קונים כחול לבן? 83% מציבור הצרכנים טענו כי יעדיפו לקנות מוצרים תוצרת הארץ
ניתוח סקר מיוחד שערך מינהל מחקר וכלכלה בתמ"ת בסוף 2010 בקרב מדגם מייצג של 1,200 מרואיינים בגילאי 18+ ושנועד לבחון את העדפות הצרכן הישראלי העלה כי הרוב יעדיפו לקנות מוצרים תוצרת הארץ על פני מוצרים תוצרת חו"ל.
83% מציבור הצרכנים השיבו כי יעדיפו לקנות "מוצרים כחול לבן" על פני מוצרים "תוצרת חוץ" באיכות ובמחיר שווה (לעומת 6% בלבד שיעדיפו תוצרת חוץ). 72% מהצרכנים הישראלים מחשיבים מוצרים ישראליים כאיכותיים במידה שווה או במידה העולה על מוצרים תוצרת חוץ.
53% מהצרכנים השיבו כי יעדיפו לקנות מוצרים כחול לבן גם אם מחירם גבוה ב-5% ממחיר מוצרים תוצרת חוץ. העדפה זו מתקיימת בכל המגזרים, הגילאים ובכל רמות ההשכלה. הכרה זו בולטת יותר באוכלוסייה היהודית הותיקה לעומת אוכלוסיית העולים מחבר העמים ומהאוכלוסייה הלא יהודית.
הממצאים מלמדים שהצרכן הישראלי נוטה ליחס לתוצרת הישראלית תכונות חיוביות יותר מאלו שהוא מייחס למוצרים מ"תוצרת חוץ". הדברים אמורים הן לגבי איכות המוצרים, מידת התאמתם לטעם המקומי ולמזג האוויר הישראלי והיותם מוצרים בריאים יותר. תפיסה זו התחזקה במהלך השנה האחרונה.
לעומת זאת ביחס לרמת העיצוב ולמחיר המוצר, סבור הצרכן המקומי כי מוצרים "כחול לבן" אינם מעוצבים דיים ומחירם גבוה מזה של "תוצרת חוץ".
מכיוון שאיכות המוצר ומחירו הם השיקולים המכריעים בבחירת המוצר בקרב צרכן הישראלי, ניתן, לכאורה, לצפות למגמת גידול בקניית מוצרים מתוצרת הארץ (ובתנאי שמחירם לא יעלה על 5% ממחיר מוצר דומה מתוצרת חוץ). אולם חלק לא מבוטל מהציבור אינו מבחין בין מוצר מ"תוצרת הארץ" למוצר אחר, הנושא שם של חברה ישראלית ונמכר בישראל אך אינו בהכרח עומד בקריטריונים של "מוצר כחול לבן".
ועל כן, גם אם הוא מעדיף עקרונית לקנות מוצר "תוצרת הארץ", מתוך הכרה בחשיבות עידוד היצור המקומי ותרומתו לתעסוקה ולכלכלה, הוא לעיתים אינו יודע לזהות מוצר כזה, ולעיתים תכופות הוא מתייחס לשם החברה המופיע על האריזה כסמן העיקרי שלו ל"מוצר כחול לבן", ולא לסמל דמוי הכובע המוטבע על מוצרי כחול לבן.
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותלאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.
מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל
מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו
ריאנאייר למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו".
ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים.
עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל.
במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת.
- מנכ"ל ריאנאייר מאיים להעביר מטוסים בעקבות המצב הבטחוני
- חברת התעופה האירית שנמצאת בעמדה תחרותית חזקה יותר מכולן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".
