SMART3
צילום: יואב פולס

סמארט #3 - קרוסאובר חוצה סגמנטים

הסמארט #3 היא קרוסאובר חשמלי, פרי שיתוף פעולה של מרצדס הגרמנית וג'ילי הסינית.  התחרות שלה מגיעה ממתחרות המתומחרות בדומה בסביבות ה 225.0 - 230.0 אש"ח, לפני העלאת המיסים הצפויה.

יתרונות: מרווחת, חזקה, עיצוב (למי שמתחבר). 

חסרונות: איכות ייצור, התראות מציקות, קיבולת סוללה

ציון מסכם 4.2 בסולם פולס

יואב פולס |
נושאים בכתבה SMART3 סמארט

מספר חודשים לאחר ההשקה המחודשת של מותג סמארט בישראל יחד עם השקת הסמארט #1, הושקה בישראל גם אחותה המעט גדולה יותר, הסמארט #3, סיבה טובה לקחת אותה למבחן, ולתהות על קנקנה.

קצת קשה לי להגדיר את הסמארט 3, ולמקם אותה בסגמנט ספציפי, מצד אחד היא משחקת באיזור של קרוסאובר קופה, מצד שני היא מעט קטנה מהמתחרות בקטגוריה, דבר שגורם לי לחשוב שוב על עירבוב הסגמנטים, כך שהדבר היחיד הרלוונטי ללקוח הוא התקציב. בהינתן תקציב נתון, ימצא לעצמו הלקוח את הרכב הנכון עבורו.

עיצוב

הסמארט 3 דומה מאוד בעיצוב החיצוני הבולבוסי משהו לאחות הקטנה מעט, הסמארט 1. גוף עגלגל, עליו 'מולבש' תא נוסעים רחב יותר מזה של הסמארט 1 ונמוך ממנו. יחידות תאורה ראשיות משולבות לד ומחוברות בפס לד לרוחב כל חזית הרכב. כונס אוויר גדול בחלקו התחתון של הפגוש לטובת קירור סוללת הרכב. מבט מהצד קצת מסדר את עניין הסגמנט, יש לנו קרוסאובר קופה, ואם תסתכלו על קו החלונות תקבלו פרופיל יפה של כנף מטוס. בתי הגלגלים תפוחים מעט על מנת להכיל את הצמיגים 19'' בכל הדגמים למעט הבראבוס, או 20'' בדגם הבראבוס.

החלק האחורי מזכיר מאוד את זה הקדמי, רק שפס הלד האחורי לרוחב כל הרכב הוא אדום ולא לבן כמו זה הקדמי. למי שיבקש לפתוח את הדלת האחורית אגלה כי מתג הפתיחה נמצא במרכז ה a של ה smart.

כזכור סמארט היא מותג של ג'ילי הסינית מפיתוח משותף עם מרצדס, וה DNA המרצדסי מורגש מאוד בעיצוב הפנימי עם פתחי המיזוג העגולים במרכז, והקונסולה המרכזית המוגבהת. הגה תלת חישורי בגודל נכון ומאחוריו צג לוח מחוונים בגודל 9.2''. ידית ההילוכים מרצדסית גם היא, מנוף קטן מאחורי ההגה מימין. לחיצה קטנה למטה ל D, לחיצה קטנה למעלה לשילוב ל R, ולחיצה פנימה ל P.

במרכז הדשבורד צג מולטימדיה בגודל 12.8'', ומתחתיו שורת קיצורים שימושית לטובת שליטה על הרכב או המיזוג. מושב נהג חשמלי נוח מאוד, ואין כל בעיה להתמקם בתנוחת הנהיגה הנוחה לכם. המרווח במושב האחורי טוב הודות לבסיס גלגלים של 2.785 מטר, 3.5 ס"מ יותר מאשר הסמארט 1. לסמארט 3 גג פנורמי גדול, עם וילון פריק שאינו אינטגרלי מהרכב. פתרון לא מושלם, אבל עדיף על פני מצב ללא וילון.

