"בישראל הלכו על בטוח והקימו ערי שינה משעממות ובזבזניות - זה ישתנה בקרוב"

דירות, משרדים ומסחר באותו הבניין. היכן בארץ תמצאו כיום עירוב שימושים והאם אנחנו בנויים לזה? וגם - פרויקט ענק שנחשב לכישלון
לירן סהר | (16)

סיבוב קצר בשכונות הענק שנבנו בערי מרכז הארץ דוגמת אם המושבות בפתח תקווה, קריית השרון בנתניה, הגוש הגדול בתל אביב ומצליח ברמלה מלמד שמתכנני הערים בארץ חסר מעוף בעשרים השנים האחרונות בנייני ענק שבלוניים זהים בגווני לבן, אפור ובז', עם מרכז קניות שכונתי וניכור טוטאלי לרחוב.

בניית ערי השינה בזבזניות שטח אולי קל משמעותית לתכנון, בהשוואה לפינוי בינוי בערים הגדולות, אך במדינה קטנה כמו ישראל ייתכן והגיע הזמן ללמוד מהנעשה במדינות המתקדמות בעולם, היכן שבנייה מרקמית המשלבת מגורים, משרדים ומסחר היא הנפוצה ביותר.

הדיזנגוף סנטר הינו אחת מהדוגמאות המוצלחות הבודדות לעירוב שימושים שצמחו בישראל עד כה. בת ים צפויה להיות חלוצה בתחום בקנה מידה רחב עם הקמת אזור העסקים 'UP' אשר יכלול 28 מגדלים בתמהיל של 55% שטחי תעסוקה, 25% מגורים ו-20% מסחר. כמו כן, מעל קניון בת ים הוותיק עתיד לקום מגדל בן 40 קומות שיכלול משרדים ומגורים. מתחמים נוספים שיכללו עירוב שימושים הם חסן עראפה בתל אביב שיכלול 14 מגדלים עם עד 40% שטחי מגורים ומידטאון בת"א שיכלול מגדל מגורים בן 50 קומות ו-300 דירות, מגדל משרדים של כ-67 אלף מ"ר ו-19 אלף מ"ר שטחי מסחר.

"צריך לראות חיים במפלס הרחוב"

"ישראל לא בכוונה התגלגלה לבינוי ערים פרבריות, ערי שינה עם בניינים נפרדים ללא רחובות שוקקים המחייבים שימוש ברכב", אמר האדריכל גיל שנהב ממשרד כנען שנהב אדריכלים בשיחה ל-Bizportal. "כשעוברים ברחובות בלונדון ופריז רואים אינספור דברים מרתקים בין בניין לבניין, עיר חלומית ותוססת היא עיר צפופה. צפיפות יוצרת הזדמנויות לעסקים, לתרבות להיכרויות. במפלס הרחוב ניתן לדאוג לתרבות, מסחר וגלריות, מעל לבנות שתי קומות של משרדים ובקומה השלישית והרביעית להקים את שטחי המגורים."

שנהב מבכה את המגמה של השנים האחרונות במהלכן הפרידו קניונים, משרדים ושטחי מגורים: "הרצון ללכת על בטוח יצר הפסד, קיבלנו שכונות משעממות וזהות בראשון לציון, הוד השרון ופתח תקווה, קניונים שמתנכרים לרחובות ושטחי משרדים שנותרים שוממים בלילות ואף הופכים למוקדי פשע. למעשה חיקינו את קורבוזיה שדגל בהפרדה, אך היא יצרה סטריליות. אני מציין לשבח את עיריית רמת גן שיוצרת עירוב שימושים במתחם הבורסה ומייעדת כעת 25% מהבניינים הישנים למגורים, לדעתי המינון צריך להיות חצי חצי, אך כאן נכנס השיקול של העיריות המעוניינות להרוויח יותר ארנונה ממשרדים."

"הישראלים רואים מה קורה בעולם"

ומה הסיכוי לשכנע את הישראלי לשנות את גישה לעירוב שימושים? "הישראלים בנויים לזה, הם מאוד ערניים ורואים מה קורה בעולם לכן קל להחדיר את השינוי, הבעיה היא לשנות את גישתם של מקבלי ההחלטות השמרנים. הפחד הכי גדול של אנשים הוא הבלתי נודע כדייר בבניין המגורים, מי ידאג שלא יפתחו חנות לדגים מסריחים למטה או פיצוציה רועשת? כמו כן, אתגר התחזוקה הוא מאוד גדול הפרדת אשפה, פריקת הסחורה בחנויות."

