מנכ"ל גאון אגרו בטוח: "תחום המים זה ללא ספק הטרנד העולמי הבא"
חברת גאון אגרו הינה חברת בת של גאון אחזקות, העוסקת בהשקעות בתעשייה שמייצרת מערכות למים, בביצוע פרוייקטים בתעשיות מים ובהשקעות בחברות הפועלות בטכנולוגיית הקלינטק. על מנת לנסות ולראות האם תחום המים יהיה הענף הבא ש'ייכנס לאופנה' בקרב המשקיעים ואנשי שוק ההון וכדי להבין האם הטענות כי 'אין מים בישראל' נכונות, שוחחנו עם מוטי דבי, מנכ"ל גאון אגרו.
על פי מוטי דבי "הצמיחה בשוק המים העולמי הינה בין 7% ל-8% לשנה וההערכה היא כי היא תגדל ל-12% בשנים הקרובות. ישראל נחשבת למעצמה בענף והיא מספקת פתרונות מים עולמיים. ב-10 עד 15 השנים האחרונות ישראל הפכה למעצמה מבחינת היקף ההשקעה העולמית בענף המים".
איך אתה מסביר את העובדה שאם אנחנו מעצמה בתחום המים יש לנו מחסור כל כך חמור במשאב זה?
"בנקיטת האמצעים הדרושים ניתן לספק פתרון לבעיית המים בישראל. המדינה החליטה לבצע התפלה של 500 מיליון קוב מים, משנת 2003 עד שנת 2010, אבל קשה להאמין שתשיג יעד זה מכיוון שמשנת 2003 ועד היום ביצעה המדינה הטפלה של 230 מיליון קוב בלבד".
"ישנם הרבה פרוייקטים בתחום התפלת המים, עליהם הכריזה המדינה, אבל בפועל לא הרבה מתבצע. היכולות קיימות ואתה יכול לראות זאת לפי מספר הגופים הפעילים בתחום המים בשוק הפרטי, אבל הממשלה לא פועלת במהירות המספקת".
"אני אתן לך דוגמא, לאחרונה ביקשנו להכפיל את כמות המים אותם אנחנו מתפילים בפלמחים, אבל אנחנו מחכים לאישורים ממשלתיים כבר שנה וחצי."
ב-Bizportal ערכנו מחקר קטן בתחום המים וגילינו ממצאים מעניינים. עלות התפלה של קוב מים למגזר החקלאי עומדת על 2.4 שקלים וזה עוד לפני הובלת המים לחקלאים. עם זאת, המעניין הוא שכיום משלמים החקלאים כ-1.2 שקלים בעבור קוב מים. איך זה קורה?
גורמים במינהל המים הנמצא במשרד הפנים מסרו לנו כי המצב הפרדוקסלי שכביכול גורם להתפלת המים להיות לא כדאית, נובע מכך שהממשלה מסבסדת את עלות המים לחקלאים. יותר מכך קיבוצים ומושבים מסויימים אף מקבלים מים לשתיה במחיר של 1.2 שקל לקוב, מכיוון שרב התעשייה שלהם היא חקלאות וזאת למרות שמחיר מי השתיה לשאר הישובים בארץ עומד על יותר מ-3 שקל לקוב.
למה גאון אגרו לא מממשת את יכולותיה בחו"ל?
"אנחנו חושבים שלמרות העיכובים המגיעים מכיוון הממשלה אנחנו עדיין לא מיצינו את יכולותינו בארץ. החברה מבצעת כיום פרוייקטים רבים בארץ בתחום ההתפלה ביניהם פרוייקט מעניין של טיוב בארות בו אנחנו משביחים את המים בבארות, שחלקם אף יצאו משימוש, והופכים אותם למים הראויים לשימוש בחקלאות".
אנחנו רואים כי בשנה האחרונה המניה שלכם ירדה ב-40% האם המשקיעים לא מבינים את פעילות החברה?
"אנחנו משקיעים אסטרטגיים ולא הוניים, ההשקעות שלנו הן לטווח ארוך ולא לטווח קצר. חוץ מזה אפשר לראות כי המשקיעים מבינים את הערך הטמון בחברה. כשהוצאנו את חברת עמיעד, העוסקת בתחום מערכות הסינון, להנפקה בבורסה בלונדון המניה זינקה ב-300%".
האם ההשקעות בתחום המים צפויות להיכנס לאופנה בקרוב?
"שוק ההון יראה בקרוב העדפה בהשקעות בתחום המים על חשבון מניות התעשייה. ככל שהמחסור למים בעולם המערבי הופך להיות משמעותי יותר, כפועל יוצא של גידול האוכלוסיה, המחסור בגשמים כתוצאה מחוסר האיזון שלהם והתחממות הכדור המתרחשת אל מול עינינו, נראה הצפת ערך בתחום המים בעולם. היום אנחנו רואים שגם ענק השקעות כמו מרקסטון משקיע בתחום המים ואין ספק כי תחום המים יהיה הטרנד העולמי הבא".
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
