ניפגש בביהמ"ש: בג"צ זימן לדיון את המעורבים בפארסת ערוץ 10

בעקבות עתירת טלעד, יאלצו הצדדים להסביר לביהמ"ש מהן הסיבות לסחבת בפרשה; למרות דרישת יו"ר ועדת הכלכלה אקוניס להסדר חדש בין ערוץ 10 לממשלה, לא נערכה כל פגישה בין הצדדים בשבועיים האחרונים; מה שכן, הערוץ התחיל לדבר עם איגודי היוצרים

בית המשפט העליון מקציב למדינה שבועיים להציג פיתרון בסוגיית המכרז לערוץ 10. בעקבות עתירת בג"צ של זכיינית ערוץ 2 לשעבר ?טלעד?, החליט ביהמ"ש לזמן לדיון בעתירה את כל הצדדים המעורבים בפרשה ולנמק מדוע לא פורסם מכרז ומתי צפויה הסאגה להסתיים, אם בכלל.

בדיון שיתקיים ב-4 בינואר הקרוב, בפני הרכב של שלושה שופטים, יתבקשו נציגי הרשות השנייה, ישראל 10, ועדת הכלכלה בכנסת ומשרדי האוצר והתקשורת לתת תמונת מצב עדכנית ולהסביר את הגורמים לסחבת בפרשה.

כזכור, הודיע לפני שבועיים יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ אופיר אקוניס, בדיון שהתקיים בחוק הממשלתי להארכת הזיכיון של מפעילת ערוץ 10, כי הוא מחזיר את החוק לממשלה לניסוח מחדש, לאחר שמנכ"ל ישראל 10 יוסי ורשבסקי הודיע כי החברה לא תוכל לעמוד בהסדר שגובש.

ח"כ אקוניס הודיע כי לא יקדם את הדיון בחוק לפני שיגובש הסדר המקובל על הצדדים ואכן, למרות הזמן הדוחק - זיכיון ערוץ 10 אמור להסתיים בסוף ינואר - לא התקבל הסדר חדש, ולכן בוועדת הכלכלה לא קבעו מועד חדש לדיון.

לאייס נודע כי למרות האולטימטום של אקוניס והערפל בו שרוי הערוץ, לא התקיימו מאז פגישות בין נציגיו לבין משרדי התקשורת והאוצר, יוזמי החוק, על מנת להגיע להסדר. גורם באחד המשרדים אמר כי ההסדר שגובש מבוסס על ההחלטות וההסכמים שנקבעו ע"י הרשות השנייה וכי הממשלה אינה יכולה לפעול בניגוד לכך.

למרות הנתק מול משרדי הממשלה, עוד נודע כי בשבועיים האחרונים נפגשו נציגי ערוץ 10 עם ראשי איגודי היוצרים, במטרה להשיג הסדר שיהיה מקובל על שני הצדדים ויזכה לתמיכה ציבורית - ובעקבות זאת, מקווים בערוץ, גם בתמיכת הממשלה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIבחור במכולת, נוצר באמצעות AI

הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"

בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל 

מנדי הניג |

מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.

מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.

"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".

החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים

במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".

הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.