תביעה בסך 9 מיליון שקל נגד שופרסל: "נהגה בדורסנות ובבריונות"

כך טוענת חברת בוטנת העוסקת בייצור פיצוחים ופירות יבשים שהגישה היום תביעה נגד שופרסל. עוד מאשימה בוטנת כי שופרסל הפרה חוזים
ישראל הס |

חברת 'בוטנת' העוסקת בקלייה, אריזה ומכירת פיצוחים ופירות יבשים ומר אילן גוטה מנכ"ל ובעל מניות בחברה - הגישו היום לבית-המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, תביעה ע"ס 9 מליון שקל נגד 'שופרסל' וחברת הבת 'קטיף'.

התובעים, מיוצגים ע"י עורכי הדין מיכאל וקנין וליאורה צפוני, ממשרד מ. פירון ושות', שימשו כספק של רשת שופרסל בתחום הפיצוחים והפירות היבשים.

תחילתו של הקשר בין הצדדים החל בשנת 1989, בהסכם על פיו סיפקו התובעים לשופרסל שירותי קלייה לפיצוחים. עם חלוף השנים, ולאור שביעות רצונן מן השירותים והמוצרים שסיפקו להן התובעים, ביקשו הנתבעות להגדיל עוד ועוד את היקף הפעילות והשירותים וכמויות חומרי הגלם המסופקים להם ע"י התובעים, והדברים הגיעו לידי כך שסכום הרכישות החודשי שהחל בכ-100,000 שקל הרקיע שחקים והגיע עד לכ-2,000,000 שקל לחודש!

במהלך השנים דרשה רשת שופרסל מחברת בוטנת להעמיד לרשותם חלק הולך וגדל מתוך קיבולת היצור של מפעלם, על חשבון פעילויות אחרות, ואף דרשו מהתובעים להיות ערוכים ומזומנים לעמוד בכל עת בדרישות הנתבעות.

כמו כן הבהירה הרשת לתובעים כי אין הן רואות בעין יפה מצב בו התובעים מוכרים חומרי גלם ו/או מספקים שירותים לרשתות קמעונאיות מתחרות. כאשר נעשתה התקשרות עסקית של התובעים עם רשת "קלאבמרקט" המתחרה, "הענישה" שופרסל את התובעים ובמשך כחודשיים הקטינו משמעותית את רכישותיהן.

בתביעתם טוענים התובעים, כי שופרסל נקטה נגדם במהלך מתוכנן ומתוזמן מראש, אשר נועד לפגוע בזכויותיהם, וביטלה שלא כדין ובחוסר תום לב את המערכת ההסכמית ארוכת השנים עמם, וזאת לאחר שהשקיעו מאות אלפי שקלים בהתאמת מערך הייצור של מפעלם לדרישות הרשת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.76%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.