דירות חדשות
צילום: איציק יצחקי

היעדים של קבינט הדיור: 500,000 דירות בדרך

קבינט הדיור אישר את הצעת שר הבינוי והשיכון: לראשונה יעדי חומש של 80,000 שיווקי קרקע ויעד של 65,000 עסקאות בשנה הנוכחית; יוקם צוות להסרת חסמים שיטפל במאות אלפי יח״ד חסומות לשיווק 

מנדי הניג | (3)

קבינט הדיור שהוקם ב-2015 התהדר במינוח 'קבינט' כדי להראות עד כמה נחושה הממשלה במשימתה הלאומית של הפחתת יוקר הדיור ונתינת האפשרות הבסיסית לרכישת קורת גג לכל זוג בישראל. מאז הקמת אותו קבינט ראינו עליה במדד מחירי הדיור של הלמ"ס מ-354 נק' ל-611.7 זו עליה של יותר מ-70% בעשור. קבינט הדיור מספק היום הצהרות מפוצצות - חצי מליון שיווקי קרקע חדשות, יעדים להאצת עסקאות ל- 325,000 עד 2030. מרשים. רק שבינתיים ה'מלחמה' של קבינט הדיור לא היא זו שמצליחה לנרמל את מחירי הדיור אלא המחירים עצמם. כזכור, בנק ישראל הגביל את מבצעי המימון של הקבלנים והלוואות הבלון מה שכבל את יכולת הקבלנים לתדלק את המכירות. כפועל יוצא, דווח כי המכירות בשוק הדיור רשמו ירידה של 21% במכירות הקבלנים בפברואר.     

היום שר הבינוי והשיכון השר יצחק גולדקנופף כינס את ועדת השרים לענייני דיור, בנייה ומקרקעין - מה שמכונה קבינט הדיור כדי להביא את הבשורות. בדיון השתתפו ראש הממשלה, שר האוצר, שר הפנים, שר הכלכלה, השר במשרד האוצר, נגיד בנק ישראל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה ועוד שרים אחרים. שר הבינוי והשיכון הציג בפני ראש הממשלה והשרים את הישגי המשרד וגם ואת התוכניות העתידיות לשוק הנדל"ן בישראל לשנים הקרובות. מתוכם: משנת 2023 שווקו מעל 200 אלף יחידות דיור, עם עסקאות בהיקף של יותר מ-125,000 יחידות דיור. נערכו 6 הגרלות דירה בהנחה, בהיקף של יותר מ-33,000 יחידות דיור, עם קרוב לחצי מיליון נרשמים. נתנה העדפה של עד 10% לחיילי המילואים עוד טרם המלחמה, ולאחר מכן משרתי המילואים קיבלו העדפה של 20% בהגרלות ולמעלה מ-5,000 משרתי מילואים זכו בדירה בהנחה. 

בנוסף, קידמה הועדה הסכמי גג בפריסה ארצית, בהיקף של יותר מ-60,000 יחידות. הקצאת 100 מיליון שקלים להסכמי מסגרת ועידוד מיזמים בתחום ההתחדשות העירונית ב-7 ערים. השקעו 6.2 מיליארד שקלים לניהול ולשיפור השירותים בדיור הציבורי, ורכישת כ-1,000 דירות חדשות לדיור הציבורי. בתקופב זאת גם קודמו יישובים חדשים בצפון ובדרום: חנון בעוטף עזה, יתיר, תילה וכסיף, וכן יישובים נוספים במבואות ערד ובציר 25. בנוסף, 100 מיליון שקלים הוקצו כדי להשמיש מקלטים ברחבי הארץ, ועוד 190 מיליון שקלים לפינוי-בינוי שנפגע באזורים בצפון ובדרום. דירות דיור ציבורי בקריית שמונה ובשלומי שופצו כדי להתאים אותן לתנאי המגורים בצל המצב הביטחוני. עבור המפונים מכפר עזה, בארי, ניר עוז ורעים קודמו פתרונות דיור זמניים. 

