פניה לנתניהו: מתי יהיה 'מותר' מבחינתך למשפחת שליט להאבק?

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, יצא בתגובה להקמת השדולה בכנסת לשחרורו של גלעד שליט באמירה: "הצעתי 1,000 אסירים תמורת שליט ולא נעניתי". לכאורה, באמירה זו אמר נתניהו "מה אתם רוצים ממני, אני את שלי – עשיתי". האומנם?

כנראה שראש הממשלה שכח וכדאי להזכיר לו כי את מספר האסירים (1000) שישוחררו קבעו ממשלת ישראל והחמאס כבר לפני ארבע שנים. אפילו דרך שחרורם של האסירים נקבע כבר אז – כאשר 450 ישוחררו במועד שחרורו של גלעד ו-550 אסירים ישוחררו לאחר חזרתו של גלעד הביתה.

יתרה מכך, שוכח בנימין נתניהו להזכיר כי הטעות המז'ורית העיקרית של ממשלת ישראל בראשותו של אהוד אולמרט היתה להציע דאז, לחמאס להביא את שמותיהם של האסירים אותם הם מבקשים במקום להציע, למשל, אסירים מטעמה שהיא מוכנה לשחרר.

כך גם נוטים לשכוח בממשלת ישראל את העובדה המרה שבמשך ארבע שנים לא נמצאה אלטרנטיבה אחרת לשחרורו של גלעד וגם נוטים להעלים את העובדה המרה כי מאז נפילתו של גלעד בשבי, שוחררו אלפי אסירים פלשתינים, בהם מאות אנשי חמאס.

אז בעצם אנחנו נודדים מספין אחד למשנהו מטעם הממשלות החולפות כאשר בסופו של דבר תעמוד שאלה אחת לבחינה: האם ממשלת ישראל מוכנה לעשות עסקה או לא מוכנה. ולכן בל ינסה בנימין נתניהו לצאת ידי חובה באמירה כי אני את שלי עשיתי.

הגדיל לעשות ראש הממשלה כאשר בחר לתקוף את המשפחה דרך שליחו, חגי הדס, באמירה (שנדמה לי שכבר שמענו אותה בעבר מאנשיו של אולמרט) כי "מאבקכם משחק לידי החמאס". ואני שואלת אותך אדוני ראש הממשלה, מתי יהיה 'מותר' מבחינתך למשפחה להאבק. כמה שנים צריכים לעבור עד שהמאבק יהיה מוצדק ולא ישרת את החמאס. הרי בין כה וכה הטלתם על כתפיו הצרות של גלעד שליט את עתידו של המזרח התיכון. החמאס לא קיים, לא דורש, לא מאיים, לא פועל כאשר המשפחה אינה נאבקת, כאשר המשפחה יושבת יום יום ומחכה שאכן תקבל גושפנקא מהממשלה לפעול.

עדיף היה שתאמר ביושר: משפחת שליט היקרה, אני לא קובע, אני לא מחליט, אני לא מנהיג, אני פשוט עושה מה שברק אובמה אומר לי לעשות. הנה תראו, הוא החליט לגבי הסגר, הוא החליט לגבי שחרור אסירים, הוא המחליט לגבי הקמת וועדה כזו או אחרת, הוא מחליט אם כשלנו או לא. הוא מחליט אם נבנה בירושלים או לא, הוא בעצם יחליט אם שכחנו את מה שלמדנו, וגדלנו והפנמנו כל חיינו "כל המציל נפש אחת בישראל, כאילו הציל עולם ומלואו". ובסופו של דבר היה עדיף שתאמר: מה אתם רוצים ממני – אני לא מנהיג!

לעומת זאת משפחת שליט לא תשב בשקט, לא תוותר על בנה גלעד, ולא תמתין, כמו משפחות נעדרים אחרות לידיעה הנוראה על מותו.

אז כבוד ראש הממשלה – לא יקום ולא יהיה. אנחנו כאן, אנחנו נזעק, אנחנו נצא למאבק.