מודי’ס מעבירה את דירוג ישראל מהצוות באנגליה לארה"ב: האם העלאת דירוג בדרך?
האם הדירוג של ישראל צפוי לעלות? השווקים מאותתים שכן; מה המשמעות של שינוי האנליסטים שבודקים את ישראל והאם אפשר להיות אופטימיים ביחס לכיוון של הדירוגים בעתיד?
חברת דירוג האשראי הבינלאומית מודי’ס נערכת להעביר את האחריות לניתוח דירוג האשראי של ישראל מהצוות בלונדון לצוות בארצות הברית. בפועל, אחרת לכמה שנים, האחריות על דירוגים עוברת בין סניפים בעולם, כך שמדובר לכאורה במהלך שגרתי בחברת הדירוג. אבל בכל מה שקשור לישראל ייתכן שאין מקריות.
האם העלאת דירוג בדרך?
הצוות בבריטניה היה מאוד לא אוהד כלפי ישראל והסקירות שלו היו מעורבבות עם תחושות ולא התבססו על נתונים כלכליים, דבר שהכעיס מאוד את משרד האוצר עד כדי עימות פומבי ביניהם. זה לא נכון לריב עם צוות של מודי'ס, הדירוג הופך לאישי ואז הם עלולים להתחפר בניסיונות להצדיק את הדירוג. זו היתה טעות של ראשי האוצר, למרות שבעיני רבים הדירוג אכן היה שגוי ומוטה והתבסס על תחושות - מודיס: "הסיכונים הגיאופוליטיים פחתו, אלו הפנימיים נותרו גבוהים"; ההסדר המדיני מתקרב - האם מודי'ס שטעתה לאורך כל הדרך, תעלה את הדירוג בחזרה?.
המעבר על אחריות הדירוג לצוות בארה"ב הוא בראש וראשונה לנער את "הדעות הקדומות" של הצוות הבריטי. במודי'ס בלי קשר לישראל עושים את השינויים האלו אחת לתקופה כדי לרענן את החשיבה ולא להסתגל קו חשיבה קבוע ומובנה. זה אומר שאם הצוות בארה"ב אכן חושב בצורה נקייה מהדירוגים עד כה, יכולה להיות הפתעה חיובית בטווח הקרוב כי ישראל נמצאת במצב טוב מזה שמתבטא בדירוג הנוכחי שלה ורואים את זה גם בשני מבחנים בשוק - אגרות החוב בתשואה נמוכה יחסית לדירוג הקיים ופרמיית הסיכון של ישראל ירדה דרמטית בחצי השנה האחרונה. כמו כן, השווקים בישראל חזקים ונתוני המאקרו טובים - הגירעון היה בגבול שנקבע ואפילו הפתיע לטובה בדצמבר וגם בינואר. האינפלציה בשליטה, הצמיחה אמורה לעלות ל-4% השנה.
באוצר מקווים שהשינוי בצוות יביא גם להתייחסות אחרת לישראל ולכלכלה שלה ונזכיר יש יש חשיבות גדולה לדירוג האשראי של מדינה - זה בעצם משפיע מאוד על הריבית שבה המדינה יכולה לגייס חוב. דירוג אשראי של מדינה הוא כמו ציון שמראה עד כמה היא נחשבת "לקוחה אמינה" בעיני מי שמלווה לה כסף – בנקים, משקיעים או קרנות. ככל שהדירוג גבוה יותר, המדינה משלמת פחות ריבית על חובותיה, כי הסיכון נתפס כנמוך. כשהדירוג יורד, הריבית עולה, וזה אומר יותר כסף שיוצא מהכיס שלנו, האזרחים, דרך מיסים או קיצוצים בשירותים. מודי’ס, יחד עם S&P ופיץ’, היא אחת משלוש השחקניות הגדולות שקובעות את הדירוגים האלה, וההחלטות שלה משפיעות ישירות על הרייבת שהמדינה משלמת ובהתאמה גם עלינו כתושבי המדינה.
- צרפת על סף משבר: מודיס מאיימת להוריד את דירוג האשראי
- מודיס מתעלמת מהמציאות; הדירוג של ישראל צריך לעלות וזו עובדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישראל ומודי’ס: מתחילת המשבר ועד היום
היחסים בין צמרת האוצר למודי’ס היו די מתוחים בשנתיים האחרונות. כבר באפריל 2023, לפני המלחמה, מודי’ס שינתה את התחזית של ישראל מ"חיובית" ל"יציבה" על רקע הרפורמה-המהפכה-ההפיכה המשפטית. חברת הדירוג הזהירה שהשינויים במוסדות המדינה עלולים לפגוע ביציבות הכלכלית ונתפסה כלוקחת צד בקרע הפנימי בעם. זה היה מהלך ש-S&P ופיץ’ לא השתתפו בו, הן הסתפקו באזהרות מילוליות בלבד על הקרע, אך לא סיפקו אזהרה שהאירועים של הממשלה הם פגיעה במוסדות השלטון.
