כיצד לבחון את ביצועי מנהל קרנות נאמנות?
בדיקה מקצועית של רמת הביצוע של מנהל קרן נאמנות חייבת להביא בחשבון בראש ובראשונה את ה"התרחשויות בשטח", כלומר, את התשואות שהיה אפשר להשיג באפיק או באפיקי ההשקעה הרלוונטיים למדיניות ההשקעה של קרן הנאמנות בפרק הזמן הרלוונטי למדידה. למשל: אם מבקשים לקבוע את רמת הביצוע של מנהל קרן המתמחה במניות ת"א 100 כטובה או כגרועה, יש להשוות תחילה את התשואה של הקרן לתשואת מדד ת"א 100 באותו פרק זמן. אם מדד זה עלה ב- 20%, ותשואת הקרן הייתה 25%, אפשר לומר, שמנהל הקרן "היכה את השוק" (Beat The Market) והתשואה בהחלט משביעת רצון. יכול להיות גם מצב, שבו מדד ת"א 100 ירד בשנה מסוימת ב- 25%, ואילו הקרן ירדה רק ב- 10%, וגם אז אפשר לקבוע, שמקצועית , תשואת מנהל הקרן טובה מאוד, גם אם הלקוח אינו בהכרח מרוצה, וזה טבעי, שכן הוא הפסיד חלק מכספו.
לעומת זאת, יש למשקיע סיבות טובות שלא להיות מרוצה מהישגיו המקצועיים של מנהל הקרן, אם הלה השיג עבורו תשואה חיובית של 30%, כאשר מדד ת"א 100 עלה באותו פרק זמן ב- 40%. כל משקיע יכול לעמוד מקרוב על רמת ביצועיה של הקרן שלו, ולהשוות את התשואה שהשיגה עבורו עם המדד הרלוונטי למדיניות ההשקעה שלו בפרק הזמן הרלוונטי. את המדדים האלה מפרסמת הבורסה מדי יום ביומו בדפי הבורסה הרשמיים, ומידע זה מתפרסם גם בעיתונות היומית ובאתרי אינטרנט פיננסיים שונים.
יצויין, שהשוואה זו אינה מלאה ו"נקייה" אם שוכחים שמדדי הבורסה הם "נטולי עמלות". מנהל הקרן, כדי להשיג את התשואה, עושה פעולות קנייה ומכירה בניירות ערך, מה, שכמובן, כרוך בעמלות ופוגם בתשואה. בנוסף - מנהל הקרן גובה עמלות ניהול - שכר עבור שירותיו, וגם זה מוריד מן התשואה. גורם אחר שמשפיע - מדד המניות שמתפרסם על-ידי הבורסה משקף, כמובן, 100% מניות. מנהל הקרן עשוי, גם מטעמי זהירות, להחזיק רק 90% במניות ו- 10% בנזילות. בתקופה של עלייה חדה בשוק המניות, רכיב הנזילות יפגע בתשואה (ולהיפך - בפרק זמן של ירידות). אי אפשר להתעלם מגורם המס שאותו משלמות חלק מהקרנות, בעוד שהמדד אינו מושפע מכך.
לסיכום: בדיקה נכונה של תשואת תיק השקעות צריכה להיעשות מול מדד או מדדים רלוונטיים, מה שמשתקף במונח Benchmark, שהוא מדד-ייחוס, או מדד יחס. למשקיע יש כלי נוסף לבדוק את התשואה והוא השוואה לתשואה של קרנות נאמנות דומות. כלומר: כדי להשיג התרשמות טובה יותר מהישגיה של קרן, רצוי מאוד להשוות את תשואתה גם למדד של הקבוצה, שאליה היא שייכת. כשם שאפשר לחשב בפשטות את התשואה של כל קרן וקרן בנפרד, כך אפשר לחשב מדד ענפי של קבוצת קרנות המתמחות באפיק השקעה מסוים. חישוב כזה יכול להיות על בסיס של ממוצע פשוט, או על בסיס של ממוצע משוקלל, כלומר: לפי משקלה היחסי של כל אחת ואחת מן הקרנות (על-פי גודלה) בתוך קבוצת ההשתייכות שלה.
גישה פשוטה יותר היא לבדוק את מיקומה של הקרן ביחס למתחרותיה באותה קבוצה של מדיניות, שנה אחר שנה. יש לזכור, מנהל קרן אינו יכול להיות במקום הראשון או השני מדי שנה. זה פשוט לא עובד ככה, לא בישראל ולא בעולם הרחב. די בכך, שהקרן תהיה ברבע העליון של הקבוצה מדי שנה, ואז במצטבר על פני שלוש-ארבע-חמש שנים היא תהיה במקום הראשון או השני. בחינה דומה, אך מורכבת יותר, העושה שימוש גם בבדיקת מרכיב הסיכון בפעילותה של הקרן, עושה החברה המדרגת "מעלות".
איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את הקופה?
מה זה חשבונית פיקטיבית, איך הצליחו ברשות המסים לעלות על חשבוניות פיקטיביות ומה צפוי בהמשך?
מלחמה של שנתיים כמעט ולא מורגשת בגירעון של המדינה. יש הורדות דירוג, הציבור מרגיש את העול הכלכלי, הכלכלה פחות צומחת, ועדיין מבחינת הגירעון - הוא נמוך (להרחבה: הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט). איך מסבירים את "הקסם" הזה? הכנסות גדולות ממסים. אבל, מסים הולכים יחד עם הכנסות - ההכנסות והרווחים של העסקים והציבור בירידה במקרה הרע, קיפאון במקרה הטוב - זה לא אמור להגדיל מסים.
