שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

רפורמת ה-"עוסק זעיר" כבר עובדת עבור עשרות אלפי ישראלים

במסגרת הרפורמה העסקים הזעירים קיבלו פטור מדו"ח שנתי, תשלום מס מופחת ומערכת פשוטה וכך המדינה הצליחה להקל על העומס הבירוקרטי גם עבור בעלי ההכנסות הקטנות וגם עבור המדינה עצמה 

רן קידר | (7)
נושאים בכתבה עסק זעיר

רשות המסים פרסמה נתונים חדשים על רפורמת "בעל עסק זעיר" שהושקה בנובמבר 2024, ולטענתה, מדובר בשינוי עם פוטנציאל השפעה רחב וממשי. על פי ההגדרה, עסק זעיר הוא מי שמחזור העסקאות השנתי שלו נמוך מתקרת העוסק הפטור (120 אלף שקל ב-2024 ו-2025), ומעתה הוא רשאי להירשם תחת סיווג מיוחד במס הכנסה, ללא צורך בדו"ח שנתי, בלי תשלום מקדמות, ועם שיטת חישוב מס פשוטה: ניכוי הוצאות בשיעור קבוע של 30% מההכנסה, במקום לפי הוצאות בפועל.

הכוונה ברורה: להקל את הנטל הביורוקרטי על ציבור שלם של עצמאיים קטנים,  שרבים מהם אינם חייבים במס כלל ולחסוך גם למשק וגם לרשויות עשרות מיליוני שעות של טיפול. לצד זאת, המדינה מוודאת שמדובר באוכלוסייה בעלת פוטנציאל הכנסה נמוך יחסית, כלומר פגיעה אפסית בגביית המס השנתית.

המספרים שמאחורי הרפורמה

נכון ליוני 2025 נרשמו לרפורמה יותר מ-80 אלף עצמאים, זינוק של כמעט 80% מאז סוף 2024. מגזרי האוכלוסייה הבולטים ברישום: צעירים עד גיל 35 מהווים 47% מהנרשמים, לעומת שיעורם באוכלוסייה שעומד על 32%. נשים מהוות 55% מהנרשמות, בדומה לחלקן בקרב העצמאים הפוטנציאליים. 46% מהנרשמים מתגוררים בצפון ובדרום, כלומר יש ייצוג יתר לפריפריה ביחס לגודל האוכלוסייה הרלוונטית. 

עוד עולה כי עבור כמחצית מהנרשמים, זהו מקור ההכנסה היחיד, ו-80% מהם נמצאים מתחת לסף המס. אלה נתונים שמלמדים לא רק על קלות הניהול, אלא גם על ממד חברתי מובהק: הרפורמה מקלה במיוחד על עצמאיים בעלי הכנסות נמוכות, לעיתים זמניות, כמו סטודנטים, עצמאים בתחילת הדרך, או נותני שירותים מזדמנים.

רובד חדש של עצמאים עם פחות מס ופחות בירוקרטיה 

לפי נתוני רשות המסים לשנת 2023, בישראל פעלו כ-558 אלף עוסקים שמחזור העסקאות שלהם נמוך מ-120 אלף שקל, כלומר, כאלו שענו להגדרה הפוטנציאלית של "בעל עסק זעיר". מדובר ב-52% מכלל העוסקים הרשומים במע"מ, אך הם אחראים לפחות מאחוז אחד בלבד מסך מחזור העסקאות במשק. 

מביניהם, 430 אלף רשומים כעוסקים פטורים לפי חוק מע"מ. משמעות הנתונים היא שמדובר בקהל רחב, מפוזר ומבוזר, כזה שלרוב אינו מוכר למסגרת הארגונית הקלאסית של מס הכנסה. עבורו, כל פישוט תהליכים, ולו הקטן ביותר, עשוי להיות ההבדל שבין להגיש דו"ח למס הכנסה ובין לוותר על ההתאגדות מלכתחילה. 

המטרה של הרפורמה אינה רק להקל, אלא גם לשפר את השיוך הפורמלי של אותם עצמאים לרשויות המס , וזאת מבלי להכביד עליהם ובלי ליצור תמריץ להתחמקות. רשות המסים מבקשת, כך נראה, לבנות מסלול אמון חדש מול אוכלוסייה שבעבר נותרה על הסף, עם מינימום בירוקרטיה ומקסימום נגישות.

קיראו עוד ב"בארץ"

תוך חודש בלבד: כ-40 אלף עסקים נרשמו לרפורמת "בעל עסק זעיר"

עסק זעיר - ככה תדווח לרשות המסים; שלב אחרי שלב

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אנונימי 22/07/2025 21:43
    הגב לתגובה זו
    אבל מה שלא ברור ואם יש לכם תשובה אשמח שתינו איך אני מוכיח עכשיו בקרן הפיצויים על עם כלביא כמה הרווחתי חודשים קודמים כדי לדעת אם הפסדתי 25% כי יש רק את החשבוניות שלי וזהו שום מסמך רשמי
  • 5.
    אנטולי 21/07/2025 20:55
    הגב לתגובה זו
    כאשר כספי המס מממנים את האברכים החרדים הפרזיטים.
  • 4.
    אנונימי 21/07/2025 19:26
    הגב לתגובה זו
    צפון ודרום רק היכן שברך כלל גרים ביבסטים כמה שדופקים אותם הם אומרים היידה ביבי בתלאביב מרווחים יפה איזה הבדל בינם לבין הקפלניסטים חבל ש ם נטולי השכלה בגלל זה הם עוסק פטור.
  • 3.
    אנונימי 21/07/2025 17:25
    הגב לתגובה זו
    תזהרו ! יש פה עוקץ של רשות המיסים. ברישום כעוסק זעיר לא מאפשרים לדווח על הפקדה לקרן השתלמותקופת גמל ולקבל את הטבת המס הגלומה בהפקדה לקרן השתלמות ולא מקבלים מענק עבודה במקרים מסוימים אולי מפני שמנקים באופן שרירותי 30% כהוצאות. בכלל לא ניתן לדווח על הוצאות אמת. 30% קבוע סוף פסוק.
  • 2.
    אנונימי 21/07/2025 17:16
    הגב לתגובה זו
    למה לא בודקים את כל המתעשרים החדשים מהמגזר הערבי המוסלמי שהם רובם ככלום אויב של העם היהודי וכל השאיפה שלהם והמטרה שלהם להשמיד אותנו הכל כתוב בספר שלהם שנקרא קוראן מי שמאמין בספר הזה והולך לפי מה שכתוב בו הוא שונא יהודים
  • 1.
    למה יש מקצועות שלא מאפשרים להם להיות עוסק פטור (ל"ת)
    אני עוד שמרוויח קצת.. 21/07/2025 15:58
    הגב לתגובה זו
  • אנונימי 21/07/2025 21:48
    הגב לתגובה זו
    וככה יהיו יותר מיסים. למשל עורכי דין. לא נותנים להם לעבוד כך.
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.