מטוסים חיל אוויר תקיפה
צילום: דובר צהל

התוכנית של ארה"ב מול איראן - הסכם גרעין או קריסה כלכלית

לא נשללה אופציה צבאית; בשיחות של טראמפ בתקשורת האמריקאית ובשיחות של שר האוצר, סקוט בנסט עולה מה ארה"ב מתכוונת לעשות מול איראן וגם מול רוסיה 

עמית בר | (2)

טראמפ מפעיל לחץ: סנקציות על רוסיה ומכתב לאיראן – האם יצליח לכפות הסכם? דונלד טראמפ ממשיך לנקוט בגישה ישירה בזירה הבינלאומית. הנשיא האמריקאי שלח מכתב ישיר להנהגה האיראנית שבו הוא קורא לה לחזור למשא ומתן על תוכנית הגרעין, תוך שהוא מזהיר מפני השלכות צבאיות אם לא תיענה לקריאה. במקביל, טראמפ הצהיר כי הוא שוקל להטיל סנקציות כלכליות כבדות על רוסיה, כולל מגבלות בנקאיות חדשות, במטרה לכפות על פוטין לשבת לשולחן המשא ומתן עם אוקראינה.

האם הגישה הישירה של טראמפ תוביל לפתרון, או שהיא דווקא תגביר את המתיחות? מה צפוי לקרות אם איראן תתעלם מהאזהרה? ומה ההשלכות של סנקציות חדשות על רוסיה? הנה התשובות לכל השאלות הבוערות.

מה טראמפ דורש מאיראן?

טראמפ דורש מאיראן לחזור למשא ומתן על הסכם גרעין חדש, במקום חידוש הסכם ה-JCPOA הישן שהוסדר תחת ממשל אובמה והתפרק בתקופת כהונתו הראשונה של טראמפ. לדבריו, אם איראן לא תשתף פעולה, "היא תשלם מחיר כבד".

מה קורה אם איראן מסרבת?

אם טהרן תתעלם מהמכתב של טראמפ, ייתכן שארה"ב תגביר את הלחץ הכלכלי עליה באמצעות סנקציות נוספות, כולל הגבלת בנקים וגישה למערכת הכלכלית העולמית. אופציה אחרת היא פעילות צבאית ממוקדת, כפי שרמז טראמפ בראיון. כך או אחרת, טראמפ ושר האוצר סקוט בסנט מסבירים כי הם לא ייתנו לאיראן להמשיך לספק נפט למקומות שונים בעולם וימוטט את הכלכלה שלה אם לא יהיה הסכם.

למה טראמפ מתמקד באיראן דווקא עכשיו?

העיתוי אינו מקרי. איראן הגבירה לאחרונה את פעילותה האזורית ותמיכתה בארגוני טרור כמו חיזבאללה והחות'ים. בנוסף, יש דיווחים על התקדמות משמעותית בפרויקט הגרעין האיראני, מה שמעלה חשש שברגע שתגיע ליכולת מבצעית, יהיה מאוחר מדי לבלום אותה דיפלומטית.

איזה סנקציות חדשות טראמפ מתכנן על רוסיה?

טראמפ ציין כי הוא שוקל "סנקציות נרחבות על המערכת הבנקאית" של רוסיה, לצד מכסים נוספים, זאת במטרה לאלץ את הקרמלין להגיע להסכם עם אוקראינה. הסנקציות עשויות להקשות על רוסיה לבצע עסקאות בדולר, מהלך שעלול להוביל לזעזועים בכלכלה הרוסית.

האם הסנקציות עלולות לפגוע גם בכלכלה האמריקאית?

כן. כל סנקציה על רוסיה משפיעה גם על השווקים הגלובליים, ובעיקר על אירופה, שנשענת על אנרגיה רוסית. עליית מחירי הנפט והגז עלולה לגרום לאינפלציה בארה"ב, ולחצים על הכלכלה האמריקאית, במיוחד בעונת בחירות.

קיראו עוד ב"בארץ"

איך מגיבה רוסיה להצהרה של טראמפ?

הקרמלין כבר הבהיר כי סנקציות נוספות ייחשבו כ"הכרזת מלחמה כלכלית" והזהיר כי יהיו "תוצאות חמורות". לא ברור כיצד רוסיה תבחר להגיב, אך בעבר היא איימה להגביל את יצוא האנרגיה לאירופה ולבצע צעדים נגד אינטרסים אמריקאיים.

מה הסיכוי שהמהלך של טראמפ יביא לסיום המלחמה באוקראינה?

למרות הלחץ, סיום מיידי של המלחמה לא נראה באופק. טראמפ מאמין כי לחץ כלכלי יספיק כדי לכפות על פוטין לשבת למשא ומתן, אך אוקראינה עצמה טרם הביעה הסכמה למודל ההסכם שטראמפ עשוי להציע.

זלנסקי מתנגד למהלך?

זלנסקי כבר הבהיר שהוא לא מוכן לוויתורים טריטוריאליים משמעותיים לטובת סיום המלחמה, מה שעלול להוות מכשול להסכם שטראמפ מעוניין לקדם. עם זאת, ייתכן שהלחץ האמריקאי יוביל את קייב לפחות לנהל מגעים ראשוניים.

איך זה מתקבל בזירה הפוליטית בארה"ב?

הדעות חלוקות. רפובליקנים רבים תומכים במהלך ורואים בו דרך להביא שלום מהיר, בעוד שהדמוקרטים טוענים כי מדובר ב"כניעה ללחץ הרוסי". גם בתוך המפלגה הרפובליקנית יש מי שסבור שהטלת סנקציות נוספות עלולה לפגוע בכלכלה האמריקאית.

מה קורה אם טראמפ לא יצליח להביא להסכם?

אם המאמצים של טראמפ לא יובילו להתקדמות, הוא עלול להחמיר את הסנקציות או לשקול צעדים צבאיים, במיוחד מול איראן. במקרה של רוסיה, ייתכן שהמצב ידרדר ויביא להסלמה צבאית באזור.

האם מדובר רק במהלכים פוליטיים לקראת הבחירות?

חלק מהפרשנים טוענים שטראמפ מנסה להציג את עצמו כמדינאי חזק לקראת הבחירות, ולהדגיש את ההבדלים בינו לבין ג'ו ביידן. אם הוא יצליח להגיע להסכם, זה יכול להיות קלף חזק שיציג אותו כ"מנהיג שמביא שלום".


האם טראמפ באמת מסוגל להוביל להסכמים בינלאומיים חדשים? כרגע, זה נראה כמו הימור גדול, אבל מה שבטוח – כל העולם עוקב בדריכות אחרי המהלכים הבאים של הבית הלב


תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 08/03/2025 15:12
    הגב לתגובה זו
    טראמפ חושב שיצליח לנהל את העולם באיומים . האיומים דווקא מוגבלים מבחינת אפקט שיכול להיות חרב פיפיות על ארהב.
  • אנונימי 09/03/2025 10:20
    הגב לתגובה זו
    מסכים
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

כיתה
צילום: ללא

השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מורים שכר

האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים. 

השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה. 


משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה. 

מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי

מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל. 

השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך

שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.