ע"וד דודי קופל נבחר להיות היועמ"ש של משרד האוצר
קופל נמצא במשרד האוצר מאז 2010 וכיהן עד היום כמשנה ליועמ"ש במשרד
משרד האוצר דיווח כי בתום הליך מכרזי בנציבות שירות המדינה, נבחר פה אחד עו"ד דודי קופל לתפקיד היועץ המשפטי של משרד האוצר. עו"ד קופל, מכהן כיום כמשנה ליועץ המשפטי במשרד האוצר.
קופל החל את עבודתו המשפטית בבית המשפט העליון, שם התמחה
ולאחר מכן עבד כעוזר משפטי. בשנת 2007 השתלב בלשכה המשפטית של משרד התקשורת ובשנת 2010 עבר ללשכה המשפטית של משרד האוצר. בשנת 2016 מונה עו"ד קופל לסגן היועץ המשפטי, ובשנת 2021 מונה ליועץ המשפטי (בפועל) של משרד האנרגיה. בשנת 2022 שב עו"ד קופל למשרד האוצר לתפקיד
המשנה ליועץ המשפטי של המשרד.
במסגרת תפקידיו במשרד האוצר, הוביל את הטיפול מטעם הלשכה המשפטית במגוון תחומים ובהם ניהול תקציב המדינה, רגולציה פיננסית ותשתיות. עו"ד קופל (48) נשוי ואב לארבעה, בוגר תואר ראשון במשפטים (בהצטיינות) ותואר
שני במשפטים, שניהם מאוניברסיטת בר-אילן.
“אני מברך את עו”ד דודי קופל על בחירתו ליועץ המשפטי של משרד האוצר", מסר שר האוצר, בצלאל סמוטריץ'. "דודי הוא איש מקצוע מהמעלה הראשונה, שמביא עמו ניסיון עשיר, מצוינות משפטית ומחויבות עמוקה לשירות הציבורי ולחיזוק הכלכלה הישראלית. אני בטוח שדודי ימשיך לתרום רבות מניסיונו העשיר לקידום מדיניות הממשלה ועבודת המשרד״.
- האוצר מכין אתכם לעליית מע"מ נוספת?
- פורסם מכרז להארכת כביש 6 לצפון הארץ והקמת 3 מחלפים חדשים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני מברך על מינויו של עו"ד דודי קופל לתפקיד היועץ המשפטי של משרד האוצר", מסר מנכ"ל משרד האוצר, אילן רום. "דודי מביא עמו מקצועיות, שיקול דעת ובקיאות מעמיקה בעבודת המגזר הציבורי בכלל, ובמערכת הכלכלית של מדינת ישראל בפרט. לאורך השנים היה שותף מרכזי בגיבוש חוקי ההסדרים, קידום רפורמות כלכליות משמעותיות והובלת הלשכה המשפטית של משרד האוצר. ההיכרות העמוקה שלו עם המשרד, לצד תפיסה של התייעלות ושירות לציבור, הם בסיס איתן להצלחתו בתפקיד".
- 1.עוד מינוי הזוי של סמוטריץ האפס (ל"ת)אנונימי 28/04/2025 10:22הגב לתגובה זו
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
