עו"ד דודי קופל; קרדיט: דוברות האוצר
עו"ד דודי קופל; קרדיט: דוברות האוצר

ע"וד דודי קופל נבחר להיות היועמ"ש של משרד האוצר

קופל נמצא במשרד האוצר מאז 2010 וכיהן עד היום כמשנה ליועמ"ש במשרד

רוי שיינמן | (1)

משרד האוצר דיווח כי בתום הליך מכרזי בנציבות שירות המדינה, נבחר פה אחד עו"ד דודי קופל לתפקיד היועץ המשפטי של משרד האוצר. עו"ד קופל, מכהן כיום כמשנה ליועץ המשפטי במשרד האוצר.


קופל החל את עבודתו המשפטית בבית המשפט העליון, שם התמחה ולאחר מכן עבד כעוזר משפטי. בשנת 2007 השתלב בלשכה המשפטית של משרד התקשורת ובשנת 2010 עבר ללשכה המשפטית של משרד האוצר. בשנת 2016 מונה עו"ד קופל לסגן היועץ המשפטי, ובשנת 2021 מונה ליועץ המשפטי (בפועל) של משרד האנרגיה. בשנת 2022 שב עו"ד קופל למשרד האוצר לתפקיד המשנה ליועץ המשפטי של המשרד.


במסגרת תפקידיו במשרד האוצר, הוביל את הטיפול מטעם הלשכה המשפטית במגוון תחומים ובהם ניהול תקציב המדינה, רגולציה פיננסית ותשתיות. עו"ד קופל (48) נשוי ואב לארבעה, בוגר תואר ראשון במשפטים (בהצטיינות) ותואר שני במשפטים, שניהם מאוניברסיטת בר-אילן.


“אני מברך את עו”ד דודי קופל על בחירתו ליועץ המשפטי של משרד האוצר", מסר שר האוצר, בצלאל סמוטריץ'. "דודי הוא איש מקצוע מהמעלה הראשונה, שמביא עמו ניסיון עשיר, מצוינות משפטית ומחויבות עמוקה לשירות הציבורי ולחיזוק הכלכלה הישראלית. אני בטוח שדודי ימשיך לתרום רבות מניסיונו העשיר לקידום מדיניות הממשלה ועבודת המשרד״.


"אני מברך על מינויו של עו"ד דודי קופל לתפקיד היועץ המשפטי של משרד האוצר", מסר מנכ"ל משרד האוצר, אילן רום. "דודי מביא עמו מקצועיות, שיקול דעת ובקיאות מעמיקה בעבודת המגזר הציבורי בכלל, ובמערכת הכלכלית של מדינת ישראל בפרט. לאורך השנים היה שותף מרכזי בגיבוש חוקי ההסדרים, קידום רפורמות כלכליות משמעותיות והובלת הלשכה המשפטית של משרד האוצר. ההיכרות העמוקה שלו עם המשרד, לצד תפיסה של התייעלות ושירות לציבור, הם בסיס איתן להצלחתו בתפקיד".


תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    עוד מינוי הזוי של סמוטריץ האפס (ל"ת)
    אנונימי 28/04/2025 10:22
    הגב לתגובה זו
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.