על ההנעה של הסמארט 3 אחראי מנוע חשמלי יחיד בהספק של 272 כ"ס ומומנט של 35 קג"מ. המשמעות היא שהסמארט 3 עפה מהמקום בנחישות בכל לחיצה על הדוושה, עם תאוצה רשמית מ 0 ל 100 קמ"ש ב 5.8 שניות. לסמארט 3 סוללה בקיבולת 66Kwh וטווח של 455 ק"מ, (לא בתקן WLTP). הטעינה של הסמארט 3 היא או בטעינה איטית AC בקצב של 22Kw או טעינה מהירה DC בקצב של 150Kw.

התנהגות כביש

הנהיגה בסמארט 3 נעימה ושקטה, כאשר ניכרת מעורבות אנשי מרצדס בכיול המתלים וההגה. הסמארט מתנהגת היטב, עם זאת להערכתי צמיגי רכב המבחן, בעיקר האחוריים, אלו שמניעים את הרכב ידעו ימים יפים יותר ודביקים יותר. לסמארט 3 הספציפית היתה נטייה לכשכש בזנבה כאשר הופעל עומס על הגלגלים האחוריים, באופן שהיה מוגזם לטעמי. להגה משקל טוב ומדויק, ומדובר ברכב נעים מאוד לנהיגה, גם בנהיגה מנהלתית, וגם בנהיגה במהירות גבוהה. מאוד.

בנהיגה עירונית הסמארט נוחה למדי, לא מתרסקת על מהמורות, ואם לא מגזימים במהירות, אזי המתלים עושים עבודה מצוינת ושקטה, ללא טלטלות או חבטות. מעבר על פסי האטה במהירות גבוהה מהרצוי מביאה לחבטה מהחלק האחורי, אבל כאמור זה מתרחש במהירות שאתם לא אמורים לנסוע בה כאשר עוברים פסי האטה.

פחות נעימה היתה מערכת ההפעלה של הסמארט 3, שעל אף ביטול כל ההתרעות כמו תיקון סטייה מנתיב, או קריאת תמרורים, לא הפסיקה הסמארט לקשקש ולפטפט באמצעות התראות קוליות שונות, על גבול המציק. גם ניטור מצב ערנות נהג היה אקטיבי מדי, ובוטל בהזדמנות הראשונה עקב התראות יתר.

גם אנשי סמארט, וגם יצרנים אחרים יצטרכו לחשב מסלול מחדש בכל הנוגע להתראות המציקות המתקבלות מכלי הרכב. אם ההתראות גורמות לנהג לבטל אותן, מה הועילו חכמים?

עוד לחובת הסמארט היה איכות הרכבה לא מושלמת, כאשר ברכב המבחן שעבר מעל 7000 ק"מ נשמעו צקצוקים מחלקי פלסטיק שונים.

צריכת החשמל הרשמית של הסמארט 3 עומדת על 16.3Kwh ל 100 ק"מ, כאשר בפועל צריכת החשמל הממוצעת לאורך המבחן עמדה על 16.1Kwh ל 100 ק"מ, נמוך מהצריכה הרשמית, כאשר הקורא הסביר יכול להניח שלא היה נסיון לחסוך בחשמל או לרחם על הרכב. חישוב הטווח על פי צריכה זו מביאה לטווח רשמי של כ 410 ק"מ בפועל, נתון נמוך מהטווח המוצהר העומד על 455 ק"מ.

בתחום הבטיחות מצויידת הסמארט 3 במרבית אמצעי הבטיחות האקטיביים המודרניים, לרבות שבע כריות אוויר, מערכת אקטיבית למניעת סטייה מנתיב, בלימה אוטומטית, התרעה על רכב בשטח מת לרבות מניעת התנגשות אקטיבית, בלימה בנסיעה לאחור ועוד. בהתאם, ציון איבזור הבטיחות לרכב המבחן עומד על 7. במבחן הבטיחות של ה EuroNcap קיבלה הסמארט 3 ציון מקסימלי של חמישה כוכבי בטיחות.

