מודי’ס מעבירה את דירוג ישראל מהצוות באנגליה לארה"ב: האם העלאת דירוג בדרך?
האם הדירוג של ישראל צפוי לעלות? השווקים מאותתים שכן; מה המשמעות של שינוי האנליסטים שבודקים את ישראל והאם אפשר להיות אופטימיים ביחס לכיוון של הדירוגים בעתיד?
חברת דירוג האשראי הבינלאומית מודי’ס נערכת להעביר את האחריות לניתוח דירוג האשראי של ישראל מהצוות בלונדון לצוות בארצות הברית. בפועל, אחרת לכמה שנים, האחריות על דירוגים עוברת בין סניפים בעולם, כך שמדובר לכאורה במהלך שגרתי בחברת הדירוג. אבל בכל מה שקשור לישראל ייתכן שאין מקריות.
האם העלאת דירוג בדרך?
הצוות בבריטניה היה מאוד לא אוהד כלפי ישראל והסקירות שלו היו מעורבבות עם תחושות ולא התבססו על נתונים כלכליים, דבר שהכעיס מאוד את משרד האוצר עד כדי עימות פומבי ביניהם. זה לא נכון לריב עם צוות של מודי'ס, הדירוג הופך לאישי ואז הם עלולים להתחפר בניסיונות להצדיק את הדירוג. זו היתה טעות של ראשי האוצר, למרות שבעיני רבים הדירוג אכן היה שגוי ומוטה והתבסס על תחושות - מודיס: "הסיכונים הגיאופוליטיים פחתו, אלו הפנימיים נותרו גבוהים"; ההסדר המדיני מתקרב - האם מודי'ס שטעתה לאורך כל הדרך, תעלה את הדירוג בחזרה?.
המעבר על אחריות הדירוג לצוות בארה"ב הוא בראש וראשונה לנער את "הדעות הקדומות" של הצוות הבריטי. במודי'ס בלי קשר לישראל עושים את השינויים האלו אחת לתקופה כדי לרענן את החשיבה ולא להסתגל קו חשיבה קבוע ומובנה. זה אומר שאם הצוות בארה"ב אכן חושב בצורה נקייה מהדירוגים עד כה, יכולה להיות הפתעה חיובית בטווח הקרוב כי ישראל נמצאת במצב טוב מזה שמתבטא בדירוג הנוכחי שלה ורואים את זה גם בשני מבחנים בשוק - אגרות החוב בתשואה נמוכה יחסית לדירוג הקיים ופרמיית הסיכון של ישראל ירדה דרמטית בחצי השנה האחרונה. כמו כן, השווקים בישראל חזקים ונתוני המאקרו טובים - הגירעון היה בגבול שנקבע ואפילו הפתיע לטובה בדצמבר וגם בינואר. האינפלציה בשליטה, הצמיחה אמורה לעלות ל-4% השנה.
באוצר מקווים שהשינוי בצוות יביא גם להתייחסות אחרת לישראל ולכלכלה שלה ונזכיר יש יש חשיבות גדולה לדירוג האשראי של מדינה - זה בעצם משפיע מאוד על הריבית שבה המדינה יכולה לגייס חוב. דירוג אשראי של מדינה הוא כמו ציון שמראה עד כמה היא נחשבת "לקוחה אמינה" בעיני מי שמלווה לה כסף – בנקים, משקיעים או קרנות. ככל שהדירוג גבוה יותר, המדינה משלמת פחות ריבית על חובותיה, כי הסיכון נתפס כנמוך. כשהדירוג יורד, הריבית עולה, וזה אומר יותר כסף שיוצא מהכיס שלנו, האזרחים, דרך מיסים או קיצוצים בשירותים. מודי’ס, יחד עם S&P ופיץ’, היא אחת משלוש השחקניות הגדולות שקובעות את הדירוגים האלה, וההחלטות שלה משפיעות ישירות על הרייבת שהמדינה משלמת ובהתאמה גם עלינו כתושבי המדינה.
