עסק זעיר - ככה תדווח לרשות המסים; שלב אחרי שלב
נפתחה המערכת לדיווח ותשלום עבור "בעל עסק זעיר" לשנת 2024 - רשות המסים העלתה לאתר האינטרנט את המערכת לדיווח שנתי מקוצר ותשלום לעסק זעיר. באמצעות מערכת זו, יוכלו עסקים שנרשמו כעסק זעיר וביצעו תיאום מס עבור שנת 2024 לדווח על מחזור העסקאות בפועל ולשלם את המס באופן מקוון, ללא צורך בהגשת דו"ח שנתי מלא. חישוב המס נעשה במערכת בהתאם לשיעור המס שנקבע בתיאום המס שבוצע על ידי בעל העסק במהלך השנה. ככל שנוצר החזר מס, המערכת מעבירה את הכסף ישירות לחשבון הבנק של בעל העסק.
בסוף חודש נובמבר 2024 פתחה רשות המסים בפני עסקים עם מחזור העסקאות של עד 120 אלף ₪ את האפשרות להירשם במס הכנסה כ"בעל עסק זעיר" וליהנות מהתנהלות קלה יותר ומממשקים פשוטים מול רשות המסים. ההיענות לתכנית הייתה גבוהה מאוד ועד סוף דצמבר 2024 נרשמו כ-40 אלף עסקים, אשר על פי הערכות רשות המסים מהווים למעלה מ-10% מהעסקים הזכאים.
כעת יכולים אותם עסקים להיכנס למערכת לדיווח השנתי מקוצר ותשלום ולהשלים את חובת הדיווח והתשלום עבור שנת המס 2024, במהירות ובפשטות. את הדיווח יש להשלים עד ליום 31.3.2025. עסקים העומדים בתנאים שנקבעו בחוק ולא נרשמו, מוזמנים לבצע רישום באתר רשות המסים, ויהיו זכאים לדיווח מקוצר החל משנת המס 2025.
במסגרת רפורמת "בעל עסק זעיר", עסקים שמחזור העסקאות שלהם אינו עולה על התקרה הקבועה בחוק עבור עוסק פטור במע"מ, זכאים להירשם במס הכנסה כ"בעל עסק זעיר". מרגע שנרשמו, נדרשים עסקים אלה לשתי פעולות בשנה בלבד: במהלך שנת המס הם נדרשים לבצע חישוב מס במערכת תיאומי המס (בדומה לשכירים שעובדים בעבודה נוספת), ובתחילת השנה העוקבת הם נדרשים לדווח על מחזור הכנסתם ולשלם את המס המגיע, בהתאם לחישוב שהמערכת עורכת עבורם על בסיס תיאום המס ולאחר ניכוי הוצאות בשיעור של 30% מהמחזור.
- החל מהיום: בעלי עסק זעיר יוכלו לדווח על פיצויי מלחמה, דמי מילואים ודמי לידה
- רפורמת ה-"עסק הזעיר" כבר עובדת עבור עשרות אלפי ישראלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנימין נתניהומשבר הגדלות הרמטכ"ל: הפשרה נדחתה, החקיקה בסכנה
הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות של כספים לאנשי הקבע ללא הצדקה - מה זה בכלל, והאם הן יחולקו לפורשים מהצבא?
לאחר פגישה לילית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט וח"כ עמית הלוי מהליכוד, שינה נתניהו את עמדתו. במקום תמיכה בהכשרה מלאה של הגדלות הרמטכ"ל כפי שדרש אגף כוח האדם בצה"ל, הוא תמך בפשרה זמנית: הכשרת התוספות לשנתיים בלבד תוך החרגת פנסיות הגישור שמוענקות לפורשי קבע מגיל 42 עד 67. אגף כוח האדם דחה את ההצעה, מה שהוביל לביטול דיון שתוכנן בוועדה. המועד האחרון שקבע בג"ץ להסדרה הוא סוף החודש הנוכחי, והיעדר הסכמה עלול להקפיא את התוספות לפורשים חדשים, כ-1,200 איש בשנה.
המשבר מתרחש על רקע מחסור משמעותי בכוח אדם קבע בצה"ל לאחר יותר משנתיים של לחימה. שיעור השימור בקרב קצינים בכירים ירד ב-15% ועומד כיום על 70%. צה"ל רואה בהגדלות כלי מרכזי לשימור כוח אדם, בעוד משרד האוצר מזהיר מנטל תקציבי של 1.7 מיליארד שקל בשנה, מתוכם 700 מיליון שקל לפנסיות גישור.
הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר ופנסיה שמאשר הרמטכ"ל לפורשי קבע מעבר למסגרת החוקית. הנוהל נקבע ב-1987 כחריגים ייחודיים לפורשים שנפגעו ממעברים תפקודיים, אך בפועל הוענקו ל-98% מהפורשים ללא הבחנה. התוספת הממוצעת היא 9% משכר הפרישה, מקסימום 19%. היא כוללת צבירה כפולה של ותק, 4% לשנה במקום 2%, כולל על שלוש שנות חובה, מה שמגדיל את הפנסיה המצטברת ב-12% נוספים. מבקר המדינה התריע על התופעה ב-2016 בשל חוסר פיקוח וחריגה מסמכות. העתירות הוגשו ב-2019 על ידי עמותות צדק פיננסי ורווח נקי.
בג"ץ קיבל את העתירות פה אחד וקבע שהנוהל חורג מסעיף 18(ב) לחוק שירות הקבע. בית המשפט השהה את היישום עד סוף החודש הנוכחי כדי לאפשר חקיקה. אין השבה כספית ל-15,000 פורשים קיימים שקיבלו את התוספת. הנוהל נוהל על ידי 12 רמטכ"לים רצופים, והיקף התשלומים הרטרואקטיביים מגיע ל-20 מיליארד שקל מאז 2010 ול-25 מיליארד שקל מאז 2015. ללא חקיקה, כ-500 פורשים בכירים בשנה יאבדו זכאות ששווה בממוצע 25,000 שקל בחודש.
- הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפשרה שהוצעה לאחרונה כללה הכשרה זמנית לשנתיים עם עבודת מטה להערכת עלויות והחרגת פנסיות הגישור, שמהוות 40% מהתוספת הכוללת ומגיעות ל-8,000 שקל בחודש בממוצע. אגף כוח האדם התעקש על הסדרה מקיפה מחשש לפגיעה בשימור. ביטול הדיון נבע גם מעומס הוועדה על חוק הפטור מגיוס חרדים, החיוני לאישור תקציב 2026. ח"כ הלוי איים בפיליבסטר שיאיים על התקציב, הכולל 110 מיליארד שקל למערכת הביטחון – עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת. הדיון הבא נקבע לשבוע הבא, אך ללא הסכמת אגף כוח האדם סיכויי החקיקה נמוכים מ-30%.
