תחנת דלק דור אלון
צילום: מורן ישעיהו

דור אלון צופה גידול של 40% במכירות הדלקים ושיפור מהותי ברווחיות

החברה חתמה הסכם לאספקת דלק וגז לרשות הפלסטינית בשיעור של עד 50% מהצריכה השנתית; הגבייה מובטחת בכספי המיסים המוחזקים על ידי ממשלת ישראל; ההסכם ייצור גידול מהותי בצרכי ההון החוזר של דור אלון
ערן סוקול |
נושאים בכתבה דור אלון

חברת תחנות הדלק דור אלון 0.62%  מדווחת כי בהמשך לדיווח על זכיה במכרז לאספקת דלקים וגז לבישול (גפ"מ) לרשות הפלסטינית מתחילת החודש, החברה חתמה על הסכם עם הרשות ומעריכה כי היקף מכירות הדלקים שלה צפוי לגדול בכ-40% כתוצאה מההסכם. בהתאמה, צפוי שיפור משמעותי ברווחיות החברה, וכן צפוי גידול מהותי בצרכי האשראי למימון ההון החוזר נטו שלה.

מדובר בחוזה למשך שנתיים, במסגרתו תספק דור אלון 50% מצריכת הדלק והגז השנתית בשטחי הרש"פ. בדור אלון מעריכים כי בפועל, המכירות לרש"פ צפויות להוות 25%-30% מהיקף הכנסות החברה, כאשר לצורך התמודדות עם בעיית הגבייה מהרשות (ע"ע החוב לחברת החשמל), לצורך הבטחת התחייבויותיה המחתה הרש"פ לדור אלון את הזכות לגבות את התשלום המגיע לה מכספי המיסים הקשורים לדלק, המוחזקים עבור הרש"פ על ידי ממשלת ישראל 

ברקע לדברים נציין כי הזוכה השנייה במכרז של הרש"פ הינה חברת פז נפט, אשר צפויה לספק את ה-50% הנוספים של צורכי הדלקים והגז של הרש"פ. במסגרת דיווחיוה, גם חברת פז נפט ציינה כי קיבלה אישור מהרשות לגבות את התשלום בגין השירותים ישירות מכספי מסי הדלק שגובה ישראל עבורה. כלומר, למעשה הגבייה תבוצע מהרשויות בישראל ולא מאלה של הרשות. ועדיין, פז ציינה כי אינה יכולה להעריך את היכולת ואת משך הזמן שיידרש לגביית הכספים מממשלת ישראל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הנחת צינור גז של נתגז
צילום: נתגז

שברון נערכת להגדלת ייצוא הגז מישראל למצרים

חברת שברון וחברת נתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג"ז) חתמו על הסכם הולכת גז (GTA), שיממן את חלקם של המיזם המשותף (לוויתן) בפרויקט ניצנה; במסגרת הפרויקט, יחתמו שברון ונתג"ז על חוזה להקמת תחנת מדחסים חדשה ברמת חובב ונתג"ז תניח צינור הולכה של גז טבעי באורך 65 ק"מ שיחבר בין רמת חובב למעבר ניצנה בגבול ישראל-מצרים

רן קידר |
נושאים בכתבה לוויתן שברון

חברת שברון כמייצגת את בעלי הזכויות במאגר הגז הטבעי לוויתן, וחברת נתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג"ז)  חתמו על הסכם הולכת גז (GTA), שיממן את חלקם של המיזם המשותף (לוויתן) בפרויקט ניצנה.

במסגרת הפרויקט, יחתמו שברון ונתג"ז על חוזה להקמת תחנת מדחסים חדשה ברמת חובב על ידי שברון עבור נתג"ז כחלק מפרויקט  ניצנה. כמו כן, במסגרת הפרויקט, נתג"ז תניח צינור הולכה של גז טבעי באורך 65 ק"מ שיחבר בין רמת חובב למעבר ניצנה בגבול ישראל-מצרים.

