"בישראל הלכו על בטוח והקימו ערי שינה משעממות ובזבזניות - זה ישתנה בקרוב"
סיבוב קצר בשכונות הענק שנבנו בערי מרכז הארץ דוגמת אם המושבות בפתח תקווה, קריית השרון בנתניה, הגוש הגדול בתל אביב ומצליח ברמלה מלמד שמתכנני הערים בארץ חסר מעוף בעשרים השנים האחרונות בנייני ענק שבלוניים זהים בגווני לבן, אפור ובז', עם מרכז קניות שכונתי וניכור טוטאלי לרחוב.
בניית ערי השינה בזבזניות שטח אולי קל משמעותית לתכנון, בהשוואה לפינוי בינוי בערים הגדולות, אך במדינה קטנה כמו ישראל ייתכן והגיע הזמן ללמוד מהנעשה במדינות המתקדמות בעולם, היכן שבנייה מרקמית המשלבת מגורים, משרדים ומסחר היא הנפוצה ביותר.
הדיזנגוף סנטר הינו אחת מהדוגמאות המוצלחות הבודדות לעירוב שימושים שצמחו בישראל עד כה. בת ים צפויה להיות חלוצה בתחום בקנה מידה רחב עם הקמת אזור העסקים 'UP' אשר יכלול 28 מגדלים בתמהיל של 55% שטחי תעסוקה, 25% מגורים ו-20% מסחר. כמו כן, מעל קניון בת ים הוותיק עתיד לקום מגדל בן 40 קומות שיכלול משרדים ומגורים. מתחמים נוספים שיכללו עירוב שימושים הם חסן עראפה בתל אביב שיכלול 14 מגדלים עם עד 40% שטחי מגורים ומידטאון בת"א שיכלול מגדל מגורים בן 50 קומות ו-300 דירות, מגדל משרדים של כ-67 אלף מ"ר ו-19 אלף מ"ר שטחי מסחר.
"צריך לראות חיים במפלס הרחוב"
שנהב מבכה את המגמה של השנים האחרונות במהלכן הפרידו קניונים, משרדים ושטחי מגורים: "הרצון ללכת על בטוח יצר הפסד, קיבלנו שכונות משעממות וזהות בראשון לציון, הוד השרון ופתח תקווה, קניונים שמתנכרים לרחובות ושטחי משרדים שנותרים שוממים בלילות ואף הופכים למוקדי פשע. למעשה חיקינו את קורבוזיה שדגל בהפרדה, אך היא יצרה סטריליות. אני מציין לשבח את עיריית רמת גן שיוצרת עירוב שימושים במתחם הבורסה ומייעדת כעת 25% מהבניינים הישנים למגורים, לדעתי המינון צריך להיות חצי חצי, אך כאן נכנס השיקול של העיריות המעוניינות להרוויח יותר ארנונה ממשרדים."
"הישראלים רואים מה קורה בעולם"
ומה הסיכוי לשכנע את הישראלי לשנות את גישה לעירוב שימושים? "הישראלים בנויים לזה, הם מאוד ערניים ורואים מה קורה בעולם לכן קל להחדיר את השינוי, הבעיה היא לשנות את גישתם של מקבלי ההחלטות השמרנים. הפחד הכי גדול של אנשים הוא הבלתי נודע כדייר בבניין המגורים, מי ידאג שלא יפתחו חנות לדגים מסריחים למטה או פיצוציה רועשת? כמו כן, אתגר התחזוקה הוא מאוד גדול הפרדת אשפה, פריקת הסחורה בחנויות."
- הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
"לא מתאים לנו לבנות מגדל של 300 דירות"
סופרין אומר שבכל העולם הבינו שצריך לאחד בין האזורים וליצור סינרגיה: "היו ניסיונות לא מוצלחים ליצור עירוב שימושים במגדל 'משה אביב' במתחם הבורסה ברמת גן. למדנו מה מפריע לדיירים צריך לדאוג להפרדה ופרטיות בבניין המגורים, הגברת שגרה בקומה ה-20 לא תרצה לעלות באותה המעלית עם השליח למשרד עורכי הדין."
לדבריו היתרון בשילוב הוא שניתן לאחד מערכות כיבוי אש וביטחון. בחניונים למשל ניתן ליצור הצרכה המשרדים זקוקים לחניה ביום ודיירי בניין המגורים זקוקים דווקא בערב, אפשר ליצור שיתוף פעולה. עירוב שימושים גם מוזיל משמעותית את דמי הניהול בפרויקט We דירת 56 מ"ר תשלם כ-560 שקל לחודש, נשמע יקר, אך מאחר ומדובר בבניין חדש, בקומה גבוהה עם שירותי שמירה ומכון כושר זה מחיר סביר, ללא המשרדים המחיר היה גבוה ב-30% לפחות".
לשאלה מדוע לא הקים יותר דירות ממשרדים לאור מצוקת הדיור כיום, משיב סופרין: "יכולנו להקים יותר דירות ממשרדים, במגדל השחר אפילו התאפשר לנו לבנות 54 קומות מגורים, אל המשמעות היא 300-400 דירות בבניין אחד, אני לא מכיר הרבה אנשים שהיו מוכנים להתגורר עם כל כך הרבה דיירים. ב'מגדלי הצעירים' בצומת ארלוזורוב-דרך פתח תקווה, אשר יכללו 486 דירות, יצטרכו להתמודד עם בעיות קשות ביותר."
