בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

מודי’ס מעבירה את דירוג ישראל מהצוות באנגליה לארה"ב: האם העלאת דירוג בדרך?

האם הדירוג של ישראל צפוי לעלות? השווקים מאותתים שכן; מה המשמעות של שינוי האנליסטים שבודקים את ישראל והאם אפשר להיות אופטימיים ביחס לכיוון של הדירוגים בעתיד?

רוי שיינמן | (9)

חברת דירוג האשראי הבינלאומית מודי’ס נערכת להעביר את האחריות לניתוח דירוג האשראי של ישראל מהצוות בלונדון לצוות בארצות הברית. בפועל, אחרת לכמה שנים, האחריות על דירוגים עוברת בין סניפים בעולם, כך שמדובר לכאורה במהלך שגרתי בחברת הדירוג. אבל בכל מה שקשור לישראל ייתכן שאין מקריות. 


האם העלאת דירוג בדרך?

הצוות בבריטניה היה  מאוד לא אוהד כלפי ישראל והסקירות שלו היו מעורבבות עם תחושות ולא התבססו על נתונים כלכליים, דבר שהכעיס מאוד את משרד האוצר עד כדי עימות פומבי ביניהם. זה לא נכון לריב עם צוות של מודי'ס, הדירוג הופך לאישי ואז הם עלולים להתחפר בניסיונות להצדיק את הדירוג. זו היתה טעות של ראשי האוצר, למרות שבעיני רבים הדירוג אכן היה שגוי ומוטה והתבסס על תחושות - מודיס: "הסיכונים הגיאופוליטיים פחתו, אלו הפנימיים נותרו גבוהים"ההסדר המדיני מתקרב - האם מודי'ס שטעתה לאורך כל הדרך, תעלה את הדירוג בחזרה?.

המעבר על אחריות הדירוג לצוות בארה"ב הוא בראש וראשונה לנער את "הדעות הקדומות" של הצוות הבריטי. במודי'ס בלי קשר לישראל עושים את השינויים האלו אחת לתקופה כדי לרענן את החשיבה ולא להסתגל קו חשיבה קבוע ומובנה. זה אומר שאם הצוות בארה"ב אכן חושב בצורה נקייה מהדירוגים עד כה, יכולה להיות הפתעה חיובית בטווח הקרוב כי ישראל נמצאת במצב טוב מזה שמתבטא בדירוג הנוכחי שלה ורואים את זה גם בשני מבחנים בשוק - אגרות החוב בתשואה נמוכה יחסית לדירוג הקיים ופרמיית הסיכון של ישראל ירדה דרמטית בחצי השנה האחרונה. כמו כן, השווקים בישראל חזקים ונתוני המאקרו טובים - הגירעון היה בגבול שנקבע ואפילו הפתיע לטובה בדצמבר וגם בינואר. האינפלציה בשליטה, הצמיחה אמורה לעלות ל-4% השנה.   

באוצר מקווים שהשינוי בצוות יביא גם להתייחסות אחרת לישראל ולכלכלה שלה ונזכיר יש יש חשיבות גדולה לדירוג האשראי של מדינה - זה בעצם משפיע מאוד על הריבית שבה המדינה יכולה לגייס חוב. דירוג אשראי של מדינה הוא כמו ציון שמראה עד כמה היא נחשבת "לקוחה אמינה" בעיני מי שמלווה לה כסף – בנקים, משקיעים או קרנות. ככל שהדירוג גבוה יותר, המדינה משלמת פחות ריבית על חובותיה, כי הסיכון נתפס כנמוך. כשהדירוג יורד, הריבית עולה, וזה אומר יותר כסף שיוצא מהכיס שלנו, האזרחים, דרך מיסים או קיצוצים בשירותים. מודי’ס, יחד עם S&P ופיץ’, היא אחת משלוש השחקניות הגדולות שקובעות את הדירוגים האלה, וההחלטות שלה משפיעות ישירות על הרייבת שהמדינה משלמת ובהתאמה גם עלינו כתושבי המדינה.

ישראל ומודי’ס: מתחילת המשבר ועד היום

היחסים בין צמרת האוצר למודי’ס היו די מתוחים בשנתיים האחרונות. כבר באפריל 2023, לפני המלחמה, מודי’ס שינתה את התחזית של ישראל מ"חיובית" ל"יציבה" על רקע הרפורמה-המהפכה-ההפיכה המשפטית. חברת הדירוג הזהירה שהשינויים במוסדות המדינה עלולים לפגוע ביציבות הכלכלית ונתפסה כלוקחת צד בקרע הפנימי בעם. זה היה מהלך ש-S&P ופיץ’ לא השתתפו בו, הן הסתפקו באזהרות מילוליות בלבד על הקרע, אך לא סיפקו אזהרה שהאירועים של הממשלה הם פגיעה במוסדות השלטון. 

