להפסיד על כיל זה בסדר? הנה 4 מניות שמתחת לרדאר
בהמשך לטור הקודם שכתבתי לפני שבועיים, ברצוני להמשיך ולציין מספר מניות קטנות, למען הגילוי הנאות החברות בעלות היקף פעילות בינוני ומעלה אבל בשוק, לפי התנהגות המניות, המסחר בהן וההתענינות של הגופים המוסדיים בהן, בהחלט ניתן להגדיר אותן כמניות קטנות ומסוכנות. שימו לב, הכוונה למניות ולא לחברות.
אבל ראשית אני חייב לפתוח בשאלה לכל אותם האנשים שקוראים את הטור: למי מכם נמאס לשמוע על מדד המעו"ף ות"א 100 שעלו כאשר מדדי היתר וה – 75 ממשיכים במסעם דרומה?
גם במדד המעו"ף, כאשר התקשורת מדווחת על עליות, כולנו יודעים בעצם מדובר על כיל וחברה לישראל (שבעצם זה רק כיל) שעלו יחד כ- 50% מתחילת השנה ותרמו לעליית המעו"ף כ-9% מתחילת השנה.
מנגד, מדדי ה 75 והיתר ירדו כ-25% ואפילו מניות המעו"ף האחרות, אם מנטרלים את כיל, ירדו בממוצע 20%. בעצם זו עובדה ידועה לכל הפעילים שלא החזיקו בכיל וחברה לישראל (בשיעור המתקרב ל-20% בתיקים שלהם, כמו משקלם במעו"ף) שהשנה היא שנה קשה מאוד. מניות המעו"ף כמו אפריקה, קרדן ודלק ירדו למעלה מ-30% מתחילת השנה והגדילה לעשות אי.די.בי פיתוח שירדה כ-40%.
ועכשיו ,לאחר ששיחררתי מעט קיטור אפנה לחברות המתומחרות לדעתי במחירים טובים, אפילו טובים מאוד:
1. פלסאון תעשיות – החברה עוסקת בייצור אביזרי חיבור לצנרת, מוצרי סינטציה וחממות. לרובנו מוצרי החברה המוכרים ביותר הינם מושבי האסלה הפלסטיים. החברה אכזבה בגדול ברבעון הראשון ורשמה רווח נקי של 15 מיליון שקל בניגוד לציפיות שהיו בשוק לשיפור. האשמה הינה השקל החזק (אשמה שתעבור כחוט השני במרבית החברות שאמליץ עליהן). כתוצאה מהאכזבה מניית החברה קרסה ב 40% ונפלה לשווי שוק של 600 מיליון שקל , המשקף לה מכפיל 8-9 לשנה הקרובה.
2. פלרם – החברה עוסקת ביצור לוחות מ-P.V.C ופולי קרבונט בצורות שונות למגוון שימושים רבים וביניהן רשתות עשה זאת בעצמך. כמו פלסאון גם כאן מרבית מכירות החברה הינן ליצוא . שוב החברה שאיכזבה את המשקיעים (עוד אחת מנפגעות השקל החזק) איך אפשר שלא לאכזב כאשר ההכנסות במט"ח וחלק גדול של ההוצאות שיקליות , בנוסף החברה סבלה מהוצאות מימון בגין הפסדי תיק ההשקעות. ניתן לראות כי פלרם סבלה פעמים , פעם אחת בגלל השקל החזק , ופעם שניה בגלל שיש לחברה תיק מזומן בסך 150 מיליון שקל . החברה נפלה כ 40% לשווי שוק של 260 מיליון שקל לעומת הון עצמי של כ- 400 מיליון שקל !!!.ומזומן בקופה בהיקף 150 מיליון שקל .המכפיל הצפוי לשנה הקרובה הינו 6-7.
3. על בד - חברה המייצרת מגבונים לחים ונגזרות של מוצרים אלו מבד לא ארוג, שוב מכירות עיקריות בחו"ל (אירופה וארה"ב)עלויות משמעותיות בשקלים, החברה נסחרת לפי שווי של 250 מיליון שקל עם הון עצמי בסך 270 מיליון שקל ומכפיל 8.
4. גן שמואל - יצרנית רכז אשכוליות ותפוזים ומיצים, (בעקבות המיזוג עם גניר לפני כשנה וחצי). גן שמואל גם היא מנפגעות השקל החזק, ומרמת ניתוח דוחות שיטחית של הגופים המוסדיים שמסקרים אותה, אשר הישוו את תוצאות הרבעון הראשון השנה לאלו של השנה שעברה והגיעו למסקנה שיש פגיעה מהותית בתוצאות החברה (אכן יש כזו, אך רק בעקבות השקל החזק), ולא כך מפני שההבדל בתוצאות הרבעון הראשון לעומת זה שאשתקד נובע בעיקרו מרווחי הון על מלאי שממנו נהנתה החברה בשנה שעברה, שלא חזרו על עצמם. כתוצאה מכך מחיר המניה ירד בצורה חדה לשווי שוק של 282 מיליון שקל הנמוך מההון העצמי המסתכם ב 320 מיליון שקל ומכפיל 6-7 חזוי לשנה.
לסיכום
הרשימה המוזכרת כאן של מניות קטנות ומסכנות הינה רק דוגמא צנועה לחברות זולות, אפילו מאוד זולות (אני בטוח שניתן להוסיף שמות רבים לרשימה). ושימו לב למה שיקרה עם בטעות השקל ייחלש ויביא לשיפור ניכר בתוצאותיהן. הבעיה העיקרית שגופים מוסדיים שבתקופות אלו אמורים לחפש השקעות זולות לטווח ארוך (המדובר על קופות גמל פנסיה וקרנות השתלמות), לא רוצים לגעת במניות ששמן אינו כיל או מקסימום חברה לישראל, הייתי קורא לכך כיסוי תחת, אחרי מה שקרה בפריזמה ובקופת הגמל של התעשייה האווירית, מנהלי ההשקעות יודעים, כי אף אחד לא יפוטר אם הוא יפסיד על כיל, וכך אנו נשארים עם שוק מצחיק בו מספר מניות מצומצם שניתן לספור אותן בכף יד אחת מהוות את כל השוק וכל שאר המניות הן קטנות ומסכנות.
מאת: מיכה צ'רניאק, מנכ"ל בית ההשקעות להבה
* אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
