דוד גרוסמן בכיכר רבין: ההנהגה שלנו חלולה

כ-100 אלף בני אדם ציינו 11 שנים לרצח. הסופר, ששכל את בנו, נשא נאום נוקב והפנה חצי ביקורת כלפי קברניטי המדינה. דליה רבין: "זו עצרת פוליטית בשם מנהיגות שנרצחה ולמענה"
מעריב NRG |

100 אלף בני אדם הגיעו לכיכר רבין כדי לחלוק כבוד ולציין 11 שנים לרצח ראש הממשלה המנוח. הנואם המרכזי, הסופר דוד גרוסמן, ששכל את בנו במלחמת לבנון, תקף בחריפות את הנהגת המדינה ואת מפלגת העבודה: "אין מלך בישראל - ההנהגה שלנו חלולה". דליה רבין, שנשאה דברים בשם המשפחה, קראה לקהל לא לוותר על דרך רבין. "זו עצרת פוליטית – אנחנו כאן היום בשם מנהיגות פוליטית שנרצחה". ברחבי הכיכר הונפו שלטים בגנות פרץ ומפלגת העבודה. עם סיום העצרת נפתחו ארובות השמיים וגשם עז החל לרדת על הקהל בעודו מתפזר.

הנואם המרכזי של העצרת, הסופר דוד גרוסמן, ששכל את בנו במלחמת לבנון השנייה, נשא נאום נוקב ובו ביקורת נחרצת על קברניטי המדינה. "ההנהגה הצבאית והמדינית שלנו חלולה. אני לא מדבר על המחדלים הגלויים לעין ועל השחיתויות הגדולות", אמר. "התכנים היחידים שממלאים את קליפת שלטונה הם תכנים של הפחדות, של מקסם הכוח, קריצת הקומבינה ותגרנות. הם אינם מנהיגים של ממש, ושל עם שנמצא במצב נואש הזקוק לו".

יגאל עמיר אמנם הודה ברצח יצחק רבין ז"ל, אולם יש כאלו המשוכנעים כי הרוצח האמיתי עדיין מסתובב חופשי. דמיון פרוע או אמת לאמיתה? אתם תחליטו.

בנאום חריף וקשה תקף גורסמן את ראש הממשלה, את שר הביטחון ואת מפלגת העבודה. "הם אינם מנגיהים של ממש, מה שבאמת אכפת להם מתקיים רק בחלל הזעיר של שתי כותרות בעיתון. הביטו באלו שמנהיגים אותנו, לא בכולם כמובן אבל ברבים מדי מתוכם, ראו את דרך פעולתם המבוהלת החשדנית המיוזעת, את ההתנהלות שלהם. מגוחך לחשוב שמהם תצא תורה", אמר גרוסמן.

"מתי הייתה הפעם האחרונה שראש הממשלה הגה מהלך שיש בכוחו לפתוח בפני הישראלים אופק אחד חדש? עתיד טוב יותר? מתי הוא יזם מהלך חברתי, ולא רק הגיב, הגיב בתזיזיתיות למהלכים שכפו עליו אחרים".

לקראת סוף נאומו קרא גרוסמן לראש הממשלה, אהוד אולמרט, לפעול למשא ומתן עם הפלשתינים ועם הסורים. "פנה אל הפלשתינים מר אולמרט, פנה אליהם מעל ראשו של החמאס, פנה אל המתונים שבהם אלה שמתנגדים לחמאס כמוך וכמוני. פנה אל העם הפלשתיני, הבט בהם לא דרך קנה הרובה ולא דרך מחסום. אתה תראה עם מעונה לא פחות מאיתנו. אל תחפש סיבות לא לדבר איתם".

