האם טורקיש איירליינס תחזור לטוס לישראל? לא כזה בטוח
הידיעות על חזרת טורקיש איירליינס לטיסות לישראל מנותקות מהמציאות; ארדואן הוא המחליט והוא כמובן לא ייתן אישור
כולם מדברים על זה שטורקיש איירליינס מתכננת לחזור לטוס לישראל כבר ביוני הקרוב, אבל, זה נשמע קצת מנותק מהמציאות. נכון, קו תל אביב-איסטנבול היה אחד הרווחיים של החברה, אבל היחסים בין ישראל לטורקיה עוינים. בטורקיה למי ששכח יש נשיא בשם רג'פ טאיפ ארדואן שפעל נגד ישראל מתחילת המלחמה בכל האפיקים ובכל העוצמות. חוץ מלשלוח חיילים להילחם בעזה לצד החמאס הוא והממשלה שלו עשו כמעט הכל. הוא לא יסכים באם בכלל ידרש לכך, לאשר לחברת התעופה של טורקיה - טורקיש איירליינס לחזור לפעול בישראל. אנחנו רוצים להזכיר לכם שעדיין אין ייבוא מטורקיה, אז זו נאיביות או משאלת לב להגיד שחברת התעופה הטורקית תחזור לכאן.
יחסים עכורים, עויינים לצד עימותים בלתי פוסקים
טורקיש איירליינס היא אמנם חברה עסקית, אבל היא נמצאת תחת השפעה ממשלתית די כבדה. כשחצי מהמניות שלה מוחזקות על ידי קרן ההשקעות של ממשלת טורקיה, אי אפשר להתעלם מהפוליטיקה שמעורבת בהחלטות. ארדואן לא מפספס הזדמנות להעביר מסרים פוליטיים דרך הכלכלה, והחזקה של קו טיסות פעיל לישראל עלולה להיתפס כהבעת תמיכה – משהו שהוא לא יאשר כל עוד לא תהיה רגיעה מוחלטת וכנראה יציבה.
בנוסף, ההיסטוריה מלמדת אותנו שבכל פעם שהיחסים בין המדינות התערערו, טורקיש הייתה בין הראשונות שנפגעו. אחרי המשט לעזה, למשל, לקח זמן עד שהחברה חזרה לפעילות מלאה. עכשיו, כשהמצב עוד יותר נפיץ, למה שזה יהיה שונה?
אז אומרים שטורקיש איירליינס היא גם עסק שמטרתו להרוויח כסף. וקו תל אביב-איסטנבול זה כסף גדול. מדובר באחד הקווים הרווחיים ביותר של החברה, בעיקר בזכות הנוסעים שמשתמשים באיסטנבול כתחנת ביניים לטיסות לאירופה, אסיה ואפילו צפון אמריקה. הטיסות האלו לא תלויות ביחסים בין ישראל לטורקיה, אלא פשוט בביקוש ובעלויות תפעול נמוכות.
- טורקיה דורשת עונש של 2,000 שנים בכלא לראש האופוזיציה
- טורקיה רוכשת 20 מטוסי טייפון מאנגליה בעסקה של 10.7 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, אם טורקיש לא תחזור בקרוב, היא עלולה לאבד את הסלוטים (משבצות הזמן להמראות ונחיתות) שלה בנתב"ג – נכס יקר מאוד בתעשיית התעופה. ברגע שחברה אחרת, כמו פליי דובאי, תשתלט על הסלוטים האלה, יהיה לה הרבה יותר קשה לחזור ולתפוס את המקום שהיה לה. וזה משהו שהמנהלים בטורקיש ממש לא רוצים שיקרה. אבל כנראה שממש לא שואלים אותם.
מי שקובע אם יהיה ייבוא של סחורה לישראל, אם יהיו טיסות לישראל זה הממשל ובעיקר העומד בראשו. ארדואן רחוק מלסיים את הסכסוך עם ישראל.
שאלות ותשובות על טורקיש איירליינס והיחסים עם ישראל
- מנסיכות נפט למעצמת AI: החזון הטכנולוגי והצבאי החדש של סעודיה
- 200 אלף שקל למ"ר- זה המחיר לדירת יוקרה על קו החוף של תל-אביב
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
למה טורקיש איירליינס הפסיקה לטוס לישראל?
בעקבות המצב הביטחוני והמתח הגובר בין ישראל לטורקיה, טורקיש איירליינס השעתה את פעילותה בישראל. מדובר בהחלטה שמשקפת גם שיקולים פוליטיים ולא רק ביטחוניים.