הגידול במסים נובע מפעולות אסטרטגיות ויזומות של רשות המסים בניהולי של שי אהרונוביץ , לצד חקיקה שהגדילה את בסיס המס. החוק על מיסוי רווחים כלואים הוביל לכך שהרווחים חולקו או יחולקו והגדיל את המס על הדיבידנדים. הקפאת מדרגות המס הגדילה את המש השוטף על השכר. היוזמות להגברת בדיקות תשלומי המס והמע"מ, מניבות הכנסות משמעותיות, ונראה שחוד החנית של פעילות רשות המסים היא הפעילות נגד ההון השחור.
הון שחור בהיקף של מאות מיליארדים מסתובב במשק מדי שנה, ופעולה אחת חשובה חיסלה חלק ממנו - פרויקט חשבונית ישראל שקיבל כתף קרה מאוד מרואי החשבון, יועצי המס והשוק כולו, מתברר כחבל הצלה לתקציב השנתי. המתנגדים חששו גם לפרנסה שלהם - הפרויקט מדבר על דיגיטציה מלאה כזו שתקביל חשבונית שמוציא א' עם קבלת חשבונית שמדווח עליה ב'. ככה אי אפשר לזייף, או נכון יותר - קשה יותר לזייף. ככה עולים על חשבוניות פיקטיביות.
חשבונית פיקטיבית היא חשבונית של עסק בכאילו או של עסק אמיתי שנוצר רק כדי לייצר חשבוניות. בדרך הזו מייצרים הוצאות ל"מזמין החשבונית". דמיינו שיש לכם עסק עם הכנסות חודשיות נטו של 300 אלף והוצאות של 100 אלף שקל. יש לכם רווח של 200 אלף שקל. אתם צריכים לשלם על זה מס של 23% - כלומר 46 אלף שקל. אם תקנו חשבונית פיקטיבית של 200 אלף שקל - אתם במצב שאין לכם רווח ואין מס. יתרה מכך, אתם מקבלים את מע"מ התשומות - 36 אלף שקל (18% על 200 אלף שקל). כלומר חשבונית של 200 אלף שקל הניבה לכם 72 אלף שקל.
- נותנים לכם כסף ואתם לא לוקחים - לישראלים מגיע מיליארד שקל בשנה מרשות המס והם מוותרים
- מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשתמשים בחשבוניות הפיקטיביות היו ארגוני פשע, גופים מפוקפקים וחברות ועסקים אמיתיים שרימו את רשויות המס, ושכך הצליחו לגנוב מהמדינה עשרות מיליארדי שקלים. החשבוניות הפיקטיביות הגיעו לחפי ההערכות ל-100 מיליארד שקל בשנה. לא בכל מצב הזדכו על המס באופן מלא, אבל גם בהערכה שמרנית מדובר על רווח למשתמשים של מעל 30 מיליארד שקל.
שוק ההימורים רותח: מה הסיכויים שחמאס יגיד "כן"?
בזירת ההימורים שהצליחה לחזות את עלייתו של טראמפ ואפילו את התקיפה באיראן הסיכויים לעסקה והסדרה בעזה מזנקים - מישהו יודע משהו?
נכון לעכשיו, הסיכוי להפסקת אש עד 31 באוקטובר - כלומר חודש מהיום - עומד על כ־43%. הנתון הזה מגיע אחרי עלייה חדה של כ־10% בשש השעות האחרונות,
אבל נרשמת בו גם ירידה של כ־2% בשעה האחרונה. התנודות החדות ממחישות עד כמה השוק הזה תזזיתי. כל הצהרה או רמז מדיני משנה את המאזן בין אלו שרכשו "כן" לבין "לא". בשוק הזה, הימור על הפסקת אש עד סוף אוקטובר נסחר כעת ב־39 סנט ל־"כן" מול 63 סנט ל־"לא".
43% סיכוי לעסקה עם חמאס עד סוף אוקטובר - צילום מתוך אתר פולימרקט
לצד השאלה המרכזית הזאת, יש עוד זירות שמושכות עניין וכמובן כסף. כך למשל, 80% מהמשתתפים מעריכים שהפסקת אש בעזה תגיע לפני כזאת באוקראינה (מעריכים = רוכשים "כן"), ולצערנו רק 24% סבורים שכל החטופים הישראלים ישוחררו עד סוף אוקטובר, כש־25% בלבד נותנים סיכוי לכך שחמאס יתפרק מנשקו עד סוף השנה. השאלות האלה ממחישות עד כמה הקונפליקט הישראלי־פלסטיני הופך למוקד בולט בשוקי ההימורים הגלובליים.
מה קורה בינתיים?
בינתיים, התקווה להסדרה לא נשארת רק בזירות ההימורים. הבורסה בתל אביב מגיבה בעליות חדות: 30 מתוך 35 מניות במדד ת"א 35 ו־113 מתוך 125 מניות במדד ת"א 125 נסחרות בעליות. מדד ת"א 35 מטפס 2.5% לשיא חדש של 3,192
נקודות, ומדד ת"א 90 מזנק ב־3.8%. המחזור ענק כשהוא מאותת על כניסה מאסיבית של משקיעים פרטיים לצד גופים מוסדיים.
