ישראל קנדה רכשה קרקע ב-120 מיליון שקל בהרצליה
החברה רוכשת קרקע חקלאית בהרצליה וממשיכה להתרחב במסגרת תוכנית הפיתוח בצפון העיר
ברק רוזן ואסי טוכמאייר ממשיכים להרחיב את הפעילות. חברת ישראל קנדה ישראל קנדה 0.98% רכשה שטח קרקע חקלאי בגודל 21 דונם בהרצליה, תמורת 120 מיליון שקל (לא כולל מע"מ). העסקה כוללת תשלום מיידי של כ-40 מיליון שקל, והיתרה, 80 מיליון שקל, תועבר במועד מאוחר יותר. הקרקע נמצאת בתחום תכנית 3006.
תכנית 3006 בצפון הרצליה היא תוכנית מפורטת שמקודמת על ידי הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל) בהליך מקוצר. התוכנית מתמקדת בפיתוח שטח של כ-1,500 דונם וכוללת תכנון מגוון: דירות מגורים, אזורי מסחר ותעשייה, שטחים ציבוריים כמו פארקים, גני שעשועים, מסלולי הליכה, מוסדות חינוך ועוד.
התוכנית צפויה לכלול כ-12,000 יחידות דיור חדשות לצד מוסדות ציבוריים וגישה נוחה לתשתיות תחבורה מרכזיות, כגון כביש 20, כביש 531 והרכבת הקלה המתוכננת באזור. משקיעים רבים רואים בתוכנית הזדמנות לרכישת קרקע בשל פוטנציאל הפיתוח העתידי והשימושים המעורבים שהיא מציעה.
במקביל, ישראל קנדה ממשיכה להציג ביצועים, עם שיווק דירות בפרויקט שדה דב במחיר של כ-83 אלף שקל למ"ר – עלייה לעומת השנה שעברה. ברבעון האחרון רשמה החברה רווח נקי של 171 מיליון שקל, לעומת 4 מיליון שקל ברבעון המקביל, עם שיווק של 369 יחידות דיור מתחילת השנה בהיקף של 2.6 מיליארד שקל. בין הפרויקטים הבולטים: Rainbow בשדה דב (218 יח"ד ב-1.9 מיליארד שקל), מידטאון ירושלים (210 יח"ד ב-866 מיליון שקל) ו-ורטיקל רמת גן (משרדים בשווי 796 מיליון שקל). בנוסף, כלל ביטוח נכנסה כשותפה ב-24.5% בפרויקט ורטיקל, לפי שווי קרקע של 1.3 מיליארד שקל.
- ישראל קנדה: ההכנסות גדלו בשל הכרה בפרויקטים אבל שחיקה נרשמה בשורה התחתונה
- הבעת אמון של הפניקס בקנדה גלובל; המניה עולה בכ-8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישראל קנדה נסחרת לפי שווי שוק של 4.83 מיליארד שקל. מניית החברה עלתה מתחילת השנה ב-39%, ו-61% ב-12 החודשים האחרונים.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
