"בישראל הלכו על בטוח והקימו ערי שינה משעממות ובזבזניות - זה ישתנה בקרוב"
סיבוב קצר בשכונות הענק שנבנו בערי מרכז הארץ דוגמת אם המושבות בפתח תקווה, קריית השרון בנתניה, הגוש הגדול בתל אביב ומצליח ברמלה מלמד שמתכנני הערים בארץ חסר מעוף בעשרים השנים האחרונות בנייני ענק שבלוניים זהים בגווני לבן, אפור ובז', עם מרכז קניות שכונתי וניכור טוטאלי לרחוב.
בניית ערי השינה בזבזניות שטח אולי קל משמעותית לתכנון, בהשוואה לפינוי בינוי בערים הגדולות, אך במדינה קטנה כמו ישראל ייתכן והגיע הזמן ללמוד מהנעשה במדינות המתקדמות בעולם, היכן שבנייה מרקמית המשלבת מגורים, משרדים ומסחר היא הנפוצה ביותר.
הדיזנגוף סנטר הינו אחת מהדוגמאות המוצלחות הבודדות לעירוב שימושים שצמחו בישראל עד כה. בת ים צפויה להיות חלוצה בתחום בקנה מידה רחב עם הקמת אזור העסקים 'UP' אשר יכלול 28 מגדלים בתמהיל של 55% שטחי תעסוקה, 25% מגורים ו-20% מסחר. כמו כן, מעל קניון בת ים הוותיק עתיד לקום מגדל בן 40 קומות שיכלול משרדים ומגורים. מתחמים נוספים שיכללו עירוב שימושים הם חסן עראפה בתל אביב שיכלול 14 מגדלים עם עד 40% שטחי מגורים ומידטאון בת"א שיכלול מגדל מגורים בן 50 קומות ו-300 דירות, מגדל משרדים של כ-67 אלף מ"ר ו-19 אלף מ"ר שטחי מסחר.
"צריך לראות חיים במפלס הרחוב"
שנהב מבכה את המגמה של השנים האחרונות במהלכן הפרידו קניונים, משרדים ושטחי מגורים: "הרצון ללכת על בטוח יצר הפסד, קיבלנו שכונות משעממות וזהות בראשון לציון, הוד השרון ופתח תקווה, קניונים שמתנכרים לרחובות ושטחי משרדים שנותרים שוממים בלילות ואף הופכים למוקדי פשע. למעשה חיקינו את קורבוזיה שדגל בהפרדה, אך היא יצרה סטריליות. אני מציין לשבח את עיריית רמת גן שיוצרת עירוב שימושים במתחם הבורסה ומייעדת כעת 25% מהבניינים הישנים למגורים, לדעתי המינון צריך להיות חצי חצי, אך כאן נכנס השיקול של העיריות המעוניינות להרוויח יותר ארנונה ממשרדים."
"הישראלים רואים מה קורה בעולם"
ומה הסיכוי לשכנע את הישראלי לשנות את גישה לעירוב שימושים? "הישראלים בנויים לזה, הם מאוד ערניים ורואים מה קורה בעולם לכן קל להחדיר את השינוי, הבעיה היא לשנות את גישתם של מקבלי ההחלטות השמרנים. הפחד הכי גדול של אנשים הוא הבלתי נודע כדייר בבניין המגורים, מי ידאג שלא יפתחו חנות לדגים מסריחים למטה או פיצוציה רועשת? כמו כן, אתגר התחזוקה הוא מאוד גדול הפרדת אשפה, פריקת הסחורה בחנויות."
- השקל מתחזק - מי נפגע ומי מרוויח?
- מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין...
"לא מתאים לנו לבנות מגדל של 300 דירות"
סופרין אומר שבכל העולם הבינו שצריך לאחד בין האזורים וליצור סינרגיה: "היו ניסיונות לא מוצלחים ליצור עירוב שימושים במגדל 'משה אביב' במתחם הבורסה ברמת גן. למדנו מה מפריע לדיירים צריך לדאוג להפרדה ופרטיות בבניין המגורים, הגברת שגרה בקומה ה-20 לא תרצה לעלות באותה המעלית עם השליח למשרד עורכי הדין."
לדבריו היתרון בשילוב הוא שניתן לאחד מערכות כיבוי אש וביטחון. בחניונים למשל ניתן ליצור הצרכה המשרדים זקוקים לחניה ביום ודיירי בניין המגורים זקוקים דווקא בערב, אפשר ליצור שיתוף פעולה. עירוב שימושים גם מוזיל משמעותית את דמי הניהול בפרויקט We דירת 56 מ"ר תשלם כ-560 שקל לחודש, נשמע יקר, אך מאחר ומדובר בבניין חדש, בקומה גבוהה עם שירותי שמירה ומכון כושר זה מחיר סביר, ללא המשרדים המחיר היה גבוה ב-30% לפחות".
