פעמים רבות נטענת טענה מצד רשויות מע"מ שמחילת חוב לעוסק מקימה חבות במע"מ בידי הנמחל. נחשוב על מקרה שבו חברה לוותה כספים מחברת אם. ההחברה הלווה נקלעה לקשיים עסקיים ותזרימיים במהלך השנים. לאחר תקופה הוחלט לסגור את החברה הלווה, ואגב הסגירה והפירוק של החברה הלווה נמחלה ההלוואה שקיבלה החברה הלווה. כעת רשויות מע"מ יטענו שהחברה הלווה חייבת במע"מ אגב המחילה מכוח סעיף 12 לחוק מע"מ, התשל"ו-1975 (להלן: "החוק") שקובע כדלהלן "(א) תרומה, תמיכה או סיוע אחר שקיבל עוסק, ייחשבו כחלק ממחיר עסקאותיו; הוראה זו לא תחול על סוגי התקבולים או סוגי עוסקים שקבע שר האוצר." לכאורה לשון הסעיף אינה משתמעת לשתי פנים. נמחלה הלוואה, החברה הלווה קיבלה תרומה, תמיכה או סיוע, ולכן אמורה להיות חבות במע"מ. במאמר מוסגר נציין שגם אם ייקבע כי קיימת חבות במע"מ, לא בטוח שתהיה חשבונית מס, שהרי יש חבות במע"מ אולם לא נקבע בשום מקום שיש "עסקה", וללא עסקה אין חשבונית מס ואין יכולת לקזז מס תשומות. אמנם תקנה 3(ב) לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976 קובעת שיש כאן עסקה ויש להוציא חשבונית מס, אך עם זאת פסיקה ענפה שיצאה בנושא שוללת התקיימות עסקה במקרים אלה למרות לשון הסעיף ואף על פי שיש חבות במע"מ. כך שייתכן מצב שישולם מע"מ אולם לא תוצא חשבונית מס והצד שמחל לא יוכל לקזז את מס התשומות. עם זאת, במאמר זה לא נתייחס לכך ולא לחבות מע"מ בשיעור אפס מכוח סעיף 12 לחוק. להלן נסקור את עמדת רשויות מע"מ כפי שקיבלה ביטוי בבתי המשפט במשך השנים בעודם דנים ומפרשים את סעיף 12 לחוק. נדון בעיקר במהות המחילה המחייבת במע"מ. בהמשך נסקור מגמה חדשה שיוצאת מהמחלקה המקצועית במע"מ ומבית המשפט בבואו להסביר את הוראות סעיף 12 לחוק. פסיקה ישנה --------------- בהלכת פפר [1] נדרש בית המשפט להכריע אם במקרה של מתנה כספית שקיבל חתן (שהוא עוסק) מחמותו, כאשר הוא רכש בכספי המתנה האמורה מחשב לעסקו, חלה חבות במע"מ. בית המשפט הכריע בדעת רוב שהמתנה לא נבעה לעוסק מעצם היותו עוסק אלא מעצם הקרבה המשפחתית, ולכן לא אמורה להיות חבות במע"מ במענק כאמור. בהלכת החברה הכלכלית חיפה צוין שלא צריך להתקיים קשר בין מחיר העסקאות והתמיכה, וכל תמיכה שקיבל עוסק תחויב במע"מ. בעניין גרין הפקות סרטים [2] קבע השופט הגין שאין להכניס לגדר סעיף 12 לחוק כל תקבול ותמיכה ללא קשר למהות ולסיבת התקבול, ולקבוע שהתרומה היא חלק ממחיר עסקאות העוסק. בהצעת החוק לסעיף 12 לחוק הוסבר כי הוא בא למנוע השתמטות מתשלום המס על ידי הנמכת המחיר של מוצר. נציג את עמדת המלומד אלתר [3] ז"ל שטען כי מחילה בין חברת אם וחברת בת היא הגדלת הון עצמי של החברה הנמחלת והגדלת ההשקעה בחברה המוחלת. עמדת רשויות מע"מ והפסיקה האחרונה ------------------------------------------- בקובץ החלטות 1/03 פורסמה החלטה של רשויות מע"מ במקרה שבו נקלע עוסק לקשיים ובמהלך משא ומתן מול הבנקים הגיע להסדר של מחיקת חובות מול הבנקים. רשויות מע"מ טענו כי ככלל מחילת חוב היא "סיוע" החייב במע"מ, וניתן להסתמך אף על הלכת תה"ל שמסכימה לעמדה זו של רשויות מע"מ. עם זאת לא יחול חיוב במע"מ ככל שהתקיימו התנאים הבאים: 1. מחילת החוב אינה רצונית (מבחינתו של המוחל) ונובעת מהיעדר כושר פירעון של העוסק החייב. 