הסוף לדמי הרצינות: כל מה שצריך לדעת על הרפורמה בתיווך
הרפורמה בענף תיווך הנדל"ן, שקידם בחודשים האחרונים משרד המשפטים צפויה להיכנס לתוקפה בשבוע הבא; מהם תקנות האתיקה שהמתווכים ידרשו לעמוד בהם ואילו תשלומים נאסר מהם לגבות מהלקוח?
ביום ראשון הקרוב, ה-9 במרץ, תיכנס לתוקפה הרפורמה בתחום התיווך במקרקעין שמוביל משרד המשפטים, במסגרתה נקבעו לראשונה תקנות אתיקה מחייבים לעוסקים בתיווך מקרקעין וכן נקבע איסור על גביית כספים שאינם דמי תיווך דוגמת "דמי קדימה" או "דמי רצינות".
מנתוני משרד המשפטים, אשר נאספו במסגרת עבודת המטה לקידום הרפורמה, עלה כי למעלה מ-30% מהנשאלים שנעזרו בשירותי תיווך, טענו שהמתווכים לא פעלו מולם בהגינות ואף מסרו מידע שגוי על הכנס. 56% מהמשיבים שטענו כי המתווך לא פעל מולם בהגינות הם שוכרי דירות, ו-38% מהמשיבים היו קונים. בנוסף, במסגרת עבודת המטה בוצע מחקר משווה בינלאומי, נערכו מפגשי ציבור ושולחנות עגולים עם מתווכים, צרכנים ובעלי עניין ונבחנו תלונות שהתקבלו אצל רשם המתווכים, מהם היה ניתן ללמוד מהם הנושאים הטעונים הסדרה בחקיקה.
על כן, הרפורמה בתיווך המקרקעין נועדה לפתור חלק מהדברים הללו. ראשית, נקבע שמתווכים יהיו חייבים למסור ללקוח מידע מהותי, כגון בעלי הזכויות והרישום של הנכס, שטח הנכס עם מקור רשמי לנתון זה, מידע מהותי שהתגלה בביקור בנכס והיותה של הדירה לא ראויה למגורים. שנית, נאסר על מתווך לבצע פעולות שנחזות להיות מטעם בעל הנכס, כמו פרסום מודעות, הזמנת רוכשים או שוכרים פוטנציאליים שלא בהסכמת בעל הנכס, איסור הצגת נכס אם ידוע שאינו מיועד למכירה או השכרה וחובת פרסום פרטי המתווך ומספר הרישיון על כל פרסום מטעמו.
בנוסף, הרפורמה אוסרת על גביית כספים שאינם דמי תיווך, כולל התייחסות שאוסרת פרקטיקות נהוגות ולא רצויות של דמי קדימה, דמי רצינות או תשלום בגין חידוש חוזה. כמו כן, המתווך נדרש להסביר על מהות עסקת התיווך בשפה פשוטה ומובנת, הוא מחויב להציג רישיון תיווך לפי דרישת לקוח כבר בפגישה הראשונה, וחייב לציין את היותו מתווך כבר בפנייתו הראשונה לאדם. לבסוף, כדי להגן על פרטיות הלקוחנאסר על מתווך להשתמש במידע שקיבל מהלקוח או מאדם אחר ובמידע על נכס מסוים שלא לצורך שעבורו נמסרה הידיעה, אלא בהסכמה מפורשת. בנוסף, נאסר על מתווך להשתמש בפרטי אדם שהתעניין בנכס מסוים כדי להציע לו נכסים אחרים.
בנוסף, על המתווך תהיה חובה להעביר ללקוח כל הצעה שקיבל לגבי הנכס, ייאסר עליו לבצע פעולות שמאיות וכן יחודדו האיסורים הקיימים לבצע פעולות משפטיות, כלומר מתווך לא יהיה רשאי לערוך או למסור למי מהצדדים מסמך הצעה להסכם או זיכרון דברים לעסקה.
