"סבתא בלה, סליחה": מכתב לסבתא ניצולת אושוויץ-בירקנאו
שלום סבתא, אני מקווה ששלומך היטב. אני יודע שהיום הזה הוא יום קשה, אני גם יודע שאת יודעת שהוא לא רק קשה עבורך הוא קשה לכולנו. אני זוכר את כל הסיפורים שסיפרת לי לפני שנסעתי כתלמיד תיכון למחנות ההשמדה בפולין. אני זוכר שסיפרת לי על הפרי שהיית צריכה לגנוב לאחותך שהייתה חולה. אני גם זוכר על חתיכות הכרוב שהיית צריכה להעביר לאחותך בתוך גומחת החול במחנה מתחת לגדר המחשמלת. הסיפורים האלה חיים בי גם היום.
סבתא - אני יודע שהיום העיתונים לא מונחים בפנייך ולכן אני מבקש לספר לך על כותרות העיתונים היום - ערב יום השואה. בעיתונים נכתב כי השנה יש פחות אנטישמיות בעולם משנה שעברה. עוד נכתב כי סידורו של הרב של נורבגיה מימי השואה נשמר. עוד ראיתי פרסומים כי שליש מניצולי השואה נזקקים מן הבחינה הכלכלית. קראתי גם על יומן ניצול שנשמר והועבר ליד ושם, וכן היה מבצע של משרד ראש הממשלה ויד ושם על איסוף חפצים מהתקופה ההיא כדי שישמרו טוב יותר.
אני מבקש ממך סליחה. אני לא כל כך יודע בשם מי, אבל אני חושב שהסליחה דרושה. כנראה יש מי ששכח שיום השואה נקרא בעצם 'יום הזיכרון לשואה ולגבורה'. היום הוא בעצם יום זיכרון לשואה ולגבורה, המוקד הוא בזיכרון, זיכרון כפול גם למאורעות השואה וגם זיכרון למאורעות הגבורה.
הייתי מצפה שאמצעי התקשורת ביום שכזה יתמקדו רק בסיפורי הגבורה ואזכור מאורעות הזוועה . לצערי התקשורת בשנים האחרונות מרבה לעסוק ב'חדשות הרכות' של יום הזיכרון לשואה ולגבורה במקום בחדשות ממש על מה שקרה לכם אז. אני מסכים שהדבר הופך לקשה מדי שנה אבל זה לא תירוץ להתעסק תקשורתית במה שקרה מסביב אם אפשר לכנות זאת כך.
האמת סבתא, הייתי מצפה לסיקור שותף במשך כל השנה באמצעי התקשורת לסיפורי זיכרון. אני לא מצליח להבין למה אופן הצגת החדשות בכל כלי התקשורת הוא קבוע ולא נמצא מקום של קבע לסיפורים חשובים מעין אלו. כל אחד מאיתנו יודע למצוא בעיתון את הסיפור המרכזי בסדר היום, את הסיפור החברתי, את פינת מזג האוויר חדשות מהעולם ואפילו את הקוריוז היומי.
אני חושב, אם מותר לומר בהקשר תקשורתי, אנחנו נהיה חברה שלמה יותר, ערכית יותר ורגישה יותר אם מדי יום או מדי שבוע נשמע על סיפור של ניצול או ניצולה. הסיפורים שלכם, סבתא יקרה, מלאו ספרים ולבטח יכולים למלא ידיעה יומית באמצעי התקשורת.
אני יודע סבתא, שגם לי כמו לך חשוב הריטואל. חשוב לראות מדי שנה את מדליקי המשואות, לשמוע את נאום ראש הממשלה ונשיא המדינה לשאול אותי איך היה החזן שאמר את 'אל מלא רחמים'. אני גם יודע שחשוב היה לך גם אם כל השנה ידברו על הגבורה שלכם. אם יש מי מכם הניצולים שמדברים, דור שני ודור שלישי שמדברים אני בטוח שתסכימי איתי שגם התקשורת צריכה לדבר. על זה רציתי לבקש ממך סליחה.
שלך,
נכדך רועי.
- 3.סיקור שוטף כותבים עם ט' (ל"ת)מאייתת 03/05/2011 14:27הגב לתגובה זו
- 2.אני 01/05/2011 20:09הגב לתגובה זומצד אחד אתה מתנצל בפני סבתך ומצד שני אתה יועץ תקשורת של מי שיוצא נגד אשכנזים. סבתך קיבלה שילומים ואתה מקבל משכורת. יחי ההבדל הקטן.
