כסף
צילום: Freepik

זינוק בארנונה: לא רק תל אביב - כל הארץ משלמת יותר

מגדרה שזינקה ב-16% בשנתיים האחרונות ועד תל אביב שמטילה מס מטרו, העלאת הארנונה החדה ביותר מזה 17 שנה מכה בתושבים ובתעשיינים ברחבי הארץ בשיעורים של עד 47% מעבר לעדכון הארצי

אדיר בן עמי | (11)
נושאים בכתבה ארנונה

מה שהיה אמור להיות עדכון שגרתי של 5.3% בארנונה, בהתאם למנגנון "הטייס האוטומטי", הפך למסע העלאות חד בין הרשויות המקומיות. התושבים, שכבר מתמודדים עם יוקר מחיה גואה, מגלים שחשבון הארנונה שלהם לשנת 2025 גבוה משמעותית ממה שציפו.


הטייס האוטומטי הוא מנגנון ארצי המתעדכן מדי שנה בהתאם למדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. השנה נקבעה עלייה של 5.29% - העלייה החדה ביותר ב-17 השנים האחרונות. אך רשויות רבות לא הסתפקו בכך, וביקשו העלאות חריגות נוספות.


תל אביב מובילה 

תל אביב מובילה את המגמה עם העלאה דרמטית במיוחד. העירייה, בניסיון "לתקן עיוותים היסטוריים" כלשונה, אישרה עליות של עד 44% בשכונות מסוימות. תושבי דרום העיר, במיוחד בפלורנטין, מרגישים שקיבלו מכה כפולה - גם העלאה חדה וגם שירותים עירוניים שלטענתם לא מצדיקים את המחיר.


העירייה לא הסתפקה בכך, והוסיפה גם "מס מטרו" בשיעור של 3.5% למימון פרויקט התחבורה השאפתני. העלאות הארנונה צפויות להכניס לקופת העירייה כ-70 מיליון שקל מהעלאת פערי התעריפים, ועוד כ-40-45 מיליון שקל מ'מס המטרו'. בסך הכל, תקציב הארנונה של העירייה צפוי לגדול בכחצי מיליארד שקל בשנת 2025.


בצפון תל אביב המצב אף חמור יותר. בשכונות כמו אפקה ושיכון דן, בעלי בתים פרטיים ודירות גדולות נדרשים לספוג זינוק של עד 47% בארנונה. עבור דירה ממוצעת, מדובר בתוספת של אלפי שקלים בשנה, סכום שמאלץ רבים מהתושבים לשקול מחדש את המשך מגוריהם באזור.


גם בירושלים הגישה דומה. העירייה בחרה להתמקד בשכונות ומתחמים חדשים, מה שיוצר מצב אבסורדי שבו דיירים חדשים משלמים תעריפים גבוהים משמעותית משכניהם הוותיקים. זו אולי נראית גישה "מתוחכמת", אך בפועל היא יוצרת אפליה בין תושבים באותו אזור.


מפתיע לגלות שדווקא גדרה, עיר קטנה יחסית במרכז הארץ, מובילה את טבלת העליות הארצית עם זינוק של 16% בארנונה למגורים בשנתיים האחרונות. משמעות הדבר היא שתושב שהיה רגיל לשלם 1,000 שקל בחודש, פתאום מוצא את עצמו עם חשבון של 1,160 שקל.

קיראו עוד ב"בארץ"


בחיפה והגליל התחתון ההתמקדות היא בעיקר בכיס של התעשיינים, עם עלייה של 13% בארנונה לתעשייה. בעלי המפעלים, שכבר מתמודדים עם עלויות גבוהות בכל החזיתות, נאלצים כעת להתמודד עם עול כספי נוסף.  מגמה דומה נרשמת בלכיש, שם זינקה הארנונה לתעשייה ב-14%. באור עקיבא המצב דומה עם עלייה של 13%.


בערים נוספות כמו בית שמש, חוף השרון, לוד ואשקלון, נרשמת עלייה של 10% הן בארנונה למגורים והן בארנונה לתעשייה - כמעט כפול ממה שנקבע ב'טייס האוטומטי'. החלטה זו של העיריות יוצרת לחץ כפול על הכלכלה המקומית, כשהן התושבים והן העסקים נאלצים להתמודד עם העלאה משמעותית בתשלומים.


