"הירידות בבורסות בסין אינן מבשרות על מפולת פיננסית. כדאי לזכור – בכלכלה הצומחת ביותר בעולם לא התרחש שום אירוע כלכלי או פוליטי המצדיק שינוי מגמה. בינתיים אצלנו שוק ההון המקומי ממשיך להפגין עוצמה ולהשתכלל. ההנפקה המוצלחת של בז"ן בבורסה היא רק דוגמא אחת. ולא, לא מדובר במחירי בועה", כך אומרים היום (א') בבית ההשקעות אלטשולר שחם.

לדברי כלכלני בית ההשקעות, בסין לא התחוללה שום מהפיכה והמשק הסיני ממשיך לצמוח וכמוהו גם משקים אחרים בעולם, דוגמת הודו, רוסיה וברזיל. אז מה לעשות? בעיקר לא להתרגש. בורסות עולות ויורדת - ממש כמו בריקוד תימני - צעד אחד קדימה, שניים לאחור, אך מה שמנצח זו המגמה הכללית לטווח ארוך. לכן גם לא כדאי להיכנס ולצאת מהבורסה בתזזיתיות, אלא להתמיד בהשקעה נבונה לאורך זמן, תוך פיזור סיכונים רחב.

לגבי התחזיות השחורות של נגיד הפד לשעבר, אלן גרינספאן, אומרים בבית ההשקעות כי אמנם הכלכלה האמריקנית מתקררת, אבל כדאי להדגיש שקברניטי המשק האמריקני מפרקים שם לאט ובעדינות את פצצות הזמן של הגירעונות הכפולים במאזן המסחרי ובתקציב. זה חשוב וזה מבטיח. גם אם ארה"ב תקלע למיתון יש עוד מה לעשות כדי למזער את ההשפעות השליליות (כמו הורדת ריבית). בסה"כ, הכלכלה הגלובלית ממשיכה לצמוח וגם זה מועיל למשק האמריקני.

מגמה נוספת שבולטת בשוק ההון היא התחזקותן של האג"ח הקונצרניות. החברות הציבוריות מנצלות את הגיאות בשוק להנפקות ענק ובכך עוקפות את הצורך בגיוס אשראי בנקאי יקר. היקף הגיוסים של החברות בשנת 2006 עמד על לא פחות מ- 47 מיליארד שקל. נראה שהמגמה הזאת תימשך, מציינים בבית ההשקעות, בפרט שיש ביקוש לאג"ח אלה מצד המשקיעים. כידוע הצטמצמות המרווחים בין האג"ח הקונצרניות לאג"ח הממשלתיות, מגמה שקיימת בכל העולם, רק מגבירה את האטרקטיביות שלהן, במיוחד באג"ח הגבוה.

כלכלני אלטשולר שחם, ממליצים על האג"ח הצמוד על פני האג"ח השקלי כי הוא מכשיר יעיל להגנה מפני אינפלציה. להערכת מומחי בית ההשקעות, האינפלציה בשנה הקרובה צפויה לגדול בארץ ובעולם עקב גידול בשכר העבודה הגלובלי, זינוק במחירי הסחורות ועלייה במחירי הנדל"ן.

בועה – כן או לא?

אחת הסוגיות שהטרידו את המשקיעים בבורסה בחודש האחרון נגעה לשאלה האם העליות משקפות בועה חדשה. מרבית המומחים אינם סבורים שהמחירים בבורסה מלמדים על בועה חדשה. לדעתם, המחירים הם בהחלט נורמאליים וכך גם ממוצע המכפילים, הן יחסית לעולם והן יחסית לישראל. בכלל, המניות עולות ויורדות על-פי פרמטרים כלכליים מובהקים ולא בגלל תנודות פסיכולוגיות.

עם זאת, יש שונות בין הסקטורים השונים. בעוד סקטור המניות הבנקאיות נראה "תקוע" ואינו טומן בחובו הבטחות מרעישות, בפרט לאור המגמה של החלשת הבנקים הגדולים, סקטורים אחרים נראים מבטיחים. אחד מהם הוא הסקטור הפיננסי, בדגש על חברות הביטוח, שנראה מבטיח במיוחד.

העובדה שחברות הביטוח חולשות על מרבית החיסכון לטווח הבינוני והארוך רק מחזקת תחושה זאת. גם הצפי להגדלת החיסכון הפרטי מדגישה את עוצמתם של חברות הביטוח, שהופכות לתאגידים פיננסיים ענקיים ובקרוב אף צפויות להיכנס לתחום האשראי הקמעונאי - מאבק "ראש בראש" בבנקים, שמצידם דוחפים להשתלבות מהירה בתחום הביטוח הפנסיוני.

כדאי לזכור, חלק לא מבוטל של החברות המובילות בבורסה, בעיקר אלה הנמנות על מדד המעו"ף, פועלות גם בחו"ל ופעילות זו הולכת וגדלה עם השנים. טבע, אפריקה-ישראל, קרדן ואחרות מחוברות חזק לשווקים הגלובליים ומושפעות מהן. מנועי הצמיחה של חברות אלה בחו"ל מקזזים ירידות או היחלשות מקומית ואף מפצים עליהן.

לסיכום, בבית ההשקעות אומרים כי כמו תמיד מומלץ לשמור על פיזור סיכונים ולפזר את ההשקעה בין מניות שונות, לרבות השקעה במניות זרות או במדדים שעוקבים אחריהן. הצורך בהסטת חלק מההשקעות לשוקי ההון בעולם נועד לנטרל את הסיכון הגיאופוליטי של ישראל ולפצות על קוטנו של השוק המקומי. אם המשקיעים בשוויץ, ארץ רגועה בדרך כלל, משקיעים כמעט 40% מכספם בחו"ל, הישראלים בוודאי צריכים להשקיע יותר מרף 8% שהם משקיעים בחו"ל כיום. לפחות 50% מההשקעות מומלץ לנווט לחו"ל, גם במניות וגם באג"ח. בעתיד אפילו 70%.