האם טורקיש איירליינס תחזור לטוס לישראל? לא כזה בטוח
הידיעות על חזרת טורקיש איירליינס לטיסות לישראל מנותקות מהמציאות; ארדואן הוא המחליט והוא כמובן לא ייתן אישור
כולם מדברים על זה שטורקיש איירליינס מתכננת לחזור לטוס לישראל כבר ביוני הקרוב, אבל, זה נשמע קצת מנותק מהמציאות. נכון, קו תל אביב-איסטנבול היה אחד הרווחיים של החברה, אבל היחסים בין ישראל לטורקיה עוינים. בטורקיה למי ששכח יש נשיא בשם רג'פ טאיפ ארדואן שפעל נגד ישראל מתחילת המלחמה בכל האפיקים ובכל העוצמות. חוץ מלשלוח חיילים להילחם בעזה לצד החמאס הוא והממשלה שלו עשו כמעט הכל. הוא לא יסכים באם בכלל ידרש לכך, לאשר לחברת התעופה של טורקיה - טורקיש איירליינס לחזור לפעול בישראל. אנחנו רוצים להזכיר לכם שעדיין אין ייבוא מטורקיה, אז זו נאיביות או משאלת לב להגיד שחברת התעופה הטורקית תחזור לכאן.
יחסים עכורים, עויינים לצד עימותים בלתי פוסקים
טורקיש איירליינס היא אמנם חברה עסקית, אבל היא נמצאת תחת השפעה ממשלתית די כבדה. כשחצי מהמניות שלה מוחזקות על ידי קרן ההשקעות של ממשלת טורקיה, אי אפשר להתעלם מהפוליטיקה שמעורבת בהחלטות. ארדואן לא מפספס הזדמנות להעביר מסרים פוליטיים דרך הכלכלה, והחזקה של קו טיסות פעיל לישראל עלולה להיתפס כהבעת תמיכה – משהו שהוא לא יאשר כל עוד לא תהיה רגיעה מוחלטת וכנראה יציבה.
בנוסף, ההיסטוריה מלמדת אותנו שבכל פעם שהיחסים בין המדינות התערערו, טורקיש הייתה בין הראשונות שנפגעו. אחרי המשט לעזה, למשל, לקח זמן עד שהחברה חזרה לפעילות מלאה. עכשיו, כשהמצב עוד יותר נפיץ, למה שזה יהיה שונה?
אז אומרים שטורקיש איירליינס היא גם עסק שמטרתו להרוויח כסף. וקו תל אביב-איסטנבול זה כסף גדול. מדובר באחד הקווים הרווחיים ביותר של החברה, בעיקר בזכות הנוסעים שמשתמשים באיסטנבול כתחנת ביניים לטיסות לאירופה, אסיה ואפילו צפון אמריקה. הטיסות האלו לא תלויות ביחסים בין ישראל לטורקיה, אלא פשוט בביקוש ובעלויות תפעול נמוכות.
- טורקיה דורשת עונש של 2,000 שנים בכלא לראש האופוזיציה
- טורקיה רוכשת 20 מטוסי טייפון מאנגליה בעסקה של 10.7 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, אם טורקיש לא תחזור בקרוב, היא עלולה לאבד את הסלוטים (משבצות הזמן להמראות ונחיתות) שלה בנתב"ג – נכס יקר מאוד בתעשיית התעופה. ברגע שחברה אחרת, כמו פליי דובאי, תשתלט על הסלוטים האלה, יהיה לה הרבה יותר קשה לחזור ולתפוס את המקום שהיה לה. וזה משהו שהמנהלים בטורקיש ממש לא רוצים שיקרה. אבל כנראה שממש לא שואלים אותם.
מי שקובע אם יהיה ייבוא של סחורה לישראל, אם יהיו טיסות לישראל זה הממשל ובעיקר העומד בראשו. ארדואן רחוק מלסיים את הסכסוך עם ישראל.
שאלות ותשובות על טורקיש איירליינס והיחסים עם ישראל
- גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
- השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
למה טורקיש איירליינס הפסיקה לטוס לישראל?
בעקבות המצב הביטחוני והמתח הגובר בין ישראל לטורקיה, טורקיש איירליינס השעתה את פעילותה בישראל. מדובר בהחלטה שמשקפת גם שיקולים פוליטיים ולא רק ביטחוניים.
מה החשיבות של קו תל אביב-איסטנבול לחברה?