בפברואר 2024, מודי’ס הורידה את דירוג לישראל – מ-A1 ל-A2 – והצמידה תחזית שלילית. האנליסטים הסבירו זאת בסיכונים הביטחוניים הגבוהים והעלייה בהוצאות הצבאיות, שצפויה להגדיל את החוב הלאומי, באי הוודאות והסביבה הגיאופוליטית הקשה בספטמבר שמודי’ס הורידה את הדירוג בשתי דרגות נוספות – מ-A2 ל-Baa1 – רמה שנחשבת בינונית ושמה את ישראל במקום נמוך. הדירוג הזה הוא הרבה יותר נמוך ממה שקבעו המתחרות: S&P (A) ופיץ’ (A), שכל אחת הורידה רק דרגה אחת.
למה מודי’ס התפרעה עם הורדת הדירוג? כי לישראל אין אסטרטגיית יציאה ברורה מהמלחמה וכן היתה ביקורת קשה על הממשלה ומדיניות הפנים שלה שגורמת למתחים חברתיים וסכסוכים עם מערכת המשפט לצד המשך קרע פנימי בעם. התחזית שלה לכלכלה הישראלית הייתה מאוד חלשה ומאוד חריגה והיא נכון לעכשיו "אוכלת את הכובע", התחזית שלה מתבררת כלא רלבנטית, אלא כמבוססת על תחושות.
- ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש
- האוצר מכין אתכם לעליית מע"מ נוספת?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
הדירוג של מודי'ס אמור לעלות. לא בטוח שזה יקרה וגם אם כן, זה לא יהיה מאוד מהר, כנראה מתישהו בקיץ. בסוף הכל זה אנשים - נכון, יש מתודולוגיות לקביעת דירוג, אבל יש הרבה תחושות והשפעות לא מדידות. השווקים הפיננסים כבר מדרגים את ישראל גבוה יותר, זה בהחלט עשוי להתגלגל לדירוג של מודי'ס, אבל התהליך יהיה מדורג. אולי בהתחלה שינוי באופק, בהמשך עלייה בדירוג. יש עוד הרבה לאן לעלות. הדירוג ירד ב-שלושה שלבים מהמצב לפני תחילת המלחמה.
- 8.נחום 20/03/2025 22:10הגב לתגובה זוהציבור החילוני בישראל צריך לשאת על גבו את החרדים הפרזיטים שמסרבים להתגייס לצבא.
- 7.הם כל כך צדקו 18/03/2025 13:50הגב לתגובה זוהיום מחדליהו הוכיח שאין לו אסטרטגית יציאה מהמלחמהכל המטרה היא לפנק את החרדים ולקרוץ לבן גביראוי ואבוי לנו מזיבי קוטל החטופים
- כפי שנכתב בכתבה בבקשה לא לערבב רגשות וכלכלה (ל"ת)אנונימי 21/03/2025 07:12הגב לתגובה זו
- 6.ומה עם התקציב 18/03/2025 13:47הגב לתגובה זושכחת לציין שיש תקציב פח אשפהאולי אתה נגוע בפוליטיקה ולא מודיס
- 5.אזרח 18/03/2025 12:05הגב לתגובה זוכדי להבין את כלכלת ישראל...... איך שני מגזרים לא עובדים עם חשבון בנק ועדיין חיים
- 4.מודיס שמודיס הכל פוליטי! עשו את הפדיחות שלהם! אף אחד כבר לא סופר אותם!!!!!! (ל"ת)תחי לונדוניסטאן! 18/03/2025 07:46הגב לתגובה זו
- 3.מזרח תיכון חדש מאוד. 17/03/2025 23:06הגב לתגובה זואוסף של פרשנים פוליטיים במסווה של אנליסטים כלכלים. יצאו פיתה
- 2.אנונימיYL 17/03/2025 22:20הגב לתגובה זוכמובן גם מירי רגב באותה סירה ולכן רבותי כיפה שחורה על הראש ואתם מסודרים
- 1.הכל פוליטיקה (ל"ת)אנונימי 17/03/2025 20:48הגב לתגובה זו
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש
סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023. מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.
לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.

- גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
- הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.