נכון לסוף שנת 2024, היו רשומים 24,885 מתווכי מקרקעין באגף לאסדרת מקצועות במשרד המשפטים, 2,737 מהם הוסמכו כמתווכי מקרקעין בשנה זו. בפילוח לפי יישובים, תל אביב מובילה עם 2,566 מתווכי מקרקעין הפועלים בשטחה, ולאחריה ירושלים (2,094), ראשון לציון (1,054) וחיפה עם 953 מתווכים הפועלים בעיר.
- הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
השר במשרד המשפטים, דוד אמסלם: "הרפורמה שאנו מקדמים בתיווך מקרקעין היא מהלך חיוני לקידום מקצוע התיווך בישראל. עבודת המטה המקיפה שבוצעה במשרד המשפטים הוכיחה בבירור את הצורך בהגדרת סטנדרט התנהלות מחייב וברור למתווכים, שיבטיח שירות מקצועי, הוגן ושקוף לכל אזרח".
איתמר דוננפלד, מנכ"ל משרד המשפטים: "הרפורמה בתיווך מקרקעין היא צעד משמעותי הן עבור הצרכנים והן עבור המתווכים, כאשר בפעם הראשונה נקבעו כללים ברורים המבטיחים שהמידע מהמתווך שיימסר לציבור יהיה מדויק, שקוף ומהימן. תקנות האתיקה החדשות מציבות סטנדרט גבוה של אתיקה מקצועית. משרד המשפטים ימשיך לפעול לטיוב השירותים בתחום ולהבטחת תהליכים הוגנים לכל הצדדים בעסקאות נדל"ן".
עו"ד עמיר הרן, ראש האגף לאסדרת מקצועות ורשם המתווכים במשרד המשפטים: "הסדרת תחום התיווך במקרקעין היא מענה ישיר לפערים שהעלו מחקרים ונתוני פניות הציבור. הכללים החדשים נועדו להבטיח תיווך מקצועי, הוגן ושקוף, תוך חיזוק ההגנה על הלקוחות, לצד הבטחת מעמדם של המתווכים. אנו קוראים לכל העוסקים בתחום להכיר את התקנות ולפעול בהתאם להן, לטובת חיזוק אמון הציבור בענף. התקנות החדשות יסייעו בצמצום פערי הכוחות בשוק, במניעת הטעיות ובחיזוק אמון הציבור בענף הנדל"ן".
- 7.יואל 08/03/2025 14:27הגב לתגובה זואני לא קונה דירה ממתווך !!! בעל הדירה מעוניין להסיר מעצמו כאב ראש של הצגת הנכס שישלם הוא למתווך ככה צריך לפעול כל קונה
- 6.מקצוע מיותר מתקופת האבן (ל"ת)אנונימי 07/03/2025 20:43הגב לתגובה זו
- 5.הכריש 06/03/2025 20:14הגב לתגובה זויש גם מאות שאין להם בכלל רישיון תיווך או שלא חידשו והוא לא בתוקף ...מומלץ לכל לקוח לראות מי המתווך ולדרוש תעודה בתוקף
- 4.TLV 06/03/2025 17:04הגב לתגובה זוכמו 1 איסור למשרד אחד ליצג את שני הצדדים בעסקה למנוע ניגוד עיניינים.2 אחרי המבחן המתווך צריך לעבור התמחות של לפחות שנה במשרד מקצועי לפני שהמתווך יכול לעבוד במשרד משלו.3 הצעת מחיר חייבת להנתן בכתב ואם מתקבלת היא מחייבת!!!!!!!
- 3.אחד שיודע ונכווה 06/03/2025 15:52הגב לתגובה זושלושים אחוז מתוכם כבר פשטו את הרגל עכשיו צריך עוד חמישים אחוז מהנותרים ואז אולי ישארו אנשים עם דיגנטי בענף.להתרחק כמו מאש
- 2.אנונימי 06/03/2025 12:46הגב לתגובה זובהצלחה עם האכיפה
- 1.אלף 06/03/2025 11:11הגב לתגובה זוהם מתעסקים בדבר הכי משמעותי של אדם בישראל ומתעללים באזרחים כפי שבדיוק רשום למעלה.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
