האם טורקיש איירליינס תחזור לטוס לישראל? לא כזה בטוח
הידיעות על חזרת טורקיש איירליינס לטיסות לישראל מנותקות מהמציאות; ארדואן הוא המחליט והוא כמובן לא ייתן אישור
כולם מדברים על זה שטורקיש איירליינס מתכננת לחזור לטוס לישראל כבר ביוני הקרוב, אבל, זה נשמע קצת מנותק מהמציאות. נכון, קו תל אביב-איסטנבול היה אחד הרווחיים של החברה, אבל היחסים בין ישראל לטורקיה עוינים. בטורקיה למי ששכח יש נשיא בשם רג'פ טאיפ ארדואן שפעל נגד ישראל מתחילת המלחמה בכל האפיקים ובכל העוצמות. חוץ מלשלוח חיילים להילחם בעזה לצד החמאס הוא והממשלה שלו עשו כמעט הכל. הוא לא יסכים באם בכלל ידרש לכך, לאשר לחברת התעופה של טורקיה - טורקיש איירליינס לחזור לפעול בישראל. אנחנו רוצים להזכיר לכם שעדיין אין ייבוא מטורקיה, אז זו נאיביות או משאלת לב להגיד שחברת התעופה הטורקית תחזור לכאן.
יחסים עכורים, עויינים לצד עימותים בלתי פוסקים
טורקיש איירליינס היא אמנם חברה עסקית, אבל היא נמצאת תחת השפעה ממשלתית די כבדה. כשחצי מהמניות שלה מוחזקות על ידי קרן ההשקעות של ממשלת טורקיה, אי אפשר להתעלם מהפוליטיקה שמעורבת בהחלטות. ארדואן לא מפספס הזדמנות להעביר מסרים פוליטיים דרך הכלכלה, והחזקה של קו טיסות פעיל לישראל עלולה להיתפס כהבעת תמיכה – משהו שהוא לא יאשר כל עוד לא תהיה רגיעה מוחלטת וכנראה יציבה.
בנוסף, ההיסטוריה מלמדת אותנו שבכל פעם שהיחסים בין המדינות התערערו, טורקיש הייתה בין הראשונות שנפגעו. אחרי המשט לעזה, למשל, לקח זמן עד שהחברה חזרה לפעילות מלאה. עכשיו, כשהמצב עוד יותר נפיץ, למה שזה יהיה שונה?
אז אומרים שטורקיש איירליינס היא גם עסק שמטרתו להרוויח כסף. וקו תל אביב-איסטנבול זה כסף גדול. מדובר באחד הקווים הרווחיים ביותר של החברה, בעיקר בזכות הנוסעים שמשתמשים באיסטנבול כתחנת ביניים לטיסות לאירופה, אסיה ואפילו צפון אמריקה. הטיסות האלו לא תלויות ביחסים בין ישראל לטורקיה, אלא פשוט בביקוש ובעלויות תפעול נמוכות.
- טורקיה דורשת עונש של 2,000 שנים בכלא לראש האופוזיציה
- טורקיה רוכשת 20 מטוסי טייפון מאנגליה בעסקה של 10.7 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, אם טורקיש לא תחזור בקרוב, היא עלולה לאבד את הסלוטים (משבצות הזמן להמראות ונחיתות) שלה בנתב"ג – נכס יקר מאוד בתעשיית התעופה. ברגע שחברה אחרת, כמו פליי דובאי, תשתלט על הסלוטים האלה, יהיה לה הרבה יותר קשה לחזור ולתפוס את המקום שהיה לה. וזה משהו שהמנהלים בטורקיש ממש לא רוצים שיקרה. אבל כנראה שממש לא שואלים אותם.
מי שקובע אם יהיה ייבוא של סחורה לישראל, אם יהיו טיסות לישראל זה הממשל ובעיקר העומד בראשו. ארדואן רחוק מלסיים את הסכסוך עם ישראל.
שאלות ותשובות על טורקיש איירליינס והיחסים עם ישראל
- אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
- ועדת השרים אישרה: מגבלות חדשות על שכר הטרחה בתביעות סיעוד של קשישים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
למה טורקיש איירליינס הפסיקה לטוס לישראל?
בעקבות המצב הביטחוני והמתח הגובר בין ישראל לטורקיה, טורקיש איירליינס השעתה את פעילותה בישראל. מדובר בהחלטה שמשקפת גם שיקולים פוליטיים ולא רק ביטחוניים.
מה החשיבות של קו תל אביב-איסטנבול לחברה?
