הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

מודי’ס מעבירה את דירוג ישראל מהצוות באנגליה לארה"ב: האם העלאת דירוג בדרך?

האם הדירוג של ישראל צפוי לעלות? השווקים מאותתים שכן; מה המשמעות של שינוי האנליסטים שבודקים את ישראל והאם אפשר להיות אופטימיים ביחס לכיוון של הדירוגים בעתיד?

רוי שיינמן | (9)
נושאים בכתבה מודי'ס בצלאל סמוטריץ'

חברת דירוג האשראי הבינלאומית מודי’ס נערכת להעביר את האחריות לניתוח דירוג האשראי של ישראל מהצוות בלונדון לצוות בארצות הברית. בפועל, אחרת לכמה שנים, האחריות על דירוגים עוברת בין סניפים בעולם, כך שמדובר לכאורה במהלך שגרתי בחברת הדירוג. אבל בכל מה שקשור לישראל ייתכן שאין מקריות. 


האם העלאת דירוג בדרך?

הצוות בבריטניה היה  מאוד לא אוהד כלפי ישראל והסקירות שלו היו מעורבבות עם תחושות ולא התבססו על נתונים כלכליים, דבר שהכעיס מאוד את משרד האוצר עד כדי עימות פומבי ביניהם. זה לא נכון לריב עם צוות של מודי'ס, הדירוג הופך לאישי ואז הם עלולים להתחפר בניסיונות להצדיק את הדירוג. זו היתה טעות של ראשי האוצר, למרות שבעיני רבים הדירוג אכן היה שגוי ומוטה והתבסס על תחושות - מודיס: "הסיכונים הגיאופוליטיים פחתו, אלו הפנימיים נותרו גבוהים"; ההסדר המדיני מתקרב - האם מודי'ס שטעתה לאורך כל הדרך, תעלה את הדירוג בחזרה?.

המעבר על אחריות הדירוג לצוות בארה"ב הוא בראש וראשונה לנער את "הדעות הקדומות" של הצוות הבריטי. במודי'ס בלי קשר לישראל עושים את השינויים האלו אחת לתקופה כדי לרענן את החשיבה ולא להסתגל קו חשיבה קבוע ומובנה. זה אומר שאם הצוות בארה"ב אכן חושב בצורה נקייה מהדירוגים עד כה, יכולה להיות הפתעה חיובית בטווח הקרוב כי ישראל נמצאת במצב טוב מזה שמתבטא בדירוג הנוכחי שלה ורואים את זה גם בשני מבחנים בשוק - אגרות החוב בתשואה נמוכה יחסית לדירוג הקיים ופרמיית הסיכון של ישראל ירדה דרמטית בחצי השנה האחרונה. כמו כן, השווקים בישראל חזקים ונתוני המאקרו טובים - הגירעון היה בגבול שנקבע ואפילו הפתיע לטובה בדצמבר וגם בינואר. האינפלציה בשליטה, הצמיחה אמורה לעלות ל-4% השנה.   

באוצר מקווים שהשינוי בצוות יביא גם להתייחסות אחרת לישראל ולכלכלה שלה ונזכיר יש יש חשיבות גדולה לדירוג האשראי של מדינה - זה בעצם משפיע מאוד על הריבית שבה המדינה יכולה לגייס חוב. דירוג אשראי של מדינה הוא כמו ציון שמראה עד כמה היא נחשבת "לקוחה אמינה" בעיני מי שמלווה לה כסף – בנקים, משקיעים או קרנות. ככל שהדירוג גבוה יותר, המדינה משלמת פחות ריבית על חובותיה, כי הסיכון נתפס כנמוך. כשהדירוג יורד, הריבית עולה, וזה אומר יותר כסף שיוצא מהכיס שלנו, האזרחים, דרך מיסים או קיצוצים בשירותים. מודי’ס, יחד עם S&P ופיץ’, היא אחת משלוש השחקניות הגדולות שקובעות את הדירוגים האלה, וההחלטות שלה משפיעות ישירות על הרייבת שהמדינה משלמת ובהתאמה גם עלינו כתושבי המדינה.

ישראל ומודי’ס: מתחילת המשבר ועד היום

היחסים בין צמרת האוצר למודי’ס היו די מתוחים בשנתיים האחרונות. כבר באפריל 2023, לפני המלחמה, מודי’ס שינתה את התחזית של ישראל מ"חיובית" ל"יציבה" על רקע הרפורמה-המהפכה-ההפיכה המשפטית. חברת הדירוג הזהירה שהשינויים במוסדות המדינה עלולים לפגוע ביציבות הכלכלית ונתפסה כלוקחת צד בקרע הפנימי בעם. זה היה מהלך ש-S&P ופיץ’ לא השתתפו בו, הן הסתפקו באזהרות מילוליות בלבד על הקרע, אך לא סיפקו אזהרה שהאירועים של הממשלה הם פגיעה במוסדות השלטון. 