- צרפת על סף משבר: מודיס מאיימת להוריד את דירוג האשראי
- מודיס מתעלמת מהמציאות; הדירוג של ישראל צריך לעלות וזו עובדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישראל ומודי’ס: מתחילת המשבר ועד היום
היחסים בין צמרת האוצר למודי’ס היו די מתוחים בשנתיים האחרונות. כבר באפריל 2023, לפני המלחמה, מודי’ס שינתה את התחזית של ישראל מ"חיובית" ל"יציבה" על רקע הרפורמה-המהפכה-ההפיכה המשפטית. חברת הדירוג הזהירה שהשינויים במוסדות המדינה עלולים לפגוע ביציבות הכלכלית ונתפסה כלוקחת צד בקרע הפנימי בעם. זה היה מהלך ש-S&P ופיץ’ לא השתתפו בו, הן הסתפקו באזהרות מילוליות בלבד על הקרע, אך לא סיפקו אזהרה שהאירועים של הממשלה הם פגיעה במוסדות השלטון.
בפברואר 2024, מודי’ס הורידה את דירוג לישראל – מ-A1 ל-A2 – והצמידה תחזית שלילית. האנליסטים הסבירו זאת בסיכונים הביטחוניים הגבוהים והעלייה בהוצאות הצבאיות, שצפויה להגדיל את החוב הלאומי, באי הוודאות והסביבה הגיאופוליטית הקשה בספטמבר שמודי’ס הורידה את הדירוג בשתי דרגות נוספות – מ-A2 ל-Baa1 – רמה שנחשבת בינונית ושמה את ישראל במקום נמוך. הדירוג הזה הוא הרבה יותר נמוך ממה שקבעו המתחרות: S&P (A) ופיץ’ (A), שכל אחת הורידה רק דרגה אחת.
למה מודי’ס התפרעה עם הורדת הדירוג? כי לישראל אין אסטרטגיית יציאה ברורה מהמלחמה וכן היתה ביקורת קשה על הממשלה ומדיניות הפנים שלה שגורמת למתחים חברתיים וסכסוכים עם מערכת המשפט לצד המשך קרע פנימי בעם. התחזית שלה לכלכלה הישראלית הייתה מאוד חלשה ומאוד חריגה והיא נכון לעכשיו "אוכלת את הכובע", התחזית שלה מתבררת כלא רלבנטית, אלא כמבוססת על תחושות.
- חברת רפאל וריית'און האמריקאית חנכו מפעל לייצור מיירטים בארקנסו
- מה זאת ריבית פריים, על ההבדל בין ריבית קבועה למשתנה - 10 סוגי ריביות שונות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
הדירוג של מודי'ס אמור לעלות. לא בטוח שזה יקרה וגם אם כן, זה לא יהיה מאוד מהר, כנראה מתישהו בקיץ. בסוף הכל זה אנשים - נכון, יש מתודולוגיות לקביעת דירוג, אבל יש הרבה תחושות והשפעות לא מדידות. השווקים הפיננסים כבר מדרגים את ישראל גבוה יותר, זה בהחלט עשוי להתגלגל לדירוג של מודי'ס, אבל התהליך יהיה מדורג. אולי בהתחלה שינוי באופק, בהמשך עלייה בדירוג. יש עוד הרבה לאן לעלות. הדירוג ירד ב-שלושה שלבים מהמצב לפני תחילת המלחמה.
- 8.נחום 20/03/2025 22:10הגב לתגובה זוהציבור החילוני בישראל צריך לשאת על גבו את החרדים הפרזיטים שמסרבים להתגייס לצבא.
