דעה

מדוע השרה החשובה בממשלת רה"מ מעניקה לאיווט תקופת חסד מפרגנת מדי?

כיצד רואה תמיר האס את סוגיית ניהול המדינה כמותג ועד כמה לדעתו, מנהיג מדינה דמוקרטית יכול לטפח תדמית יציבה וחיובית לאורך זמן?
תמיר האס |

אצל רה"מ תמיד דינמי, אף פעם לא משעמם. מתמונה יפה ששודרה בכל כלי תקשורת של מנהיג במסוק בדרכו להושיע את הכרמל מכעסו של השטן, לביקורת ציבורית על אי יכולתו להגיע להחלטות ועד לקבלת הסטירה החודשית מליברמן, ובל נשכח את פרישתו של חפץ. מאידך, מדינה היא המותג הקשה ביותר לניהול ועולה התהייה האם בשנות האלפיים, מנהיג של מדינה דמוקרטית באמת יכול למצוא עצמו עם תדמית יציבה וחיובית לאורך זמן?

1. מפה לשם משם לפה

אירוע השבוע, המסביר ניר חפץ והמוסבר שלו כבר לא. מחד, אני האחרון שיטען שלאנשים אסור להתקדם בחיים, בין אם בגלל סיבות כלכליות ובין אם רגשיות, קל וחומר שהשמועות במקרה של חפץ הן על קשירות (ידיים) וכאלה. מאידך, אני בטוח שחפץ אף פעם לא חשב שתפקידו עומד להיות קל וודאי שידע שחוץ מפוליטיקה ישראלית ובינלאומית ,הוא עומד להתעסק גם עם זו הארגונית. המעבר שלו מזכיר לנו שוב שבייחוד בתקשורת יש יותר מדי תזוזות בין תפקידים. לוקחים איש מקצוע מתוך ציפייה שבשלב כלשהו יכיר מקרוב את הנישה בה הוא עוסק ולפני שמספיקים לומר ג'ק, הוא עוזב, והמעסיקים, בבעיה.

יותר מדי אנשים עוברים יותר מדי תפקידים, איך לעזאזל אדם שצריך להיות מתישהו מומחה בתחומו יוכל לממש את מומחיותו אם לא יישאר בתפקיד לאורך זמן? בעיקר בתפקיד כה רגיש כמו יועץ תקשורת של רה"מ?

2. איווט העצבני

מה זה אומר על ביבי אם איש סודו (חפץ) עזב דווקא בזמן כה עדין? עדין כי ביבי זקוק כרגע לכמה שיותר נאמנים בהתנהלותו מול הפלסטינים ומול האמריקאים, וכמובן, מול "החברים מהבית" כמו איווט למשל.

לזכותו של ליברמן יאמר שהוא דבק בעמדתו ולא נרתע מלהציגה להבדיל מכמה רכיכות אחרות. מאידך, שר חוץ זה לא שר תעשיה ולא שר לענייני שקר כלשהו. כלומר, הוא אמור להיות השופר של המדינה. אבל את איווט זה לא מעניין, הסיבה? הכסא של ביבי מרופד יותר משלו. ובמקום לקדם את ישראל מול העולם הוא בוחר לקדם את עצמו מול בוחריו. ליברמן לעולם לא יהיה רה"מ, אמנם הוא הצליח לא רע בבחירות אבל הוא אינו מהמתמרכזים, קיצוני מדי. לכן, הדרך היחידה שיוכל להשיג עוד כמה מנדטים היא אם ידאג שכל שכנינו ישלחו טילים בבת אחת, דבר שיחזק את הימין. אבל עד שזה יקרה, הוא ימשיך להביך את הבוס שלו.

3. שרה לא שרה שיר שמח

הצביעות: כמו בעבר גם השבוע הלין ביבי על הסיקור השלילי בנוגע לרעייתו, בפעם הקודמת הוא פנה לעיתונאים נוזף משהו באומרו "לא מכניסים את האישה והילדים לקו האש, (שמישהו יבוא לנגב לי את הדמעה) או נכון יותר, לא ראוי להכניס אותם לקו האש". באמת? טוב לדעת, אני רק שאלה מר נתניהו:

הודעות לעיתונות על שרה יש? יש. הזמנות לצילומים משפחתיים יש? יש. וכמובן לא נשכח שכל משבר הוא הזדמנות ושרה כמו שרה אסטרטגית משהו מוכיחה זאת נהדר בביקורים ומחוות בהתייחס לנפגעי אסון הכרמל למשל. אז אנא מר נתניהו, קצת צניעות. אני מקווה שלהבדיל מהקלינטונית שרה לא תרוץ, אף פעם! מקסימום בפארק. התיק היחידי שהייתי נותן לה הוא של גוצ'י.