"עליך להיפגש עם אסד"

"הגש להם הצעה כזו שיהיה עליהם להחליט אם הם נענים לה או אם הם מעדיפים להשאר בני ערובה של האיסלאם הפנאטי", המשיך גרוסמן בפנייתו לראש הממשלה. "אם תתמהמה, בעוד זמן קצר נתגעגע לחובבנותו של הטרור הפלשתיני", אמר. "אולי צריך להזכיר לך שוב שאם מנהיג ערבי שולח איתות של שלום עלייך לענות לו – לבדוק את כנותו ואת רצינותו. אין לך את הזכות המוסרית לא לעשות זאת, אתה חייב זאת עבור אלה שתדרוש מהם להקריב את חייהם. עלייך להציע לאסד פגישה, לא לחכות יום אחד. הרי לפני שיצאת למלחמה האחרונה לא חיכית ולו לשעה.

גרוסמן סיים את נאומו, שזכה למחיאות כפיים סוערות בכיכר, בקריאה נרגשת לאולמרט: "מה יש לך להפסיד? אתה חושד בו ? הצב לו תנאים, הצע לו תהליך שלום שיימשך שנים, חייב אותו לדיאלוג ממושך, כדי שגם בתודעת בני עמו ייצרב הרעיון. תיצור את המציאות אל תהיה המשת"פ שלה".

בתו של ראש הממשלה המנוח, דליה רבין, אמרה בנאומה כי "באנו לכאן שוב לזכור ולהזכיר, לא באנו לדבר על הרוצח, כאן בזירת הרצח הזו שמוכתמת לעולם בדמו", אמרה. "אני רוצה לדבר אליכם, עליכם וגם עליו. עליכם אני רוצה לדבר שבאתם לזכור, אתם אומרים ברגליים ובכל לבכם שרוח רבין חיה ונושמת והיא מפעמת בכם, והיא מפעמת בנו. זאת הרוח שלנו וזאת הרוח שתנצח".

דליה רבין דיברה על אביה ועל מנהיגותו: "הוא צעד כמעט תמיד לבדו, שלם עם עצמו, חייל של המלחמה של השלום, הוא היה חף מספינים ולהטוטים, הוא היה מנהיג שחשב רק על טובת עמו ומדינתו. הוא הקדיש את כל חייו לבניית הכוח של מדינתנו. הוא חשב אנליטית, קבע סדרי עדיפויות וחשב לטווחים ארוכים. מנהיג פרגמטי, חרוץ ונחוש. ברגעים קשים לא היסס לקחת אחריות ומעולם לא הטיל אותה על איש", אמרה.

"שתקנו זמן רב, אבל הציניות גברה. נחצו כל הקווים האדומים. הדמוקרטיה שלנו שנורתה כאן לפני 11 שנים עדיין מדממת", דליה רבין סיימה את נאומה בקריאה נרגשת לקהל. "זוהי עצרת פוליטית – אנחנו כאן היום בשם מנהיגות פוליטית שנרצחה, ושאנחנו רוצים להחיות. חברים יקרים אל תוותרו עם הזכות להפיח זה חיים ולהשלים את המלאכה שבה יצחק רבין התחיל והוביל".

בכירי העבודה והיו"ר, עמיר פרץ, שהגיעו לעצרת לא אהבו את כל מה שראו: שלום עכשיו תלו שלט גדול, במקום בולט מול הבמה - "אולמרט ופרץ נטשו את דרך רבין". זו הפעם הראשונה שבה יושב ראש מפלגת העבודה, מפלגתו של רבין, זוכה לקבלת פנים כל כך צוננת בעצרת. "אנחנו איתך – העבודה עם ליברמן", נכתב בשלטים של מרצ, שטוענת כי העבודה זנחה את דרך רבין.

מלבד הנאומים, כמו בכל שנה, הופיעו בעצרת אמנים רבים, ביניהם אביב גפן, אחינועם ניני, נינט, מיקי גבריאלוב והראל סקעת. ועדת העצרת החליטה השנה לשנות מעט את המתכונת הקבועה של האירוע, תוך שיתוף הקהל. מסביב לכיכר הוצבו שבעה מסכי ענק אשר הקרינו לקהל הרחב את מילות השירים אשר בוצעו על ידי האומנים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.