עו"ד דודי קופל; קרדיט: דוברות האוצר
עו"ד דודי קופל; קרדיט: דוברות האוצר

ע"וד דודי קופל נבחר להיות היועמ"ש של משרד האוצר

קופל נמצא במשרד האוצר מאז 2010 וכיהן עד היום כמשנה ליועמ"ש במשרד

רוי שיינמן | (1)

משרד האוצר דיווח כי בתום הליך מכרזי בנציבות שירות המדינה, נבחר פה אחד עו"ד דודי קופל לתפקיד היועץ המשפטי של משרד האוצר. עו"ד קופל, מכהן כיום כמשנה ליועץ המשפטי במשרד האוצר.


קופל החל את עבודתו המשפטית בבית המשפט העליון, שם התמחה ולאחר מכן עבד כעוזר משפטי. בשנת 2007 השתלב בלשכה המשפטית של משרד התקשורת ובשנת 2010 עבר ללשכה המשפטית של משרד האוצר. בשנת 2016 מונה עו"ד קופל לסגן היועץ המשפטי, ובשנת 2021 מונה ליועץ המשפטי (בפועל) של משרד האנרגיה. בשנת 2022 שב עו"ד קופל למשרד האוצר לתפקיד המשנה ליועץ המשפטי של המשרד.


במסגרת תפקידיו במשרד האוצר, הוביל את הטיפול מטעם הלשכה המשפטית במגוון תחומים ובהם ניהול תקציב המדינה, רגולציה פיננסית ותשתיות. עו"ד קופל (48) נשוי ואב לארבעה, בוגר תואר ראשון במשפטים (בהצטיינות) ותואר שני במשפטים, שניהם מאוניברסיטת בר-אילן.


“אני מברך את עו”ד דודי קופל על בחירתו ליועץ המשפטי של משרד האוצר", מסר שר האוצר, בצלאל סמוטריץ'. "דודי הוא איש מקצוע מהמעלה הראשונה, שמביא עמו ניסיון עשיר, מצוינות משפטית ומחויבות עמוקה לשירות הציבורי ולחיזוק הכלכלה הישראלית. אני בטוח שדודי ימשיך לתרום רבות מניסיונו העשיר לקידום מדיניות הממשלה ועבודת המשרד״.


"אני מברך על מינויו של עו"ד דודי קופל לתפקיד היועץ המשפטי של משרד האוצר", מסר מנכ"ל משרד האוצר, אילן רום. "דודי מביא עמו מקצועיות, שיקול דעת ובקיאות מעמיקה בעבודת המגזר הציבורי בכלל, ובמערכת הכלכלית של מדינת ישראל בפרט. לאורך השנים היה שותף מרכזי בגיבוש חוקי ההסדרים, קידום רפורמות כלכליות משמעותיות והובלת הלשכה המשפטית של משרד האוצר. ההיכרות העמוקה שלו עם המשרד, לצד תפיסה של התייעלות ושירות לציבור, הם בסיס איתן להצלחתו בתפקיד".


תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    עוד מינוי הזוי של סמוטריץ האפס (ל"ת)
    אנונימי 28/04/2025 10:22
    הגב לתגובה זו
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.