מודי’ס מעבירה את דירוג ישראל מהצוות באנגליה לארה"ב: האם העלאת דירוג בדרך?
האם הדירוג של ישראל צפוי לעלות? השווקים מאותתים שכן; מה המשמעות של שינוי האנליסטים שבודקים את ישראל והאם אפשר להיות אופטימיים ביחס לכיוון של הדירוגים בעתיד?
חברת דירוג האשראי הבינלאומית מודי’ס נערכת להעביר את האחריות לניתוח דירוג האשראי של ישראל מהצוות בלונדון לצוות בארצות הברית. בפועל, אחרת לכמה שנים, האחריות על דירוגים עוברת בין סניפים בעולם, כך שמדובר לכאורה במהלך שגרתי בחברת הדירוג. אבל בכל מה שקשור לישראל ייתכן שאין מקריות.
האם העלאת דירוג בדרך?
הצוות בבריטניה היה מאוד לא אוהד כלפי ישראל והסקירות שלו היו מעורבבות עם תחושות ולא התבססו על נתונים כלכליים, דבר שהכעיס מאוד את משרד האוצר עד כדי עימות פומבי ביניהם. זה לא נכון לריב עם צוות של מודי'ס, הדירוג הופך לאישי ואז הם עלולים להתחפר בניסיונות להצדיק את הדירוג. זו היתה טעות של ראשי האוצר, למרות שבעיני רבים הדירוג אכן היה שגוי ומוטה והתבסס על תחושות - מודיס: "הסיכונים הגיאופוליטיים פחתו, אלו הפנימיים נותרו גבוהים"; ההסדר המדיני מתקרב - האם מודי'ס שטעתה לאורך כל הדרך, תעלה את הדירוג בחזרה?.
המעבר על אחריות הדירוג לצוות בארה"ב הוא בראש וראשונה לנער את "הדעות הקדומות" של הצוות הבריטי. במודי'ס בלי קשר לישראל עושים את השינויים האלו אחת לתקופה כדי לרענן את החשיבה ולא להסתגל קו חשיבה קבוע ומובנה. זה אומר שאם הצוות בארה"ב אכן חושב בצורה נקייה מהדירוגים עד כה, יכולה להיות הפתעה חיובית בטווח הקרוב כי ישראל נמצאת במצב טוב מזה שמתבטא בדירוג הנוכחי שלה ורואים את זה גם בשני מבחנים בשוק - אגרות החוב בתשואה נמוכה יחסית לדירוג הקיים ופרמיית הסיכון של ישראל ירדה דרמטית בחצי השנה האחרונה. כמו כן, השווקים בישראל חזקים ונתוני המאקרו טובים - הגירעון היה בגבול שנקבע ואפילו הפתיע לטובה בדצמבר וגם בינואר. האינפלציה בשליטה, הצמיחה אמורה לעלות ל-4% השנה.
באוצר מקווים שהשינוי בצוות יביא גם להתייחסות אחרת לישראל ולכלכלה שלה ונזכיר יש יש חשיבות גדולה לדירוג האשראי של מדינה - זה בעצם משפיע מאוד על הריבית שבה המדינה יכולה לגייס חוב. דירוג אשראי של מדינה הוא כמו ציון שמראה עד כמה היא נחשבת "לקוחה אמינה" בעיני מי שמלווה לה כסף – בנקים, משקיעים או קרנות. ככל שהדירוג גבוה יותר, המדינה משלמת פחות ריבית על חובותיה, כי הסיכון נתפס כנמוך. כשהדירוג יורד, הריבית עולה, וזה אומר יותר כסף שיוצא מהכיס שלנו, האזרחים, דרך מיסים או קיצוצים בשירותים. מודי’ס, יחד עם S&P ופיץ’, היא אחת משלוש השחקניות הגדולות שקובעות את הדירוגים האלה, וההחלטות שלה משפיעות ישירות על הרייבת שהמדינה משלמת ובהתאמה גם עלינו כתושבי המדינה.
- צרפת על סף משבר: מודיס מאיימת להוריד את דירוג האשראי
- מודיס מתעלמת מהמציאות; הדירוג של ישראל צריך לעלות וזו עובדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישראל ומודי’ס: מתחילת המשבר ועד היום
היחסים בין צמרת האוצר למודי’ס היו די מתוחים בשנתיים האחרונות. כבר באפריל 2023, לפני המלחמה, מודי’ס שינתה את התחזית של ישראל מ"חיובית" ל"יציבה" על רקע הרפורמה-המהפכה-ההפיכה המשפטית. חברת הדירוג הזהירה שהשינויים במוסדות המדינה עלולים לפגוע ביציבות הכלכלית ונתפסה כלוקחת צד בקרע הפנימי בעם. זה היה מהלך ש-S&P ופיץ’ לא השתתפו בו, הן הסתפקו באזהרות מילוליות בלבד על הקרע, אך לא סיפקו אזהרה שהאירועים של הממשלה הם פגיעה במוסדות השלטון.