"נפגשתי באופן אישי עם צוות התכנון של עיריית תל אביב והם מאוד אוהבים עירוב שימושים", אמר צחי סופרין, מנכ"ל קבוצת סופרין ל-Bizportal. הקבוצה מקימה כיום במסגרת קבוצת רכישה שני פרויקטים של עירוב שימושים 1. 'We', פרויקט של שני מגדלים במתחם המע"ר בתל אביב, הנבנה יחד עם 'פנדום' וכולל מגדל בן 28 קומות המשלב 25 אלף מ"ר משרדים ב-19 הקומות הראשונות ו-100 דירות ב-9 הקומות העליונות ומגדל בן 11 קומות הכולל 13 אלף מ"ר שטחי משרדים. קומת הקרקע תכלול 2,000 מ"ר שטחי מסחר. 2. 'מגדל השחר' בן ה-54 קומות ב"סיטי" של גבעתיים (גבול מתחם הבורסה ברמת גן), הנבנה יחד עם 'תדהר' הכולל 50 אלף מ"ר משרדים, 150 דירות ו-2,000 מ"ר שטחי מסחר.

קיראו עוד ב"בארץ"

"לא מתאים לנו לבנות מגדל של 300 דירות"

סופרין אומר שבכל העולם הבינו שצריך לאחד בין האזורים וליצור סינרגיה: "היו ניסיונות לא מוצלחים ליצור עירוב שימושים במגדל 'משה אביב' במתחם הבורסה ברמת גן. למדנו מה מפריע לדיירים צריך לדאוג להפרדה ופרטיות בבניין המגורים, הגברת שגרה בקומה ה-20 לא תרצה לעלות באותה המעלית עם השליח למשרד עורכי הדין."

לדבריו היתרון בשילוב הוא שניתן לאחד מערכות כיבוי אש וביטחון. בחניונים למשל ניתן ליצור הצרכה המשרדים זקוקים לחניה ביום ודיירי בניין המגורים זקוקים דווקא בערב, אפשר ליצור שיתוף פעולה. עירוב שימושים גם מוזיל משמעותית את דמי הניהול בפרויקט We דירת 56 מ"ר תשלם כ-560 שקל לחודש, נשמע יקר, אך מאחר ומדובר בבניין חדש, בקומה גבוהה עם שירותי שמירה ומכון כושר זה מחיר סביר, ללא המשרדים המחיר היה גבוה ב-30% לפחות".

לשאלה מדוע לא הקים יותר דירות ממשרדים לאור מצוקת הדיור כיום, משיב סופרין: "יכולנו להקים יותר דירות ממשרדים, במגדל השחר אפילו התאפשר לנו לבנות 54 קומות מגורים, אל המשמעות היא 300-400 דירות בבניין אחד, אני לא מכיר הרבה אנשים שהיו מוכנים להתגורר עם כל כך הרבה דיירים. ב'מגדלי הצעירים' בצומת ארלוזורוב-דרך פתח תקווה, אשר יכללו 486 דירות, יצטרכו להתמודד עם בעיות קשות ביותר."

כתבות מעניינות נוספות:

4 קושיות למנכ"ל: מיהם התם, החכם, הרשע ושאינו יודע לשאול של הנדל"ן?

