SPL בוחנת כניסה לשוק התורכי

לאחר שהשתלט על החברה כולה ורכש את חלקו של שותפו לשעבר, צביקה בארינבוים מכוון את SPL לחדירה למדינות הבלקן, ופועל לביסוס מעמדה בתחום ה-SOA בישראל
יהודה קונפורטס |

SPL החליטה להרחיב את פעילותה מעבר לגבולות ישראל, לראשונה בתולדותיה. בהודעה לבורסה שפירסם צביקה בארינבוים, הבעלים של החברה, נאמר שהחליט לפרוץ שווקי חו"ל. בין היתר כותב בארינבוים, כי הוא מנהל מו"מ מתקדם עם חברת IT תורכית, שעימה שוקלת SPL לשתף פעולה. על פי הדיווח, שוק ה-IT התורכי רשם בשנים האחרונות שיעור צמיחה שנתי של כ-20%. על פי SPL, הכניסה לפעילות גלובלית תבוצע בין אם ברכישה ובין אם באמצעות שיתוף פעולה.

לדברי בארינבוים, החלטתה האסטרטגית של SPL להעמיק את פעילותה בסקטור הפיננסי עשויה להשתלם, שכן בתורכיה הצורך העיקרי בפתרונות IT הוא בתעשייה הפיננסית; גופים בנקאיים בתורכיה זקוקים למערכות שיאפשרו להם לבצע תהליך של מודרניזציה למערכות הקיימות וזאת על רקע רצונה של מערכת הבנקאית התורכית לשתף פעולה עם מערכת הבנקאות הגלובלית. אטרקטיביות השוק הבנקאי התורכי קיבלה ביטוי בעת רכישת בנק פוזיטיב התורכי על ידי בנק הפועלים תמורת 100 מיליון דולרים. נוסף על כך, חברות הביטוח הישראליות כבר הביעו את כוונתן להתפתח גם הן לשוק זה.

בארינבוים ציין בהודעתו, כי SPL שוקלת גם להיכנס למדינות בלקן אחרות וליישם שם את הידע הרב שנצבר אצלה במשך 30 שנה בישראל בתחום תשתיות תוכנה למערכות הליבה הארגוניות, בין היתר באמצעות הפתרונות של חברת Software AG הגרמנית, שמיוצגת על ידיה במשך שנים.

במקביל, ממצבת עצמה SPL גם בשוק ה-SOA ומתבססת על תחזית של מומחים שקובעים, כי עד שנת 2011 יתבססו 80% מהאפליקציות העסקיות על SOA.

בתחילת החודש שעבר הודיע בארינבוים, כי הגיע לפשרה עם שותפו לשעבר, שאול אשכנזי, ורכש את חלקו ב-SPL תמורת 52 מיליון שקלים. בכך הגיע לסיומו מאבק ממושך, מתוקשר ורווי יצרים, שאף הגיע לכותלי בית המשפט, חדרי חקירות משטרתיים ואף למעצרים. בארינבוים ואשכנזי שימשו כמנכ"לים משותפים בחברה בשנת 2000 וכעבור שנתיים השתלטו על החברה, כאשר אשכנזי קיבל כ-30% מהמניות, אבל המשיך להיות מנכ"ל החברה, ובארינבוים מונה ליו"ר.

לפני ארבע שנים התגלע סכסוך עמוק בין השנים ובארינבוים רצה לסלק את אשכנזי מהחברה, ודרש לממש את חלקו בחברה. בארינבוים היה מוכן לשלם אז 15 מיליון שקלים. מאז חל נתק מוחלט בין השניים, ולמרות שנערכו אינסוף פגישות גישור וניסיונות מו"מ, האיבה האישית בין השותפים לשעבר טירפדה זאת.

רקע

בסוף 2006, בשקט יחסי ורחוק מאור הזרקורים, הצליחו השניים בעזרת מתווכים, להגיע לפשרה ואשכנזי מכר את חלקו. בכך הצליח בארינבוים להשתלט על SPL ב-100%. כעת, הוא מנצל את סופו של הסכסוך המשפטי למינוף החברה ולפריצה יחד איתה לשווקים בינלאומיים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה

רן קידר |

פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.  

זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה. 

שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.

החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.

על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה

רן קידר |

פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.  

זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה. 

שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.

החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.

על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.