קריסת Jiuye: חברת הרכב הסינית הודיעה על פשיטת רגל

חברת Jiuye, שנחשבה לאחת ההבטחות בשוק הרכב הסיני, קורסת. דיווחים שהתפרסמו בשעות האחרונות מצביעים על כך שהחברה הגישה בקשה לפשיטת רגל, לאחר חודשים של מאבקים כלכליים קשים, בהם ניסתה להיאבק בירידה בביקושים, תחרות עזה וקשיים פיננסיים מתמשכים.
עמית בר | (2)
נושאים בכתבה פשיטת רגל

Jiuye, שפעלה בעיקר בשוק הרכבים החשמליים והייתה חלק מתנופת שוק הרכב הסיני בשנים האחרונות, נחשבה לשחקנית בולטת עם טכנולוגיות מתקדמות ופיתוחים חדשניים. עם זאת, החברה החלה להראות סימנים של חולשה כלכלית כבר בתחילת השנה, כאשר מכירותיה ירדו משמעותית, ונחשפו קשיים בגיוס הון נוסף.

לפי דיווחים מסין, Jiuye לא הצליחה לעמוד בהתחייבויותיה לספקים ולמשקיעים, וחובות החברה תפחו לסכום של מעל 2 מיליארד דולר. הניסיונות לגייס משקיעים חדשים ולמכור נכסים נכשלו, ובכך נסללה הדרך לקריסתה.

תחרות מוגברת בשוק הרכב החשמלי

שוק הרכב החשמלי הסיני, שבו Jiuye פעלה, נחשב לתחרותי במיוחד. חברות כמו BYD, NIO ו-Xpeng הצליחו לשמר את מקומן באמצעות פיתוחים מתקדמים והשקעות עצומות, בעוד שחברות קטנות יותר, כמו Jiuye, התקשו להתמודד עם התחרות.

האתגר העיקרי של Jiuye היה היעדר נתח שוק יציב וקושי להציג דגמים שמסוגלים לעמוד בסטנדרטים הגבוהים של השוק המקומי והבינלאומי. בנוסף, העלייה החדה בעלויות חומרי הגלם, כמו ליתיום, פגעה קשות ברווחיות החברה.

 

קריסות נוספות בדרך

 

לקריסת Jiuye עשויות להיות השלכות גם מחוץ לסין. החברה שיתפה פעולה עם מספר ספקים בינלאומיים וניהלה משאים ומתנים לכניסה לשוק האירופי, שכנראה כעת לא יצאו לפועל. קריסת החברה מהווה תזכורת לבעיות העמוקות בשוק הרכב החשמלי, שבו הצלחה תלויה לא רק בטכנולוגיה חדשנית, אלא גם בניהול פיננסי יציב ויכולת להתמודד עם תחרות. כמו כן, מדובר בשוק עם המון היצע, וברור ככמות היצרניות הסיניות תצטרך להתכווץ. בשנים הקרובות עוד עשרות רבות של יצרניות יגיעו לפשיטת רגל.

בקרב מומחים ישנו קונצנזוס כי קריסת Jiuye מסמלת שינוי בשוק הרכב הסיני: רק החברות החזקות ישרדו, בעוד הקטנות יותר ייאלצו למצוא דרכים להתמזג או לצאת מהשוק.

יש לזה משמעות על השוק המקומי. בארץ משווקים עשרות דגמים של יצרני רכב חשמלי מסין. חלקם לא ימשיכו להיות איתנו בשנים הבאות, זה כבר קרה פעמיים ביצרנים קטנים, אבל התופעה הזו תימשך.

אתם צריכים לדעת שרכישת רכב חשמלי סיני צריכה להיות בכפוף להבנת הסיכונים שייתכן שהיצרן לא יישאר לאורך שנים. זה יכול להיות אצל כל יצרן גם אירופאי וגן אמריקאי, אבל יש משמעות לגודל, לוותק ולניסיון, ולהיקף החברות. השוק הסיני מלא במאות רבות של דגמים של יצרניות מקומיות שידוע שאין להם מקום, זה עודף מאוד גדול על פני המצב הרצוי וזה ייגמר בקריסות נוספות.

קיראו עוד ב"רכב ותחבורה"

למעשה, למעט בודדות בשוק הסיני, כל היתר מפסידות והרבה. הקשיים הפיננסים שלהם התחזקו בעקבות מלחמת הסחר מול ארה"ב ולא נראה שיש באופק חבל הצלה לתעשייה הזו. . 

כך או אחרת, ממשלת סין עשויה להפעיל רגולציות נוספות כדי למנוע מקרים דומים בעתיד ולחזק את מעמד שוק הרכב החשמלי במדינה. עם זאת, לא ברור אם תהיה לכך השפעה משמעותית בטווח הקרוב.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אבקת חשמל 15/12/2024 16:52
    הגב לתגובה זו
    ברגע שאיזה שי יקום בבוקר ויחליט שבא לו לסבסד משהו אחר, נגיד אייאיי או אופנה אחרת, כל השוק הזה ייעלם
  • 1.
    היה ידוע,אבל יש חובת אחריות של היצרן ל 7 שנים לפחות (ל"ת)
    שי.ע 14/12/2024 12:00
    הגב לתגובה זו

מ - 4 יוצא 1 - רכב השטח הטוב בישראל, האם יש כזה?