שני ההסכמים יחדיו יאפשרו לבנות את קו הייצוא של ניצנה ויאפשרו להגדיל את כמות ייצוא הגז מישראל למצרים.

קו הייצוא החדש מתוכנן לאפשר הולכה של מעל ל- 600 מיליון רגל מעוקב של גז טבעי ביום. בשילוב עם קווי הולכה נוספים, לקו ניצנה פוטנציאל להגדיל את קיבולת הייצוא הכוללת של ישראל למצרים ליותר מ-2.2 מיליארד רגל מעוקב ביום. הרחבת קיבולת הייצוא מחזקת את החזון של מדינת ישראל להפוך למרכז אנרגיה אזורי, שיספק אנרגיה אמינה ונקייה יותר למדינות השכנות.

"אבן הדרך הזאת משקפת את מחויבותה של שברון לחיזוק הביטחון האנרגטי של ישראל והאזור," אמר ג'ק בייקר, מנהל שברון מזרח הים התיכון. "קו הייצוא החדש מניצנה צפוי להניב תועלות כלכליות משמעותיות לישראל. העמקת השותפויות האזוריות תסייע לספק את האנרגיה שהאזור זקוק לה כדי לשגשג."

אייל פודהורצר מנכל אקונרגי
צילום: ליאורה רויטמן

"המשבר באירופה הפך את האנרגיות המתחדשות לאסטרטגיה, ואנחנו שם"

אייל פודהורצר, מייסד משותף ומנכ"ל אקונרג'י, מציב יעדים שאפתניים לחברה לקראת 2026, ומסביר מדוע גרמניה היא יעד אסטרטגי

אתי אפללו |
נושאים בכתבה אנרגיה ירוקה

יתרונה הגדול של אקונרג'י הוא הפוזיציה שלה כ"שחקן מקומי" בכל שוק שבו היא פועלת, כך לדברי אייל פודהורצר מייסד שותף ומנכ"ל אקונרג'י, בכנס אנרגיה ותשתיות של ביזפורטל. "בניגוד לשחקנים רבים שמגיעים עם הון בלבד, אנחנו למעשה יזמים מקומיים. נכנסנו מלמטה, מעולמות הפיתוח, וכיום אנחנו יצרני חשמל. בכל מדינה אנחנו בונים תשתית מקומית עם צוותי הנדסה, תכנון ותפעול, שמאפשרת לנו לנצל ידע, להוזיל עלויות ולהגדיל רווחיות".

בבואם לבחון מדינה חדשה, הסביר פודהורצר, החברה בודקת מספר פרמטרים: גודל השוק, יעדיה האנרגטיים של המדינה, חיבור לרשת החשמל, ורווחיות הפרויקטים. "המלחמה בין רוסיה לאוקראינה האיצה את התוכניות – מדינות קבעו יעדים שאפתניים מאוד. גרמניה, למשל, שואפת להגיע ל־80% אנרגיות מתחדשות עד 2030 ול־100% עד 2035", ציין.



"צוואר הבקבוק הוא לא הכסף – אלא החיבור לרשת"

על אף עודפי ההון המחפשים השקעות באירופה, פודהורצר מבהיר: "הבעיה אינה מימון, אלא זמינות פרויקטים וחיבור לרשת. אנחנו מפתחים היום פרויקטים שכבר אושרו אך יתחברו לחשמל רק ב־2029 או 2030. לכן אנחנו בונים מלאי פרויקטים ארוך טווח".

לדבריו, המלחמה באוקראינה סימנה נקודת מפנה: "אירופה הציבה לעצמה יעד ברור שהוא עצמאות אנרגטית. ראינו רגולציה חדשה, מכסות גבוהות יותר, מענקים ותמריצים. כיום אין היגיון כלכלי בהקמת אנרגיה שאינה מתחדשת. השוק מתרחב גם בזכות המעבר לרכב חשמלי".