זינוק בארנונה: לא רק תל אביב - כל הארץ משלמת יותר
מגדרה שזינקה ב-16% בשנתיים האחרונות ועד תל אביב שמטילה מס מטרו, העלאת הארנונה החדה ביותר מזה 17 שנה מכה בתושבים ובתעשיינים ברחבי הארץ בשיעורים של עד 47% מעבר לעדכון הארצי
מה שהיה אמור להיות עדכון שגרתי של 5.3% בארנונה, בהתאם למנגנון "הטייס האוטומטי", הפך למסע העלאות חד בין הרשויות המקומיות. התושבים, שכבר מתמודדים עם יוקר מחיה גואה, מגלים שחשבון הארנונה שלהם לשנת 2025 גבוה משמעותית ממה שציפו.
הטייס האוטומטי הוא מנגנון ארצי המתעדכן מדי שנה בהתאם למדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. השנה נקבעה עלייה של 5.29% - העלייה החדה ביותר ב-17 השנים האחרונות. אך רשויות רבות לא הסתפקו בכך, וביקשו העלאות חריגות נוספות.
תל אביב מובילה
תל אביב מובילה את המגמה עם העלאה דרמטית במיוחד. העירייה, בניסיון "לתקן עיוותים היסטוריים" כלשונה, אישרה עליות של עד 44% בשכונות מסוימות. תושבי דרום העיר, במיוחד בפלורנטין, מרגישים שקיבלו מכה כפולה - גם העלאה חדה וגם שירותים עירוניים שלטענתם לא מצדיקים את המחיר.
העירייה לא הסתפקה בכך, והוסיפה גם "מס מטרו" בשיעור של 3.5% למימון פרויקט התחבורה השאפתני. העלאות הארנונה צפויות להכניס לקופת העירייה כ-70 מיליון שקל מהעלאת פערי התעריפים, ועוד כ-40-45 מיליון שקל מ'מס המטרו'. בסך הכל, תקציב הארנונה של העירייה צפוי לגדול בכחצי מיליארד שקל בשנת 2025.
- הפחתה משמעותית בהנחות הארנונה: איך השינויים לשנת 2026 ישפיעו על המשפחות?
- העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצפון תל אביב המצב אף חמור יותר. בשכונות כמו אפקה ושיכון דן, בעלי בתים פרטיים ודירות גדולות נדרשים לספוג זינוק של עד 47% בארנונה. עבור דירה ממוצעת, מדובר בתוספת של אלפי שקלים בשנה, סכום שמאלץ רבים מהתושבים לשקול מחדש את המשך מגוריהם באזור.
גם בירושלים הגישה דומה. העירייה בחרה להתמקד בשכונות ומתחמים חדשים, מה שיוצר מצב אבסורדי שבו דיירים חדשים משלמים תעריפים גבוהים משמעותית משכניהם הוותיקים. זו אולי נראית גישה "מתוחכמת", אך בפועל היא יוצרת אפליה בין תושבים באותו אזור.
מפתיע לגלות שדווקא גדרה, עיר קטנה יחסית במרכז הארץ, מובילה את טבלת העליות הארצית עם זינוק של 16% בארנונה למגורים בשנתיים האחרונות. משמעות הדבר היא שתושב שהיה רגיל לשלם 1,000 שקל בחודש, פתאום מוצא את עצמו עם חשבון של 1,160 שקל.
- אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
- ועדת השרים אישרה: מגבלות חדשות על שכר הטרחה בתביעות סיעוד של קשישים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
בחיפה והגליל התחתון ההתמקדות היא בעיקר בכיס של התעשיינים, עם עלייה של 13% בארנונה לתעשייה. בעלי המפעלים, שכבר מתמודדים עם עלויות גבוהות בכל החזיתות, נאלצים כעת להתמודד עם עול כספי נוסף. מגמה דומה נרשמת בלכיש, שם זינקה הארנונה לתעשייה ב-14%. באור עקיבא המצב דומה עם עלייה של 13%.
בערים נוספות כמו בית שמש, חוף השרון, לוד ואשקלון, נרשמת עלייה של 10% הן בארנונה למגורים והן בארנונה לתעשייה - כמעט כפול ממה שנקבע ב'טייס האוטומטי'. החלטה זו של העיריות יוצרת לחץ כפול על הכלכלה המקומית, כשהן התושבים והן העסקים נאלצים להתמודד עם העלאה משמעותית בתשלומים.
