התוכנית של ארה"ב מול איראן - הסכם גרעין או קריסה כלכלית
לא נשללה אופציה צבאית; בשיחות של טראמפ בתקשורת האמריקאית ובשיחות של שר האוצר, סקוט בנסט עולה מה ארה"ב מתכוונת לעשות מול איראן וגם מול רוסיה
טראמפ מפעיל לחץ: סנקציות על רוסיה ומכתב לאיראן – האם יצליח לכפות הסכם? דונלד טראמפ ממשיך לנקוט בגישה ישירה בזירה הבינלאומית. הנשיא האמריקאי שלח מכתב ישיר להנהגה האיראנית שבו הוא קורא לה לחזור למשא ומתן על תוכנית הגרעין, תוך שהוא מזהיר מפני השלכות צבאיות אם לא תיענה לקריאה. במקביל, טראמפ הצהיר כי הוא שוקל להטיל סנקציות כלכליות כבדות על רוסיה, כולל מגבלות בנקאיות חדשות, במטרה לכפות על פוטין לשבת לשולחן המשא ומתן עם אוקראינה.
האם הגישה הישירה של טראמפ תוביל לפתרון, או שהיא דווקא תגביר את המתיחות? מה צפוי לקרות אם איראן תתעלם מהאזהרה? ומה ההשלכות של סנקציות חדשות על רוסיה? הנה התשובות לכל השאלות הבוערות.
מה טראמפ דורש מאיראן?
טראמפ דורש מאיראן לחזור למשא ומתן על הסכם גרעין חדש, במקום חידוש הסכם ה-JCPOA הישן שהוסדר תחת ממשל אובמה והתפרק בתקופת כהונתו הראשונה של טראמפ. לדבריו, אם איראן לא תשתף פעולה, "היא תשלם מחיר כבד".
מה קורה אם איראן מסרבת?
אם טהרן תתעלם מהמכתב של טראמפ, ייתכן שארה"ב תגביר את הלחץ הכלכלי עליה באמצעות סנקציות נוספות, כולל הגבלת בנקים וגישה למערכת הכלכלית העולמית. אופציה אחרת היא פעילות צבאית ממוקדת, כפי שרמז טראמפ בראיון. כך או אחרת, טראמפ ושר האוצר סקוט בסנט מסבירים כי הם לא ייתנו לאיראן להמשיך לספק נפט למקומות שונים בעולם וימוטט את הכלכלה שלה אם לא יהיה הסכם.
- פגישה משולשת בטהרן: בכירים טורקיים וסעודיים בביקור רשמי באירן
- איך מנצחים את הכטב"מ האיראני - התוכנית של בריטניה ואוקראינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למה טראמפ מתמקד באיראן דווקא עכשיו?
העיתוי אינו מקרי. איראן הגבירה לאחרונה את פעילותה האזורית ותמיכתה בארגוני טרור כמו חיזבאללה והחות'ים. בנוסף, יש דיווחים על התקדמות משמעותית בפרויקט הגרעין האיראני, מה שמעלה חשש שברגע שתגיע ליכולת מבצעית, יהיה מאוחר מדי לבלום אותה דיפלומטית.
איזה סנקציות חדשות טראמפ מתכנן על רוסיה?
טראמפ ציין כי הוא שוקל "סנקציות נרחבות על המערכת הבנקאית" של רוסיה, לצד מכסים נוספים, זאת במטרה לאלץ את הקרמלין להגיע להסכם עם אוקראינה. הסנקציות עשויות להקשות על רוסיה לבצע עסקאות בדולר, מהלך שעלול להוביל לזעזועים בכלכלה הרוסית.
האם הסנקציות עלולות לפגוע גם בכלכלה האמריקאית?
כן. כל סנקציה על רוסיה משפיעה גם על השווקים הגלובליים, ובעיקר על אירופה, שנשענת על אנרגיה רוסית. עליית מחירי הנפט והגז עלולה לגרום לאינפלציה בארה"ב, ולחצים על הכלכלה האמריקאית, במיוחד בעונת בחירות.
- חוק הפנסיות לפורשי צה״ל אושר לקריאה שנייה ושלישית
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
איך מגיבה רוסיה להצהרה של טראמפ?
הקרמלין כבר הבהיר כי סנקציות נוספות ייחשבו כ"הכרזת מלחמה כלכלית" והזהיר כי יהיו "תוצאות חמורות". לא ברור כיצד רוסיה תבחר להגיב, אך בעבר היא איימה להגביל את יצוא האנרגיה לאירופה ולבצע צעדים נגד אינטרסים אמריקאיים.
מה הסיכוי שהמהלך של טראמפ יביא לסיום המלחמה באוקראינה?
למרות הלחץ, סיום מיידי של המלחמה לא נראה באופק. טראמפ מאמין כי לחץ כלכלי יספיק כדי לכפות על פוטין לשבת למשא ומתן, אך אוקראינה עצמה טרם הביעה הסכמה למודל ההסכם שטראמפ עשוי להציע.
זלנסקי מתנגד למהלך?
זלנסקי כבר הבהיר שהוא לא מוכן לוויתורים טריטוריאליים משמעותיים לטובת סיום המלחמה, מה שעלול להוות מכשול להסכם שטראמפ מעוניין לקדם. עם זאת, ייתכן שהלחץ האמריקאי יוביל את קייב לפחות לנהל מגעים ראשוניים.
איך זה מתקבל בזירה הפוליטית בארה"ב?
הדעות חלוקות. רפובליקנים רבים תומכים במהלך ורואים בו דרך להביא שלום מהיר, בעוד שהדמוקרטים טוענים כי מדובר ב"כניעה ללחץ הרוסי". גם בתוך המפלגה הרפובליקנית יש מי שסבור שהטלת סנקציות נוספות עלולה לפגוע בכלכלה האמריקאית.
מה קורה אם טראמפ לא יצליח להביא להסכם?
אם המאמצים של טראמפ לא יובילו להתקדמות, הוא עלול להחמיר את הסנקציות או לשקול צעדים צבאיים, במיוחד מול איראן. במקרה של רוסיה, ייתכן שהמצב ידרדר ויביא להסלמה צבאית באזור.
האם מדובר רק במהלכים פוליטיים לקראת הבחירות?
חלק מהפרשנים טוענים שטראמפ מנסה להציג את עצמו כמדינאי חזק לקראת הבחירות, ולהדגיש את ההבדלים בינו לבין ג'ו ביידן. אם הוא יצליח להגיע להסכם, זה יכול להיות קלף חזק שיציג אותו כ"מנהיג שמביא שלום".
האם טראמפ באמת מסוגל להוביל להסכמים בינלאומיים חדשים? כרגע, זה נראה כמו הימור גדול, אבל מה שבטוח – כל העולם עוקב בדריכות אחרי המהלכים הבאים של הבית הלב
- 1.אנונימי 08/03/2025 15:12הגב לתגובה זוטראמפ חושב שיצליח לנהל את העולם באיומים . האיומים דווקא מוגבלים מבחינת אפקט שיכול להיות חרב פיפיות על ארהב.
- אנונימי 09/03/2025 10:20הגב לתגובה זומסכים
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
