שאלה: ------- בענייננו - מצויים בני-זוג באותו התא המשפחתי; ולהלן, בהקשרים התואמים - "בן-זוג", "בת-זוג". בת-הזוג היא בת-זוג רשומה (ומיסויה במס שולי בשיעור 49%). עיקר ענייננו כאן הוא בבן-הזוג, כלהלן. בן-הזוג הוא שכיר בעיסוק שונה ובמקום עבודה שונה (ומיסויו במס שולי בשיעור 20%); נוסף על זאת, הוא מקבל דמי שכירות מנכסים עסקיים, אשר רשומים על שמו, ואשר הגיעו אליו - כלהלן: • 50% מנכסיו אלה - ירושה מאמו עוד לפני נישואיו אלה עם בת-זוגו זו. • 50% מנכסיו אלה - מתנה מאביו, במהלך נישואיו אלה, תוך עיקור 100% מדמי השכירות לטובתו ולרווחתו של האב בלבד (ויתור בלתי חוזר עם הערת אזהרה בלשכת מרשם הקרקעות). האב האמור כאן נפטר, ועד לפטירתו לא קיבל הבן כל דמי שכירות; ודמי השכירות שקיבל האב מוסו במלואם עד פטירתו. השאלה: האם זכאי הבן, כיום, ש-100% מן ההכנסות מדמי השכירות, האמורים כאן, יחושבו לו בחישוב נפרד ? עו"ד ורו"ח ארז שגיב משיב: סעיף 66 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"] קובע כלהלן: "66. על אף האמור בסעיף 65 - (א)(1) רשאי בן-זוג שאיננו בן-זוג רשום לתבוע כי ייעשה חישוב נפרד של המס על הכנסתו מיגיעה אישית בעסק או משלח-יד או מעבודה, לרבות הכנסתו מיגיעה אישית כאמור בפסקאות (1) עד (7) [עד תיקון 106 נאמר: בפסקאות (1) עד (6)] להגדרתה שבסעיף 1, ובלבד שלגבי הכנסה כאמור שהיא קיצבה ייעשה חישוב נפרד אם היא משולמת בשל הכנסת עבודה שלגביה היה בן-הזוג שאיננו בן-הזוג הרשום זכאי לחישוב נפרד, או אם בן-הזוג שאיננו בן-הזוג הרשום היה זכאי בחמש השנים האחרונות שלפני תחילת תשלום הקיצבה לחישוב נפרד בשל ההכנסה שמכוחה משתלמת הקיצבה; (2) לענין חישוב המס תיווסף ההכנסה החייבת שאינה מיגיעה אישית של בני הזוג להכנסה החייבת של בן-הזוג שהכנסתו החייבת מיגיעה אישית גבוהה יותר; לא הייתה לבני הזוג הכנסה חייבת מיגיעה אישית, יראו את ההכנסה שאינה מיגיעה אישית כהכנסת בן-הזוג הרשום. (3) ... (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) ובסעיף 65, בן-זוג שהייתה לו הכנסה מרכוש שהיה בבעלותו שנה לפני נישואיו או מרכוש שקיבל בירושה בתקופת נישואיו, רשאי לתבוע שייעשה חישוב נפרד של המס על הכנסתו האמורה, ובלבד שאם הייתה לבן-הזוג האמור הכנסה אחרת שלגביה נערך חישוב מס נפרד, תיווסף ההכנסה על פי סעיף קטן זה להכנסה האחרת." [ההדגשה אינה במקור - א' ש'] הוראות סעיף 66 קובעות, כי על הכלל הקובע חישוב מאוחד להכנסותיהם של בני-זוג, יכול שייערך חישוב נפרד במקרים מסוימים. מקרים כאמור כוללים, בין היתר, הכנסות של בני-הזוג מיגיעה אישית שאינן תלויות אלה באלה. לפי השאלה - מדובר בבני-זוג, אשר עובדים במקומות עבודה שונים. עם זאת, לא מוסבר מה מהות השוני; אך, לצורך תשובתי, הנני מניח, כי מדובר בהיעדר תלות בין מקורות ההכנסה של בני-הזוג; ולפיכך, עובר אני לשלב הבא: אופן החישוב, אשר חל על הכנסות, אשר אינן מיגיעה אישית. בעניין זה קובע סעיף 66(ב) לפקודה, שהוסף בתיקון מס' 89 (1.1.1993), כי יותר להכנסות בן-זוג חישוב נפרד בהקשרה של הכנסה מרכוש בשני המצבים האלה: (א) רכוש, שהיה בבעלות בן-הזוג שנה לפני נישואיו. (ב) רכוש, שקיבל בן-הזוג בירושה בתקופת נישואיו. לפי נתוני השאלה, עולה בעניין הנכס, שנתקבל בירושה מן האם - כי מקורו לפני נישואיו. בהנחה שהנכס נתקבל שנה רצופה לפחות, המסתיימת ביום הנישואים - הרי הכנסות אלה עומדות בתנאי הסעיף לחישוב נפרד. אשר לנכס האחר, הוא הנכס שקיבל הבן מאת אביו - מדובר אמנם בנכס, שקיבל הבן במהלך נישואיו; אולם, הוא לא קיבל בירושה, אלא במתנה. פירוש מצומצם למונח "ירושה" הוא: "העברת רכושו של אדם שמת לידי אדם אחר, המכונה יורש". על הרוב - נראה, כי כאשר עובר רכושו של נפטר אל יורשו, עוברים עימו גם זכויותיו של הנפטר ברכוש (אלא אם נוכרו). לכן, יש לבחון מה כולל "הרכוש", אשר ניתן במתנה [?]; האם מדובר רק בנכס הפיזי או גם בזכויות הנלוות לאותו הנכס [?]. מאחר שבשאלה מתואר מצב, שבו נכס המקרקעין ניתן במתנה עוד בהיות האב בחיים, אך הפירות שהניב הנכס הועברו אל הבן רק לאחר פטירת האב - אפשר לזהות כאן, כי חלק מן "הרכוש" - ניתן במתנה; וכי החלק האחר מן "הרכוש" - הועבר בירושה. רוצה לומר, כי בעוד הרכוש הפיזי, נכס המקרקעין, נתקבל במתנה במהלך הנישואים, ולפיכך אינו עומד בתנאי הסעיף - הרי הזכות לקבלת הפירות, שאותם הניב הנכס, נותרו בידי האב עד למועד פטירתו, ורק לאחר פטירתו של האב, החל הבן ליהנות מפירות הנכס. ולפיכך, יש לראות בכך העברת רכוש התואם את הגדרת "ירושה" העומדת בדרישות הסעיף לעריכת חישוב נפרד. המשיב - ממשרד פורת, שגיב ושות', עורכי דין ונוטריון. המידע באדיבות "כל-מס" מבית חשבים ה.פ.ס. מידע עסקי בע"מ