זה אחד הקווים הרווחיים ביותר של טורקיש, בעיקר בזכות הנוסעים שטסים בטיסות המשך לאירופה, אסיה ואמריקה. מדובר בעסק כלכלי משתלם מאוד לחברה.
האם פליי דובאי באמת יכולה להחליף את טורקיש?
פליי דובאי בהחלט יכולה להרוויח מהמצב הנוכחי. היא כבר מפעילה 8 טיסות יומיות לדובאי ויכולה להציע קונקשנים נוחים, אבל עדיין לא באותו היקף כמו טורקיש.
עד כמה הפוליטיקה משפיעה על ההחלטות של טורקיש?
המון. למרות שמדובר בחברה עסקית, יש לה קשרים הדוקים עם הממשלה הטורקית, וארדואן לא מהסס להשתמש בחברות כמו טורקיש ככלי להעברת מסרים פוליטיים.
מה יקרה אם טורקיש לא תחזור בקרוב?
היא עלולה לאבד את הסלוטים שלה בנתב"ג, מה שיקשה עליה מאוד לחזור ולהתחרות בשוק הישראלי בעתיד. זה הפסד כלכלי משמעותי.
- 19.לת 13/03/2025 11:28הגב לתגובה זומתי יהיה מותר ואם טסים מארץ אחרת לא מזדהים כישראלים האם גם אז אסור
- 18.קש 13/02/2025 17:27הגב לתגובה זווהשטויות שארדואן דיבר במלחמה לא היו מכוונים לישראל כי אם לציבור הבוחרים בטורקיה
- 17.אנונימי 09/02/2025 21:39הגב לתגובה זונסתדר בלעדכם
- 16.אנונימי 08/02/2025 19:42הגב לתגובה זובחיים לא אטוס איתם יותר
- 15.אנונימי 08/02/2025 18:04הגב לתגובה זומי שיאשר טיסות כעם התורכים פושע
- 14.עזרא 08/02/2025 11:42הגב לתגובה זונתמקח עם הרוכלים ונקנה בשווקים הנהדרים באיסטנבול
- 13.יואל 07/02/2025 20:39הגב לתגובה זומי שמחליט באיזה חברה נטוס זה אנחנוולא ארדואן וצריך לייבש את הטורקיםלא לטוס איתם ולא לנסוע לטורקיה לנפוששיתמודדו עם התוצאות של המעשים שלהםאנחנו נסתדר בלעדיהם אסור לפרנסמדינות אויב.
- 12.ליאון 07/02/2025 18:42הגב לתגובה זונאכל דגים במסעדה על הבוספורוס
- 11.ניתוח מדויק (ל"ת)צחי 07/02/2025 12:05הגב לתגובה זו
- 10.אזרח 07/02/2025 11:24הגב לתגובה זוממשלה פרו חמאס שנשארו שם מקווה שהישראלים קיבלו שיעור ולא יטוסו איתם אני מחרים את תורכיה כבר 20 שנה .
- 9.אין שום בעיה רק שינחתו בים ! (ל"ת)Sanchez 07/02/2025 11:22הגב לתגובה זו
- 8.לא רוצים פה מטוסי אויב ! (ל"ת)ניצו 07/02/2025 11:11הגב לתגובה זו
- 7.ספיר 07/02/2025 10:46הגב לתגובה זוארץ נפלאה להתארח בה.
- 6.אם ניתן לרגש לנהל את הכלכלה אזי נהפוך להיות ארדואן (ל"ת)קושקוש 07/02/2025 09:20הגב לתגובה זו
- 5.גד 07/02/2025 09:07הגב לתגובה זומדוע אנחנו צריכים לחכות להחלטה שלהם נסתדר בלי שום בעיה בלעדיהם.
- 4.לא לתת לה לחזור ! היא הולכת להיות האויבת הגדולה (ל"ת)אלירן 07/02/2025 08:54הגב לתגובה זו
- 3.אנונימי 07/02/2025 08:27הגב לתגובה זומאוד מקווה שהישראלים לא ייחזרו לטוס איתם למרות שברור שכן.
- 2.טיפשים אנחנו 07/02/2025 05:55הגב לתגובה זובשום אופן לא לתת אין בעיה תקבלו טיסה יומית אחת אבל אנחנו מדינת סאקרים וביחוד העומד בראשההרבה דיבורים מול 0 מעשים.
- 1.שלא תחזור. אפשר בלעדיב (ל"ת)אנונימי 06/02/2025 22:00הגב לתגובה זו
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