בפברואר 2024, מודי’ס הורידה את דירוג לישראל – מ-A1 ל-A2 – והצמידה תחזית שלילית. האנליסטים הסבירו זאת בסיכונים הביטחוניים הגבוהים והעלייה בהוצאות הצבאיות, שצפויה להגדיל את החוב הלאומי, באי הוודאות והסביבה הגיאופוליטית הקשה בספטמבר שמודי’ס הורידה את הדירוג בשתי דרגות נוספות – מ-A2 ל-Baa1 – רמה שנחשבת בינונית ושמה את ישראל במקום נמוך. הדירוג הזה הוא הרבה יותר נמוך ממה שקבעו המתחרות: S&P (A) ופיץ’ (A), שכל אחת הורידה רק דרגה אחת.
למה מודי’ס התפרעה עם הורדת הדירוג? כי לישראל אין אסטרטגיית יציאה ברורה מהמלחמה וכן היתה ביקורת קשה על הממשלה ומדיניות הפנים שלה שגורמת למתחים חברתיים וסכסוכים עם מערכת המשפט לצד המשך קרע פנימי בעם. התחזית שלה לכלכלה הישראלית הייתה מאוד חלשה ומאוד חריגה והיא נכון לעכשיו "אוכלת את הכובע", התחזית שלה מתבררת כלא רלבנטית, אלא כמבוססת על תחושות.
- הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
- הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
הדירוג של מודי'ס אמור לעלות. לא בטוח שזה יקרה וגם אם כן, זה לא יהיה מאוד מהר, כנראה מתישהו בקיץ. בסוף הכל זה אנשים - נכון, יש מתודולוגיות לקביעת דירוג, אבל יש הרבה תחושות והשפעות לא מדידות. השווקים הפיננסים כבר מדרגים את ישראל גבוה יותר, זה בהחלט עשוי להתגלגל לדירוג של מודי'ס, אבל התהליך יהיה מדורג. אולי בהתחלה שינוי באופק, בהמשך עלייה בדירוג. יש עוד הרבה לאן לעלות. הדירוג ירד ב-שלושה שלבים מהמצב לפני תחילת המלחמה.
- 8.נחום 20/03/2025 22:10הגב לתגובה זוהציבור החילוני בישראל צריך לשאת על גבו את החרדים הפרזיטים שמסרבים להתגייס לצבא.
- 7.הם כל כך צדקו 18/03/2025 13:50הגב לתגובה זוהיום מחדליהו הוכיח שאין לו אסטרטגית יציאה מהמלחמהכל המטרה היא לפנק את החרדים ולקרוץ לבן גביראוי ואבוי לנו מזיבי קוטל החטופים
- כפי שנכתב בכתבה בבקשה לא לערבב רגשות וכלכלה (ל"ת)אנונימי 21/03/2025 07:12הגב לתגובה זו
- 6.ומה עם התקציב 18/03/2025 13:47הגב לתגובה זושכחת לציין שיש תקציב פח אשפהאולי אתה נגוע בפוליטיקה ולא מודיס
- 5.אזרח 18/03/2025 12:05הגב לתגובה זוכדי להבין את כלכלת ישראל...... איך שני מגזרים לא עובדים עם חשבון בנק ועדיין חיים
- 4.מודיס שמודיס הכל פוליטי! עשו את הפדיחות שלהם! אף אחד כבר לא סופר אותם!!!!!! (ל"ת)תחי לונדוניסטאן! 18/03/2025 07:46הגב לתגובה זו
- 3.מזרח תיכון חדש מאוד. 17/03/2025 23:06הגב לתגובה זואוסף של פרשנים פוליטיים במסווה של אנליסטים כלכלים. יצאו פיתה
- 2.אנונימיYL 17/03/2025 22:20הגב לתגובה זוכמובן גם מירי רגב באותה סירה ולכן רבותי כיפה שחורה על הראש ואתם מסודרים
- 1.הכל פוליטיקה (ל"ת)אנונימי 17/03/2025 20:48הגב לתגובה זו
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
