רג'פ טאיפ ארדואן,טורקיה
צילום: AFP

האם טורקיש איירליינס תחזור לטוס לישראל? לא כזה בטוח

הידיעות על חזרת טורקיש איירליינס לטיסות לישראל מנותקות מהמציאות; ארדואן הוא המחליט והוא כמובן לא ייתן אישור

רוי שיינמן | (19)

כולם מדברים על זה שטורקיש איירליינס מתכננת לחזור לטוס לישראל כבר ביוני הקרוב, אבל, זה נשמע קצת מנותק מהמציאות. נכון, קו תל אביב-איסטנבול היה אחד הרווחיים של החברה, אבל היחסים בין ישראל לטורקיה עוינים. בטורקיה למי ששכח יש נשיא בשם רג'פ טאיפ ארדואן שפעל נגד ישראל מתחילת המלחמה בכל האפיקים ובכל העוצמות. חוץ מלשלוח חיילים להילחם בעזה לצד החמאס הוא והממשלה שלו עשו כמעט הכל. הוא לא יסכים באם בכלל ידרש לכך, לאשר לחברת התעופה של טורקיה - טורקיש איירליינס לחזור לפעול בישראל. אנחנו רוצים להזכיר לכם שעדיין אין ייבוא מטורקיה, אז זו נאיביות או משאלת לב להגיד שחברת התעופה הטורקית תחזור לכאן.


יחסים עכורים, עויינים לצד עימותים בלתי פוסקים

טורקיש איירליינס היא אמנם חברה עסקית, אבל היא נמצאת תחת השפעה ממשלתית די כבדה. כשחצי מהמניות שלה מוחזקות על ידי קרן ההשקעות של ממשלת טורקיה, אי אפשר להתעלם מהפוליטיקה שמעורבת בהחלטות. ארדואן לא מפספס הזדמנות להעביר מסרים פוליטיים דרך הכלכלה, והחזקה של קו טיסות פעיל לישראל עלולה להיתפס כהבעת תמיכה – משהו שהוא לא יאשר כל עוד לא תהיה רגיעה מוחלטת וכנראה יציבה. 

בנוסף, ההיסטוריה מלמדת אותנו שבכל פעם שהיחסים בין המדינות התערערו, טורקיש הייתה בין הראשונות שנפגעו. אחרי המשט לעזה, למשל, לקח זמן עד שהחברה חזרה לפעילות מלאה. עכשיו, כשהמצב עוד יותר נפיץ, למה שזה יהיה שונה?


אז אומרים שטורקיש איירליינס היא גם עסק שמטרתו להרוויח כסף. וקו תל אביב-איסטנבול זה כסף גדול. מדובר באחד הקווים הרווחיים ביותר של החברה, בעיקר בזכות הנוסעים שמשתמשים באיסטנבול כתחנת ביניים לטיסות לאירופה, אסיה ואפילו צפון אמריקה. הטיסות האלו לא תלויות ביחסים בין ישראל לטורקיה, אלא פשוט בביקוש ובעלויות תפעול נמוכות.

בנוסף, אם טורקיש לא תחזור בקרוב, היא עלולה לאבד את הסלוטים (משבצות הזמן להמראות ונחיתות) שלה בנתב"ג – נכס יקר מאוד בתעשיית התעופה. ברגע שחברה אחרת, כמו פליי דובאי, תשתלט על הסלוטים האלה, יהיה לה הרבה יותר קשה לחזור ולתפוס את המקום שהיה לה. וזה משהו שהמנהלים בטורקיש ממש לא רוצים שיקרה. אבל כנראה שממש לא שואלים אותם. 

מי שקובע אם יהיה ייבוא של סחורה לישראל, אם יהיו טיסות לישראל זה הממשל ובעיקר העומד בראשו. ארדואן רחוק מלסיים את הסכסוך עם ישראל. 



שאלות ותשובות על טורקיש איירליינס והיחסים עם ישראל

קיראו עוד ב"בארץ"


למה טורקיש איירליינס הפסיקה לטוס לישראל?

בעקבות המצב הביטחוני והמתח הגובר בין ישראל לטורקיה, טורקיש איירליינס השעתה את פעילותה בישראל. מדובר בהחלטה שמשקפת גם שיקולים פוליטיים ולא רק ביטחוניים.

מה החשיבות של קו תל אביב-איסטנבול לחברה?

