עצירת העלאת הריבית תגרור עלייה חדה באינפלציה
קובעי המדיניות בבנק המרכזי האמריקני מודאגים שסיכוני האינפלציה עלו בחודש אוגוסט בשל העלייה במחירי האנרגיה והעלאת תחזית האינפלציה במסגרת עדכון נתוני התמ"ג שפירסם משרד המסחר האמריקאי. החשש שהעליות במחירים גם ככה כבר גבוהים מדי מעלה עוד יותר את החשש להמשך מדיניות העלאת שערי הריבית. הפד העלה החודש את הריבית זה החודש העשירי ברציפות לשער של 3.5%.
" התוצאות האחרונות שקיבלנו הצביעו על כך השהאינפלציה מתונה ותחת שליטה אך קיים חשש כי קיימים מספר נתונים אליהם לא נתנו מספיק דגש המשפיעים על ליבת האינפלציה. אנחנו חוששים כי קיימים נתונים המצביעים על כך שהאינפלציה האמיתית נמצאת בגבול העליון המקנה יציבות בשיעור עליית המחירים" אמר בכיר בפד הפגישה שהתרחשה ב-9 לאוגוסט. תמלילים אלו התפרסמו רק היום.
המשתתפים בועידה ציינו כי קיים חשש שעלייה בשיעור האינפלציה עלול לפגוע בביצועי הכלכלה האמריקנית לטווח הארוך. רוב משתתפי הוועידה הרגישו כי עליות מדורגות של שערי הריבית יצליחו לבלום עלייה משמעותית של האינפלציה, אך גם הכירו בעובדה שהרבה מזה תלוי גם בהתנהלות הכלכלית של המשק האמריקני.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
