מחירי הנפט נסוגו בסוף השבוע אל אזור 65 דולר לחבית, על רקע התחזקות ההערכות שעודף היצע משמעותי מתחיל להיווצר בשוק העולמי. מגמות מלאים מעודכנות מצביעות על כך שהעודף כבר כאן: בארצות הברית המאגרים מתקרבים לרמות עונתיות רגילות, באירופה הם כבר חורגים מהנורמה, וההערכה היא שסין שהיא "הפיל שבחדר" סופגת בשקט את מרבית העודף. על פי הערכות, מאגרי הנפט של סין כבר עולים על אלו של ארה"ב, אף שאינם שקופים לציבור, וצפויים להמשיך ולצמוח בטווח הקרוב.

נורברט ראקר, ראש תחום כלכלה ומחקר הדור הבא,  כתב בסקירה של יוליוס בר כי מחירי הנפט ירדו בחמישי לכיוון 65 דולר, אך נותרו בטווח המסחר שנקבע בשבועות האחרונים. הנרטיבים ברובם נותרו ללא שינוי. ביקוש מדשדש במערב כולל סין, יחד עם גידול בייצור מדרום אמריקה, קנדה והמזרח התיכון, מובילים לעודפי היצע. העדכונים האחרונים שפורסמו השבוע הן על ידי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה והן על ידי רשות המידע לאנרגיה של ארצות הברית מהדהדים את הסיפור הזה ומחזקים את התחזיות שלנו. כ-1.5 מיליון חביות ליום עשויות להיכנס לאחסון במהלך השנה הקרובה. 

למעשה, העודף כבר החל להיבנות, כפי שמגמות המלאים האחרונות מצביעות. בחודשים האחרונים, אחסון הנפט בארצות הברית התקרב לנורמה העונתית, ושיעורי המילוי באירופה אף חורגים מעל הנורמה. הפיל שבחדר הוא סין ומלאי הנפט האדירים שלה, שלגביהם אין נתונים ציבוריים אלא רק הערכות פרטיות. סין ככל הנראה מחזיקה כיום מלאי משמעותי יותר מארצות הברית, אך פחות מסך כל מדינות המערב יחד. סביר להניח שסין כבר ספגה ותמשיך לספוג את רוב עודפי ההיצע. 

הדבר מעלה שאלות חדשות: האם שוק הנפט יתחיל לשקלל באופן בולט יותר את ההיצעים הפחות גלויים האלה במחירי השוק, והאם עקומת החוזים העתידיים תתהפך בהתאם? האם סין תמשיך לבנות מלאים בקצב גבוה בסביבה שבה הביקוש המקומי לנפט מגיע לשיאו וחלקו עובר להזנות פטרו-כימיות מבוססות גז טבעי? 

• ארגון אופ״ק החליט להגביר את ייצור הנפט באוקטובר
• קונוקו פיליפס תפטר רבע מהעובדים -תעשיית הנפט חוזרת למציאות של קיצוצים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מצב הרוח בשוק כבר התקרר באופן ניכר ונראה דובי למדי. הנפט החזיק מעמד היטב מול מגמות אלה, אולי בשל גורמים גיאופוליטיים, אך טיעון הנגד הוא שזה דווקא לא משתקף בפוזיציות החוזים העתידיים. עודפי ההיצע הצפויים יוצרים מתחים שונים, למשל בעסקי נפט הפצלים בארצות הברית. עם כל ההתמקדות בארצות הברית בהשקעות הקשורות למרכזי נתונים, הירידה בהשקעות ההון בתחום הנפט והגז פחות ניכרת אך היא משמעותית מבחינה כלכלית. אנו שומרים על עמדת Neutral ורואים את המחירים נעים לכיוון 60 דולר.

רשות המסים מפרסמת תחזית מעודכנת להכנסות המדינה מהיטלים על הפקת גז טבעי ונפט: בין 57 ל-74 מיליארד דולר צפויים לזרום לקופת המדינה בעשורים הקרובים, קפיצה משמעותית לעומת התחזית הקודמת, שעמדה על 55.3 עד 72 מיליארד דולר, עליה שמשקפת את הפוטנציאל הכלכלי האדיר הטמון במאגרי הגז של ישראל.

העדכון בתחזית נשען על שני גורמים מרכזיים: ראשית, הערכה מחודשת של עתודות הגז במאגר לווייתן, שהתברר כגדול יותר משהוערך לפני שנה בלבד. שנית, כניסתו של מאגר קטלן, המופעל על ידי חברת אנרג'יאן, לתמונה. המאגר, שקיבל לאחרונה אישור ממשרד האנרגיה, צפוי להפוך למנוע הכנסות משמעותי בשנים הקרובות.

התחזית מצביעה על עלייה הדרגתית בהכנסות: ב-2025 צפויה גבייה של 290-400 מיליון דולר, שתטפס ל-2.7-3.1 מיליארד דולר בשנה עד 2031. בעשור שלאחר מכן, החל מ-2035, ההכנסות השנתיות יתייצבו על מיליארדי דולרים, כאשר הסכום המצטבר עד אמצע המאה עשוי להגיע ל-38-51 מיליארד דולר. עם זאת, יש לזכור כי הכסף מגיע לקופת המדינה רק כ-12 חודשים לאחר גביית ההיטל, מה שמדגיש את האופי ארוך הטווח של התקבולים.

התחזית מגיעה על רקע התפתחויות גיאופוליטיות משמעותיות. הפסקת אש מול איראן אפשרה את חידוש הזרמת הגז למצרים אחרי הפסקה יזומה של כשבועיים שנערכה מסיבות בטחוניות. הזרמת הגז, שהגיעה בשיא לקצב של כמיליארד רגל מעוקב ליום, היא קריטית עבור מצרים שסובלת ממחסור חמור באנרגיה. היא מאפשרת הפעלה מחודשת של תחנות כוח ומפעלים עבור התעשייה המקומית, וגם תומכת בייצוא הגז של מצרים ליעדים בינלאומיים על ידי הנזלתו, מקור רווח משמעותי עבורה.

• טורקיה מתקרבת להסכם חיפושי גז בלוב: מהלך אסטרטגי שיכול לשנות את מאזן הכוחות במזרח התיכון
• איראן צפויה לחדש את אספקת הגז לעיראק
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מאגרי לווייתן וכריש ממשיכים להוות עמודי תווך של תעשיית הגז הישראלית, כאשר מאגר קטלן צפוי להצטרף כשחקן משמעותי. הרחבת מאגר לווייתן, שתכלול הגדלת קיבולת הייצוא למצרים, לירדן ואולי אף לאירופה דרך מתקני הנזלה מצריים, תגביר את ההכנסות. המדיניות הממשלתית, השומרת על רזרבה של גז לשבע שנות צריכה מקומית לפחות, מבטיחה איזון בין ביטחון אנרגטי להפקת רווחים כלכליים.