2. מחילת החוב אינה גורמת בפועל להפחתת מחיר עסקאותיו של העוסק אשר חובו נמחל. ככל שהתקיימו התנאים האמורים לעיל, לא תיחשב מחילת החוב כסיוע החייב במס, אלא אם כן הושפעה ההחלטה למחילת החוב מעובדת קיומם של יחסים מיוחדים בין הצדדים. דהיינו, ככל שהמחילה לא אקטיבית מצד המוחל אלא הושפעה ממצבו של הנמחל (עקב היעדר יכולת פירעון), היא אינה גורמת להקטנת מחיר העסקאות של הנמחל ולא נבעה מיחסים מיוחדים - הרי המחילה במקרה זה אינה מקימה חבות במע"מ. לאחרונה פורסם פסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים בעניין מוחמד עלי [4] שעסק במחילה, שם נקבע כי המחילה אינה חייבת במע"מ. להלן סיפור המקרה: אגב דיון שומות מול רשויות מס הכנסה הגיעו להסכמה כי חוב שיש למוחמד עלי לספק בסכום של כ-2.8 מיליון ש"ח ייחשב כאילו נמחל. התוצאה היא חבות גדולה יותר במס הכנסה בעקבות ביטול רישום של קנייה. בעקבות השומה שהוציאו רשויות מס הכנסה, טענו רשויות מע"מ שיש כאן מחילה והלקוח מחויב במע"מ בגין מחילה זו מכוח סעיף 12 לחוק. לאחר סקירה רחבה של פסקי דין והלכות שונות שיצאו מבית המשפט כמו החברה הכלכלית חיפה [5], מרכז הירידים [6], תה"ל תכנון מים [7] ואקדמון [8], מגיע בית המשפט למסקנה שתכלית סעיף 12 לחוק היא למנוע מצב שבו יש עסקה של 100 ש"ח והיא תירשם בערך של 80 ש"ח, כאשר 20 ש"ח נוספים ייתרמו למוכר. במצב המתואר לעיל ישולם מע"מ רק על 80 ש"ח. לכן סעיף 12 לחוק מחייב במע"מ את ה-20 אף על פי שאין כאן עסקה. נוסף על כך, במקרה המתואר בעניין מוחמד עלי הקונה שילם מע"מ על המכירות שביצע, ואם כעת הוא ימוסה שוב על הקניות ייווצר מצב שישולם מע"מ פעמיים בגין אותו מוצר. אין כאן אירועים נפרדים. אף על פי שניתן היה להתווכח ולטעון שקוזזו תשומות אשר בדיעבד לא שולמו ו/או לא יצרו עסקאות חייבות במע"מ, ולכן ניתן לטעון שיש להחזיר את אותן תשומות, מגיע בית המשפט למסקנה ששולם מס עסקאות בגין אותן תשומות ולכן אין לקנוס את הקונה שקנה את הסחורה בכך שישלם מע"מ שוב בגין אותה סחורה, אף על פי שאת אותן תשומות לא שילם למי שממנו קנה את הסחורה. יוצא מהאמור כי כפי שצוין בדברי ההסבר לסעיף 12 לחוק בעת חקיקתו, סעיף 12 לחוק נחקק כדי למנוע הקטנה בדיווח של מס עסקאות ותשלום כתרומה או כסיוע. למדים אנו כי במקום שלא הייתה כלל שאלה לעניין מס תשומות ועסקאות בהקשר של המחילה, המחילה לא תקים חבות במע"מ. נוסף על כך, ככל שיש מחילה הנובעת מהיעדר יכולת פירעון של הלווה, והכול במקרה שאין מנוס אלא לסגור את החברה - הרי לא תקום חבות במע"מ מכוח סעיף 12 לחוק. [1] ע"א 278/88 פפר נגד מנהל המכס ומע"מ (להלן: "פפר"); [2] ע"ש 933/83 גרין הפקות סרטים בע"מ נגד מ"י ואגף המכס והבלו (להלן: "גרין"); [3] א' אלתר, "מחילת חובות - היבטי מיסוי", מיסים, י"ט/2 (אפריל 2005); [4] ע"מ 29316-04-13 מוחמד עלי וזיאד אלמוחטסב למסחר והשקעות בע"מ נגד מנהל מע"מ ירושלים (להלן: "מוחמד עלי"); [5] ע"א 563/86 החברה הכלכלית חיפה נגד מנהל מע"מ (להלן: "החברה הכלכלית"); [6] ע"א 974/95 מרכז הירידים בישראל בע"מ נגד מנהל מע"מ ת"א 3 ( להלן: "מרכז הירידים"); [7] ע"א 141/00 תה"ל תכנון המים לישראל בע"מ נגד מנהל במכס ומע"מ (להלן: "תה"ל"); [8] ע"ש (מחוזי י-ם) 2082/03 אקדמון בית הוצאה לאור נגד מע"מ ירושלים (להלן: "אקדמון").