הסמארט 3 משווקת בארבע רמות גימור, החל ב Pro+ במחיר של 210.0 אש"ח, פרימיום (רכב המבחן) במחיר של 235.0 אש"ח, רמת גימור 25 Anniversary Edition במחיר של 240.0 אש"ח ודגם הבראבוס במחיר של 265.0 אש"ח. (דגם הבראבוס עם שני מנועים, הנעה כפולה, 428 כ"ס ו 55.4 קג"מ).

לסמארט 3 מספר מתחרות מצוינות שלכל אחת מהן יתרונות וחסרונות, החל באקספנג G6 שעולה 200.0 אש"ח או 225.0 אש"ח לדגם הלונג ריינג' ומציעה מרחב פנימי משמעותית יותר מרווח. איוניק 5 מתוחת הפנים שמציגה את המרווח הפנימי הטוב בקטגוריה וממשק משתמש מצוין אבל תהיה חלשה משמעותית מהסמארט, ואפילו סרס M5 העדכנית שעולה 225.0 אש"ח ומציגה מרווח פנימי ורמת איבזור גבוהה.

ציון מסכם:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ווימו
צילום: ווימו

המכוניות של Waymo הפכו לאגרסיביות: מבצעות עקיפות מסוכנות ופרסות לא חוקיות

הרכבים האוטונומיים של אלפאבית הופכים אגרסיביים בכבישי סן פרנסיסקו ובחברה מסבירים שזה חלק מההסתגלות למציאות התחבורתית בעיר הצפופה



הדס ברטל |


לא עוד נהיגה זהירה עד מגוחכת: הרכבים האוטונומיים של Waymo, ששנים נודעו בזהירות-יתר ובציות קפדני לחוקי התנועה, משנים את ההתנהגות. בשבועות האחרונים נצפים יותר ויותר כלי רכב של החברה כשהם מבצעים עקיפות חדות, פניות פרסה לא חוקיות, זינוקים באור ירוק ולעיתים גם חוצים קווי הפרדה תוך שהם מוותרים על איתות.

מדובר בשינוי התנהגות מובהק של מערכות ההפעלה של Waymo, פרויקט הרכב האוטונומי של גוגל, דרך חברת האם אלפבית, שמופעל כיום בערים גדולות בארה"ב, כולל סן פרנסיסקו, לוס אנג'לס, אוסטין וניו יורק, כאשר החברה מעבירה חלק גדול מהצי בהדרגה למצב של הפעלה מלאה ללא נהג בטיחות. 

מאחורי ההתנהגות החדשה מסתתר סיפור ארוך שנמשך מאז 2009, אז אלפאבית החלה לפתח מערכות נהיגה אוטונומית במסגרת המיזם הפנימי של גוגל. אחרי כשבע שנים המיזם קיבל שם עצמאי והפך ל Waymo, מתוך שאיפה להפוך את תחום התחבורה העירונית למבוסס נהיגה ממוחשבת. אומנם בשנים הראשונות הרכבים הותירו רושם זהיר ולעיתים מהוסס, אבל זה היה חלק מהאסטרטגיה: קודם כל לבסס אמון בטכנולוגיה.

מבחינת השקעות Waymo הפכה לאחד המיזמים עתירי ההון של אלפאבית. לאורך השנים הוזרמו לפרויקט סכומים בהיקף כולל שעלה על 10 מיליארד דולר, כולל גיוסים חיצוניים ומשאבים ישירים של החברה האם. מדובר בהשקעה שמייצגת אמון ארוך טווח, אם כי רבים תהו עד כמה הפרויקט מצדיק את העלויות מול קצב ההטמעה האיטי. Waymo אינה לבד בזירה. טסלה מקדמת מערכת נהיגה אוטונומית שמבוססת בעיקר על מצלמות ולמידת מכונה, אם כי עד כה היא עדיין לא מפעילה שירות רובוטקסי מלא. גם חברות נוספות פועלות בשוק, כולל יצרנים שמפתחים מערכות תמיכה מתקדמות לנהגים ושואפים בעתיד להפעלה עצמאית. עם זאת Waymo נחשבת השחקנית הבולטת ביותר בתחום הרובוטקסי, היות וזה המודל העסקי המרכזי שלה והיא כבר מפעילה צי בקנה מידה עירוני. נראה שבעתיד הקרוב ההתחרות תתמקד בשווקים שבהם יינתן היתר להפעלה מסחרית מלאה.


