הסוף לתנאים המפלים? מיום א' תקבלו הטבות מחברות הסלולר גם אם הבאתם מכשיר מ'הבית'

מהלך זה התקבל בעקבות בדיקת משרד התקשורת, אשר הראתה כי חברות הסלולר נוטות לכרוך את מכירת המכשירים עם מכירת שירותים סלולאריים למנוי. תגובת מנכ"ל פישמן סלולר: "אנו מלאים תקווה שהמפעילות לא יבחרו בדרך ההתחכמות"
מאיה זיסר |

משרד התקשורת יוצא במהלך לשינוי צרכני בתחום הסלולר. המטרה: שוויון מלא במתן הטבות בין אם רכשת את המכשיר בחברה הסלולארית ובין אם הגעת אליה עם מכשיר משלך.

החל מיום ראשון הקרוב (1.11) חברות הסלולאריות יחויבו לאפשר למנוי אשר רכש טלפון סלולרי מידי ספק אחר, לרבות מרשת סלולארית אחרת, לקבל את אותם תנאים והטבות אשר היה מקבל אילו היה רוכש את הטלפון מהן, לרבות זיכוי כספי או כל הטבה אחרת בגין צריכה של זמן אוויר או בגין צריכת שירותים.

לדברי שר התקשורת משה כחלון, "בעקבות המצב החדש הלקוח יוכל לעבור מחברה לחברה עם מכשירו וליהנות מהטבות כמו זיכוי בזמן אוויר, הטבות שכיום הוא זכאי לקבל רק אם רכש את המכשיר מהחברה הסלולארית שבה הוא מנוי".

מהלך זה הינו כחלק ממדיניות משרד התקשורת בדבר הרחבת התחרות בשוק הציוד הסלולארי ובמטרה לצמצם את חסמי המעבר של לקוחות בין חברות הסלולר, בחן המשרד במשך תקופה ארוכה את סוגיית הזיקה שבין עסקת הרכישה של ציוד קצה מהחברות הסלולאריות לבין מתן הטבה כספית בדמות זיכוי בגין צריכה של זמן אויר, הטבות בעד שירותים או הטבות אחרות, והשפעתה על התחרות ועל הצרכנים.

כזכור, מבדיקת המשרד עלה, כי החברות הסלולאריות נוטות לכרוך את מכירת המכשירים הסלולאריים עם מכירת שירותים סלולאריים למנוי. כך, מנוי המצטרף לרשת סלולארית כלשהי (או משדרג את המכשיר שברשותו), רוכש בדרך כלל את המכשיר שלו כחלק מהסכם ההתקשרות, ובמקביל זוכה להנחה מתמשכת הניתנת לו במסגרת תשלום הטלפון החודשי שלו, אשר נגזרת מהיקף צריכת זמן אוויר על ידי המנוי.

איך תוכלו לקבל את ההטבה?

במשרד התקשורת מסבירים כי בכדי לקבל את ההטבות עליכם להציג אישור קניה של הציוד הסלולארי כמו: חשבונית מס, קבלה, חשבון טלפון או דף פירוט חיובים של חברת כרטיסי אשראי, המעיד על רכישתו בארץ או בחו"ל, וזאת בעת ההתקשרות עם החברה הסלולארית. באישור הרכישה יופיעו, בין היתר, תאריך הרכישה והסכום ששולם.

ההטבות יינתנו על ידי החברה הסלולארית למשך תקופה שלא תפחת מהתקופה בה ניתנו ההטבות למנוי הרוכש ציוד מהחברה הסלולארית. לעניין זה, רשאית החברה להביא בחשבון את המועד בו נרכש ציוד הקצה, כפי שמופיע באישור הרכישה.

במשרד התקשורת מדגימים: לקוח שרכש בחנות פרטית מכשיר מדגם מסויים וביקש להצטרף כמנוי לרשת חברה סלולרית שבה מוכרים מכשירים מדגם זה אשר נקנה במחיר של 3,600 שקל בפריסה ל-36 תשלומים (100 שקל לחודש) ומעניקה זיכוי של 90 שקל בחודש בו דיבר המנוי בסכום של מעל 199 שקל. על פי המהלך החדש, חברת הסלולר תעניק למנוי שרכש הטבה הזהה להטבה לה היה זכאי אילו היה רוכש המכשיר ממנה.

בדוגמה נוספת: מנוי שרכש בחברת סלולר א' מכשיר מדגם מסויים וביקש להצטרף כמנוי לרשת שלה. חברת סלולר א' מוכרת מכשיר מהדגם הנ"ל ב-2,124 שקלים בפריסה ל-36 תשלומים (59 שקלים לחודש) ומעניקה זיכוי של 30 שקלים בחודש בו נעשה שימוש בכ-100 שקלים ו-59 שקלים בחודש בו נעשה שימוש של מ-200 שקל. כעבור 20 חודשים להיותו מנוי חברת סלולר א' בחר המנוי לנייד את מספר הטלפון שלו עם המכשיר שברשותו לחברת סלולר ב' אשר מוכרת את המכשיר מהדגם הנ"ל במחיר של 1,944 שקל בפריסה ל-36 תשלומים (54 ₪ לחודש) ומעניקה זיכוי של 54 שקל בחודש בו דיבר המנוי בסכום של מעל 150 שקל.

על פי המהלך החדש, חברת סלולר ב תעניק למנוי זיכוי של 54 שקל בחודש בו דיבר בסכום של מעל 150 שקל למשך 16 חודשים לפחות. כלומר, עד לגמר ההטבה אותה היה זכאי לקבל מחברה א. בנוסף לכך, גם אם חברת סלולר ב אינה מוכרת מכשיר מהדגם הנ"ל, היא תעניק למנוי הטבה בהיקף הניתן על ידה למכשירים דומים הנמכרים על ידה.

תגובת מנכ"ל פישמן סלולר: "אנו מלאים תקווה שהמפעילות לא יבחרו בדרך ההתחכמות"

אודי מארצי, מנכ"ל "hMobile - פישמן סלולר", רשת ארצית של חנויות לממכר מכשירים סלולריים של רשת הום סנטר (שתיהן מקבוצת פישמן), הגיב לרפורמה ואמר, "הרפורמה יוצרת הזדמנות אמיתית להפוך את שוק הסלולר לשוק תחרותי בשוק שהוא כיום ללא תחרות. והעדות לכך - אין כיום מבצעי טרייד אין אצל המפעילות הסלולריות, אין לאף אחת מהן רצון או כוונה ליצור תחרות ולהביא את הלקוח למצב שיוכל להתנייד מחברה לחברה. קיימת הסכמה שבשתיקה בין שלוש המפעילות שלא לייצר תחרות על הלקוחות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.