4. טיפ, בחינם:

כמו ההסברה כך גם הדף של ביבי בפייס, אדיש משהו. מאפשר לפייסבוקיסטים להלין להתלונן ולהתאונן. לא ראיתי נציג שמקיים שיח, מספק תגובות, או יוזם אינטראקציה.

שאלות, הצעות, ואף גידופים קלים: [email protected]

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר

השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה סטיב ויטקוף

סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר

ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.

הצצה לנכסים של ויטקוף

לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.

המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.

World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ

ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.

לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

מנכ"ל האוצר: "לתקציב הביטחון חייבת להיות תקרה - אחרת אין יעילות"

בנאומו בכנס החשב הכללי, התייחס אילן רום להכפלת תקציב הביטחון מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, וקרא לבחון מחדש את סדרי העדיפויות הלאומיים. לדבריו, ההוצאה הביטחונית חייבת להיות מוגבלת כדי לאפשר השקעה בתחומי החינוך, התשתיות והטכנולוגיה. רום הדגיש כי הכלכלה תמשיך לתמוך במערכת הביטחון עד להשגת הכרעה, אך דרש ליישם במקביל צעדים של התייעלות ובקרה

עוזי גרסטמן |

מנכ"ל משרד האוצר, אילן רום, התריע על הגידול החריג בתקציב הביטחון בשנתיים האחרונות בנאום שנשאט במסגרת כנס החשב הכללי. "מאז פרוץ חרבות ברזל בשנים 2025-2023 תקציב הביטחון הכפיל את עצמו תוך שנתיים", הוא אמר. "זהו הון תועפות שאזרחי ישראל זקוקים לו לשירותים, לתשתית ולצמיחה. ילדינו ונכדינו מצפים כי נשאיר להם מדינה בטוחה אך גם משגשגת".

רום הדגיש כי עם תחילת ההתייצבות הביטחונית, יש מקום לחשיבה מחודשת על אופן הקצאת המשאבים. "כאשר מפת האיומים סביבנו התעדכנה, ודאי שגם תפיסת הביטחון צריכה להתעדכן", הוא אמר, והוסיף כי "למדיניות המרחיבה בה נקטנו יש מחיר, ולהוצאה הזו יש עלות אלטרנטיבית לא פשוטה".

לדבריו, הכלכלה סיפקה בשנתיים האחרונות גיבוי מלא למערכת הביטחון ותמשיך לעשות זאת "ככל שיידרש עד לניצחון ולהכרעה, ועד לחזרת החטופים כולם". עם זאת, הוא קרא לשקול מחדש את ניהול הסיכונים הכלכליים ולפנות משאבים לתחומים אזרחיים. "האם אין מקום להביט אל הצרכים החשובים הנוספים של אזרחי ישראל - בשיפור תחום החינוך, בביסוס יכולות הבינה המלאכותית? הרי אלו ערובה לא רק לרווחה כלכלית אלא גם לביטחון איתן בדור הקרוב ובאלו שאחריו", הסביר רום בנאומו.

הוא אף השווה את ניהול תקציב המדינה לניהול משק בית, והבהיר כי יש צורך בתקרה ברורה להוצאות הביטחון. "להוצאה הביטחונית צריך שתהיה תקרה, ולפעמים עושה רושם כי התקרה גבוהה כל כך עד שאינה נראית. וכשאין תקרה, אין יעילות ואין התייעלות".

הוא אף מתח ביקורת על ניהול ההוצאות בשנתיים האחרונות: לדבריו, "חיפשתי וחקרתי, אך במשך השנתיים האחרונות לא מצאתי צעד של התייעלות כלכלית בתחום ההוצאות הביטחוניות". כדוגמה לכך, הוא ציין את ניהול ימי המילואים: "ניהול כלכלת ימי המילואים נעשה בלי מעצורים, בלי בקרה ולעיתים קרובות מדי אף חורג מכללי המינהל התקין".