השטר הירוק המשיך בצניחה החופשית: "הדולר בדרך לרמת התמיכה הבאה ב-3.45 שקלים"
המטבע האמריקני המשיך לרכז היום תשומת לב רבה ורשם ירידות לאחר שביום שני רשם ירידה של קרוב ל-1% וביום שלישי רשם איבד 2.1%. היורו שבר בשעות הבוקר את שיא כל הזמנים שעבר את רמת השיא הקודמת שעמדה על 1.5911 דולר. הרקע לעליות במטבע האירופי הוא פרסום האינפלציה האירופית שחרגה מהציפיות.
הדולר היציג חתם בירידה של 0.34% לרמה של 3.477 שקלים, בעוד היורו טיפס ב-0.3% לרמה של 5.5541 שקלים. היורו מתחזק כרגע מול הדולר ב-1% לרמה של 1.5947 דולר.
בשעה 12:00 שעון ישראל התפרסם נתון מדד המחירים לצרכן בגוש האירו שרשם עלייה של 0.1% מעל הציפיות. נציין כי זהו המדד הגבוה ביותר, שנרשם בגוש האירו, ב-16 השנים האחרונות.
ליאונור טרקליאטאוב, מנהלת חדר המסחר במט"ח של אי.בי.איי, מוסרת כי "בשעה 12:00 פורסם מדד המחירים לצרכן בגוש האירו שרשם עליה של 3.6% לעומת צפי של 3.5% שמשמעותו כי הנגיד האירופאי לא יוכל לבצע הורדת ריבית. נתון זה גרם להתחזקות היורו מול הדולר לרמה של 1.59 דולר ודוחף את הדולר לירידות מול השקל".
טרקליאטאוב מסרה עוד כי "הגורם העיקרי שהוביל לעליית מדד המחירים לצרכן בגוש היורו, אל מעבר לציפיות האנליסטים, הוא העלייה החדה במחירי המזון".
מחדר המסחר של כלל פורקס נמסר כי "אנחנו עדים כעת לשיא של כל הזמנים בין היורו לדולר ואנחנו ממש לפני פריצה של גבול 1.6 דולר. זהו הניסיון השני של היורו לפרוץ את רמת ה-1.6 דולר במהלך השבועיים האחרונים".
עוד ברקע למסחר במט"ח: הירידה בערך המטבע האמריקני מגיעה היום גם על רקע פרסום נתוני מדד חודש מארס שהצביע על עלייה של 0.3% במדד, עובדה שמעלה את ההסתברות להעלאת הריבית במשק הישראלי.
אתמול בשעה 18:30 (שעון ישראל) פורסם מדד המחירים לצרכן לחודש מארס שהצביע על עלייה של 0.3% במדד. זאת, בניגוד לתחזיות המוקדמות שחזו ירידה של 0.2%. חריגה משמעותית זו מרחיקה את בנק ישראל מיעדי האינפלציה הרצויים העומדים על 3%.
גילי רגוטקביץ' מנהל מחלקת המחקר באיזי פורקס מוסר כי "עד להחלטת הריבית שתתקבל בארץ בסוף החודש אנחנו לא צפויים לראות שינוי משמעותי במסחר בין הדולר שקל". רגוטקביץ' הוסיף עוד כי פישר הציג כדור שלג שמשך את השקל למטה ולכן השפעת העולם על המסחר בין הצמד היא נמוכה ביותר. לקראת החג צפוי מסחר דליל ולכן אנחנו לא צופים שינויים חדים. רמת התמיכה הבאה של המטבע נמצאת ב-3.45 שקלים".
פינוטק: הסבירות להמשך הורדת הריבית קטנה
הימשכות חולשתו של הדולר בזירה הגלובלית וחזרתה של המגמה השורית לאחד העם הובילו לירידות חדות בדולר האמריקני. פרסום המדד לחודש מרץ הצביע על עליה מפתיעה של 0.3% והעמיד את קצב האינפלציה השנתי ברמה של 3.7% כשיעדו העליון של בנק ישראל ניצב על שיעור של 3.0%.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