במהלך הדיון בקבינט הציג מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן את הצורך ביעד ממשלתי לנציגות הדיור וכן יעד ממשלתי להתחלות בניה על מנת לצמצם בהקדם האפשרי את הפערים בשוק הנדל"ן. יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה הציג הצעת החלטה שאושרה להקמת צוות לבדיקת מעורבות הבנקים והפרקטיקות והשפעתם על מחירי הדירות. לראשונה, הציג שר הבינוי והשיכון יעדי חומש על מנת לשמור על יציבות בשוק הנדל"ן. 

בשנת 2025 - 80,000 שיווקי קרקע, ויעד של 65,000 עסקאות. בשנים 2026–2030 התוכנית כוללת האצה משמעותית ליותר מחצי מיליון שיווקי קרקע, ויותר מ-325,000
עסקאות ליח"ד. 

שר הבינוי והשיכון הציג את ההחלטה ואמר כי היעדים שנקובים בהחלטה תלויים במשתנים המפורטים: 

1. החלטה בדבר הקצאת תקציב לטובת האצת נדל"ן. בסכום של 3 מילארד ש"ח לשנת 2025. 

2. אישור תכנית אסטרטגית לשכירות ארוכת טווח על ידי הממשלה.

3. הסכמות בין שר הבינוי והשיכון לשר האוצר לגבי תכנית דירה בהנחה. 

4. מציאת פתרון ממשלתי למנגנונים להסרת חסמי תשתיות (חינוך, תחבורה, מט"שים, וכדומה) 

5. ככל שכל אלה לא יתממשו, שר הבינוי והשיכון יאלץ להגיש לממשלה יעדים מעודכנים לשוק הדיור. 


בדבריו הציג את הנתונים לפיהם בישראל קיימים כ 400,000 יח״ד חסומות בשל אתגרי תשתיות שונים דבר שמחייב התגייסות גורפת לפתרון החסמים. 

לצורך כך, סוכם בין שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ כי יוקם צוות שיעבוד בשת״פ עם משרד ראש הממשלה
כדי לבחון הסרת החסמים וכן בדיקת המנגנון להסרת החסמים. 

קיראו עוד ב"בארץ"

שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף אמר: ״המשימה העומדת לפתחנו ברורה - הגדלת היצע הדיור והשגת היעד של נשיגות הדיור לכל אזרח בישראל. העבודה מרובה, והמחויבות מוחלטת. שנתיים של עשייה מוכיחות שהדבר אפשרי. התוכנית המונחת לפניכם תאפשר להמשיך ולדאוג לפתרונות דיור לכלל אזרחי ישראל, עם דגש על משרתי המילואים וזוגות צעירים״.

מנכ”ל משרד הבינוי והשיכון, יהודה מורגנשטרן סיכם: “הצבת יעדי חומש לשיווק ולביצוע עסקאות היא בשורה חשובה בדרך ליציבות בשוק הדיור, הצלחתם תלויה באופן ישיר במימוש שורה של צעדים. בראשם, הקצאת תקציב משמעותי בהיקף של לפחות 3 מיליארד ש”ח כבר בשנת 2025, גיבוש הסכמה בין משרדית על תכנית ‘דירה בהנחה והמשך הפעלתה, אישור ממשלתי לתכנית אסטרטגית לשכירות ארוכת טווח וקידום מנגנונים להסרת חסמי תשתיות. זו איננה רק תוכנית – זו קריאה לפעולה של כל משרדי הממשלה הרלוונטיים, כדי להבטיח את עתיד הדיור בישראל.״

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    כל הדירות הולכות לחרדים (ל"ת)
    אנונימי 12/05/2025 12:18
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    בוריס פיין 12/05/2025 11:57
    הגב לתגובה זו
    מתי הם יהיו מוכנים לא על נייר
  • 1.
    הישראלי הקטן 12/05/2025 11:41
    הגב לתגובה זו
    אזור השרון דליל בהשוואה לגוש דן. אפשר להפשיר לבניה את תעש לנקות את הקרקע ולבנות מסות של דירות במרכז המדינה.בנוסף אפשר להכפיל את בש ולקדם תוכניות בחיפה והקריות.
שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.