לשאלה מדוע לא הקים יותר דירות ממשרדים לאור מצוקת הדיור כיום, משיב סופרין: "יכולנו להקים יותר דירות ממשרדים, במגדל השחר אפילו התאפשר לנו לבנות 54 קומות מגורים, אל המשמעות היא 300-400 דירות בבניין אחד, אני לא מכיר הרבה אנשים שהיו מוכנים להתגורר עם כל כך הרבה דיירים. ב'מגדלי הצעירים' בצומת ארלוזורוב-דרך פתח תקווה, אשר יכללו 486 דירות, יצטרכו להתמודד עם בעיות קשות ביותר."
כתבות מעניינות נוספות:
- 13.שמטוב 01/05/2014 12:33הגב לתגובה זואנשים רוצים דירה רק כדי לגור שם בשקט וללא הוצאות החזקה של הדירה. ההצעות האידיוטיות הן שמגורים יהפכו לסיוט ומסחטת כספים לצורכי מגורים. בתים גבוהים ושרותים בתוך הבתים הם הצעות לעשירים בלבד, למעמד הבינוני והנמוך אין שום ענייין בקישקושים הללו. צריך לבנות בניה של מספר קומות בלבד והמדינה ציכה להפשיר קרקעות זולות במרכז לצורך זה. אם ימשכו לעשוק את המענדות הנמוכים תהיה הגירה המונית של ישראלים לחול. כל מי שיוכל למצוא עבודה נורמלית באירפה יברח מישראל. ישארו רק החלשים שממילא אין להם כסף להזרים לקופת והמדינה ובכך יושם הקץ למדינה הציונית המטומטמת.
- 12.משה 27/04/2014 10:32הגב לתגובה זואף משקיע לא ישקיע שם מליונים פרט לחוף הים כול שלטי פינוי בינוי זה שטויות לא יעבוד בבת ים מה שבתל אביב
- 11.אזרחית 26/04/2014 12:32הגב לתגובה זוכול שהמבנה סינרגי וכך גם הסביבה העירונית אזרחים יוותרו על נסיעה במכונית ויעדיפו רכב ציבורי זול יותר ונגיש ( רב-קו חופשי חודשי). ספק יוותרו על הרכב הפרטי (סמל סטטוס?) היכן ימצאו חנייה בבניין הסינרגי כמוצע ע"י המתכננים?
- 10.אין כמו הצפון הישן 26/04/2014 10:39הגב לתגובה זושקט ושלווה, 2 דקות ברגל מכל מקום, לזה קוראים לחיות בכיף ולא במגדל עם עוד 100-200 דיירים שכל יום משהו מתקלקל ויש בעיות אין-סופיות עם השכנים והוצאות בלתי-צפויות וכו' וכו'
- 9.הסר דאגה מליבך 26/04/2014 10:37הגב לתגובה זועד שהמגדלים יוקמו זה כבר יהיה דיור מוגן לקשישים שרכשו מעינבל חושך את הדירה על הנייר כשהיו צעירים
- 8.אם המושבות= גיל שנהב 25/04/2014 19:09הגב לתגובה זוהבעיה לא השימושים אלא מה בונים גיל שנהב משכפל כמו חבריו בלוקים שבלוניים מכוערים משרדו למשל אחראי על תוכנית אם המושבות הצפופה
- 7.משה ראשל"צ 25/04/2014 17:49הגב לתגובה זוזה איכות חיים גור עם חלונות סגורים והילדים משחקים ליד אוטוסטרדות פתח תקווה כבר יותר טובה מתל אביב המסריחה - האם תל אביב זה איכות חיים תבואו לראשון - עיר עם הכל ואיכות חיים היה לנו ראש עיר ענק ( מאיר ניצן ) שבנה עיר לתפארת
- משה אתה דפוק 26/04/2014 10:40הגב לתגובה זולך תתפוצץ עם העבריינים ברשל"צ
- 6.הצרחה זה עם האות ח' וזה מושג משחמט. לא הצרכה (ל"ת)אבי 25/04/2014 14:10הגב לתגובה זו
- 5.. 25/04/2014 13:09הגב לתגובה זופלצני שממרר לכולם את החיים.
