בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

תוך חודש בלבד: כ-40 אלף עסקים נרשמו לרפורמת "בעל עסק זעיר"

עמית בר | (7)
נושאים בכתבה עסק זעיר


בסוף חודש נובמבר 2024 פתחה רשות המסים בפני עסקים עם מחזור העסקאות של עד 120 אלף שקל את האפשרות להירשם במס הכנסה כ"בעל עסק זעיר" וליהנות מהתנהלות קלה יותר ומממשקים פשוטים מול רשות המסים.


מטרת רפורמת "בעל עסק זעיר" היא להקל על אזרחים המבקשים לייצר הכנסה מעסק זעיר, כמקור הכנסה בלעדי או בנוסף למשכורת או פנסיה, על ידי פישוט ההתנהלות מול מערכת המס, וכך לתמוך בהגדלת הכנסות משקי הבית בישראל, לעודד תשלום מס אמת, ולהתאים את מערכת המס לשינויים שחלו בדפוסי העבודה ובכלכלה בשנים האחרונות.

במסגרת הרפורמה, עסקים שמחזור העסקאות שלהם אינו עולה על התקרה הקבועה בחוק עבור עוסק פטור במע"מ, זכאים להירשם במס הכנסה כ"בעל עסק זעיר". מרגע שנרשמו, נדרשים עסקים אלה לשתי פעולות בשנה בלבד: במהלך שנת המס הם נדרשים לבצע חישוב מס במערכת תיאומי המס (בדומה לשכירים שעובדים בעבודה נוספת), ובתחילת השנה העוקבת הם נדרשים לדווח על מחזור הכנסתם ולשלם את המס המגיע, בהתאם לחישוב שהמערכת עורכת עבורם על בסיס תיאום המס ולאחר ניכוי הוצאות בשיעור של 30% מהמחזור. המערכת לדיווח מקוצר, כאמור, תיפתח בימים הקרובים.

ברוב המקרים, עסקים אלה יהיו פטורים מהגשת דו"ח שנתי, ובנוסף, לא יחויבו בתשלום מקדמות מס הכנסה במהלך השנה ובהגשת הצהרת הון. ההרשמה לשנת 2024 הסתיימה, כאמור, אולם כבר עתה ניתן להירשם לשנת 2025.

  

 

 

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "פישוט בירוקרטיה ורגולציה זו משימה בעלת חשיבות גדולה. ההרשמה המרשימה לרפורמת עסק זעיר זו בשורה נהדרת ולא רק שהיא תקל על בעלי העסקים מבחינת פישוט בירוקרטיה אלא גם תחסוך כסף עבורם. אנו נמשיך לפעול להקל על ההתנהלות מול מערכת המס, לעודד יזמות ולחזק את משקי הבית, לטובת כלכלת ישראל וצמיחתה. ברכות לרשות המיסים על העבודה החשובה!

 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    עוסק פטור 12/01/2025 08:25
    הגב לתגובה זו
    כל התוכנית הזו עוסק זעיר.נועדה לנפח את כיסי רשות המיסים והממשלה כמה בורותחסכו 2000 שח דוח הצהרת הון פעם ב5 שנים.איזה עסק בישראל יש לו רק 30 אחוז הוצאותמספיק שתוסיף את הוצאות הבית המוכרות וכבר עברת
  • 4.
    מאיר 10/01/2025 11:22
    הגב לתגובה זו
    הם לא מצהירים על עצמם לא מכירים אותם לא יודעים מי הם ביכלל גנבו לנהגי המוניות את כל העבודה הם מפקיעים מחירים אין להם ביטוח ולא עושים להם כלום נהג מונית צריך לעבוד 3 ימים להרוויח את מה שהם עושים החצי יום עבודה בלי מיסים בלי הגבלת מחיר ובלי ביטוחים יקריםורוב הרכבים מליסינג זה חוכמה
  • 3.
    רז 07/01/2025 21:37
    הגב לתגובה זו
    אני גם למדתי לשחות אז לא צריך מציל ביםאותו היגיון
  • 2.
    אברהפ 07/01/2025 17:55
    הגב לתגובה זו
    הוציאו חשבונית גרמו בטיפשותם נזק עצום למדינת ישראל. במקום לחייב את כלל האוכלוסיה ללא יוצא מן הכלל להגיש דוחות שנתיים הטמבלים האלו פטרו ממס מעלימי מס ....היה לי מישהו שרצה לפתוח תיק עוסק מורשה איך ששמע על הפירצה שהטמבלים איפשרו ביטל ורצה להיות עוסק זעיר
  • 1.
    נפתלי 07/01/2025 14:44
    הגב לתגובה זו
    אין ברפורמה הזו שום שינוי. רוב העוסקים לא יוכלו להסתדר לבד ויצטרכו עזרה מקצועית
  • לא נותן כלום 07/01/2025 22:10
    הגב לתגובה זו
    מי שלא נרשם מהתחלה עכשו אצליהם רשום והם יודעים מי עוסק פטור ומי לא אז בשביל מה צריך להירשם
  • חיים 07/01/2025 17:02
    הגב לתגובה זו
    ממש לא נכון.הממשק נהיה ממש פשוט ומייתר את הצורך ברואה חשבון שעלה לנו הרבה כסף. אנחנו הצטרפנו לרפורמה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.