בפברואר 2024, מודי’ס הורידה את דירוג לישראל – מ-A1 ל-A2 – והצמידה תחזית שלילית. האנליסטים הסבירו זאת בסיכונים הביטחוניים הגבוהים והעלייה בהוצאות הצבאיות, שצפויה להגדיל את החוב הלאומי, באי הוודאות והסביבה הגיאופוליטית הקשה בספטמבר שמודי’ס הורידה את הדירוג בשתי דרגות נוספות – מ-A2 ל-Baa1 – רמה שנחשבת בינונית ושמה את ישראל במקום נמוך. הדירוג הזה הוא הרבה יותר נמוך ממה שקבעו המתחרות: S&P (A) ופיץ’ (A), שכל אחת הורידה רק דרגה אחת.

למה מודי’ס התפרעה עם הורדת הדירוג? כי לישראל אין אסטרטגיית יציאה ברורה מהמלחמה וכן היתה ביקורת קשה על הממשלה ומדיניות הפנים שלה שגורמת למתחים חברתיים וסכסוכים עם מערכת המשפט לצד המשך קרע פנימי בעם. התחזית שלה לכלכלה הישראלית הייתה מאוד חלשה ומאוד חריגה והיא נכון לעכשיו "אוכלת את הכובע", התחזית שלה מתבררת כלא רלבנטית, אלא כמבוססת על תחושות.

קיראו עוד ב"בארץ"

 הדירוג של מודי'ס אמור לעלות. לא בטוח שזה יקרה וגם אם כן, זה לא יהיה מאוד מהר, כנראה מתישהו בקיץ. בסוף הכל זה אנשים - נכון, יש מתודולוגיות לקביעת דירוג, אבל יש הרבה תחושות והשפעות לא מדידות. השווקים הפיננסים כבר מדרגים את ישראל גבוה יותר, זה בהחלט עשוי להתגלגל לדירוג של מודי'ס, אבל התהליך יהיה מדורג. אולי בהתחלה שינוי באופק, בהמשך עלייה בדירוג. יש עוד הרבה לאן לעלות. הדירוג ירד ב-שלושה שלבים מהמצב לפני תחילת המלחמה.  

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    נחום 20/03/2025 22:10
    הגב לתגובה זו
    הציבור החילוני בישראל צריך לשאת על גבו את החרדים הפרזיטים שמסרבים להתגייס לצבא.
  • 7.
    הם כל כך צדקו 18/03/2025 13:50
    הגב לתגובה זו
    היום מחדליהו הוכיח שאין לו אסטרטגית יציאה מהמלחמהכל המטרה היא לפנק את החרדים ולקרוץ לבן גביראוי ואבוי לנו מזיבי קוטל החטופים
  • כפי שנכתב בכתבה בבקשה לא לערבב רגשות וכלכלה (ל"ת)
    אנונימי 21/03/2025 07:12
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    ומה עם התקציב 18/03/2025 13:47
    הגב לתגובה זו
    שכחת לציין שיש תקציב פח אשפהאולי אתה נגוע בפוליטיקה ולא מודיס
  • 5.
    אזרח 18/03/2025 12:05
    הגב לתגובה זו
    כדי להבין את כלכלת ישראל...... איך שני מגזרים לא עובדים עם חשבון בנק ועדיין חיים
  • 4.
    מודיס שמודיס הכל פוליטי! עשו את הפדיחות שלהם! אף אחד כבר לא סופר אותם!!!!!! (ל"ת)
    תחי לונדוניסטאן! 18/03/2025 07:46
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מזרח תיכון חדש מאוד. 17/03/2025 23:06
    הגב לתגובה זו
    אוסף של פרשנים פוליטיים במסווה של אנליסטים כלכלים. יצאו פיתה
  • 2.
    אנונימיYL 17/03/2025 22:20
    הגב לתגובה זו
    כמובן גם מירי רגב באותה סירה ולכן רבותי כיפה שחורה על הראש ואתם מסודרים
  • 1.
    הכל פוליטיקה (ל"ת)
    אנונימי 17/03/2025 20:48
    הגב לתגובה זו
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.