"סבתא בלה, סליחה": מכתב לסבתא ניצולת אושוויץ-בירקנאו
שלום סבתא, אני מקווה ששלומך היטב. אני יודע שהיום הזה הוא יום קשה, אני גם יודע שאת יודעת שהוא לא רק קשה עבורך הוא קשה לכולנו. אני זוכר את כל הסיפורים שסיפרת לי לפני שנסעתי כתלמיד תיכון למחנות ההשמדה בפולין. אני זוכר שסיפרת לי על הפרי שהיית צריכה לגנוב לאחותך שהייתה חולה. אני גם זוכר על חתיכות הכרוב שהיית צריכה להעביר לאחותך בתוך גומחת החול במחנה מתחת לגדר המחשמלת. הסיפורים האלה חיים בי גם היום.
סבתא - אני יודע שהיום העיתונים לא מונחים בפנייך ולכן אני מבקש לספר לך על כותרות העיתונים היום - ערב יום השואה. בעיתונים נכתב כי השנה יש פחות אנטישמיות בעולם משנה שעברה. עוד נכתב כי סידורו של הרב של נורבגיה מימי השואה נשמר. עוד ראיתי פרסומים כי שליש מניצולי השואה נזקקים מן הבחינה הכלכלית. קראתי גם על יומן ניצול שנשמר והועבר ליד ושם, וכן היה מבצע של משרד ראש הממשלה ויד ושם על איסוף חפצים מהתקופה ההיא כדי שישמרו טוב יותר.
אני מבקש ממך סליחה. אני לא כל כך יודע בשם מי, אבל אני חושב שהסליחה דרושה. כנראה יש מי ששכח שיום השואה נקרא בעצם 'יום הזיכרון לשואה ולגבורה'. היום הוא בעצם יום זיכרון לשואה ולגבורה, המוקד הוא בזיכרון, זיכרון כפול גם למאורעות השואה וגם זיכרון למאורעות הגבורה.
הייתי מצפה שאמצעי התקשורת ביום שכזה יתמקדו רק בסיפורי הגבורה ואזכור מאורעות הזוועה . לצערי התקשורת בשנים האחרונות מרבה לעסוק ב'חדשות הרכות' של יום הזיכרון לשואה ולגבורה במקום בחדשות ממש על מה שקרה לכם אז. אני מסכים שהדבר הופך לקשה מדי שנה אבל זה לא תירוץ להתעסק תקשורתית במה שקרה מסביב אם אפשר לכנות זאת כך.
האמת סבתא, הייתי מצפה לסיקור שותף במשך כל השנה באמצעי התקשורת לסיפורי זיכרון. אני לא מצליח להבין למה אופן הצגת החדשות בכל כלי התקשורת הוא קבוע ולא נמצא מקום של קבע לסיפורים חשובים מעין אלו. כל אחד מאיתנו יודע למצוא בעיתון את הסיפור המרכזי בסדר היום, את הסיפור החברתי, את פינת מזג האוויר חדשות מהעולם ואפילו את הקוריוז היומי.
אני חושב, אם מותר לומר בהקשר תקשורתי, אנחנו נהיה חברה שלמה יותר, ערכית יותר ורגישה יותר אם מדי יום או מדי שבוע נשמע על סיפור של ניצול או ניצולה. הסיפורים שלכם, סבתא יקרה, מלאו ספרים ולבטח יכולים למלא ידיעה יומית באמצעי התקשורת.
אני יודע סבתא, שגם לי כמו לך חשוב הריטואל. חשוב לראות מדי שנה את מדליקי המשואות, לשמוע את נאום ראש הממשלה ונשיא המדינה לשאול אותי איך היה החזן שאמר את 'אל מלא רחמים'. אני גם יודע שחשוב היה לך גם אם כל השנה ידברו על הגבורה שלכם. אם יש מי מכם הניצולים שמדברים, דור שני ודור שלישי שמדברים אני בטוח שתסכימי איתי שגם התקשורת צריכה לדבר. על זה רציתי לבקש ממך סליחה.
שלך,
נכדך רועי.
- 3.סיקור שוטף כותבים עם ט' (ל"ת)מאייתת 03/05/2011 14:27הגב לתגובה זו
- 2.אני 01/05/2011 20:09הגב לתגובה זומצד אחד אתה מתנצל בפני סבתך ומצד שני אתה יועץ תקשורת של מי שיוצא נגד אשכנזים. סבתך קיבלה שילומים ואתה מקבל משכורת. יחי ההבדל הקטן.
- 1.אהבתי את הטור, מרגש ומתאים ליום (ל"ת)שירן 01/05/2011 19:33הגב לתגובה זו
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
