רק 5.8% מהישראלים היו רוצים לעבוד כבנקאים, מהי המשרה הנחשקת ביותר?
כ-44.5% מהציבור בישראל חושב שמשרה בחברת הייטק היא הנחשקת ביותר, כך עולה מסקר שנערך השבוע ע"י מכון גיאוקרטוגרפיה עבור קבוצת ה- IT יעל תוכנה שבדק מהי המשרה הנחשקת ביותר בעיני הציבור בישראל בסוף שנת 2013.
במקום השני נבחר תחום הרפואה עם 26.1% , ולאחר מכן בסדר יורד תחום עריכת הדין עם 11%, החינוך עם 8.4%, בנקאות עם 5.8% ו- 4.2% השיבו כי אינם יודעים. עוד עולה מהסקר כי 12.7% מהנשים מחשיבות משרה בתחום החינוך כנחשקת, זאת לעומת 3.7% בלבד מהגברים שבחרו בתחום זה כנחשק.
עוד עולה מהסקר כי ככל שרמת ההכנסה עולה, כך עולה רמת נחשקות משרת ההיי-טק: הכנסה מתחת לממוצע - 44.9%, הכנסה ממוצעת - 47.2% והכנסה מעל לממוצע - 49.3%. בחינה של ההבדלים בין המינים מעלה כי 48.8% מהגברים השיבו שמשרת ההייטק הינה הנחשקת ביותר, זאת לעומת 40.5% מהנשים.
הסקר נערך במסגרת סקר טלפוני ארצי בקרב 500 משיבים, גברים ונשים, בגילאי 18 ומעלה, המהווים מדגם ארצי ומייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישובים היהודיים במדינת ישראל. הסקר בוצע במהלך השבוע הרביעי של חודש דצמבר 2013.
- בנק עם שורשים אפלים: הבנקאות הנאצית בשואה
- עמלות, כרטיס אשראי והטבות נוספות: מה הבנקים השונים מציעים לצעירים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נתי אברהמי, מנכ"ל קבוצת יעל שיזם את הסקר אומר: "כחברת הייטק ותיקה שפועלת בשוק כבר 50 שנים ומעסיקה מאות רבות של עובדים אנו מתמודדים באופן שוטף עם גיוס וטיפוח של עובדים, ולכן היה לנו חשוב לבדוק האם התחום עדיין אטרקטיבי. אני מברך על התוצאות שהתקבלו, טוב להווכח שוב כי ההייטק עדיין נחשב לנחשק בעיני הציבור .
- 3.חחח 31/12/2013 09:57הגב לתגובה זולפני חמישים שנה בכלל לא היה מושג כזה הייטק. כמה חרטא אפשר לבלוע?
- 2.רופא הייטקיסט 31/12/2013 09:02הגב לתגובה זוזה נבלה (היי טק) וזה טריפה (רפואה) גם כאן וגם כאן תקרעו את עצמכם, לא תראו אור יום שלא לדבר על המשפחה והילדים, והכסף אולי יגיע ורוב הסיכויים שלא.. מקסימום שכר סביר שמאפשר חיי בורגנות בינוניים. וזה לא שווה את זה! הכי טוב בנמלים , או חברת חשמל, או בתאגידי המים... גם סטלבט וגם כסף מעולה..
- 1.YYYYY 31/12/2013 09:00הגב לתגובה זומשכורת בלי אחריות
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
תיירות במרוקו קרדיט: גרוקבין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
התעופה הישראלית מתאוששת עם חזרה הדרגתית לשמיים, יעדים חדשים-ישנים ותחרות שאט אט חוזרת בענף - תמונת מצב
ענף התעופה הישראלי עובר בתקופה האחרונה תמורות שונות במטרה לחזור לשגרה של לפני המלחמה. אחרי חודשים של האטה עמוקה בעקבות המלחמה, השמיים של ישראל מתחילים להיפתח מחדש, אך התמונה עדיין רחוקה מלהיות פשוטה ומהשגרה שהכנו לפני ה-7 באוקטובר. לצד חידוש קווים בינלאומיים חשובים והגעת שחקנים חדשים לשוק המקומי, ניכרת ירידה כללית בהיקף הפעילות, בעיקר בטיסות יוצאות, והאתגרים בענף נותרו רבים.
אחת ההתפתחויות הבולטות היא חידוש הטיסות בין ישראל ומרוקו, שנעצרו לחלוטין במהלך המלחמה. הקו הזה, שנפתח במקור כחלק מההסכמות המדיניות בין המדינות, מקבל כעת רוח חיים מחודשת, והוא נחשב לסמל לחזרה הדרגתית של התיירות והקשרים הכלכליים. עם זאת, נראה שהביקוש עדיין מתון, בעיקר בגלל זהירות של נוסעים ותנאי ביטחון אזוריים שלא חזרו לשגרה מלאה.
במקביל, חברת וייז אייר (Wizz Air), אחת מחברות הלואו־קוסט ההונגרית ואחת הבולטות באירופה, מתכננת להקים בסיס בישראל, צעד שממחיש את האמון המתחדש בשוק המקומי. הבסיס צפוי לשמש מוקד לפעילות שוטפת, ולהגדיל את היקף הטיסות לאירופה וליעדים נוספים. מדובר במהלך אסטרטגי שנועד להעמיק את אחיזת החברה באזור, תוך מתן תחרות ישירה לשחקניות הוותיקות ובראשן אל על.
- המלונות שאירחו מפונים יקבלו 160 מיליון ש' לשיפוצים
- קריסת התיירות בטורקיה: 3 מיליארד דולר הפסדים, 30% ירידה באנטליה ובריחה המונית ליוון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל על ניצלה את תקופת הגאות בשווקים ואת הסביבה התפעולית החיובית בשנה שלפני המלחמה כדי לשפר את מצבה הפיננסי. החברה הצליחה לצמצם חובות באופן ניכר, הודות לרווחיות גבוהה ולעלייה חדה במניית החברה, שאפשרה גיוס הון בתנאים נוחים. כיום, אל על נמצאת בעמדה טובה יותר מבחינת איתנות פיננסית וניהולית, אבל היא פועלת בסביבה שונה לחלוטין כאשר התחרות גדלה, מחירי הדלק נותרו תנודתיים והנוסעים נזהרים יותר בתכנון נסיעות לחו"ל.
