סדאם חוסיין נידון למוות בתלייה
יום הדין של סדאם כוננות שיא לקראת הקראת פסק הדין במשפטו של שליט עיראק לשעבר. העונש הצפוי - מוות.
חוסיין בן ה-69 ושבעה מבכירי משטרו הואשמו בעבירות של רצח מתוכנן, עינויים והעלמת אנשים לאחר שביולי 1982 הורו על הריגתם של 148 שיעים בכפר דוג'איל, צפונית לבגדד, לאחר שנכשל ניסיון להתנקש בחייו של השליט העיראקי.
עם פתיחת הדיון בשעה 10:30 בבוקר, הורה השופט הראשי, ראוף רשיד עבד א-רחמן, לפרקליטו האמריקני של סדאם ולשעבר שר המשפטים האמריקני, רמזי קלארק, לצאת מהאולם. שלושה פרקליטים נוספים מההגנה עזבו במחאה את האולם.
מיד לאחר מכן החלה הקראת פסקי הדין. אחד הנאשמים, מוחמד עזאווי עלי, זוכה מחוסר ראיות. שלושה מבכירי מפלגת הבעת' נידונו ל-15 שנות מאסר. שני נאשמים נוספים נידונו ל-22 שנות מאסר. סגנו לשעבר של סדאם, טהא יאסין רמדאן, נידון למאסר עולם.
נשיא בית המשפט המהפכני בתקופת סדאם, עוואד חאמד אל-בנדר, נידון למוות בתלייה ועונש דומה נגזר גם על אחיו למחצה של סדאם, ברזאן איברהים א-תכריתי. החוק קובע כי ההוצאה להורג תתבצע בתוך 30 יום. אולם לסדאם יש אפשרות לערער בפני הרכב של תשעה שופטים. אם יידחה הערעור, יבוצע גזר הדין.
המשפט, שהתנהל תחת אבטחה כבדה ובמיקום חשאי ב"אזור הירוק" המבוצר בבגדד, החל ב-19 באוקטובר אשתקד ונמשך עם דחיות רבות. לכל אורך הדיונים המשיך סדאם "לגנוב את ההצגה" כשלא הכיר בסמכות בית המשפט, הכריז על עצמו כנשיא עיראק המכהן ואף לא נמנע מלקלל את השופט. בחלק מהדיונים הוציא השופט הראשי את סדאם וחלק מהנאשמים האחרים מהאולם בשל התנהגותם.
גם מחוץ לקירות בית המשפט התנהלה דרמה לא קטנה. שלושה עורכי דין מצוות ההגנה נרצחו על ידי חמושים, צעד שהביא להחרמה זמנית של הדיונים מצד עמיתיהם. בנוסף, חודשיים אחרי תחילת המשפט פסל את עצמו השופט הראשי, ממוצא כורדי, והוחלף.
בחודש יוני, עם פתיחת שלב הסיכומים, קרא התובע הראשי, ג'עפר אל-מוסאווי, לגזור עונש מוות על הנאשמים. "התביעה דורשת שבית המשפט יגזור את העונש הקשה ביותר על הנאשמים שהפיצו שחיתות על פני האדמה ואפילו העצים לא ניצלו מהדיכוי שלהם", אמר התובע.
סדאם, מצדו, שככל הנראה החל להבין כי גזר הדין אכן יהיה מוות, אמר כי הוא מעדיף לעמוד מול כיתת יורים ולא להיתלות כמו "פושע רגיל".
החשש הוא שגזר הדין יגביר את הפעולות האלימות מצד תומכי סדאם השיעים וידרדר יותר את המתיחות במדינה. הבוקר הוטל עוצר מלא, כולל איסור על תנועת אנשים והולכי רגל, בבגדד ובשתי פרובינציות נוספות. כמו כן נסגר נמל התעופה של בגדד לכל תנועת מטוסים.
משרד ההגנה הורה בסוף השבוע לבטל את כל החופשות המתוכננות של אנשי כוחות הביטחון מחשש . "כל אנשי הצבא נמצאים בכוננות. החופשות מבוטלות ואנחנו בכוננות לכל מקרה חירום. כל מי שנמצא בחופשה חייב לדווח על מיקומו", מסר דובר משרד ההגנה העיראקי.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