ארבעה רכבי שטח משובחים נמכרים בישראל. לכל אחד מהם עדת מעריצים, את חלקן כבר ניתן להגדירן כ'כת'. אבל מי הכי טוב? האם יש כזה דבר 'הכי טוב'? או שיש מקום לשאול מה הצרכים של הלקוח הפוטנציאלי, ולהתאים עבורו את הרכב הנכון. באנו לעשות סדר  

יואב פולס |

ארבעה רכבי שטח אמיתיים נמכרים בישראל. למעשה חמישה, אם נחשיב גם את ה KGM רקסטון כרכב שטח, אבל כאן זה מתחיל וכאן זה נגמר, כי הרקסטון, עם כל הכבוד, לא יכול להיות חלק מחבורת החוד של רכבי השטח בישראל – לנדרובר דיפנדר, ג'יפ רנגלר, פורד ברונקו וטויוטה לנדקרוזר. גם את הטנדרים אני שם בצד, אנחנו עם SUV אמיתיים. גם את האינאוס גרנדיר שיחידה אחת ממנו כבר מתגלגלת על כבישי ארצנו אני שם מחוץ למשוואה.

אני כאן כדי לחדד את הבדלים בין ארבעת המופלאים שהזכרתי. ראשית אומר שהייתי שמח אם כל אחד מהארבעה היה לי בחניה הפרטית. הם כולם מבצעים ברמה הגבוהה ביותר, גם אם יש ביניהם הבדלים גדולים מאוד. וגילוי נאות, בחניה הפרטית חונה לנדקרוזר ארוך וקשיש, שחוגג עוד מעט 20 שנים להיווסדו ביפן.

חלקכם עומד להתרגז מאוד, בוודאי אלו שקשורים בעבותות לרכב השטח שיש ברשותם, או עליו הם חולמים. אחרי הרבה מאוד ק"מ על סיפונם של כל אחד מהארבעה, גם בכביש וגם בשטח, המסקנות שלי חדות וברורות. ובכן, כל כלי הרכב המוזכרים הם בעלי הנעה כפולה 4X4, עם הילוך כח ונתחיל במסקנות. 


ג'יפ רנגלר רוביקון. אגדת שטח כבר עשרות שנים. צילום יואב פולס


אז מי על הפרק:

לנדרובר דיפנדר 110 – יש האומרים שהוא הדיסקברי 6 האמיתי. אני מניח בצד את גירסאות ה 90 (הקצר) או ה 130 העוד יותר ארוך, ומתמקד בדגמי ה 110. כך או כך, מדובר ברכב שטח אמיתי, שלדה אחודה, ארבעה מתלים נפרדים, יש גירסת כניסה עם מתלים רגילים (קפיץ ובולם) ויש עם מתלי אוויר מתכווננים.

מרצדס C-Class. האם בדגם הבא יהיה מנוע של ב.מ.וו? צילום יצרןמרצדס C-Class. האם בדגם הבא יהיה מנוע של ב.מ.וו? צילום יצרן

ב.מ.וו ומרצדס לקראת שת"פ אסטרטגי היסטורי

ב.מ.וו ומרצדס, שתי יצרניות הפרימיום הגרמניות מזהות את אותם האיומים העסקיים, דבר שיכול להביא לשיתוף פעולה היסטורי בין שתיהן במסגרתו מרצדס תתקין בדגמיה מנוע של ב.מ.וו. 

אתם יכולים לבדוק את התאריך, אנחנו לא ב 1 באפריל.  

יואב פולס |
נושאים בכתבה ב.מ.וו מרצדס

האם בעתיד הנראה לעין דגמי מרצדס יצוידו במנועים מתוצרת ב.מ.וו ?  

עבור רבים מדובר בשאלת כפירה המצדיקה סקילה, אבל לפי מגזין AUTOCAR הבריטי, מדובר באפשרות ממשית, ולמעשה בשיחות שמתקיימות בין שתי יצרניות הפרימיום הגרמניות ונמצאות בישורת האחרונה.

הקשיים שחוות היצרניות המסורתיות לנוכח התחרות מהמזרח ובעיקר מסין, מחייבות פתרונות יצירתיים בהתאם. אחד מהם הוא בתחום שיתופי הפעולה.

בעבר הלא רחוק צוידו דגמי מרצדס במנועי בנזין פרי פיתוח משותף למרצדס ורנו, עם מנועי ה 1.33 טורבו בנזין, כך שלא מדובר באירוע יוצא דופן, ובתעשיית הרכב מקובלים שיתופי פעולה ושימוש ברכיבים בין יצרנים שונים. מה שפחות מקובל הוא שיתוף פעולה בין שתי יצרניות המתחרות ראש בראש לאורך עשרות שנים. עתה נראה ששתי היצרניות הגיעו לרצון לשתף פעולה לנוכח התחרות הגוברת והאיומים העסקיים ששתיהן רואות בתחרות העולה מהמזרח.

במרכז שיתוף פעולה אפשרי נמצא כרגע מנוע 2.0 ליטר טורבו בנזין של ב.מ.וו, שם קוד B48, שייתכן וימצא את דרכו לתא המנוע של דגמים עתידיים של המתחרה הגדולה שלה, מרצדס בדגמי הליבה של היצרנית ה C-Class, E-Class ה GLA, GLB, GLC ועוד.