העסקים הקטנים והבינוניים נמצאים במצב מורכב במיוחד. מצד אחד העלויות עולות, ומצד שני קשה להעלות מחירים מבלי לאבד לקוחות. רבים מהם מחפשים פתרונות יצירתיים, כולל בחינת מעבר לערים עם ארנונה נמוכה יותר. הרשויות המקומיות מצדיקות את ההעלאות בצורך לאזן תקציבים ולשפר תשתיות, אך נשאלת השאלה האם לא היה אפשר ליישם את השינויים בצורה מדורגת יותר. הזינוק החד מקשה במיוחד על משפחות שכבר מתמודדות עם יוקר המחיה.
כדאי לציין שישנן אפשרויות להקלה בנטל התשלומים. תושבים יכולים לבדוק זכאות להנחות, במיוחד למשרתי מילואים, בעלי הכנסה נמוכה, או מקבלי קצבאות. כמו כן, ניתן לבקש מדידה מחדש של שטח הדירה, אם כי יש לקחת בחשבון שהדבר עלול גם להעלות את החיוב במקרים מסוימים.
התחזית לעתיד
התחזית לעתיד מדאיגה. רשויות רבות כבר מדברות על צורך בהעלאות נוספות בשנים הקרובות, מה שמעלה חששות לגבי יכולתם של משקי בית ועסקים להתמודד עם העלויות המתנפחות.
האתגר האמיתי הוא למצוא את האיזון העדין בין הצורך לממן שירותים עירוניים איכותיים לבין היכולת של התושבים לשאת בנטל. בינתיים, נראה שהכף נוטה בבירור לכיוון אחד, והתושבים הם אלה שמשלמים את המחיר.
- 11.חיים 19/01/2025 14:04הגב לתגובה זוקיבלו גם העלאת הארנונה ב5 אחוזוגם עוד תשלום מוזר של 100 שח בלי שובר בלי הסבר.
- 10.חייבים להפסיק לשלם זה שוד מחירים כאלו (ל"ת)צורי 13/01/2025 17:19הגב לתגובה זו
- 9.ראשי ערים שרק גונבים מהקופה ומבחינתם הציבור יממן (ל"ת)אייל 13/01/2025 09:33הגב לתגובה זו
- 8.מומו 13/01/2025 09:31הגב לתגובה זוראש העיר התותח אמר שיש לו מספיק משאבים מתעשיה וציצמצום במשרדים מיותרים בעיירה.
- 7.מרד הארנונה להפסיק לשלם (ל"ת)Sus מאשדוד 13/01/2025 09:09הגב לתגובה זו
- 6.בתל אביב גם דמי שמירה 13/01/2025 06:07הגב לתגובה זועל מה בדיוק חולדאי הקשיש הסנילי שומר חוץ מהכסא שלו. הגירה זה הפתרון
- 5.באיזורים מסוימים דווקא העלו לבניינים ישנים יותר (ל"ת)הערה 13/01/2025 02:29הגב לתגובה זו
- 4.יששש 12/01/2025 23:00הגב לתגובה זויששש האינפלציה מתקררת איזה כיף נתחיל להתמנף עוד ועוד ועוד... עד הכאפה
- 3.קש 12/01/2025 22:44הגב לתגובה זומידי יום מעלים מחירים ויוצרים אינפלציה וזה בפירוש לא הזמן להורדת ריבית .המדינה זקוקה לכסף והיא מרוויחה מעליית המחירים . ככול שהמחיר גבוה יותר כך המס עולה בהתאם
- 2.שרי 12/01/2025 21:05הגב לתגובה זובפלורנטין דירה של 2 חדרים בנין של 19 שנה הארנונה עלתה מ 2800 שח ל 4300 שח.עיריה חצופה !! שוד לאור היום ועוד אומרים שבאישור משרד הפנים. גם העלו רטרו לשנת 2024 בעוד 16%.
- 1.על קוטג החרמנולמה לא גם על מיסי עירייה ש...מעבר (ל"ת)יוסף 12/01/2025 21:00הגב לתגובה זו
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