זה אחד הקווים הרווחיים ביותר של טורקיש, בעיקר בזכות הנוסעים שטסים בטיסות המשך לאירופה, אסיה ואמריקה. מדובר בעסק כלכלי משתלם מאוד לחברה.

האם פליי דובאי באמת יכולה להחליף את טורקיש?

פליי דובאי בהחלט יכולה להרוויח מהמצב הנוכחי. היא כבר מפעילה 8 טיסות יומיות לדובאי ויכולה להציע קונקשנים נוחים, אבל עדיין לא באותו היקף כמו טורקיש.

עד כמה הפוליטיקה משפיעה על ההחלטות של טורקיש?

המון. למרות שמדובר בחברה עסקית, יש לה קשרים הדוקים עם הממשלה הטורקית, וארדואן לא מהסס להשתמש בחברות כמו טורקיש ככלי להעברת מסרים פוליטיים.

מה יקרה אם טורקיש לא תחזור בקרוב?

היא עלולה לאבד את הסלוטים שלה בנתב"ג, מה שיקשה עליה מאוד לחזור ולהתחרות בשוק הישראלי בעתיד. זה הפסד כלכלי משמעותי.



תגובות לכתבה(19):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 19.
    לת 13/03/2025 11:28
    הגב לתגובה זו
    מתי יהיה מותר ואם טסים מארץ אחרת לא מזדהים כישראלים האם גם אז אסור
  • 18.
    קש 13/02/2025 17:27
    הגב לתגובה זו
    והשטויות שארדואן דיבר במלחמה לא היו מכוונים לישראל כי אם לציבור הבוחרים בטורקיה
  • 17.
    אנונימי 09/02/2025 21:39
    הגב לתגובה זו
    נסתדר בלעדכם
  • 16.
    אנונימי 08/02/2025 19:42
    הגב לתגובה זו
    בחיים לא אטוס איתם יותר
  • 15.
    אנונימי 08/02/2025 18:04
    הגב לתגובה זו
    מי שיאשר טיסות כעם התורכים פושע
  • 14.
    עזרא 08/02/2025 11:42
    הגב לתגובה זו
    נתמקח עם הרוכלים ונקנה בשווקים הנהדרים באיסטנבול
  • 13.
    יואל 07/02/2025 20:39
    הגב לתגובה זו
    מי שמחליט באיזה חברה נטוס זה אנחנוולא ארדואן וצריך לייבש את הטורקיםלא לטוס איתם ולא לנסוע לטורקיה לנפוששיתמודדו עם התוצאות של המעשים שלהםאנחנו נסתדר בלעדיהם אסור לפרנסמדינות אויב.
  • 12.
    ליאון 07/02/2025 18:42
    הגב לתגובה זו
    נאכל דגים במסעדה על הבוספורוס
  • 11.
    ניתוח מדויק (ל"ת)
    צחי 07/02/2025 12:05
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    אזרח 07/02/2025 11:24
    הגב לתגובה זו
    ממשלה פרו חמאס שנשארו שם מקווה שהישראלים קיבלו שיעור ולא יטוסו איתם אני מחרים את תורכיה כבר 20 שנה .
  • 9.
    אין שום בעיה רק שינחתו בים ! (ל"ת)
    Sanchez 07/02/2025 11:22
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    לא רוצים פה מטוסי אויב ! (ל"ת)
    ניצו 07/02/2025 11:11
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    ספיר 07/02/2025 10:46
    הגב לתגובה זו
    ארץ נפלאה להתארח בה.
  • 6.
    אם ניתן לרגש לנהל את הכלכלה אזי נהפוך להיות ארדואן (ל"ת)
    קושקוש 07/02/2025 09:20
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    גד 07/02/2025 09:07
    הגב לתגובה זו
    מדוע אנחנו צריכים לחכות להחלטה שלהם נסתדר בלי שום בעיה בלעדיהם.
  • 4.
    לא לתת לה לחזור ! היא הולכת להיות האויבת הגדולה (ל"ת)
    אלירן 07/02/2025 08:54
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אנונימי 07/02/2025 08:27
    הגב לתגובה זו
    מאוד מקווה שהישראלים לא ייחזרו לטוס איתם למרות שברור שכן.
  • 2.
    טיפשים אנחנו 07/02/2025 05:55
    הגב לתגובה זו
    בשום אופן לא לתת אין בעיה תקבלו טיסה יומית אחת אבל אנחנו מדינת סאקרים וביחוד העומד בראשההרבה דיבורים מול 0 מעשים.
  • 1.
    שלא תחזור. אפשר בלעדיב (ל"ת)
    אנונימי 06/02/2025 22:00
    הגב לתגובה זו
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?