כתבות מעניינות נוספות:
- 13.שמטוב 01/05/2014 12:33הגב לתגובה זואנשים רוצים דירה רק כדי לגור שם בשקט וללא הוצאות החזקה של הדירה. ההצעות האידיוטיות הן שמגורים יהפכו לסיוט ומסחטת כספים לצורכי מגורים. בתים גבוהים ושרותים בתוך הבתים הם הצעות לעשירים בלבד, למעמד הבינוני והנמוך אין שום ענייין בקישקושים הללו. צריך לבנות בניה של מספר קומות בלבד והמדינה ציכה להפשיר קרקעות זולות במרכז לצורך זה. אם ימשכו לעשוק את המענדות הנמוכים תהיה הגירה המונית של ישראלים לחול. כל מי שיוכל למצוא עבודה נורמלית באירפה יברח מישראל. ישארו רק החלשים שממילא אין להם כסף להזרים לקופת והמדינה ובכך יושם הקץ למדינה הציונית המטומטמת.
- 12.משה 27/04/2014 10:32הגב לתגובה זואף משקיע לא ישקיע שם מליונים פרט לחוף הים כול שלטי פינוי בינוי זה שטויות לא יעבוד בבת ים מה שבתל אביב
- 11.אזרחית 26/04/2014 12:32הגב לתגובה זוכול שהמבנה סינרגי וכך גם הסביבה העירונית אזרחים יוותרו על נסיעה במכונית ויעדיפו רכב ציבורי זול יותר ונגיש ( רב-קו חופשי חודשי). ספק יוותרו על הרכב הפרטי (סמל סטטוס?) היכן ימצאו חנייה בבניין הסינרגי כמוצע ע"י המתכננים?
- 10.אין כמו הצפון הישן 26/04/2014 10:39הגב לתגובה זושקט ושלווה, 2 דקות ברגל מכל מקום, לזה קוראים לחיות בכיף ולא במגדל עם עוד 100-200 דיירים שכל יום משהו מתקלקל ויש בעיות אין-סופיות עם השכנים והוצאות בלתי-צפויות וכו' וכו'
- 9.הסר דאגה מליבך 26/04/2014 10:37הגב לתגובה זועד שהמגדלים יוקמו זה כבר יהיה דיור מוגן לקשישים שרכשו מעינבל חושך את הדירה על הנייר כשהיו צעירים
- 8.אם המושבות= גיל שנהב 25/04/2014 19:09הגב לתגובה זוהבעיה לא השימושים אלא מה בונים גיל שנהב משכפל כמו חבריו בלוקים שבלוניים מכוערים משרדו למשל אחראי על תוכנית אם המושבות הצפופה
- 7.משה ראשל"צ 25/04/2014 17:49הגב לתגובה זוזה איכות חיים גור עם חלונות סגורים והילדים משחקים ליד אוטוסטרדות פתח תקווה כבר יותר טובה מתל אביב המסריחה - האם תל אביב זה איכות חיים תבואו לראשון - עיר עם הכל ואיכות חיים היה לנו ראש עיר ענק ( מאיר ניצן ) שבנה עיר לתפארת
- משה אתה דפוק 26/04/2014 10:40הגב לתגובה זולך תתפוצץ עם העבריינים ברשל"צ
- 6.הצרחה זה עם האות ח' וזה מושג משחמט. לא הצרכה (ל"ת)אבי 25/04/2014 14:10הגב לתגובה זו
- 5.. 25/04/2014 13:09הגב לתגובה זופלצני שממרר לכולם את החיים.
- 4.קליפ 25/04/2014 12:52הגב לתגובה זומדובר על המגזר היהודי. יהודונים.אסור לומר מילת גנאי זו. בארץ ישראל אין ישראלים.....יש ערבים ויהודים. ראה את ערי הישראלים בכפר קאסם.בגליל ובנגב...איך הישראלים הערבים כבשו את ארצם וניקו מיהודונים...עצוב.כל היהודים הוכרחו להגר בתמיכת הוריהם לאירופה הצמאה לדם
- 3.נדלן גבוה זה לא ציוני . (ל"ת)בא 25/04/2014 11:33הגב לתגובה זו
- קליפ 25/04/2014 17:01הגב לתגובה זוגדול יותר מכל המגזר היהודי..רק בתים צמודיי קרקע....ברור שלא חוקי....בחסות השמאל הקיצוני והמטורף...(בגיבוי תקשורת ערמומית אוכלת יושביה)
- כן, רק בשטחים יש גורדי שחקים.. (ל"ת)מתנחל 27/04/2014 09:13
- 2.בא 25/04/2014 11:22הגב לתגובה זומסין ,אף אחד לא צריך נדלן גבוה ,זה לא ציוני ומעודד הגירה ,נראלי שגם הממשלה לא רוצה נדלן גבוה ,השתנתה המדיניות.
- 1.צביקה דורון יועץנדלן 25/04/2014 10:07הגב לתגובה זומשאיות פורקות סחורה לסופרמרקט לפנות בוקר ולכן זה רעיון טוב להתחיל את קומות המגורים בקומות הגבוהות מעל קומות המשרדים. הבעיה היא אחרת, המגדלים במרכז הארץ יצרו פקקי תנועה ענקיים משתי סיבות: עשרות אלפי מכוניות וכבישים צרים בערים הוותיקות שפעם תכננו אותם עם נתיב נסיעה אחד לכל כיוון. עוד בעיה זה דמי ניהול חודשיים גבוהים של דירות בקומות גבוהות, מה שמשאיר את הדירות לעשירים בלבד.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