בפברואר 2024, מודי’ס הורידה את דירוג לישראל – מ-A1 ל-A2 – והצמידה תחזית שלילית. האנליסטים הסבירו זאת בסיכונים הביטחוניים הגבוהים והעלייה בהוצאות הצבאיות, שצפויה להגדיל את החוב הלאומי, באי הוודאות והסביבה הגיאופוליטית הקשה בספטמבר שמודי’ס הורידה את הדירוג בשתי דרגות נוספות – מ-A2 ל-Baa1 – רמה שנחשבת בינונית ושמה את ישראל במקום נמוך. הדירוג הזה הוא הרבה יותר נמוך ממה שקבעו המתחרות: S&P (A) ופיץ’ (A), שכל אחת הורידה רק דרגה אחת.

למה מודי’ס התפרעה עם הורדת הדירוג? כי לישראל אין אסטרטגיית יציאה ברורה מהמלחמה וכן היתה ביקורת קשה על הממשלה ומדיניות הפנים שלה שגורמת למתחים חברתיים וסכסוכים עם מערכת המשפט לצד המשך קרע פנימי בעם. התחזית שלה לכלכלה הישראלית הייתה מאוד חלשה ומאוד חריגה והיא נכון לעכשיו "אוכלת את הכובע", התחזית שלה מתבררת כלא רלבנטית, אלא כמבוססת על תחושות.

קיראו עוד ב"בארץ"

 הדירוג של מודי'ס אמור לעלות. לא בטוח שזה יקרה וגם אם כן, זה לא יהיה מאוד מהר, כנראה מתישהו בקיץ. בסוף הכל זה אנשים - נכון, יש מתודולוגיות לקביעת דירוג, אבל יש הרבה תחושות והשפעות לא מדידות. השווקים הפיננסים כבר מדרגים את ישראל גבוה יותר, זה בהחלט עשוי להתגלגל לדירוג של מודי'ס, אבל התהליך יהיה מדורג. אולי בהתחלה שינוי באופק, בהמשך עלייה בדירוג. יש עוד הרבה לאן לעלות. הדירוג ירד ב-שלושה שלבים מהמצב לפני תחילת המלחמה.  

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    נחום 20/03/2025 22:10
    הגב לתגובה זו
    הציבור החילוני בישראל צריך לשאת על גבו את החרדים הפרזיטים שמסרבים להתגייס לצבא.
  • 7.
    הם כל כך צדקו 18/03/2025 13:50
    הגב לתגובה זו
    היום מחדליהו הוכיח שאין לו אסטרטגית יציאה מהמלחמהכל המטרה היא לפנק את החרדים ולקרוץ לבן גביראוי ואבוי לנו מזיבי קוטל החטופים
  • כפי שנכתב בכתבה בבקשה לא לערבב רגשות וכלכלה (ל"ת)
    אנונימי 21/03/2025 07:12
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    ומה עם התקציב 18/03/2025 13:47
    הגב לתגובה זו
    שכחת לציין שיש תקציב פח אשפהאולי אתה נגוע בפוליטיקה ולא מודיס
  • 5.
    אזרח 18/03/2025 12:05
    הגב לתגובה זו
    כדי להבין את כלכלת ישראל...... איך שני מגזרים לא עובדים עם חשבון בנק ועדיין חיים
  • 4.
    מודיס שמודיס הכל פוליטי! עשו את הפדיחות שלהם! אף אחד כבר לא סופר אותם!!!!!! (ל"ת)
    תחי לונדוניסטאן! 18/03/2025 07:46
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מזרח תיכון חדש מאוד. 17/03/2025 23:06
    הגב לתגובה זו
    אוסף של פרשנים פוליטיים במסווה של אנליסטים כלכלים. יצאו פיתה
  • 2.
    אנונימיYL 17/03/2025 22:20
    הגב לתגובה זו
    כמובן גם מירי רגב באותה סירה ולכן רבותי כיפה שחורה על הראש ואתם מסודרים
  • 1.
    הכל פוליטיקה (ל"ת)
    אנונימי 17/03/2025 20:48
    הגב לתגובה זו
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |
נושאים בכתבה רשות המסים מענק עבודה


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

להמשך הכתבה לחץ כאן
פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות. 

להמשך הכתבה לחץ כאן