- 1.אהבתי את הטור, מרגש ומתאים ליום (ל"ת)שירן 01/05/2011 19:33הגב לתגובה זו
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת
טל גלאור ופרנק ס. ג׳ון (לוקהיד מרטין) שר הכלכלה ניר ברקת, מוטי גמיש מנכל המשרד. קרדיט: מירי שמעונובלוקהיד מרטין ומשרד הכלכלה והתעשייה חתמו על הארכת שיתוף הפעולה
עד כה, לוקהיד מרטין השקיעה יותר מ-4 מיליארד דולר בפרויקטים של שיתוף פעולה עם תעשיות הביטחון והתעופה של ישראל - מתוכם 470 מיליון דולר בחמש השנים האחרונות
חברת לוקהיד מרטין חתמה על הארכת הסכם שיתוף הפעולה התעשייתי עם הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי (רשפ"ת) במשרד הכלכלה והתעשייה. טקס החתימה על הארכת ההסכם נערך בהשתתפות שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת, מנהל הפעילות הגלובאלית בלוקהיד מרטין, פרנק סנט ג'ון, מנכ"לית
לוקהיד מרטין ישראל, טל גלאור, מנהלת מערך תעשייה נורית צור-רבינו ומנהל אגף רשפ"ת יזיד שיך יוסף.
לוקהיד מרטין וממשלת ישראל חתמו לראשונה על הסכם שיתוף פעולה תעשייתי בשנת 2005. עד כה, לוקהיד מרטין השקיעה יותר מארבעה מיליארד דולר בתעשיות הביטחון והתעופה
הישראליות, תוך מינוף תעשיית הטכנולוגיה המתקדמת של ישראל. בשנת 2020, לוקהיד מרטין והרשפ"ת (ICA) חתמו על הסכם שיתוף פעולה תעשייתי חדש במטרה לחזק את שיתופי הפעולה והקשרים התעשייתיים בין לוקהיד מרטין לתעשיות המקומיות, לתקופה של חמש שנים. מאז החתימה על ההסכם בשנת
2020, לוקהיד מרטין השקיעה יותר מ-470 מיליון דולר בחברות, פרויקטים ופעילויות ישראליות. הארכת ההסכם הקיים תאפשר להמשיך את תוקפו של ההסכם עד סוף שנת 2029.
הסכם הגג שהוארך כולל בתוכו התחייבות להשקעה חוזרת של לוקהיד מרטין בישראל בהיקף שלא יפחת מ-35%
מערך החוזים החדשים שיחתמו. זאת, כחידוש ההסכם שכלל עד כה תוכניות רבות, בהם מטוסי ה-F-16I C-130J, מסוקי הבלקהוק והיסעורים וכן מסוק ה-CH-53K. משמעותה של הארכת הסכם זה תהיה המשך השקעות ומחויבות של חברת לוקהיד מרטין לתעשייה הישראלית הן בתוכניות הקיימות והן בתוכניות
העתידיות.
ניר ברקת, שר הכלכלה והתעשייה: "הארכת ההסכם עם לוקהיד מרטין היא הצבעת אמון ברורה בתעשייה הישראלית ובחדשנות שלנו. שיתוף הפעולה מחזק את ביטחון ישראל, מייצר מנועי צמיחה חדשים ומביא השקעות שמעניקות
לתעשייה המקומית הזדמנויות משמעותיות להתרחב ולהגדיל את היצוא. נמשיך להוביל מהלכים שמושכים לישראל שותפים אסטרטגיים ומייצרים אלפי מקומות עבודה איכותיים בכל רחבי המדינה".
- ביקוש אדיר למערכות טילים - לוקהיד מרטין בתוצאות טובות
- הכטבמ הקרבי של לוקהיד מרטין נחשף - ככה הוא נראה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פרנק סנט ג'ון, מנהל הפעילות הגלובאלית בלוקהיד
מרטין: "הארכת הסכם שיתוף הפעולה התעשייתי מחזק את תפקידה המתמשך של לוקהיד מרטין כשותפה ארוכת-שנים לישראל, מאפשרת לנו לחזק את החוסן באמצעות נוכחות תעשייתית רחבה יותר, שיתוף פעולה מעמיק יותר עם חברות ישראליות מובילות, וקידום יוזמות STEM (מדעים, טכנולוגיה,
הנדסה ומתמטיקה) בעלות השפעה רחבה, הבונות את הכישרונות החיוניים ליכולת ההגנה העתידית של ישראל. אנו גאים לפתח את השותפויות הללו ולספק ביטחון לטווח ארוך, תוך חדשנות טכנולוגית והבאת ערך כלכלי למדינת ישראל".
