כיצד לבחון את ביצועי מנהל קרנות נאמנות?
בדיקה מקצועית של רמת הביצוע של מנהל קרן נאמנות חייבת להביא בחשבון בראש ובראשונה את ה"התרחשויות בשטח", כלומר, את התשואות שהיה אפשר להשיג באפיק או באפיקי ההשקעה הרלוונטיים למדיניות ההשקעה של קרן הנאמנות בפרק הזמן הרלוונטי למדידה. למשל: אם מבקשים לקבוע את רמת הביצוע של מנהל קרן המתמחה במניות ת"א 100 כטובה או כגרועה, יש להשוות תחילה את התשואה של הקרן לתשואת מדד ת"א 100 באותו פרק זמן. אם מדד זה עלה ב- 20%, ותשואת הקרן הייתה 25%, אפשר לומר, שמנהל הקרן "היכה את השוק" (Beat The Market) והתשואה בהחלט משביעת רצון. יכול להיות גם מצב, שבו מדד ת"א 100 ירד בשנה מסוימת ב- 25%, ואילו הקרן ירדה רק ב- 10%, וגם אז אפשר לקבוע, שמקצועית , תשואת מנהל הקרן טובה מאוד, גם אם הלקוח אינו בהכרח מרוצה, וזה טבעי, שכן הוא הפסיד חלק מכספו.
לעומת זאת, יש למשקיע סיבות טובות שלא להיות מרוצה מהישגיו המקצועיים של מנהל הקרן, אם הלה השיג עבורו תשואה חיובית של 30%, כאשר מדד ת"א 100 עלה באותו פרק זמן ב- 40%. כל משקיע יכול לעמוד מקרוב על רמת ביצועיה של הקרן שלו, ולהשוות את התשואה שהשיגה עבורו עם המדד הרלוונטי למדיניות ההשקעה שלו בפרק הזמן הרלוונטי. את המדדים האלה מפרסמת הבורסה מדי יום ביומו בדפי הבורסה הרשמיים, ומידע זה מתפרסם גם בעיתונות היומית ובאתרי אינטרנט פיננסיים שונים.
יצויין, שהשוואה זו אינה מלאה ו"נקייה" אם שוכחים שמדדי הבורסה הם "נטולי עמלות". מנהל הקרן, כדי להשיג את התשואה, עושה פעולות קנייה ומכירה בניירות ערך, מה, שכמובן, כרוך בעמלות ופוגם בתשואה. בנוסף - מנהל הקרן גובה עמלות ניהול - שכר עבור שירותיו, וגם זה מוריד מן התשואה. גורם אחר שמשפיע - מדד המניות שמתפרסם על-ידי הבורסה משקף, כמובן, 100% מניות. מנהל הקרן עשוי, גם מטעמי זהירות, להחזיק רק 90% במניות ו- 10% בנזילות. בתקופה של עלייה חדה בשוק המניות, רכיב הנזילות יפגע בתשואה (ולהיפך - בפרק זמן של ירידות). אי אפשר להתעלם מגורם המס שאותו משלמות חלק מהקרנות, בעוד שהמדד אינו מושפע מכך.
לסיכום: בדיקה נכונה של תשואת תיק השקעות צריכה להיעשות מול מדד או מדדים רלוונטיים, מה שמשתקף במונח Benchmark, שהוא מדד-ייחוס, או מדד יחס. למשקיע יש כלי נוסף לבדוק את התשואה והוא השוואה לתשואה של קרנות נאמנות דומות. כלומר: כדי להשיג התרשמות טובה יותר מהישגיה של קרן, רצוי מאוד להשוות את תשואתה גם למדד של הקבוצה, שאליה היא שייכת. כשם שאפשר לחשב בפשטות את התשואה של כל קרן וקרן בנפרד, כך אפשר לחשב מדד ענפי של קבוצת קרנות המתמחות באפיק השקעה מסוים. חישוב כזה יכול להיות על בסיס של ממוצע פשוט, או על בסיס של ממוצע משוקלל, כלומר: לפי משקלה היחסי של כל אחת ואחת מן הקרנות (על-פי גודלה) בתוך קבוצת ההשתייכות שלה.
גישה פשוטה יותר היא לבדוק את מיקומה של הקרן ביחס למתחרותיה באותה קבוצה של מדיניות, שנה אחר שנה. יש לזכור, מנהל קרן אינו יכול להיות במקום הראשון או השני מדי שנה. זה פשוט לא עובד ככה, לא בישראל ולא בעולם הרחב. די בכך, שהקרן תהיה ברבע העליון של הקבוצה מדי שנה, ואז במצטבר על פני שלוש-ארבע-חמש שנים היא תהיה במקום הראשון או השני. בחינה דומה, אך מורכבת יותר, העושה שימוש גם בבדיקת מרכיב הסיכון בפעילותה של הקרן, עושה החברה המדרגת "מעלות".
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
