רג'פ טאיפ ארדואן,טורקיה
צילום: AFP

האם טורקיש איירליינס תחזור לטוס לישראל? לא כזה בטוח

הידיעות על חזרת טורקיש איירליינס לטיסות לישראל מנותקות מהמציאות; ארדואן הוא המחליט והוא כמובן לא ייתן אישור

רוי שיינמן | (19)

כולם מדברים על זה שטורקיש איירליינס מתכננת לחזור לטוס לישראל כבר ביוני הקרוב, אבל, זה נשמע קצת מנותק מהמציאות. נכון, קו תל אביב-איסטנבול היה אחד הרווחיים של החברה, אבל היחסים בין ישראל לטורקיה עוינים. בטורקיה למי ששכח יש נשיא בשם רג'פ טאיפ ארדואן שפעל נגד ישראל מתחילת המלחמה בכל האפיקים ובכל העוצמות. חוץ מלשלוח חיילים להילחם בעזה לצד החמאס הוא והממשלה שלו עשו כמעט הכל. הוא לא יסכים באם בכלל ידרש לכך, לאשר לחברת התעופה של טורקיה - טורקיש איירליינס לחזור לפעול בישראל. אנחנו רוצים להזכיר לכם שעדיין אין ייבוא מטורקיה, אז זו נאיביות או משאלת לב להגיד שחברת התעופה הטורקית תחזור לכאן.


יחסים עכורים, עויינים לצד עימותים בלתי פוסקים

טורקיש איירליינס היא אמנם חברה עסקית, אבל היא נמצאת תחת השפעה ממשלתית די כבדה. כשחצי מהמניות שלה מוחזקות על ידי קרן ההשקעות של ממשלת טורקיה, אי אפשר להתעלם מהפוליטיקה שמעורבת בהחלטות. ארדואן לא מפספס הזדמנות להעביר מסרים פוליטיים דרך הכלכלה, והחזקה של קו טיסות פעיל לישראל עלולה להיתפס כהבעת תמיכה – משהו שהוא לא יאשר כל עוד לא תהיה רגיעה מוחלטת וכנראה יציבה. 

בנוסף, ההיסטוריה מלמדת אותנו שבכל פעם שהיחסים בין המדינות התערערו, טורקיש הייתה בין הראשונות שנפגעו. אחרי המשט לעזה, למשל, לקח זמן עד שהחברה חזרה לפעילות מלאה. עכשיו, כשהמצב עוד יותר נפיץ, למה שזה יהיה שונה?


אז אומרים שטורקיש איירליינס היא גם עסק שמטרתו להרוויח כסף. וקו תל אביב-איסטנבול זה כסף גדול. מדובר באחד הקווים הרווחיים ביותר של החברה, בעיקר בזכות הנוסעים שמשתמשים באיסטנבול כתחנת ביניים לטיסות לאירופה, אסיה ואפילו צפון אמריקה. הטיסות האלו לא תלויות ביחסים בין ישראל לטורקיה, אלא פשוט בביקוש ובעלויות תפעול נמוכות.

בנוסף, אם טורקיש לא תחזור בקרוב, היא עלולה לאבד את הסלוטים (משבצות הזמן להמראות ונחיתות) שלה בנתב"ג – נכס יקר מאוד בתעשיית התעופה. ברגע שחברה אחרת, כמו פליי דובאי, תשתלט על הסלוטים האלה, יהיה לה הרבה יותר קשה לחזור ולתפוס את המקום שהיה לה. וזה משהו שהמנהלים בטורקיש ממש לא רוצים שיקרה. אבל כנראה שממש לא שואלים אותם. 

מי שקובע אם יהיה ייבוא של סחורה לישראל, אם יהיו טיסות לישראל זה הממשל ובעיקר העומד בראשו. ארדואן רחוק מלסיים את הסכסוך עם ישראל. 



שאלות ותשובות על טורקיש איירליינס והיחסים עם ישראל

קיראו עוד ב"בארץ"


למה טורקיש איירליינס הפסיקה לטוס לישראל?

בעקבות המצב הביטחוני והמתח הגובר בין ישראל לטורקיה, טורקיש איירליינס השעתה את פעילותה בישראל. מדובר בהחלטה שמשקפת גם שיקולים פוליטיים ולא רק ביטחוניים.

מה החשיבות של קו תל אביב-איסטנבול לחברה?

זה אחד הקווים הרווחיים ביותר של טורקיש, בעיקר בזכות הנוסעים שטסים בטיסות המשך לאירופה, אסיה ואמריקה. מדובר בעסק כלכלי משתלם מאוד לחברה.

האם פליי דובאי באמת יכולה להחליף את טורקיש?