מה החשיבות של קו תל אביב-איסטנבול לחברה?
זה אחד הקווים הרווחיים ביותר של טורקיש, בעיקר בזכות הנוסעים שטסים בטיסות המשך לאירופה, אסיה ואמריקה. מדובר בעסק כלכלי משתלם מאוד לחברה.
האם פליי דובאי באמת יכולה להחליף את טורקיש?
פליי דובאי בהחלט יכולה להרוויח מהמצב הנוכחי. היא כבר מפעילה 8 טיסות יומיות לדובאי ויכולה להציע קונקשנים נוחים, אבל עדיין לא באותו היקף כמו טורקיש.
עד כמה הפוליטיקה משפיעה על ההחלטות של טורקיש?
המון. למרות שמדובר בחברה עסקית, יש לה קשרים הדוקים עם הממשלה הטורקית, וארדואן לא מהסס להשתמש בחברות כמו טורקיש ככלי להעברת מסרים פוליטיים.
מה יקרה אם טורקיש לא תחזור בקרוב?
היא עלולה לאבד את הסלוטים שלה בנתב"ג, מה שיקשה עליה מאוד לחזור ולהתחרות בשוק הישראלי בעתיד. זה הפסד כלכלי משמעותי.
- 19.לת 13/03/2025 11:28הגב לתגובה זומתי יהיה מותר ואם טסים מארץ אחרת לא מזדהים כישראלים האם גם אז אסור
- 18.קש 13/02/2025 17:27הגב לתגובה זווהשטויות שארדואן דיבר במלחמה לא היו מכוונים לישראל כי אם לציבור הבוחרים בטורקיה
- 17.אנונימי 09/02/2025 21:39הגב לתגובה זונסתדר בלעדכם
- 16.אנונימי 08/02/2025 19:42הגב לתגובה זובחיים לא אטוס איתם יותר
- 15.אנונימי 08/02/2025 18:04הגב לתגובה זומי שיאשר טיסות כעם התורכים פושע
- 14.עזרא 08/02/2025 11:42הגב לתגובה זונתמקח עם הרוכלים ונקנה בשווקים הנהדרים באיסטנבול
- 13.יואל 07/02/2025 20:39הגב לתגובה זומי שמחליט באיזה חברה נטוס זה אנחנוולא ארדואן וצריך לייבש את הטורקיםלא לטוס איתם ולא לנסוע לטורקיה לנפוששיתמודדו עם התוצאות של המעשים שלהםאנחנו נסתדר בלעדיהם אסור לפרנסמדינות אויב.
- 12.ליאון 07/02/2025 18:42הגב לתגובה זונאכל דגים במסעדה על הבוספורוס
- 11.ניתוח מדויק (ל"ת)צחי 07/02/2025 12:05הגב לתגובה זו
- 10.אזרח 07/02/2025 11:24הגב לתגובה זוממשלה פרו חמאס שנשארו שם מקווה שהישראלים קיבלו שיעור ולא יטוסו איתם אני מחרים את תורכיה כבר 20 שנה .
- 9.אין שום בעיה רק שינחתו בים ! (ל"ת)Sanchez 07/02/2025 11:22הגב לתגובה זו
- 8.לא רוצים פה מטוסי אויב ! (ל"ת)ניצו 07/02/2025 11:11הגב לתגובה זו
- 7.ספיר 07/02/2025 10:46הגב לתגובה זוארץ נפלאה להתארח בה.
- 6.אם ניתן לרגש לנהל את הכלכלה אזי נהפוך להיות ארדואן (ל"ת)קושקוש 07/02/2025 09:20הגב לתגובה זו
- 5.גד 07/02/2025 09:07הגב לתגובה זומדוע אנחנו צריכים לחכות להחלטה שלהם נסתדר בלי שום בעיה בלעדיהם.
- 4.לא לתת לה לחזור ! היא הולכת להיות האויבת הגדולה (ל"ת)אלירן 07/02/2025 08:54הגב לתגובה זו
- 3.אנונימי 07/02/2025 08:27הגב לתגובה זומאוד מקווה שהישראלים לא ייחזרו לטוס איתם למרות שברור שכן.
- 2.טיפשים אנחנו 07/02/2025 05:55הגב לתגובה זובשום אופן לא לתת אין בעיה תקבלו טיסה יומית אחת אבל אנחנו מדינת סאקרים וביחוד העומד בראשההרבה דיבורים מול 0 מעשים.
- 1.שלא תחזור. אפשר בלעדיב (ל"ת)אנונימי 06/02/2025 22:00הגב לתגובה זו
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