בית המשפט לא נוהג להתערב בחוקים ותקנות מיסוי; הוא מאיר את זה לרשויות המס

עמית בר |

קבוצת רואי חשבון ואיגוד לשכות המסחר עותרים לבג"ץ נגד החוק החדש - מיסוי על רווחים כלואים, בטענה לפגיעה בזכויות יסוד וחוסר שוויון. הרקע לחוק זה נעוץ במאמצי הממשלה להגביר גביית מיסים מרווחים צבורים בחברות, תוך התמודדות עם גירעונות תקציביים גדלים בעקבות הוצאות מלחמה והשקעות ציבוריות. נדיר מאוד שבית המשפט מתערב בתקנות וחוקים של רשות המס, הוא נותן גיבוי לרשות המקצועית ולא נכנס לנושאים מקצועיים. לא נראה שהפעם זה יהיה שונה. 

חוקים דומים קיימים במדינות כמו ארה"ב (עם מיסוי על רווחים לא מחולקים בחברות S-Corp) ובריטניה (IR35), אך בישראל הוא ייחודי בתחולה הרטרואקטיבית שלו, מה שמעורר ביקורת חריפה על פגיעה באמון הציבור במערכת המיסוי. העותרים, בהובלת איגוד לשכות המסחר ונציגי מקצועות חופשיים, טוענים כי החוק מהווה הפרה חוקתית, ומציינים כי הוא נחקק בחיפזון במסגרת חוק ההסדרים, ללא דיון ציבורי מספק. 

חוק הרווחים הכלואים, שנכנס לתוקף בתחילת שנת 2025 כחלק מחוק ההסדרים, מעורר סערה עוד לפני שחוקק. לכאורה החוק נועדה להילחם בתופעת "חברות ארנק" - חברות מעטים שבהן בעלי שליטה צוברים רווחים כדי לדחות תשלומי מס אישיים גבוהים יותר, אלא שבפועל הוא חל על רבבות רבות של עסקים, גם עסקים לגיטימים, לא כאלו שהוקמו לתכנון מס.

 לפי נתוני משרד האוצר, החוק כבר הניב גבייה של למעלה מ-10 מיליארד שקלים בשנה הראשונה, בעיקר מחלוקות דיבידנד מוקדמות, אך מבקרים רואים בו כלי דרקוני שמעניש יזמות ויעילות כלכלית. מדובר ברפורמה מקיפה שמבקשת לשנות את מבנה המיסוי של חברות מעטים בישראל ולהטיל מסים על רווחים שלא חולקו. ההיסטוריה של חוקים כאלה בישראל כוללת ניסיונות קודמים, כמו תיקון 89 לפקודת מס הכנסה בשנות ה-2000, אך החוק הנוכחי רחב יותר ומכוון בעיקר לחברות נותנות שירותים עם מחזור עד 30 מיליון שקלים. כעת מוגשת נגדו עתירה לבג"ץ מטעם איגוד לשכות המסחר וקבוצת רואי חשבון ויועצי מס שהתאגדו לצורך המהלך.

בעתירה נטען כי החוק פוגע פגיעה קשה בזכויות חוקתיות לרבות הזכות לקניין, חופש העיסוק ועקרון השוויון. הזכות לקניין, המוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נפגעת לדברי העותרים משום שהחוק כופה חלוקה או מיסוי על נכסים שכבר מוסו בעבר, מה שיוצר מיסוי כפול בפועל. חופש העיסוק נפגע בכך שהחוק מתערב בהחלטות עסקיות לגיטימיות, כמו שמירת רווחים להשקעות עתידיות או כרית ביטחון. עקרון השוויון מופר, שכן החוק מתמקד בחברות קטנות בעוד גופים גדולים פטורים. לטענת העותרים, מדובר בחוק מורכב ותקדימי שנחקק בלוח זמנים קצר, ללא היוועצות מספקת וללא בחינה של השלכותיו הכלכליות ארוכות הטווח. השלכות אלה כוללות פגיעה בתחרותיות, בריחת הון לחו"ל, והפחתת תמריצים להקמת עסקים חדשים, כפי שמעידים דוחות כלכליים ממכון אהרן ומבנק ישראל.