- 7.הם כל כך צדקו 18/03/2025 13:50הגב לתגובה זוהיום מחדליהו הוכיח שאין לו אסטרטגית יציאה מהמלחמהכל המטרה היא לפנק את החרדים ולקרוץ לבן גביראוי ואבוי לנו מזיבי קוטל החטופים
- כפי שנכתב בכתבה בבקשה לא לערבב רגשות וכלכלה (ל"ת)אנונימי 21/03/2025 07:12הגב לתגובה זו
- 6.ומה עם התקציב 18/03/2025 13:47הגב לתגובה זושכחת לציין שיש תקציב פח אשפהאולי אתה נגוע בפוליטיקה ולא מודיס
- 5.אזרח 18/03/2025 12:05הגב לתגובה זוכדי להבין את כלכלת ישראל...... איך שני מגזרים לא עובדים עם חשבון בנק ועדיין חיים
- 4.מודיס שמודיס הכל פוליטי! עשו את הפדיחות שלהם! אף אחד כבר לא סופר אותם!!!!!! (ל"ת)תחי לונדוניסטאן! 18/03/2025 07:46הגב לתגובה זו
- 3.מזרח תיכון חדש מאוד. 17/03/2025 23:06הגב לתגובה זואוסף של פרשנים פוליטיים במסווה של אנליסטים כלכלים. יצאו פיתה
- 2.אנונימיYL 17/03/2025 22:20הגב לתגובה זוכמובן גם מירי רגב באותה סירה ולכן רבותי כיפה שחורה על הראש ואתם מסודרים
- 1.הכל פוליטיקה (ל"ת)אנונימי 17/03/2025 20:48הגב לתגובה זו

הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
הסיכויים להורדת ריבית מאוד גבוהים, איך זה ישפיע על השווקים הפיננסיים ועל הכסף שלכם? וגם - 10 דברים שצריך לדעת על ריבית בנק ישראל
הנגיד, פרופ' אמיר ירון הוא שחקן הגנתי. סוג של בונקר. העיקר לא לספוג שער. לא צריך לנצח, צריך לא להפסיד. היו לו הרבה הזדמנויות לצאת למתפרצת, לכבוש ולהלהיב את הקהל. הוא יכול היה להוריד ריבית במספר הזדמנויות בעבר והיו לכך את כמעט כל התנאים הכלכליים, אבל למה לקחת סיכון ואולי להפקיר את ההגנה. הוא הולך על הכי בטוח שיש. אבל גם הוא יודע שנגמרו התירוצים למשחק הגנתי. השוק דורש כבר מזמן הורדת ריבית ורואים את זה בתמחורים של אגרות החוב והנכסים הסולידים. התנאים במשק ונתוני המאקרו תומכים בהפחתת ריבית. חוץ מזה, אצלנו יש ריבית ריאלית של 2% - אינפלציה של 2.5% וריבית של 4.5% מובילה לריבית ריאלית של 2% - זה גבוה מאוד בראייה עולמית.
ועדיין, הכל פתוח - עד שלא מורידים, הכל לכאורה פתוח, אבל הסיכויים להפחתה מחר של הריבית מאוד מאוד גבוהים. האינפלציה ירדה לתוואי ונשארת בו כבר מספר חודשים, שער הדולר נמוך, אחרי ירידה של 10% מתחילת השנה והוא בולם ומדכא עליות של מחירי יבוא. אנחנו אולי לא סיימנו את המלחמה, אבל יש סוג של הפסקת אש. גם נתוני הכנסות והוצאות המדינה עומדים בתקציב ועוד שורה של נתונים כלכליים והכי חשוב לנגיד - האינפלציה במסלול יורד. הריבית הגבוהה נועדה לדכא את האינפלציה שהיא האיום הגדול לכלכלה. הנגיד השאיר את הריבית גבוהה כי היא גורמת לירידה בהלוואות ובצריכה וגורמת לירידה בביקושים. כל זה כדי למנוע ביקושים שיעלו את המדד.
האינפלציה ירדה ל-2.5% התחזית קדימה היא לכ-2.2% ב-12 החודשים הקרובים, אז אפשר לשחרר מעט. וזו מילת המפתח - מעט. אל תצפו שירידה של רבע אחוז בריבית מ-4.5% ל-4.25% תשנה משמעותית את החזרי המשכנתא, את התשלום בגין הלוואות. זה יהיה בשוליים.
איך הפחתת הריבית תשפיע על הכסף שלכם?
