הנפט שוב פגע אל-על: הפסד של 15 מיליון ד' ברבעון
אל על מדווחת הבוקר על הפסד רצוף רבעוני נוסף הסתכם בכ-15.1 מיליון דולר, לעומת רווח נקי בסך כ-29.9 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. ההכנסות לרבעון הסתכמו בכ-429.2 מיליון דולר, לעומת 422.7 מיליון דולר אשתקד, גידול של כ-2%. בחברה אומרים, כי מרבית הגידול נבע מתמהיל שונה של נוסעים המשקף גידול בנוסעי מחלקות היוקרה.
גם הפעם ההפסד מיוחס בעיקר להוצאה ההולכת וגדלה של החברה בשל עליית מחירי הנפט והדלקים בעולם. הרווח הגולמי הסתכם בכ-65.7 מיליון דולר, שיעור של כ-15.3% מהמחזור, לעומת כ-111.5 מיליון דולר אשתקד, עם שיעור של כ-26.4% מהמחזור.
לצד המשך העלייה בהוצאות הדלק, מסבירים בחברה כי השורות התחתונות בדו"ח נפגעו גם כתוצאה מהיחלשות הדולר ביחס למטבעות השונים, אשר גררה הוצאות וכן מהתאמה הדרגתית של תשומות הייצור לעלייה המתונה בהכנסות החברה.
הוצאות הדלק שלה ברבעון היוו כ-27% מהמחזור לעומת כ-23% אשתקד. מחיר הדס"ל בשוק התייקר בשיעור ממוצע של כ-25% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. העליות החדות במחירי הדלק בלבד הוסיפו להוצאות החברה ברבעון, לאחר פעולות הגידור שהחברה נקטה בהן, כ-21.3 מיליון דולר.
ההפסד התפעולי הסתכם בכ-5.3 מיליון דולר, שיעור של כ-1% מהמחזור, לעומת רווח תפעולי של כ-34.9 מיליון דולר אשתקד, כ-8.3% מהמחזור. בנטרול השפעת השינויים בשע"ח, אשר יצרו ברבעון הוצאות רישומיות, שאינן תזרימיות, מסתכם ההפסד התפעולי בכ-1.1 מיליון דולר בלבד.
יצויין, כי יתרת המזומנים של החברה ליום 30 ביוני 2006 הסתכמה בכ-172.9 מיליון דולר. ההון העצמי של אל-על ליום 30 ביוני 2006 הסתכם בכ-245 מיליון דולר. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת לרבעון הסתכם בכ-50.3 מיליון דולר.
פרופ' ישראל (איזי) בורוביץ, יו"ר דירקטוריון אל-על ציין עם הגשת הדוחות הכספיים, כי ימים אלו מתאפיינים באתגרים ניהולים אשר להם השפעה מהותית על החברה. מועצת המנהלים של החברה והנהלת החברה, ציין בורוביץ, שוקדים בימים אלו על התאמת פעילות החברה למצבים המשתנים ולדינאמיקה העסקית והגיאופוליטית אשר נוצרה וזאת ע"י השקעת משאבים ומאמצים המכוונים לחיזוק הקשר בין אל על לנוסעיה, הגברת וחיזוק שביעות רצון הנוסע, וגמישות.
יו"ר הדירקטוריון, הודה בשם דירקטוריון החברה להנהלת החברה ולעובדיה המגלים נחישות, מאמץ בלתי נלאה ומקצועיות ופועלים להגדיל את ההכנסות לצמצם בהוצאות ולהשיג את היעדים השאפתניים, אליהם חותרת החברה.
בהתייחס לתוצאות הכספיות ציין חיים רומנו מנכ"ל החברה, כי "אל-על השכילה לשמור על שיעור תפוסה של 80%, למרות ההחרפה המשמעותית בתנאי השוק וסביבת התחרות העסקית הבאה לידי ביטוי בעיקר בהגדלת קיבולת ההטסה של החברות הזרות בכ-29% וזאת למרות גידול של 9% בלבד בסך התנועה בנתב"ג, וזאת ע"י המשך יישום תוכניתה העסקית של החברה "אל-על 2010" המכוונת לשיפור משמעותי במוצר ובשירות, באופן שישמור את אל-על בשורה אחת עם חברות תעופה מובילות בעולם".
ענף התעופה בישראל נחשף לאחרונה לתחרות הולכת וגוברת, ציין רומנו, "עלייה במחירי התשומות ומשבר בטחוני. אנחנו שוקדים על התאמת פעילותינו למצבים המשתנים ,תוך מטרה לשמור על מעמדה המוביל של אל על בענף".
הנהלת החברה ממשיכה ביישום התוכנית העסקית "אל על 2010". רומנו הסביר, כי במסגרתה זו "ננקטות פעולות רבות ליישום מדיניות הצמיחה: בין השאר הוספנו מטוס מדגם 767 לצי המשמש בנתיב לצפון אמריקה, הוספנו תדירויות לצורכי לקוחותינו ללונדון, מדריד, פריס ואמסטרדם. השקנו קו ישיר למיאמי ונערכנו לביצוע טיסה ישירה ללוס אנגלס אשר הושקה ביולי. הרחבנו את שיתופי הפעולה עם חברות תעופה אחרות על מנת לאפשר טיסות המשך למאות יעדים ברחבי העולם , במטרה לשפר את כושר התחרות של החברה מול חברות התעופה האחרות.
המשכנו במדיניות לשיפור מתמיד באיכות המוצר ומצוינות השירות, ופתחנו את מוקד ההזמנות הראשי הנותן מענה ללקוחות החברה מכל העולם 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע, השקנו את שירות הצק-אין באינטרנט, הורחב מגוון ערוצי הצפייה בשיתוף עם HOT".
לדבריו, "הישג נוסף ברבעון זה היא השמירה ברמת הדיוק המבצעי העומד על כ-83% הישג המציב את אל על בצמרת חברות התעופה האירופאיות". בהתייחס להשפעת המלחמה בצפון על פעילות החברה צוין בדוחות החברה, כי נרשמה ירידה משמעותית בכמות ההזמנות ועלייה משמעותית בביטולי טיסות, הן מצד ישראלים והן מצד תיירים . כמו כן, צויין, כי אל-על נושאת בתוספת עלויות בטחון ותפעול נוספות, בעקבות המצב הביטחוני. עם זאת, אין בידי החברה נתוני צפי מגובשים באשר להשפעת המצב הביטחוני על תוצאותיה הכספיות של החברה.
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.