העסקים הקטנים והבינוניים נמצאים במצב מורכב במיוחד. מצד אחד העלויות עולות, ומצד שני קשה להעלות מחירים מבלי לאבד לקוחות. רבים מהם מחפשים פתרונות יצירתיים, כולל בחינת מעבר לערים עם ארנונה נמוכה יותר. הרשויות המקומיות מצדיקות את ההעלאות בצורך לאזן תקציבים ולשפר תשתיות, אך נשאלת השאלה האם לא היה אפשר ליישם את השינויים בצורה מדורגת יותר. הזינוק החד מקשה במיוחד על משפחות שכבר מתמודדות עם יוקר המחיה.


כדאי לציין שישנן אפשרויות להקלה בנטל התשלומים. תושבים יכולים לבדוק זכאות להנחות, במיוחד למשרתי מילואים, בעלי הכנסה נמוכה, או מקבלי קצבאות. כמו כן, ניתן לבקש מדידה מחדש של שטח הדירה, אם כי יש לקחת בחשבון שהדבר עלול גם להעלות את החיוב במקרים מסוימים.


התחזית לעתיד

התחזית לעתיד מדאיגה. רשויות רבות כבר מדברות על צורך בהעלאות נוספות בשנים הקרובות, מה שמעלה חששות לגבי יכולתם של משקי בית ועסקים להתמודד עם העלויות המתנפחות.


האתגר האמיתי הוא למצוא את האיזון העדין בין הצורך לממן שירותים עירוניים איכותיים לבין היכולת של התושבים לשאת בנטל. בינתיים, נראה שהכף נוטה בבירור לכיוון אחד, והתושבים הם אלה שמשלמים את המחיר.


חשוב לזכור שהארנונה היא אמנם המקור העיקרי של הרשויות המקומיות למימון שירותים חיוניים, אך העלאות חדות מדי עלולות ליצור אפקט בומרנג - דחיקת תושבים ועסקים לערים אחרות, מה שבסופו של דבר יפגע בהכנסות העירייה.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    חיים 19/01/2025 14:04
    הגב לתגובה זו
    קיבלו גם העלאת הארנונה ב5 אחוזוגם עוד תשלום מוזר של 100 שח בלי שובר בלי הסבר.
  • 10.
    חייבים להפסיק לשלם זה שוד מחירים כאלו (ל"ת)
    צורי 13/01/2025 17:19
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    ראשי ערים שרק גונבים מהקופה ומבחינתם הציבור יממן (ל"ת)
    אייל 13/01/2025 09:33
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    מומו 13/01/2025 09:31
    הגב לתגובה זו
    ראש העיר התותח אמר שיש לו מספיק משאבים מתעשיה וציצמצום במשרדים מיותרים בעיירה.
  • 7.
    מרד הארנונה להפסיק לשלם (ל"ת)
    Sus מאשדוד 13/01/2025 09:09
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    בתל אביב גם דמי שמירה 13/01/2025 06:07
    הגב לתגובה זו
    על מה בדיוק חולדאי הקשיש הסנילי שומר חוץ מהכסא שלו. הגירה זה הפתרון
  • 5.
    באיזורים מסוימים דווקא העלו לבניינים ישנים יותר (ל"ת)
    הערה 13/01/2025 02:29
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    יששש 12/01/2025 23:00
    הגב לתגובה זו
    יששש האינפלציה מתקררת איזה כיף נתחיל להתמנף עוד ועוד ועוד... עד הכאפה
  • 3.
    קש 12/01/2025 22:44
    הגב לתגובה זו
    מידי יום מעלים מחירים ויוצרים אינפלציה וזה בפירוש לא הזמן להורדת ריבית .המדינה זקוקה לכסף והיא מרוויחה מעליית המחירים . ככול שהמחיר גבוה יותר כך המס עולה בהתאם
  • 2.
    שרי 12/01/2025 21:05
    הגב לתגובה זו
    בפלורנטין דירה של 2 חדרים בנין של 19 שנה הארנונה עלתה מ 2800 שח ל 4300 שח.עיריה חצופה !! שוד לאור היום ועוד אומרים שבאישור משרד הפנים. גם העלו רטרו לשנת 2024 בעוד 16%.
  • 1.
    על קוטג החרמנולמה לא גם על מיסי עירייה ש...מעבר (ל"ת)
    יוסף 12/01/2025 21:00
    הגב לתגובה זו
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.