מיוחד

מחפשים כיוון: הנפילה הדרסטית במחיר הנפט - האם זה חיובי לשוק המניות?

הכלכלנים אורי גרינפלד מפסגות ואלכס ז'בז'נסקי ממיטב-דש מתייחסים למחיר הנפט שצלל ל-66 דולר - ההשלכות על הכלכלה והבורסות
אבי שאולי | (15)
נושאים בכתבה אורי גרינפלד נפט

החלטת OPEQ שלא לשנות את היקף תפוקת הנפט הביאה ביום שישי האחרון למפולת במחיר הנפט עד למחיר של 66 דולר לחבית. Bizportal שוחח עם שני כלכלנים בכירים.

אורי גרינפלד: "יש מלחמה בין סעודיה לארה"ב"

הכלכלן הראשי של פסגות מתייחס להשלכות המפולת במחיר הנפט מבחינת צמיחה, אינפלציה, מניות, האם יש חשש לפשיטות רגל של חברות אנרגיה ועוד.

מה עומד מאחורי החלטת אופק? "יש מלחמה בין סעודיה לארה"ב. סעודיה מנסה לבדוק עד כמה סקטור האנרגיה החדש בארה"ב (פצלי שמן וכולי) יציב ברמות המחירים הנוכחיות והיא מפסידה עכשיו הרבה כסף. ההערכות הן שגם ברמות הנוכחיות רוב החברות האמריקניות עדיין רווחיות ואין חשש מקריסה של חברות. עם זאת יש עליית מרווחים באג"ח high-yield, אך זה לא חשש מקריסה".

מה ההשפעה על הכלכלות? "מבחינת הכלכלה - ירידת מחירי נפט זה טוב לכלכלה. האינפלציה יותר נמוכה ומחירי המוצרים יותר נמוכים. האינפלציה הנמוכה מאפשרת לבנקים מרכזים לשמור על מדיניות מוניטארית מרחיבה לזמן ארוך יותר ובמבחינת הפירמות הן רואות מחיר של חמר גלם יורד משמעותית ולכן זה צפוי לתרום לכלכלה לצרכן הישראלי והאמריקני. אצלנו זה שולי יותר כי לא תמיד מחיר הנפט מתגלגל ישירות כי יש בדרך הרבה מיסים".

מה לגבי שוקי ההון? "היסטורית בשווקים - אם ירידת מחירי הנפט מגיעה מצד ההיצע (ולא בגלל מיתון עולמי), אז בדרך כלל המניות עולות כי הצריכה הפרטית מתחזקת. מבחינת שוק האג"ח, ראינו תשואות יורדות כי הציפיות האינפלציוניות יורדות. בנקים מרכזיים ישמרו על ריבית נמוכה זמן רב יותר".

אז מה השורה התחתונה? "זה בעיקר סיפור פטריוטי ולא כלכלי נטו ולכן קשה לתת תחזית. יש כאן משחק קלפים בין ארה"ב לסעודיה, לראות מי מקטין את התפוקה ראשון. לסעודים יש כרגע יותר מה להפסיד".

אלכס ז'בז'נסקי: "ירידה של 10 דולר בנפט, תורמת 0.4% לצמיחה"

לדברי הכלכלן הראשי במיטב דש, "באופן כללי ירידה של מחירי הנפט כתוצאה מעודף היצע - חיובית לכלכלה העולמית. כל 10 דולר ירידה במחירי נפט תורמת 0.4% לצמיחה הכלכלית בעולם. לגבי הירידה באינפלציה - כל 10 דולר מורידה 0.4% מהאינפלציה בעולם - אחרי ירידה של 30 דולר אפשר לקבל לפחות 1% פחות אינפלציה וצמיחה גדולה יותר. הבנקים המרכזיים צריכים להתחשב בכך ולא לשאוף להגיע ליעדים רגילים כי צריך לקחת בחשבון שהאינפלציה תהיה נמוכה".