רכב waymo של אלפאבית, מתוך אתר החברה
רכב waymo של אלפאבית - קרדיט: מתוך אתר החברה



ווימו
צילום: ווימו

המכוניות של Waymo הפכו לאגרסיביות: מבצעות עקיפות מסוכנות ופרסות לא חוקיות

הרכבים האוטונומיים של אלפאבית הופכים אגרסיביים בכבישי סן פרנסיסקו ובחברה מסבירים שזה חלק מההסתגלות למציאות התחבורתית בעיר הצפופה



הדס ברטל |


לא עוד נהיגה זהירה עד מגוחכת: הרכבים האוטונומיים של Waymo, ששנים נודעו בזהירות-יתר ובציות קפדני לחוקי התנועה, משנים את ההתנהגות. בשבועות האחרונים נצפים יותר ויותר כלי רכב של החברה כשהם מבצעים עקיפות חדות, פניות פרסה לא חוקיות, זינוקים באור ירוק ולעיתים גם חוצים קווי הפרדה תוך שהם מוותרים על איתות.

מדובר בשינוי התנהגות מובהק של מערכות ההפעלה של Waymo, פרויקט הרכב האוטונומי של גוגל, דרך חברת האם אלפבית, שמופעל כיום בערים גדולות בארה"ב, כולל סן פרנסיסקו, לוס אנג'לס, אוסטין וניו יורק, כאשר החברה מעבירה חלק גדול מהצי בהדרגה למצב של הפעלה מלאה ללא נהג בטיחות. 

מאחורי ההתנהגות החדשה מסתתר סיפור ארוך שנמשך מאז 2009, אז אלפאבית החלה לפתח מערכות נהיגה אוטונומית במסגרת המיזם הפנימי של גוגל. אחרי כשבע שנים המיזם קיבל שם עצמאי והפך ל Waymo, מתוך שאיפה להפוך את תחום התחבורה העירונית למבוסס נהיגה ממוחשבת. אומנם בשנים הראשונות הרכבים הותירו רושם זהיר ולעיתים מהוסס, אבל זה היה חלק מהאסטרטגיה: קודם כל לבסס אמון בטכנולוגיה.

מבחינת השקעות Waymo הפכה לאחד המיזמים עתירי ההון של אלפאבית. לאורך השנים הוזרמו לפרויקט סכומים בהיקף כולל שעלה על 10 מיליארד דולר, כולל גיוסים חיצוניים ומשאבים ישירים של החברה האם. מדובר בהשקעה שמייצגת אמון ארוך טווח, אם כי רבים תהו עד כמה הפרויקט מצדיק את העלויות מול קצב ההטמעה האיטי. Waymo אינה לבד בזירה. טסלה מקדמת מערכת נהיגה אוטונומית שמבוססת בעיקר על מצלמות ולמידת מכונה, אם כי עד כה היא עדיין לא מפעילה שירות רובוטקסי מלא. גם חברות נוספות פועלות בשוק, כולל יצרנים שמפתחים מערכות תמיכה מתקדמות לנהגים ושואפים בעתיד להפעלה עצמאית. עם זאת Waymo נחשבת השחקנית הבולטת ביותר בתחום הרובוטקסי, היות וזה המודל העסקי המרכזי שלה והיא כבר מפעילה צי בקנה מידה עירוני. נראה שבעתיד הקרוב ההתחרות תתמקד בשווקים שבהם יינתן היתר להפעלה מסחרית מלאה.


רכב waymo של אלפאבית, מתוך אתר החברה
רכב waymo של אלפאבית - קרדיט: מתוך אתר החברה