ניפגש בביהמ"ש: בג"צ זימן לדיון את המעורבים בפארסת ערוץ 10

בעקבות עתירת טלעד, יאלצו הצדדים להסביר לביהמ"ש מהן הסיבות לסחבת בפרשה; למרות דרישת יו"ר ועדת הכלכלה אקוניס להסדר חדש בין ערוץ 10 לממשלה, לא נערכה כל פגישה בין הצדדים בשבועיים האחרונים; מה שכן, הערוץ התחיל לדבר עם איגודי היוצרים

בית המשפט העליון מקציב למדינה שבועיים להציג פיתרון בסוגיית המכרז לערוץ 10. בעקבות עתירת בג"צ של זכיינית ערוץ 2 לשעבר ?טלעד?, החליט ביהמ"ש לזמן לדיון בעתירה את כל הצדדים המעורבים בפרשה ולנמק מדוע לא פורסם מכרז ומתי צפויה הסאגה להסתיים, אם בכלל.

בדיון שיתקיים ב-4 בינואר הקרוב, בפני הרכב של שלושה שופטים, יתבקשו נציגי הרשות השנייה, ישראל 10, ועדת הכלכלה בכנסת ומשרדי האוצר והתקשורת לתת תמונת מצב עדכנית ולהסביר את הגורמים לסחבת בפרשה.

כזכור, הודיע לפני שבועיים יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ אופיר אקוניס, בדיון שהתקיים בחוק הממשלתי להארכת הזיכיון של מפעילת ערוץ 10, כי הוא מחזיר את החוק לממשלה לניסוח מחדש, לאחר שמנכ"ל ישראל 10 יוסי ורשבסקי הודיע כי החברה לא תוכל לעמוד בהסדר שגובש.

ח"כ אקוניס הודיע כי לא יקדם את הדיון בחוק לפני שיגובש הסדר המקובל על הצדדים ואכן, למרות הזמן הדוחק - זיכיון ערוץ 10 אמור להסתיים בסוף ינואר - לא התקבל הסדר חדש, ולכן בוועדת הכלכלה לא קבעו מועד חדש לדיון.

לאייס נודע כי למרות האולטימטום של אקוניס והערפל בו שרוי הערוץ, לא התקיימו מאז פגישות בין נציגיו לבין משרדי התקשורת והאוצר, יוזמי החוק, על מנת להגיע להסדר. גורם באחד המשרדים אמר כי ההסדר שגובש מבוסס על ההחלטות וההסכמים שנקבעו ע"י הרשות השנייה וכי הממשלה אינה יכולה לפעול בניגוד לכך.

למרות הנתק מול משרדי הממשלה, עוד נודע כי בשבועיים האחרונים נפגשו נציגי ערוץ 10 עם ראשי איגודי היוצרים, במטרה להשיג הסדר שיהיה מקובל על שני הצדדים ויזכה לתמיכה ציבורית - ובעקבות זאת, מקווים בערוץ, גם בתמיכת הממשלה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.