- 4.קליפ 25/04/2014 12:52הגב לתגובה זומדובר על המגזר היהודי. יהודונים.אסור לומר מילת גנאי זו. בארץ ישראל אין ישראלים.....יש ערבים ויהודים. ראה את ערי הישראלים בכפר קאסם.בגליל ובנגב...איך הישראלים הערבים כבשו את ארצם וניקו מיהודונים...עצוב.כל היהודים הוכרחו להגר בתמיכת הוריהם לאירופה הצמאה לדם
- 3.נדלן גבוה זה לא ציוני . (ל"ת)בא 25/04/2014 11:33הגב לתגובה זו
- קליפ 25/04/2014 17:01הגב לתגובה זוגדול יותר מכל המגזר היהודי..רק בתים צמודיי קרקע....ברור שלא חוקי....בחסות השמאל הקיצוני והמטורף...(בגיבוי תקשורת ערמומית אוכלת יושביה)
- כן, רק בשטחים יש גורדי שחקים.. (ל"ת)מתנחל 27/04/2014 09:13
- 2.בא 25/04/2014 11:22הגב לתגובה זומסין ,אף אחד לא צריך נדלן גבוה ,זה לא ציוני ומעודד הגירה ,נראלי שגם הממשלה לא רוצה נדלן גבוה ,השתנתה המדיניות.
- 1.צביקה דורון יועץנדלן 25/04/2014 10:07הגב לתגובה זומשאיות פורקות סחורה לסופרמרקט לפנות בוקר ולכן זה רעיון טוב להתחיל את קומות המגורים בקומות הגבוהות מעל קומות המשרדים. הבעיה היא אחרת, המגדלים במרכז הארץ יצרו פקקי תנועה ענקיים משתי סיבות: עשרות אלפי מכוניות וכבישים צרים בערים הוותיקות שפעם תכננו אותם עם נתיב נסיעה אחד לכל כיוון. עוד בעיה זה דמי ניהול חודשיים גבוהים של דירות בקומות גבוהות, מה שמשאיר את הדירות לעשירים בלבד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
השקל מתחזק - מי נפגע ומי מרוויח?
שקל חזק עוזר ליבואנים (מסוימים) ומקשה על יצואנים - מי נמצא בכל צד של המטבע ואיך זה קשור לעונת הדוחות
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.21% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי.
נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק מאוד, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
נכון לעכשיו, רובן המכריע של החברות מגודרות. מרבית היצואניות והחברות בענף ההייטק מציינות כי הגידור שביצעו מעניק להן שקט יחסי עד הרבעון הראשון או השני של 2026. אולם ככל שהמגמה מתארכת והשקל ממשיך להתחזק, ההגנות האלו עלולות להישחק. שער ממוצע של 3.6-3.7 שקל לדולר שנראה הגיוני בשעתו, כבר רחוק מהמציאות של 3.2, והמשמעות היא שעם הזמן ההשפעה השלילית תחלחל לדוחות. גם יתרות המט"ח שנצברו בתקופות קודמות הולכות ומתרוקנות, מה שמעמיק את החשיפה.
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- מה קרה היום בבורסה: הבנקים עלו 1.5%, הביטוח ירד 1.5%; מניות הסלולר זינקו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המרוויחים
וכמו בכל דבר יש את הצד השני של המטבע. בהכללה גסה היבואנים נהנים מירידה של עלויות הרכש, בגלל שרכישת סחורות וחומרי גלם מחו"ל הופכת זולה יותר. יש להם ״יותר שקלים״ לקנות את הסחורה. לפעמים הם מצליחים לאכול לבד את העוגה בלי לגלגל את זה למטה אבל במקרים אחרים וכשהמגמה מתארכת זה מגיע גם אלינו, הצרכנים. מוצרים מיובאים, מכשירי חשמל, טיסות ושופינג נהיה זול יותר. שקל חזק פירושו כוח קנייה גבוה יותר, לפחות בטווח הקצר. עם זאת כמו שאמרנו, היתרון הזה לא מוחלט. רשתות הדיסקאונט המקומיות, כמו זול סטוק וגם מקס סטוק שאמורות לכאורה להנות מהתחזקות של המטבע נפגעות מזה: השקל החזק הופך את הייבוא לזול יותר גם למתחרים שלהן, ומכריח אותן להוריד מחירים כדי לשמור על נתח שוק. התוצאה היא שחיקה ברווחיות, גם אם המחזור לא בהכרח נפגע. זה גם הוביל את הענף למעין קונסלידציה כשיוחננוף שהחזיקה בזול סטוק נפטרה מהרשת ומכרה ליזמים חרדיים.
