להפסיד על כיל זה בסדר? הנה 4 מניות שמתחת לרדאר
בהמשך לטור הקודם שכתבתי לפני שבועיים, ברצוני להמשיך ולציין מספר מניות קטנות, למען הגילוי הנאות החברות בעלות היקף פעילות בינוני ומעלה אבל בשוק, לפי התנהגות המניות, המסחר בהן וההתענינות של הגופים המוסדיים בהן, בהחלט ניתן להגדיר אותן כמניות קטנות ומסוכנות. שימו לב, הכוונה למניות ולא לחברות.
אבל ראשית אני חייב לפתוח בשאלה לכל אותם האנשים שקוראים את הטור: למי מכם נמאס לשמוע על מדד המעו"ף ות"א 100 שעלו כאשר מדדי היתר וה – 75 ממשיכים במסעם דרומה?
גם במדד המעו"ף, כאשר התקשורת מדווחת על עליות, כולנו יודעים בעצם מדובר על כיל וחברה לישראל (שבעצם זה רק כיל) שעלו יחד כ- 50% מתחילת השנה ותרמו לעליית המעו"ף כ-9% מתחילת השנה.
מנגד, מדדי ה 75 והיתר ירדו כ-25% ואפילו מניות המעו"ף האחרות, אם מנטרלים את כיל, ירדו בממוצע 20%. בעצם זו עובדה ידועה לכל הפעילים שלא החזיקו בכיל וחברה לישראל (בשיעור המתקרב ל-20% בתיקים שלהם, כמו משקלם במעו"ף) שהשנה היא שנה קשה מאוד. מניות המעו"ף כמו אפריקה, קרדן ודלק ירדו למעלה מ-30% מתחילת השנה והגדילה לעשות אי.די.בי פיתוח שירדה כ-40%.
ועכשיו ,לאחר ששיחררתי מעט קיטור אפנה לחברות המתומחרות לדעתי במחירים טובים, אפילו טובים מאוד:
1. פלסאון תעשיות – החברה עוסקת בייצור אביזרי חיבור לצנרת, מוצרי סינטציה וחממות. לרובנו מוצרי החברה המוכרים ביותר הינם מושבי האסלה הפלסטיים. החברה אכזבה בגדול ברבעון הראשון ורשמה רווח נקי של 15 מיליון שקל בניגוד לציפיות שהיו בשוק לשיפור. האשמה הינה השקל החזק (אשמה שתעבור כחוט השני במרבית החברות שאמליץ עליהן). כתוצאה מהאכזבה מניית החברה קרסה ב 40% ונפלה לשווי שוק של 600 מיליון שקל , המשקף לה מכפיל 8-9 לשנה הקרובה.
2. פלרם – החברה עוסקת ביצור לוחות מ-P.V.C ופולי קרבונט בצורות שונות למגוון שימושים רבים וביניהן רשתות עשה זאת בעצמך. כמו פלסאון גם כאן מרבית מכירות החברה הינן ליצוא . שוב החברה שאיכזבה את המשקיעים (עוד אחת מנפגעות השקל החזק) איך אפשר שלא לאכזב כאשר ההכנסות במט"ח וחלק גדול של ההוצאות שיקליות , בנוסף החברה סבלה מהוצאות מימון בגין הפסדי תיק ההשקעות. ניתן לראות כי פלרם סבלה פעמים , פעם אחת בגלל השקל החזק , ופעם שניה בגלל שיש לחברה תיק מזומן בסך 150 מיליון שקל . החברה נפלה כ 40% לשווי שוק של 260 מיליון שקל לעומת הון עצמי של כ- 400 מיליון שקל !!!.ומזומן בקופה בהיקף 150 מיליון שקל .המכפיל הצפוי לשנה הקרובה הינו 6-7.
3. על בד - חברה המייצרת מגבונים לחים ונגזרות של מוצרים אלו מבד לא ארוג, שוב מכירות עיקריות בחו"ל (אירופה וארה"ב)עלויות משמעותיות בשקלים, החברה נסחרת לפי שווי של 250 מיליון שקל עם הון עצמי בסך 270 מיליון שקל ומכפיל 8.
4. גן שמואל - יצרנית רכז אשכוליות ותפוזים ומיצים, (בעקבות המיזוג עם גניר לפני כשנה וחצי). גן שמואל גם היא מנפגעות השקל החזק, ומרמת ניתוח דוחות שיטחית של הגופים המוסדיים שמסקרים אותה, אשר הישוו את תוצאות הרבעון הראשון השנה לאלו של השנה שעברה והגיעו למסקנה שיש פגיעה מהותית בתוצאות החברה (אכן יש כזו, אך רק בעקבות השקל החזק), ולא כך מפני שההבדל בתוצאות הרבעון הראשון לעומת זה שאשתקד נובע בעיקרו מרווחי הון על מלאי שממנו נהנתה החברה בשנה שעברה, שלא חזרו על עצמם. כתוצאה מכך מחיר המניה ירד בצורה חדה לשווי שוק של 282 מיליון שקל הנמוך מההון העצמי המסתכם ב 320 מיליון שקל ומכפיל 6-7 חזוי לשנה.
לסיכום
הרשימה המוזכרת כאן של מניות קטנות ומסכנות הינה רק דוגמא צנועה לחברות זולות, אפילו מאוד זולות (אני בטוח שניתן להוסיף שמות רבים לרשימה). ושימו לב למה שיקרה עם בטעות השקל ייחלש ויביא לשיפור ניכר בתוצאותיהן. הבעיה העיקרית שגופים מוסדיים שבתקופות אלו אמורים לחפש השקעות זולות לטווח ארוך (המדובר על קופות גמל פנסיה וקרנות השתלמות), לא רוצים לגעת במניות ששמן אינו כיל או מקסימום חברה לישראל, הייתי קורא לכך כיסוי תחת, אחרי מה שקרה בפריזמה ובקופת הגמל של התעשייה האווירית, מנהלי ההשקעות יודעים, כי אף אחד לא יפוטר אם הוא יפסיד על כיל, וכך אנו נשארים עם שוק מצחיק בו מספר מניות מצומצם שניתן לספור אותן בכף יד אחת מהוות את כל השוק וכל שאר המניות הן קטנות ומסכנות.
מאת: מיכה צ'רניאק, מנכ"ל בית ההשקעות להבה
* אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
