צריך שינוי במדיניות ה"טלאי-על-טלאי" של ממשלת ישראל

ד"ר אבי מסיקה |

לאחרונה נתבשרנו כי במסגרת התוכנית הכלכלית החדשה בודקים באוצר את האפשרות של עידוד המשקיעים המוסדיים להשקיע בחברות היי-טק ישראליות במקום לסייע לשוק האג"ח הקונצרני שמראה סימני התאוששות. כמו כן, נתבשרנו בעיתונות הכלכלית על ירידת התל"ג לנפש לרמת שנות השמונים של המאה הקודמת, עובדה המהווה דגל אדום עבור מקבלי ההחלטות.

תפוקת תעשיית ההיי-טק מהווה את המנוע העיקרי עליו יכולה מדינת ישראל להישען בחתירה ליעד התל"ג הממוצע של "מועדון המדינות העשירות" ה ? OECD כמו גם מקור תעסוקה, ייצוא ויתרות מט"ח ועוד. התשואות הנמוכות שהניבו השקעות הון סיכון בעשור האחרון ? מקור המימון העיקרי לחברות הזנק וחברות הייטק צעירות ? פיחתו את האטרקטיביות של השקעות אילו בעיני משקיעים מוסדיים המהווים עבורן את מקור המימון העיקרי. בנוסף, המשבר הפיננסי וירידת ערך התיקים המנוהלים ע"י משקיעים אילו העצימו את עומק המשבר בהון סיכון וציננו את התיאבון שלהם להשקעות מסוג זה.

קרנות ההון סיכון עומדות מהוססות ומבולבלות מול שני אתגרים: גיוס הון והזדמנויות השקעה. למרות קריסת בועת הדוט-קום ב 2000 ובועת ההיי-טק ב 2001 קרנות ההון סיכון בארה"ב וישראל כשלו בהבנת הנקרא בנוגע לתמורות שחלו במגזר ההיי-טק, בשוקי ההון ובשווקים הגלובלים. בהיעדר הזדמנויות השקעה מתאימות חלק גדול מהקרנות חרג ממדיניות וכללי ההשקעה המסורתיים כגון השקעה בחדשנות מוצרית ולא בטכנולוגיה או הדרישה של מכפיל 10X ביחס ביצועים-מחיר וכתוצאה מכך בוצעו השקעות במיזמים שיתקשו לספק תשואות הולמות גם בטווח הבינוני.

לדוגמה, השקעות קלינטק - שצנחו בכ - 75% בארה"ב ברבעון האחרון - יתקשו להניב את התשואות הגבוהות המצופות מהשקעות הון סיכון מכיוון שההשקעות בתחום זה הינן במוצרי קומודיטי קלאסיים (מים, חשמל וכד") שבעבר היו טאבו בקרב קהילית ההון סיכון (כפי שהיו מיזמים של חומרים מיוחדים, כימיה, אלקטרוניקה וכד") עקב שיעורי הצמיחה הנמוכים, שיעורי הרווחיות הנמוכים ומכיוון שהצעת הערך ללקוח הינה של שיפור עלויות ולא של מהפך בשוק.

תעשיית ההון סיכון עדיין לא מצאה תחליף ראוי להשקעות בתקשורת או טכנולוגיות המידע של שנות התשעים שאופיינו בשיעורי צמיחה ושולי רווח נקי דו-ספרתיים (ראה צ'קפויינט עד היום) כאשר במוקד ההשקעה עמדה חדשנות מוצרית ולא חדשנות טכנולוגית (חדשנות טכנולוגית אמורה להוות את הבסיס לחדשנות מוצרית ואינה מהווה מטרת השקעה בפני עצמה).

השילוב של תשואות נמוכות, המשבר הפיננסי וחוסר הזדמנויות השקעה טובות יטילו צל כבד על יכולות הגיוס של כסף עתידי בקרב קרנות ההון סיכון המקומיות ולפיכך קיים פוטנציאל כשל שוק של יכולת גיוס כספים בקרב תעשיית ההיי-טק הישראלית בטווח הבינוני (גם אחרי שהמשבר יסתיים).