פליי דובאי בהחלט יכולה להרוויח מהמצב הנוכחי. היא כבר מפעילה 8 טיסות יומיות לדובאי ויכולה להציע קונקשנים נוחים, אבל עדיין לא באותו היקף כמו טורקיש.

עד כמה הפוליטיקה משפיעה על ההחלטות של טורקיש?

המון. למרות שמדובר בחברה עסקית, יש לה קשרים הדוקים עם הממשלה הטורקית, וארדואן לא מהסס להשתמש בחברות כמו טורקיש ככלי להעברת מסרים פוליטיים.

מה יקרה אם טורקיש לא תחזור בקרוב?

היא עלולה לאבד את הסלוטים שלה בנתב"ג, מה שיקשה עליה מאוד לחזור ולהתחרות בשוק הישראלי בעתיד. זה הפסד כלכלי משמעותי.



תגובות לכתבה(19):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 19.
    לת 13/03/2025 11:28
    הגב לתגובה זו
    מתי יהיה מותר ואם טסים מארץ אחרת לא מזדהים כישראלים האם גם אז אסור
  • 18.
    קש 13/02/2025 17:27
    הגב לתגובה זו
    והשטויות שארדואן דיבר במלחמה לא היו מכוונים לישראל כי אם לציבור הבוחרים בטורקיה
  • 17.
    אנונימי 09/02/2025 21:39
    הגב לתגובה זו
    נסתדר בלעדכם
  • 16.
    אנונימי 08/02/2025 19:42
    הגב לתגובה זו
    בחיים לא אטוס איתם יותר
  • 15.
    אנונימי 08/02/2025 18:04
    הגב לתגובה זו
    מי שיאשר טיסות כעם התורכים פושע
  • 14.
    עזרא 08/02/2025 11:42
    הגב לתגובה זו
    נתמקח עם הרוכלים ונקנה בשווקים הנהדרים באיסטנבול
  • 13.
    יואל 07/02/2025 20:39
    הגב לתגובה זו
    מי שמחליט באיזה חברה נטוס זה אנחנוולא ארדואן וצריך לייבש את הטורקיםלא לטוס איתם ולא לנסוע לטורקיה לנפוששיתמודדו עם התוצאות של המעשים שלהםאנחנו נסתדר בלעדיהם אסור לפרנסמדינות אויב.
  • 12.
    ליאון 07/02/2025 18:42
    הגב לתגובה זו
    נאכל דגים במסעדה על הבוספורוס
  • 11.
    ניתוח מדויק (ל"ת)
    צחי 07/02/2025 12:05
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    אזרח 07/02/2025 11:24
    הגב לתגובה זו
    ממשלה פרו חמאס שנשארו שם מקווה שהישראלים קיבלו שיעור ולא יטוסו איתם אני מחרים את תורכיה כבר 20 שנה .
  • 9.
    אין שום בעיה רק שינחתו בים ! (ל"ת)
    Sanchez 07/02/2025 11:22
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    לא רוצים פה מטוסי אויב ! (ל"ת)
    ניצו 07/02/2025 11:11
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    ספיר 07/02/2025 10:46
    הגב לתגובה זו
    ארץ נפלאה להתארח בה.
  • 6.
    אם ניתן לרגש לנהל את הכלכלה אזי נהפוך להיות ארדואן (ל"ת)
    קושקוש 07/02/2025 09:20
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    גד 07/02/2025 09:07
    הגב לתגובה זו
    מדוע אנחנו צריכים לחכות להחלטה שלהם נסתדר בלי שום בעיה בלעדיהם.
  • 4.
    לא לתת לה לחזור ! היא הולכת להיות האויבת הגדולה (ל"ת)
    אלירן 07/02/2025 08:54
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אנונימי 07/02/2025 08:27
    הגב לתגובה זו
    מאוד מקווה שהישראלים לא ייחזרו לטוס איתם למרות שברור שכן.
  • 2.
    טיפשים אנחנו 07/02/2025 05:55
    הגב לתגובה זו
    בשום אופן לא לתת אין בעיה תקבלו טיסה יומית אחת אבל אנחנו מדינת סאקרים וביחוד העומד בראשההרבה דיבורים מול 0 מעשים.
  • 1.
    שלא תחזור. אפשר בלעדיב (ל"ת)
    אנונימי 06/02/2025 22:00
    הגב לתגובה זו
בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"

שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בנקים

דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי. 

חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.

עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה. 


בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל. 



המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית

בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.

בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"

שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בנקים

דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי. 

חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.

עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה. 


בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל. 



המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית

בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.