ניפגש בביהמ"ש: בג"צ זימן לדיון את המעורבים בפארסת ערוץ 10
בית המשפט העליון מקציב למדינה שבועיים להציג פיתרון בסוגיית המכרז לערוץ 10. בעקבות עתירת בג"צ של זכיינית ערוץ 2 לשעבר ?טלעד?, החליט ביהמ"ש לזמן לדיון בעתירה את כל הצדדים המעורבים בפרשה ולנמק מדוע לא פורסם מכרז ומתי צפויה הסאגה להסתיים, אם בכלל.
בדיון שיתקיים ב-4 בינואר הקרוב, בפני הרכב של שלושה שופטים, יתבקשו נציגי הרשות השנייה, ישראל 10, ועדת הכלכלה בכנסת ומשרדי האוצר והתקשורת לתת תמונת מצב עדכנית ולהסביר את הגורמים לסחבת בפרשה.
כזכור, הודיע לפני שבועיים יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ אופיר אקוניס, בדיון שהתקיים בחוק הממשלתי להארכת הזיכיון של מפעילת ערוץ 10, כי הוא מחזיר את החוק לממשלה לניסוח מחדש, לאחר שמנכ"ל ישראל 10 יוסי ורשבסקי הודיע כי החברה לא תוכל לעמוד בהסדר שגובש.
ח"כ אקוניס הודיע כי לא יקדם את הדיון בחוק לפני שיגובש הסדר המקובל על הצדדים ואכן, למרות הזמן הדוחק - זיכיון ערוץ 10 אמור להסתיים בסוף ינואר - לא התקבל הסדר חדש, ולכן בוועדת הכלכלה לא קבעו מועד חדש לדיון.
לאייס נודע כי למרות האולטימטום של אקוניס והערפל בו שרוי הערוץ, לא התקיימו מאז פגישות בין נציגיו לבין משרדי התקשורת והאוצר, יוזמי החוק, על מנת להגיע להסדר. גורם באחד המשרדים אמר כי ההסדר שגובש מבוסס על ההחלטות וההסכמים שנקבעו ע"י הרשות השנייה וכי הממשלה אינה יכולה לפעול בניגוד לכך.
למרות הנתק מול משרדי הממשלה, עוד נודע כי בשבועיים האחרונים נפגשו נציגי ערוץ 10 עם ראשי איגודי היוצרים, במטרה להשיג הסדר שיהיה מקובל על שני הצדדים ויזכה לתמיכה ציבורית - ובעקבות זאת, מקווים בערוץ, גם בתמיכת הממשלה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