יש צורך בהגדרת מדיניות ממשלתית כוללת לעשור הקרוב- בניגוד למדיניות טלאי-על-טלאי - ע"מ לשמר את היתרון התחרותי של מגזר ההיי-טק הישראלי בשווקים הגלובלים ולהמשיך להיהנות מפירותיו.

מאת ד"ר אבי מסיקה, מבית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל, העומד בראש הכנס "מדיניות ממשלתית לתעשיית הטכנולוגיה העילית ? בצל המשבר ולאחריו" שיתקיים ב-4.5.09 במכללה למינהל

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

לייזר אור איתןלייזר אור איתן

ישראל חושפת את "אור איתן": מערכת יירוט לייזר מבצעית ראשונה בעולם

מערכת הלייזר החדשה של משרד הביטחון, חיל האוויר ורפאל השלימה סדרת ניסויים מוצלחת ותימסר לצה״ל עד סוף השנה כאשר היא צפויה לחולל מהפכה במערך ההגנה האווירית של ישראל עם יירוט מהיר, מדויק וזול של רקטות, פצמ״רים ומל״טים
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רפאל מערכת לייזר

משרד הביטחון, חיל האוויר וחברת רפאל השלימו בהצלחה את הפיתוח של מערכת הלייזר רב העוצמה הראשונה בעולם שמוכנה לשימוש מבצעי. המערכת, שקיבלה את השם "אור איתן" לזכרו של סרן איתן אוסטר שנפל בקרב בדרום לבנון, הוכיחה את יכולותיה בסדרת ניסויים מתקדמת שארכה מספר שבועות בשדה ניסוי בדרום הארץ. הישג זה מעמיד את ישראל כמדינה הראשונה בעולם שמפעילה יכולת יירוט לייזר מבצעית.


הניסויים הוכיחו את יעילות המערכת כנגד מגוון איומים מבצעיים. במהלך הבדיקות, המערכת ביצעה יירוטים מוצלחים של רקטות, פצמ"רים ומל"טים בתרחישים שמדמים קרב אמיתי. זהו השלב הקריטי האחרון לפני מסירת המערכת לצה"ל עד סוף השנה, כאשר היא תשתלב במערך ההגנה הרב-שכבתי של ישראל לצד כיפת ברזל, קלע דוד וחץ.


הפיתוח בוצע על ידי יחידת המו"פ במפא"ת, חברת רפאל כמפתחת הראשית, וחברת אלביט מערכות שמייצרת את מקור הלייזר. בפרויקט השתתפו גם תעשיות ביטחוניות נוספות כמו SCD ושפיר מערכות. המערכת מבוססת על טכנולוגיה ייחודית של "אופטיקה אדפטיבית" שפותחה ברפאל, המאפשרת קליעה יציבה, מרוכזת ומדויקת של קרן הלייזר.


המערכת מצוידת במכוון משודרג המאפשר טווח פעולה מרחיב, דיוק גבוהה ויעילות רבה. היתרון המרכזי שלה הוא היכולת לנטרל איומים במהירות הבזק באמצעות קרן לייזר ובעלות שולית זניחה לעומת מיירטים רקטיים. זוהי פריצת דרך טכנולוגית והנדסית ברמה עולמית שצפויה לשנות את משוואת ההגנה האווירית.


הטכנולוגיה כבר הוכיחה את עצמה בקרב. כפי שפורסם במאי האחרון, דגמים מבצעיים של מערכות לייזר לטווח קצר מתוצרת רפאל פעלו לאורך המלחמה וביצעו עשרות יירוטים. כעת, עם הוכחת היכולת המבצעית של "אור איתן", צפויה קפיצת מדרגה משמעותית ביכולות ההגנה באמצעות מערכות נשק לייזר לטווח ארוך.