זה אחד הקווים הרווחיים ביותר של טורקיש, בעיקר בזכות הנוסעים שטסים בטיסות המשך לאירופה, אסיה ואמריקה. מדובר בעסק כלכלי משתלם מאוד לחברה.
האם פליי דובאי באמת יכולה להחליף את טורקיש?
פליי דובאי בהחלט יכולה להרוויח מהמצב הנוכחי. היא כבר מפעילה 8 טיסות יומיות לדובאי ויכולה להציע קונקשנים נוחים, אבל עדיין לא באותו היקף כמו טורקיש.
עד כמה הפוליטיקה משפיעה על ההחלטות של טורקיש?
המון. למרות שמדובר בחברה עסקית, יש לה קשרים הדוקים עם הממשלה הטורקית, וארדואן לא מהסס להשתמש בחברות כמו טורקיש ככלי להעברת מסרים פוליטיים.
מה יקרה אם טורקיש לא תחזור בקרוב?
היא עלולה לאבד את הסלוטים שלה בנתב"ג, מה שיקשה עליה מאוד לחזור ולהתחרות בשוק הישראלי בעתיד. זה הפסד כלכלי משמעותי.
- 19.לת 13/03/2025 11:28הגב לתגובה זומתי יהיה מותר ואם טסים מארץ אחרת לא מזדהים כישראלים האם גם אז אסור
- 18.קש 13/02/2025 17:27הגב לתגובה זווהשטויות שארדואן דיבר במלחמה לא היו מכוונים לישראל כי אם לציבור הבוחרים בטורקיה
- 17.אנונימי 09/02/2025 21:39הגב לתגובה זונסתדר בלעדכם
- 16.אנונימי 08/02/2025 19:42הגב לתגובה זובחיים לא אטוס איתם יותר
- 15.אנונימי 08/02/2025 18:04הגב לתגובה זומי שיאשר טיסות כעם התורכים פושע
- 14.עזרא 08/02/2025 11:42הגב לתגובה זונתמקח עם הרוכלים ונקנה בשווקים הנהדרים באיסטנבול
- 13.יואל 07/02/2025 20:39הגב לתגובה זומי שמחליט באיזה חברה נטוס זה אנחנוולא ארדואן וצריך לייבש את הטורקיםלא לטוס איתם ולא לנסוע לטורקיה לנפוששיתמודדו עם התוצאות של המעשים שלהםאנחנו נסתדר בלעדיהם אסור לפרנסמדינות אויב.
- 12.ליאון 07/02/2025 18:42הגב לתגובה זונאכל דגים במסעדה על הבוספורוס
- 11.ניתוח מדויק (ל"ת)צחי 07/02/2025 12:05הגב לתגובה זו
- 10.אזרח 07/02/2025 11:24הגב לתגובה זוממשלה פרו חמאס שנשארו שם מקווה שהישראלים קיבלו שיעור ולא יטוסו איתם אני מחרים את תורכיה כבר 20 שנה .
- 9.אין שום בעיה רק שינחתו בים ! (ל"ת)Sanchez 07/02/2025 11:22הגב לתגובה זו
- 8.לא רוצים פה מטוסי אויב ! (ל"ת)ניצו 07/02/2025 11:11הגב לתגובה זו
- 7.ספיר 07/02/2025 10:46הגב לתגובה זוארץ נפלאה להתארח בה.
- 6.אם ניתן לרגש לנהל את הכלכלה אזי נהפוך להיות ארדואן (ל"ת)קושקוש 07/02/2025 09:20הגב לתגובה זו
- 5.גד 07/02/2025 09:07הגב לתגובה זומדוע אנחנו צריכים לחכות להחלטה שלהם נסתדר בלי שום בעיה בלעדיהם.
- 4.לא לתת לה לחזור ! היא הולכת להיות האויבת הגדולה (ל"ת)אלירן 07/02/2025 08:54הגב לתגובה זו
- 3.אנונימי 07/02/2025 08:27הגב לתגובה זומאוד מקווה שהישראלים לא ייחזרו לטוס איתם למרות שברור שכן.
- 2.טיפשים אנחנו 07/02/2025 05:55הגב לתגובה זובשום אופן לא לתת אין בעיה תקבלו טיסה יומית אחת אבל אנחנו מדינת סאקרים וביחוד העומד בראשההרבה דיבורים מול 0 מעשים.
- 1.שלא תחזור. אפשר בלעדיב (ל"ת)אנונימי 06/02/2025 22:00הגב לתגובה זו
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