מה ההשפעה השלילית? "קודם כל יש מדינות שנהנות מהירידה - מדינות יצואניות שמייבאות חומרי אנרגיה כמו ישראל או מדינות באסיה, הודו ואירופה. מנגד - יצואניות של חומרי אנרגיה עלולות להיפגע בצורה קשה וכבר היום הן נמצאות במצב בעייתי. רוסיה, עוד לפני הירידה במחירי הנפט, הייתה במשבר פיננסי, אח"כ הגיעו סנקציות מהמערב (בגלל המעורבות באוקראינה) ועכשיו גם ירידה חדה בנפט שזה מקור הכנסות עיקרי של הממשלה. יש סיכון שרוסיה תגיע למשבר פיננסי חריף ואולי היא כבר נמצאת בו. במצב הכלכלי בעולם - זה יכול להקרין על מדינות אחרות".

אילו מדינות נוספות מלבד רוסיה עלולות להיפגע? "גם מדינות המפרץ, ברזיל, אוסטרליה, אינדונזיה, מקסיקו, דרום אפריקה, קנדה ונורבגיה. רוסיה היא המועמדת הראשונה להגיע למשבר חריף".

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    אנליסט עממי 01/12/2014 08:07
    הגב לתגובה זו
    המנתחים לא מבינים שזה חיובי במצב ל אינפלציה גבוהה, אבל היום מדינות המערב וארה"ב סובלות מאיפלציה נמוכה מאד - כמעט דיפלציה ורוצות באיפלציה של 2-3%. במצב כזה איך ירידת איפלציה של 1% תהיה חיובית????? לא מקצועי!!!
  • קורא עירני 01/12/2014 13:37
    הגב לתגובה זו
    מה שמדרבן את הכלכלה . בנוסף כלל אצבע הוא שריבית נמוכה טובה לחברות ומשפרת את ביצועיהן ותורמות בכך כמובן לעליה בשוויין ובשווי המניות שלהן....
  • 10.
    הירידות הן גם סימן למיתון (ל"ת)
    רוני 01/12/2014 07:47
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    מיקי 01/12/2014 00:51
    הגב לתגובה זו
    ארגון דאעש שהשתלט על לא מעט שדות נפט שבר את השוק, הארגון מוכר לאסד וארדואן חביות לפי שווי של 40$ לחבית ואף פחות מכך...משק כנפי הפרפר בסעודיה גורם להוריקן בשוק האנרגיה...
  • 8.
    כשהמחיר היה 150 דולר 30/11/2014 21:23
    הגב לתגובה זו
    והדולר היה 4.3 ועכשיו פחות מ4 שח אם עושים חישוב פשוט הדלק צריך להיות פחות מ4 שח לליטר !!! עובדים עלנו חחחח עדיף שיצחקו עלי מאשר שיבכו עלי חחחחחח
  • 7.
    פאק שוק ההון, ירידת מחיר הנפט מעולה לישראל (ל"ת)
    אלי 30/11/2014 20:57
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    ומחיר הדלק לרכב יורד בהתאמה ?! (ל"ת)
    איציק ר 30/11/2014 17:14
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    גיורא 30/11/2014 17:02
    הגב לתגובה זו
    ערב הסעודית רוצה לפגוע בהכנסות של אירן שמותר להם למכור כמות מצומצמת של חביות. זאת כדי לגרום להם להכנע לוותר על הגרעין
  • אולי הם פוגעים באירן אבל הנפט נישאר באדמה (ל"ת)
    צופציקון 01/12/2014 12:05
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אורי 30/11/2014 16:56
    הגב לתגובה זו
    משפיע לחיוב ? או שלילי ? אין תשובה לכותרת המפוצצת שלכם
  • נפטון 01/12/2014 13:44
    הגב לתגובה זו
    חיוב
  • 3.
    lokko 30/11/2014 16:47
    הגב לתגובה זו
    יסודר הנושא עם אוקראינה - המחירים יהיו נמוכים
  • 2.
    איל 30/11/2014 16:40
    הגב לתגובה זו
    ירידת מחירי הנפט תהיה מצוינת לישראל
  • 1.
    בורות לא להבין הבדל בין נפט לגז. יקח קצת זמן להבין (ל"ת)
    פול 30/11/2014 16:39
    הגב לתגובה זו
  • בטח יש הבדל - מה שיוצא לי מהת*ת זה גז לא נפט (ל"ת)
    שר התת"ח 30/11/2014 19:22
    הגב לתגובה זו
אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקאתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוק

ירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?

ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נפט

פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.

המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.

חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.

רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט

למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.

גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.

העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.

אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקאתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוק

ירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?

ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נפט

פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.

המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.

חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.

רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט

למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.

גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.

העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.