ההורדה הצפויה מגיעה לאחר 14 החלטות רצופות שבהן הריבית נותרה ללא שינוי והנה ההשפעות שצפויות להיות לה:
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- הנגיד מודאג מחרם על תוצרת ישראלית, סיום המלחמה לא מבטיח הורדת ריבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נתחיל במשכנתאות: השינוי הצפוי ישפיע ישירות על נוטלי משכנתאות והלוואות בריבית משתנה. במשכנתא ממוצעת של מיליון שקל ל-25 שנה, הורדה של 0.25% תוביל להפחתה של כ-70 שקל בהחזר החודשי. גם ההלוואות שלכם במסלול משתנה יוזלו בשיעור של 0.25%.

הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
הסיכויים להורדת ריבית מאוד גבוהים, איך זה ישפיע על השווקים הפיננסיים ועל הכסף שלכם? וגם - 10 דברים שצריך לדעת על ריבית בנק ישראל
הנגיד, פרופ' אמיר ירון הוא שחקן הגנתי. סוג של בונקר. העיקר לא לספוג שער. לא צריך לנצח, צריך לא להפסיד. היו לו הרבה הזדמנויות לצאת למתפרצת, לכבוש ולהלהיב את הקהל. הוא יכול היה להוריד ריבית במספר הזדמנויות בעבר והיו לכך את כמעט כל התנאים הכלכליים, אבל למה לקחת סיכון ואולי להפקיר את ההגנה. הוא הולך על הכי בטוח שיש. אבל גם הוא יודע שנגמרו התירוצים למשחק הגנתי. השוק דורש כבר מזמן הורדת ריבית ורואים את זה בתמחורים של אגרות החוב והנכסים הסולידים. התנאים במשק ונתוני המאקרו תומכים בהפחתת ריבית. חוץ מזה, אצלנו יש ריבית ריאלית של 2% - אינפלציה של 2.5% וריבית של 4.5% מובילה לריבית ריאלית של 2% - זה גבוה מאוד בראייה עולמית.
ועדיין, הכל פתוח - עד שלא מורידים, הכל לכאורה פתוח, אבל הסיכויים להפחתה מחר של הריבית מאוד מאוד גבוהים. האינפלציה ירדה לתוואי ונשארת בו כבר מספר חודשים, שער הדולר נמוך, אחרי ירידה של 10% מתחילת השנה והוא בולם ומדכא עליות של מחירי יבוא. אנחנו אולי לא סיימנו את המלחמה, אבל יש סוג של הפסקת אש. גם נתוני הכנסות והוצאות המדינה עומדים בתקציב ועוד שורה של נתונים כלכליים והכי חשוב לנגיד - האינפלציה במסלול יורד. הריבית הגבוהה נועדה לדכא את האינפלציה שהיא האיום הגדול לכלכלה. הנגיד השאיר את הריבית גבוהה כי היא גורמת לירידה בהלוואות ובצריכה וגורמת לירידה בביקושים. כל זה כדי למנוע ביקושים שיעלו את המדד.
האינפלציה ירדה ל-2.5% התחזית קדימה היא לכ-2.2% ב-12 החודשים הקרובים, אז אפשר לשחרר מעט. וזו מילת המפתח - מעט. אל תצפו שירידה של רבע אחוז בריבית מ-4.5% ל-4.25% תשנה משמעותית את החזרי המשכנתא, את התשלום בגין הלוואות. זה יהיה בשוליים.
איך הפחתת הריבית תשפיע על הכסף שלכם?
ההורדה הצפויה מגיעה לאחר 14 החלטות רצופות שבהן הריבית נותרה ללא שינוי והנה ההשפעות שצפויות להיות לה:
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- הנגיד מודאג מחרם על תוצרת ישראלית, סיום המלחמה לא מבטיח הורדת ריבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נתחיל במשכנתאות: השינוי הצפוי ישפיע ישירות על נוטלי משכנתאות והלוואות בריבית משתנה. במשכנתא ממוצעת של מיליון שקל ל-25 שנה, הורדה של 0.25% תוביל להפחתה של כ-70 שקל בהחזר החודשי. גם ההלוואות שלכם במסלול משתנה יוזלו בשיעור של 0.25%.