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    שמטוב 01/05/2014 12:33
    הגב לתגובה זו
    אנשים רוצים דירה רק כדי לגור שם בשקט וללא הוצאות החזקה של הדירה. ההצעות האידיוטיות הן שמגורים יהפכו לסיוט ומסחטת כספים לצורכי מגורים. בתים גבוהים ושרותים בתוך הבתים הם הצעות לעשירים בלבד, למעמד הבינוני והנמוך אין שום ענייין בקישקושים הללו. צריך לבנות בניה של מספר קומות בלבד והמדינה ציכה להפשיר קרקעות זולות במרכז לצורך זה. אם ימשכו לעשוק את המענדות הנמוכים תהיה הגירה המונית של ישראלים לחול. כל מי שיוכל למצוא עבודה נורמלית באירפה יברח מישראל. ישארו רק החלשים שממילא אין להם כסף להזרים לקופת והמדינה ובכך יושם הקץ למדינה הציונית המטומטמת.
  • 12.
    משה 27/04/2014 10:32
    הגב לתגובה זו
    אף משקיע לא ישקיע שם מליונים פרט לחוף הים כול שלטי פינוי בינוי זה שטויות לא יעבוד בבת ים מה שבתל אביב
  • 11.
    אזרחית 26/04/2014 12:32
    הגב לתגובה זו
    כול שהמבנה סינרגי וכך גם הסביבה העירונית אזרחים יוותרו על נסיעה במכונית ויעדיפו רכב ציבורי זול יותר ונגיש ( רב-קו חופשי חודשי). ספק יוותרו על הרכב הפרטי (סמל סטטוס?) היכן ימצאו חנייה בבניין הסינרגי כמוצע ע"י המתכננים?
  • 10.
    אין כמו הצפון הישן 26/04/2014 10:39
    הגב לתגובה זו
    שקט ושלווה, 2 דקות ברגל מכל מקום, לזה קוראים לחיות בכיף ולא במגדל עם עוד 100-200 דיירים שכל יום משהו מתקלקל ויש בעיות אין-סופיות עם השכנים והוצאות בלתי-צפויות וכו' וכו'
  • 9.
    הסר דאגה מליבך 26/04/2014 10:37
    הגב לתגובה זו
    עד שהמגדלים יוקמו זה כבר יהיה דיור מוגן לקשישים שרכשו מעינבל חושך את הדירה על הנייר כשהיו צעירים
  • 8.
    אם המושבות= גיל שנהב 25/04/2014 19:09
    הגב לתגובה זו
    הבעיה לא השימושים אלא מה בונים גיל שנהב משכפל כמו חבריו בלוקים שבלוניים מכוערים משרדו למשל אחראי על תוכנית אם המושבות הצפופה
  • 7.
    משה ראשל"צ 25/04/2014 17:49
    הגב לתגובה זו
    זה איכות חיים גור עם חלונות סגורים והילדים משחקים ליד אוטוסטרדות פתח תקווה כבר יותר טובה מתל אביב המסריחה - האם תל אביב זה איכות חיים תבואו לראשון - עיר עם הכל ואיכות חיים היה לנו ראש עיר ענק ( מאיר ניצן ) שבנה עיר לתפארת
  • משה אתה דפוק 26/04/2014 10:40
    הגב לתגובה זו
    לך תתפוצץ עם העבריינים ברשל"צ
  • 6.
    הצרחה זה עם האות ח' וזה מושג משחמט. לא הצרכה (ל"ת)
    אבי 25/04/2014 14:10
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    . 25/04/2014 13:09
    הגב לתגובה זו
    פלצני שממרר לכולם את החיים.
  • 4.
    קליפ 25/04/2014 12:52
    הגב לתגובה זו
    מדובר על המגזר היהודי. יהודונים.אסור לומר מילת גנאי זו. בארץ ישראל אין ישראלים.....יש ערבים ויהודים. ראה את ערי הישראלים בכפר קאסם.בגליל ובנגב...איך הישראלים הערבים כבשו את ארצם וניקו מיהודונים...עצוב.כל היהודים הוכרחו להגר בתמיכת הוריהם לאירופה הצמאה לדם
  • 3.
    נדלן גבוה זה לא ציוני . (ל"ת)
    בא 25/04/2014 11:33
    הגב לתגובה זו
  • קליפ 25/04/2014 17:01
    הגב לתגובה זו
    גדול יותר מכל המגזר היהודי..רק בתים צמודיי קרקע....ברור שלא חוקי....בחסות השמאל הקיצוני והמטורף...(בגיבוי תקשורת ערמומית אוכלת יושביה)
  • כן, רק בשטחים יש גורדי שחקים.. (ל"ת)
    מתנחל 27/04/2014 09:13
  • 2.
    בא 25/04/2014 11:22
    הגב לתגובה זו
    מסין ,אף אחד לא צריך נדלן גבוה ,זה לא ציוני ומעודד הגירה ,נראלי שגם הממשלה לא רוצה נדלן גבוה ,השתנתה המדיניות.
  • 1.
    צביקה דורון יועץנדלן 25/04/2014 10:07
    הגב לתגובה זו
    משאיות פורקות סחורה לסופרמרקט לפנות בוקר ולכן זה רעיון טוב להתחיל את קומות המגורים בקומות הגבוהות מעל קומות המשרדים. הבעיה היא אחרת, המגדלים במרכז הארץ יצרו פקקי תנועה ענקיים משתי סיבות: עשרות אלפי מכוניות וכבישים צרים בערים הוותיקות שפעם תכננו אותם עם נתיב נסיעה אחד לכל כיוון. עוד בעיה זה דמי ניהול חודשיים גבוהים של דירות בקומות גבוהות, מה שמשאיר את הדירות לעשירים בלבד.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

ניהול הוצאות
צילום: pixabay.com

משק בית בישראל מוציא בממוצע 18 אלף שקלים לחודש

סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ־41% בלבד בעשירון התחתון

הדס ברטל |

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023.  מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקלים, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקלים לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.

לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב־14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.

הרכב ההוצאה החודשית למשק בית, קרדיט: הלמ
הרכב הרכב ההוצאה לתצרוכת לשנת 2023 - קרדיט: הלמ"ס

הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ־94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ־97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ־52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.

דיור
דיור - קרדיט: FREEPIK

אי שוויון גבוה ופערים ביכולת צריכה

הנתונים מצביעים על פערים עמוקים ומתמשכים בהכנסות בין שכבות האוכלוסייה. העשירון העליון ריכז בשנת 2023 כ־22.1% מההכנסה הכספית נטו של כלל האוכלוסייה, בעוד שחלקו של העשירון התחתון הסתכם ב־2.6% בלבד, פער שממחיש את רמת הריכוזיות בהכנסות. מדד ג’יני, שעמד על 0.349, משקף רמת אי־שוויון גבוהה יחסית, המעידה כי פירות הצמיחה הכלכלית אינם מתחלקים באופן שווה בין משקי הבית. פערים אלה ניכרים גם ביכולת הצריכה ובנגישות למשאבים, והם מהווים רקע מרכזי להבנת דפוסי ההוצאה והחיים הכלכליים של משקי הבית בישראל.