עבודה
צילום: צילום freepik.com

מספר המשרות הפנויות לא השתנה בחודשים האחרונים

בפברואר נרשמו 140,558 משרות פנויות, לעומת 140,643 בינואר. גם שיעור המשרות הפנויות כמעט שלא השתנה, והגיע ל-4.40% בפברואר לעומת 4.41% בינואר - כל עולה מנתוני הלמ"ס. בתחום המכירות נרשמה עלייה של 7% במספר המשרות הפנויות, ובתחום האבטחה היתה עלייה של 8%. מנגד, בקרב טכנאי רשת נרשמה ירידה של 13%

עוזי גרסטמן |

דו"ח חדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) חושף כי מספר המשרות הפנויות בישראל נותר יציב בתקופה שבין דצמבר 2024 לפברואר 2025. בפברואר נרשמו 140,558 משרות פנויות, לעומת 140,643 בינואר. גם שיעור המשרות הפנויות כמעט שלא השתנה, והגיע ל-4.40% בפברואר לעומת 4.41% בינואר.


לפי הנתונים, אחת הקטגוריות הבולטות ביותר מבחינת ביקוש היא תחום המכירות, עם 12,201 משרות פנויות – עלייה של 7% לעומת התקופה הקודמת. הקטגוריה הזו כוללת סוכני מכירות, נציגי מכירות טלפוניים, עוזרי מכירות בחנויות ומוכרים בשווקים ודוכנים. גם תחום האבטחה רשם עלייה משמעותית, עם 4,470 משרות פנויות – זינוק של 8% לעומת התקופה הקודמת. בקרב המקצועות הטכניים וההנדסה, נרשם ביקוש גבוה למהנדסים, כולל מהנדסי מחשבים, חשמל, תעשייה וניהול ומכונות, עם 10,378 משרות פנויות ועלייה של 4% לעומת התקופה הקודמת.


מנגד, מספר משרות פנויות בתחום עובדי מטבח וניקיון ירד ב-7%, כשבסך הכל נרשמו 6,494 משרות פנויות. גם בתחום הבנייה, שכולל רצפים, טייחים, מסגרים ועובדי שלד, נרשמה ירידה חדה של 9%, עם 4,916 משרות פנויות בלבד. הירידה המשמעותית ביותר נרשמה בקרב טכנאי רשתות, שאצלם נרשמה ירידה של 13% בביקוש, כשרק 184 משרות פנויות דווחו בסקר. גם תחום הטבחות ספג ירידה של 9%, עם 5,009 משרות פנויות בלבד.


נתוני שוק העבודה מראים על יציבות כללית במספר המשרות הפנויות, אך עם שינויים בענפים מסוימים. כאמור, בעוד שתחום המכירות, האבטחה וההנדסה ממשיכים לצמוח, ענפים כמו הבנייה, הטבחות והטכנולוגיה חווים ירידות בביקוש. הנתונים מעידים על מגמות אפשריות במשק הישראלי, כשעלייה במשרות בתחום המכירות מעיד על עלייה בצריכה, בעוד שהירידה בטכנאי הרשתות עשויה לרמוז על האטה מסוימת במגזר הטכנולוגי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע

ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה

תמיר חכמוף |

אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.

ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל. 

מה צופים האנליסטים?

הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.

מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.

במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.

בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.