"סבתא בלה, סליחה": מכתב לסבתא ניצולת אושוויץ-בירקנאו
שלום סבתא, אני מקווה ששלומך היטב. אני יודע שהיום הזה הוא יום קשה, אני גם יודע שאת יודעת שהוא לא רק קשה עבורך הוא קשה לכולנו. אני זוכר את כל הסיפורים שסיפרת לי לפני שנסעתי כתלמיד תיכון למחנות ההשמדה בפולין. אני זוכר שסיפרת לי על הפרי שהיית צריכה לגנוב לאחותך שהייתה חולה. אני גם זוכר על חתיכות הכרוב שהיית צריכה להעביר לאחותך בתוך גומחת החול במחנה מתחת לגדר המחשמלת. הסיפורים האלה חיים בי גם היום.
סבתא - אני יודע שהיום העיתונים לא מונחים בפנייך ולכן אני מבקש לספר לך על כותרות העיתונים היום - ערב יום השואה. בעיתונים נכתב כי השנה יש פחות אנטישמיות בעולם משנה שעברה. עוד נכתב כי סידורו של הרב של נורבגיה מימי השואה נשמר. עוד ראיתי פרסומים כי שליש מניצולי השואה נזקקים מן הבחינה הכלכלית. קראתי גם על יומן ניצול שנשמר והועבר ליד ושם, וכן היה מבצע של משרד ראש הממשלה ויד ושם על איסוף חפצים מהתקופה ההיא כדי שישמרו טוב יותר.
אני מבקש ממך סליחה. אני לא כל כך יודע בשם מי, אבל אני חושב שהסליחה דרושה. כנראה יש מי ששכח שיום השואה נקרא בעצם 'יום הזיכרון לשואה ולגבורה'. היום הוא בעצם יום זיכרון לשואה ולגבורה, המוקד הוא בזיכרון, זיכרון כפול גם למאורעות השואה וגם זיכרון למאורעות הגבורה.
הייתי מצפה שאמצעי התקשורת ביום שכזה יתמקדו רק בסיפורי הגבורה ואזכור מאורעות הזוועה . לצערי התקשורת בשנים האחרונות מרבה לעסוק ב'חדשות הרכות' של יום הזיכרון לשואה ולגבורה במקום בחדשות ממש על מה שקרה לכם אז. אני מסכים שהדבר הופך לקשה מדי שנה אבל זה לא תירוץ להתעסק תקשורתית במה שקרה מסביב אם אפשר לכנות זאת כך.
האמת סבתא, הייתי מצפה לסיקור שותף במשך כל השנה באמצעי התקשורת לסיפורי זיכרון. אני לא מצליח להבין למה אופן הצגת החדשות בכל כלי התקשורת הוא קבוע ולא נמצא מקום של קבע לסיפורים חשובים מעין אלו. כל אחד מאיתנו יודע למצוא בעיתון את הסיפור המרכזי בסדר היום, את הסיפור החברתי, את פינת מזג האוויר חדשות מהעולם ואפילו את הקוריוז היומי.
אני חושב, אם מותר לומר בהקשר תקשורתי, אנחנו נהיה חברה שלמה יותר, ערכית יותר ורגישה יותר אם מדי יום או מדי שבוע נשמע על סיפור של ניצול או ניצולה. הסיפורים שלכם, סבתא יקרה, מלאו ספרים ולבטח יכולים למלא ידיעה יומית באמצעי התקשורת.
אני יודע סבתא, שגם לי כמו לך חשוב הריטואל. חשוב לראות מדי שנה את מדליקי המשואות, לשמוע את נאום ראש הממשלה ונשיא המדינה לשאול אותי איך היה החזן שאמר את 'אל מלא רחמים'. אני גם יודע שחשוב היה לך גם אם כל השנה ידברו על הגבורה שלכם. אם יש מי מכם הניצולים שמדברים, דור שני ודור שלישי שמדברים אני בטוח שתסכימי איתי שגם התקשורת צריכה לדבר. על זה רציתי לבקש ממך סליחה.
שלך,
נכדך רועי.
- 3.סיקור שוטף כותבים עם ט' (ל"ת)מאייתת 03/05/2011 14:27הגב לתגובה זו
- 2.אני 01/05/2011 20:09הגב לתגובה זומצד אחד אתה מתנצל בפני סבתך ומצד שני אתה יועץ תקשורת של מי שיוצא נגד אשכנזים. סבתך קיבלה שילומים ואתה מקבל משכורת. יחי ההבדל הקטן.
- 1.אהבתי את הטור, מרגש ומתאים ליום (ל"ת)שירן 01/05/2011 19:33הגב לתגובה זו
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