- 1.אנונימי 27/12/2022 15:19הגב לתגובה זומתי אני יכול להגדיר רצוני ומתי לא, אם החלטתי למחול על מחצית מהחוב בשל מצבו הקשה של הנושה אך הוא עדיין מקיים עסק חי, פשוט בחרתי למחול על חצי כמחווה טובה על מנת ליצור אצל הנושא מחוייבות אישית להחזיר את החצי הנותר, האם זה רצוני או לא רצוני?
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים ביולי - מה הצפי והאם הריבית תרד?
לקראת מדד יולי שיתפרסם מחר: כמה ישפיע שכר הדירה ואיך זה ישפיע על החלטת הריבית בשבוע הבא?
מחר בשעה 14:00 יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש יולי, נתון שצפוי להמשיך לרכז תשומת לב מצד המשקיעים ובכלל הציבור הרחב שהמדד משפיע עליו באופן ישיר - המחירים בסופר, הריבית על ההלוואות, ההצמדה על הלוואות, משכנתאות ועוד. המדד גם משפיע על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב יביא לדחייה של הורדת הריבית.
בחודשים האחרונים נרשמה מגמת ירידה ביריבת, אבל בחודשיים האחרונים היא עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%. הצפי כעת הוא לעלייה חודשית של 0.3%-0.5%, בהובלת
סעיפי השכירות, הנופש והטיסות, כאשר חלק מההשפעה יקוזז על ידי ירידות עונתיות בלבוש ובהנעלה.
מה צופים האנליסטים
קונסנזוס התחזיות הוא כ-0.4%. בלידר שוקי הון מצביעים על צפי של כ-0.4%, עם אפשרות ל-0.3%, כאשר עיקר הדחיפה כלפי מעלה מגיעה מסעיפי נופש, טיסות ודיור, מול ירידה עונתית בלבוש והנעלה. לגישתם, במידה והמדד יהיה בטווח 0.3%-0.4%, הקצב השנתי יתכנס לכ-3.1%, אם כי לגישת כל הכלכלנים, קצב האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים יירד משמעותית. במיטב מציבים את תחזית יולי על 0.5% וממשיכים לראות, אינפלציה של 2.3% ב-12 החודשים הקרובים.
בצד התורמים לעלייה במדד יולי, מחירי השכירות (סעיף הדיור), נופש בישראל וטיסות לחו״ל, סעיפים עונתיים מובהקים. האנליסטים מדגישים כי אלה צפויים להוביל את המדד, כשחלק מההשפעה תקוזז על ידי ירידות בהלבשה ובירקות. בצד המאקרו הרחב: סקרי עסקים מצביעים על ירידה בשיעור החברות שמתכוונות לייקר מחירים, מה שתומך בהאטה הדרגתית באינפלציה בהמשך המחצית. עם זאת, צריך להדגיש כי תיתכן הפתעה מבחינה זו שכן מחירי הדירות יורדים כבר מספר חודשים וזה אמור להוביל לקיפאון או לירידה בקצב העלייה בשכר הדירה. אלא שבהמשך לכך שאלפי משפחות נותרו בלי דירה בעקבות המלחמה ונאלצו אחרי טווח מסויים לחזור לשוק כשוכרים, אלא שאז נוצרו עודפי ביקוש גדולים והמשכירים ניצלו זאת לעליית מחירים משמעותית מאוד. באזורי הפגיעה נרשמו עליות משמעותיות בשכר הדירה וזה ישפיע על מדד שכר הדירה, אם כי, זה הורגש בהדרגה, ולאחר שהמפונים חזרו מבתי המלון.
- וול סטריט חוגגת את המדד, אבל מדוע המכסים (עדיין) לא משפיעים?
- אינפלציית יולי בארה"ב - מתחת לצפי 2.7% לעומת תחזית ל-2.8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומכאן, שמצד אחד השכר דירה בכיוון מטה, אבל יש קפיצה של מחירים במקומות מסוימים בגלל המלחמה, השאלה איך הלמ"ס ימדוד את הקפיצה הזו.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
