ניפגש בביהמ"ש: בג"צ זימן לדיון את המעורבים בפארסת ערוץ 10

בעקבות עתירת טלעד, יאלצו הצדדים להסביר לביהמ"ש מהן הסיבות לסחבת בפרשה; למרות דרישת יו"ר ועדת הכלכלה אקוניס להסדר חדש בין ערוץ 10 לממשלה, לא נערכה כל פגישה בין הצדדים בשבועיים האחרונים; מה שכן, הערוץ התחיל לדבר עם איגודי היוצרים

בית המשפט העליון מקציב למדינה שבועיים להציג פיתרון בסוגיית המכרז לערוץ 10. בעקבות עתירת בג"צ של זכיינית ערוץ 2 לשעבר ?טלעד?, החליט ביהמ"ש לזמן לדיון בעתירה את כל הצדדים המעורבים בפרשה ולנמק מדוע לא פורסם מכרז ומתי צפויה הסאגה להסתיים, אם בכלל.

בדיון שיתקיים ב-4 בינואר הקרוב, בפני הרכב של שלושה שופטים, יתבקשו נציגי הרשות השנייה, ישראל 10, ועדת הכלכלה בכנסת ומשרדי האוצר והתקשורת לתת תמונת מצב עדכנית ולהסביר את הגורמים לסחבת בפרשה.

כזכור, הודיע לפני שבועיים יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ אופיר אקוניס, בדיון שהתקיים בחוק הממשלתי להארכת הזיכיון של מפעילת ערוץ 10, כי הוא מחזיר את החוק לממשלה לניסוח מחדש, לאחר שמנכ"ל ישראל 10 יוסי ורשבסקי הודיע כי החברה לא תוכל לעמוד בהסדר שגובש.

ח"כ אקוניס הודיע כי לא יקדם את הדיון בחוק לפני שיגובש הסדר המקובל על הצדדים ואכן, למרות הזמן הדוחק - זיכיון ערוץ 10 אמור להסתיים בסוף ינואר - לא התקבל הסדר חדש, ולכן בוועדת הכלכלה לא קבעו מועד חדש לדיון.

לאייס נודע כי למרות האולטימטום של אקוניס והערפל בו שרוי הערוץ, לא התקיימו מאז פגישות בין נציגיו לבין משרדי התקשורת והאוצר, יוזמי החוק, על מנת להגיע להסדר. גורם באחד המשרדים אמר כי ההסדר שגובש מבוסס על ההחלטות וההסכמים שנקבעו ע"י הרשות השנייה וכי הממשלה אינה יכולה לפעול בניגוד לכך.

למרות הנתק מול משרדי הממשלה, עוד נודע כי בשבועיים האחרונים נפגשו נציגי ערוץ 10 עם ראשי איגודי היוצרים, במטרה להשיג הסדר שיהיה מקובל על שני הצדדים ויזכה לתמיכה ציבורית - ובעקבות זאת, מקווים בערוץ, גם בתמיכת הממשלה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.